לדלג לתוכן

הוצאת ספרים קה"ת – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
ע"פ מדיניות האתר
 
(140 גרסאות ביניים של 45 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הוצאת ספרים קה"ת
{{פירוש נוסף|נוכחי=קה"ת הוצאה לאור|אחר=קה"ת (שנה)|ראו=[[תק"ה]]}}
(הופנה מהדף )
[[קובץ:סמל קהת.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הוצאת הספרים קה"ת]]
לוגו הוצאת קה"ת
'''הוצאת ספרים קה"ת''' היא ארגון ההוצאה לאור הרשמי של [[חסידות חב"ד]], שבראשו עומד [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמושליט"א)|הרבי.]]
בנין 770 ב, שבו נמצא בית ההוצאה לאור של ההוצאה בישראל, וכן החנות המרכזית שלה בישראל
קה"ת (ראשי תבות: קרני הוד תורה) הוא שמה של הוצאת הספרים הרשמית של . היא נוסדה בשנת (1942) על ידי האדמומחב"ד רבי . היא ההוצאה לאור הגדולה בעולם לספרי יהדות.
תוכן עניינים  [הסתרה]  
1 הוצאת הספרים
2 מערכת ההוצאה לאור
3 מאפייני ההוצאה לאור החב"דית
4 קישורים חיצוניים
[]הוצאת הספרים


ההוצאה נקראה קה"ת במשמעות כפולה: ראשי תבות של "קרני הוד תורה" וכן חילוף האותיות של תק"ה, שנת הלידה של מייסד חסידות חב"ד, הרב . ההוצאה מוציאה את ספרי חסידות חב"ד ומטרתה הפצת תורתה של חסידות זו. עם זאת, בכמה מקרים הדפיסה קה"ת ספרים אחרים. בשנת 1987 (חורף ) הוציאה לאור את ספרו של הרב - , ע"פ הוראת האדמו"ר. כמו כן הדפיסה ההוצאה את הספר של הרב במהדורת צילום בתוספת מפתח עניינים והוספות שונות.
==על ההוצאה==
ההוצאה מוציאה ספרי יהדות בשפות הבאות: עברית, , אנגלית, , , צרפתית, איטלקית, , , גרמנית, וערבית.
השם '''קה"ת''' הינו ראשי התיבות של '''"קרני הוד תורה"'''. כמו כן, קה"ת הינה השנה בה נולד [[אדמו"ר הזקן]] (תק"ה), מייסד [[חסידות חב"ד]].
[]מערכת ההוצאה לאור


קה"ת מפעילה מערכת המכונה "אוצר החסידים", חברים בה קבוצת הבקיאים בפרט בתורת החסידות, העורכים לדפוס את ספרי אדמו"רי חב"ד וספרי חסידות שונים. בספרי אדמו"רי חב"ד מתאפיינת עבודת חברי המערכת בפיענוח כתבי היד העתיקים, ציון מראי-מקומות, הערות ותיקונים, מיפתוח והוספות שונות הקשורות לתוכן הספר. גוף דברי האדמו"ר נותר כמות שהוא. כמו כן, מוציאה המערכת ספרי ביאורים לתורת החסידות וספרי חסידים בנושאים שונים העוברים עריכה תוכנית מלאה.
המחלקה נוסדה בשנת [[תש"ב]] (1942) על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. למנהל הארגון מינה אדמו"ר הריי"צ את [[הרבי]]{{הערה|"[[שלשלת היחס|שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו]]" בהקדמה לקובץ "[[היום יום]]" (בהוצאה החדשה - קה"ת, תש"פ. תשפ"א - ע' 22).}}, והספר הראשון שהודפס על ידי ההוצאה לאור היה המהדורה השניה של [[ספר השנה]].
מונה על ידי חותנו אדמו"ר הריי"צ למנהל הוצאת הספרים. מתוקף תפקידו זה עסק הרבי בעריכת הספרים לדפוס, ואף לאחר שהתמנה לאדמו"ר והפסיק לערוך ספרים באופן פעיל ומלא, השתתף רבות במלאכת העריכה, אם בהכנת מפתחות לספרים, בהגהת עבודת חברי המערכת ועוד. בחייו, היה הרבי מוסר הוראות לחברי המערכת אודות ספרים ו מסוימים שברצונו שיכינו אותם לדפוס, לעתים הוא אף קבע תאריך יעד קצוב להשלמת הפרויקט, לא פעם אירע שזמן העבודה הוקצב לשבועות ספורים, והמערכת התגייסה לעבודה רצופה משך שעות רבות. את "ספר המפתחות לתורת " ערכו חברי המערכת בתוך שלשה שבועות (!). גם כיום נמשכת העבודה המסיבית בעריכת הספרים והוצאתם לאור. בין חברי המערכת כיום: , אליהו מטוסוב, זיסל פיקרסקי וגבריאל שפירא.
[]מאפייני ההוצאה לאור החב"דית


דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי מליובאוויטש בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים, כגון:
בשנותיו הראשונות של המוסד, הרבי דאג לעריכת ואף ערך בעצמו ספרים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1s-2Xajmzi50CJhuzfDj8Z-MRyfS85bmX/view?usp=drivesdk אג"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ח"ה ע' רצז].}}, במהלך השנים לאחר [[קבלת הנשיאות]] העביר [[הרבי]] בהדרגה את מיזם המערכת והתפעול לאנשים בהם הוא בחר.
מפתחות - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר בלבד יצאו לאור בשני כרכים.
 
ורשימת דפוסים - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את - ספר היסוד של חסידות חב"ד, שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-6000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.
[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נתנו בלעדיות מוחלטת להוצאת קה"ת להדפסת ספרי וכתבי רבותינו נשיאינו{{הערה|"והנני בזאה להודיעם אשר הדפסת הספרים בנגלה ודא"ח נמסרה על יד המוסד להוצאת ספרים, קה"ת . . ומבלעדי המוסד קה"ת בל יהין שום אחד מכם להדפיס שום ספר מהספרים הנ"ל, וכל השומע לי יתברך ברוב טוב גשמי ורוחני" (אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ט ע' שנו-ז). "הדפסת ספר התניא בכל מקום ומקום תהיה '''אך ורק''' ע"י הנהלת קה"ת ובאי כוחה, שלהם ניתנה הרשות – ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן, בעל התניא – להדפיס את ספר התניא, וכן שאר ספרי חסידות, וכן ספרי נגלה שנדפסים ע"י הנהלת קה"ת, ולכן, יש להתדבר עם הנהלת קה"ת אודות כל פרטי הדברים, ולקבל רשות וכו'" (משיחת ש"פ תרומה, בדר"ח אדר תשד"מ - התוועדויות תשד"מ ח"ב ע' 1039, מרשימת השומעים בלתי מוגה). וראה ג"כ לקוטי שיחות חכ"ו ע' 325 הערה 41 (הערה זו נעתקה על פני עמוד שלם - קודם שיחה זו (שם ע' 319)). אג"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ח"ב ע' קלב; קלד; רנג. חכ"ד ע' י. ועוד.}}.
מראי מקומות והשוואות.
 
קה"ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בכמות הספרים שהוציאה בתחום הספרות היהודית{{מקור}}.
 
ספרי יהדות של הוצאת קה"ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.
 
לקה"ת מחלקות הוצאה לאור ב[[ארץ הקודש]], [[ארגנטינה]], [[צרפת]] ועוד.
 
ספרי קה"ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה"ת, ובראשם ה[[וועד להפצת שיחות]] שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב"דית. כמו כן ספרי [[וועד הנחות בלה"ק]], [[מכון לוי יצחק]], [[היכל מנחם]] ועוד.
 
בשנת [[תשנ"ג]] אישר הרבי להוצאת קה"ת לכתוב על ספריו{{הערה|להעיר שגם על כמה ספרים שיצאו לאור בתקופה שלפנ"ז (בהוצאות אחרות) אישר הרבי לכתוב בצמוד שמו את התואר "מלך המשיח", לדוגמא: שיחות קודש תשנ"ב, [[צדי"ק למלך]], ועוד - ראה קובץ "מלך המשיח שליט"א" (אה"ק, תשפ"ד).}} את התואר "מלך המשיח"{{הערה|"[[שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו]]" בהקדמה לקובץ [[היום יום]] (בהוצאה החדשה - קה"ת, תש"פ. תשפ"א - ע' 46). [https://www.hageula.com/uploads/source/ליקוט%20מענות%20קודש%20נב-נד.pdf ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב-נ"ג-נ"ד עמ' 85]. וראה קובץ "מלך המשיח שליט"א" (אה"ק, תשפ"ד). וש"נ. הספר הראשון (דספרי קה"ת), אליו הייתה הוראה והסכמה מיוחדת בעבור זה, היה הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]]. פרטים נוספים על כך נסמנו בערכו.}}.
 
==מאפייני ההוצאה לאור החב"דית==
דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים{{הערה|כמובן שישנם ג"כ יוצאים מן הכלל.}}, כגון:
* '''מפתחות''' - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר [[לקוטי שיחות]] בלבד יצאו לאור בשני כרכים.
* '''ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים''' - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את [[ספר התניא]] - ספר היסוד של [[חסידות חב"ד]], שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7,000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.
* '''מראי מקומות והשוואות''' - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.
 
==חנות קה"ת בקראון הייטס==
בשלב מסויים מינה הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] את ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] ואת ר' [[חיים יהודה קרינסקי]] למנהלי קה"ת. בשנת [[תשד"מ]] החליט ר' שניאור זלמן גוראריה לצרף את ר' [[יעקב ישראל רייך]] לאחראי על חנות קה"ת{{הערה|'''בכל ביתי נאמן הוא''' ע׳ 261. צילום המכתב נדפס בעמ' 262.}}.
 
ר' [[יעקב רייך]] הקים את חנות הוצאת ספרים [[קה"ת ניו יורק|קה"ת]] ברחוב איסטרן פארקוויי, מול [[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]], בסיוע הרב שניאור זלמן גוראריה, אותה ניהל במשך מספר שנים.
 
==סניף קה"ת באירופה==
{{ערך מורחב|ערך=[[מינכן#סניף קה"ת באירופה|סניף קה"ת באירופה]]}}
לאחר סיומה של [[מלחמת העולם השניה]], מינה הרבי את ר' [[דוד ברוומן]] למנהל פועל של [[קה"ת]] באירופה, במטרה לנצל את מחיר ההדפסה הנמוך באירופה כולה ובגרמניה בפרט, שהיה זול יותר בצורה משמעותית מאשר באמריקה בעקבות מאורעות המלחמה{{הערה|1=[https://teshura.com/Kinus%20Hashluchim%20Paris%20-%20Iyar%205777.pdf ביקור פאריז תש"ז, עמוד 22]. תולדות הוצאת ספרים קה"ת (מאת זושא וולף).}}. לאחר חיפושים ובירורים שונים, בחר הרב ברוומן להדפיס את הספרים בבית דפוס ב[[מינכן]]{{הערה|1=ראו [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/4666318/jewish/page.htm הערות לאגרות קודש מכתב רעט], שם כתוב "ליד מינכען".}}, ובבית דפוס זה הודפסו ספרי יסודי חב"דיים רבים, דוגמת מהדורת [[ספר התניא]] הראשונה שהודפסה בהוראת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|תניא דפוס מז. כ' מנחם אב תש"ז. נדפס לעילוי נשמת ר' [[ברוך מרדכי קונין]], נדבת בנו הרב [[מנחם מענדל קונין]].}}, סידור תהלת ה'{{הערה|תש"ז (אג"ק כ"ב אגרת רצ"ו).}}, [[ספר המאמרים אידיש]]{{הערה|שם=תשח|תש"ח.}}, ספר המאמרים 'עטרת ראש' (אדמו"ר האמצעי){{הערה|שם=תשח}}, תורה אור וליקוטי תורה{{הערה|שם=תשח}}, שערי אורה{{הערה|שם=תשח}}, סט שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, מאמר 'קניין החיים', שו"ת צמח צדק{{הערה|תש"ט.}}, ועוד.
 
לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה"ת להמשיך להדפיס את הספרים בגרמניה, ובשנת תשי"א הרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.
 
==סניף קה"ת בארץ הקודש==
{{ערך מורחב|ערך=[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]}}
בשנת [[תשט"ו]] הוקם סניף של ההוצאה ב[[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], ולאחר פטירתו התמנה בשנת [[תשל"ב]] הרב [[מנחם מענדל וולף]] למנהל ההוצאה.
 
מלבד העיסוק בהפצת ומכירת הספרים, עוסק הסניף בהוצאה לאור עצמאית, ומאז הקמתו הוציא עשרות ספרים, שהודפסו על פי הוראת הרבי ב[[בית הספר לדפוס יד החמישה]].
 
החנות המרכזית של סניף קה"ת בארץ הקודש ממוקמת בקומת המרתף של בניין 770 בכפר חב"ד.
 
==קישורים חיצוניים==
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/רשימת_ספרי_הוצאת_ספרים_קה%22ת.pdf רשימת ספרי הוצאת ספרים קה"ת]''' (מעודכן ל[[חודש ניסן]] [[תשפ"ה]]) {{PDF}}
* מענדי שוחט, סדרת כתבות על תפקידו ופעילותו ההיסטורית של הוועד להפצת שיחות: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75428 את מי מינה הרבי לניהול הוצאת הספרים קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75476 בהוראות מפורשות של הרבי: הוועד מדפיס תורת הבעש"ט], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75513 הוועד מדפיס את הלקוטי תורה] - {{אינפו}}
* סדרת כתבות המשך בנושא הועד: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75512 הרבי מעביר את ניהול קה"ת ל'וועד להפצת שיחות'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75596 מי מכריע במחלוקות בנושא קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75612 הוראות הרבי לוועד בקשר להדפסת התניא], [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75691 '''חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?'''] - {{אינפו}}
*[[ועד חיילי בית דוד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/6/6d/קובץ_תורתו_של_משיח.pdf תורתו של משיח]''', קובץ העוסק בהוצאת הספרים קה"ת, [[תשע"א]].
 
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]

גרסה אחרונה מ־15:09, 11 בינואר 2026

לוגו הוצאת הספרים קה"ת

הוצאת ספרים קה"ת היא ארגון ההוצאה לאור הרשמי של חסידות חב"ד, שבראשו עומד הרבי.

על ההוצאה

השם קה"ת הינו ראשי התיבות של "קרני הוד תורה". כמו כן, קה"ת הינה השנה בה נולד אדמו"ר הזקן (תק"ה), מייסד חסידות חב"ד.

המחלקה נוסדה בשנת תש"ב (1942) על ידי אדמו"ר הריי"צ. למנהל הארגון מינה אדמו"ר הריי"צ את הרבי[1], והספר הראשון שהודפס על ידי ההוצאה לאור היה המהדורה השניה של ספר השנה.

בשנותיו הראשונות של המוסד, הרבי דאג לעריכת ואף ערך בעצמו ספרים[2], במהלך השנים לאחר קבלת הנשיאות העביר הרבי בהדרגה את מיזם המערכת והתפעול לאנשים בהם הוא בחר.

אדמו"ר הריי"צ והרבי נתנו בלעדיות מוחלטת להוצאת קה"ת להדפסת ספרי וכתבי רבותינו נשיאינו[3].

קה"ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בכמות הספרים שהוציאה בתחום הספרות היהודית[דרוש מקור].

ספרי יהדות של הוצאת קה"ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.

לקה"ת מחלקות הוצאה לאור בארץ הקודש, ארגנטינה, צרפת ועוד.

ספרי קה"ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה"ת, ובראשם הוועד להפצת שיחות שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב"דית. כמו כן ספרי וועד הנחות בלה"ק, מכון לוי יצחק, היכל מנחם ועוד.

בשנת תשנ"ג אישר הרבי להוצאת קה"ת לכתוב על ספריו[4] את התואר "מלך המשיח"[5].

מאפייני ההוצאה לאור החב"דית

דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים[6], כגון:

  • מפתחות - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר לקוטי שיחות בלבד יצאו לאור בשני כרכים.
  • ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את ספר התניא - ספר היסוד של חסידות חב"ד, שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7,000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.
  • מראי מקומות והשוואות - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.

חנות קה"ת בקראון הייטס

בשלב מסויים מינה הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב את ר' שניאור זלמן גוראריה ואת ר' חיים יהודה קרינסקי למנהלי קה"ת. בשנת תשד"מ החליט ר' שניאור זלמן גוראריה לצרף את ר' יעקב ישראל רייך לאחראי על חנות קה"ת[7].

ר' יעקב רייך הקים את חנות הוצאת ספרים קה"ת ברחוב איסטרן פארקוויי, מול 770, בסיוע הרב שניאור זלמן גוראריה, אותה ניהל במשך מספר שנים.

סניף קה"ת באירופה

ערך מורחב – סניף קה"ת באירופה

לאחר סיומה של מלחמת העולם השניה, מינה הרבי את ר' דוד ברוומן למנהל פועל של קה"ת באירופה, במטרה לנצל את מחיר ההדפסה הנמוך באירופה כולה ובגרמניה בפרט, שהיה זול יותר בצורה משמעותית מאשר באמריקה בעקבות מאורעות המלחמה[8]. לאחר חיפושים ובירורים שונים, בחר הרב ברוומן להדפיס את הספרים בבית דפוס במינכן[9], ובבית דפוס זה הודפסו ספרי יסודי חב"דיים רבים, דוגמת מהדורת ספר התניא הראשונה שהודפסה בהוראת אדמו"ר הריי"צ[10], סידור תהלת ה'[11], ספר המאמרים אידיש[12], ספר המאמרים 'עטרת ראש' (אדמו"ר האמצעי)[12], תורה אור וליקוטי תורה[12], שערי אורה[12], סט שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, מאמר 'קניין החיים', שו"ת צמח צדק[13], ועוד.

לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה"ת להמשיך להדפיס את הספרים בגרמניה, ובשנת תשי"א הרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.

סניף קה"ת בארץ הקודש

ערך מורחב – סניף קה"ת בארץ הקודש

בשנת תשט"ו הוקם סניף של ההוצאה בארץ הקודש, בניהולו של הרב אברהם פריז, ולאחר פטירתו התמנה בשנת תשל"ב הרב מנחם מענדל וולף למנהל ההוצאה.

מלבד העיסוק בהפצת ומכירת הספרים, עוסק הסניף בהוצאה לאור עצמאית, ומאז הקמתו הוציא עשרות ספרים, שהודפסו על פי הוראת הרבי בבית הספר לדפוס יד החמישה.

החנות המרכזית של סניף קה"ת בארץ הקודש ממוקמת בקומת המרתף של בניין 770 בכפר חב"ד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו" בהקדמה לקובץ "היום יום" (בהוצאה החדשה - קה"ת, תש"פ. תשפ"א - ע' 22).
  2. ^ אג"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ח"ה ע' רצז.
  3. ^ "והנני בזאה להודיעם אשר הדפסת הספרים בנגלה ודא"ח נמסרה על יד המוסד להוצאת ספרים, קה"ת . . ומבלעדי המוסד קה"ת בל יהין שום אחד מכם להדפיס שום ספר מהספרים הנ"ל, וכל השומע לי יתברך ברוב טוב גשמי ורוחני" (אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ט ע' שנו-ז). "הדפסת ספר התניא בכל מקום ומקום תהיה אך ורק ע"י הנהלת קה"ת ובאי כוחה, שלהם ניתנה הרשות – ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן, בעל התניא – להדפיס את ספר התניא, וכן שאר ספרי חסידות, וכן ספרי נגלה שנדפסים ע"י הנהלת קה"ת, ולכן, יש להתדבר עם הנהלת קה"ת אודות כל פרטי הדברים, ולקבל רשות וכו'" (משיחת ש"פ תרומה, בדר"ח אדר תשד"מ - התוועדויות תשד"מ ח"ב ע' 1039, מרשימת השומעים בלתי מוגה). וראה ג"כ לקוטי שיחות חכ"ו ע' 325 הערה 41 (הערה זו נעתקה על פני עמוד שלם - קודם שיחה זו (שם ע' 319)). אג"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ח"ב ע' קלב; קלד; רנג. חכ"ד ע' י. ועוד.
  4. ^ להעיר שגם על כמה ספרים שיצאו לאור בתקופה שלפנ"ז (בהוצאות אחרות) אישר הרבי לכתוב בצמוד שמו את התואר "מלך המשיח", לדוגמא: שיחות קודש תשנ"ב, צדי"ק למלך, ועוד - ראה קובץ "מלך המשיח שליט"א" (אה"ק, תשפ"ד).
  5. ^ "שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו" בהקדמה לקובץ היום יום (בהוצאה החדשה - קה"ת, תש"פ. תשפ"א - ע' 46). ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב-נ"ג-נ"ד עמ' 85. וראה קובץ "מלך המשיח שליט"א" (אה"ק, תשפ"ד). וש"נ. הספר הראשון (דספרי קה"ת), אליו הייתה הוראה והסכמה מיוחדת בעבור זה, היה הספר בשורת הגאולה. פרטים נוספים על כך נסמנו בערכו.
  6. ^ כמובן שישנם ג"כ יוצאים מן הכלל.
  7. ^ בכל ביתי נאמן הוא ע׳ 261. צילום המכתב נדפס בעמ' 262.
  8. ^ ביקור פאריז תש"ז, עמוד 22. תולדות הוצאת ספרים קה"ת (מאת זושא וולף).
  9. ^ ראו הערות לאגרות קודש מכתב רעט, שם כתוב "ליד מינכען".
  10. ^ תניא דפוס מז. כ' מנחם אב תש"ז. נדפס לעילוי נשמת ר' ברוך מרדכי קונין, נדבת בנו הרב מנחם מענדל קונין.
  11. ^ תש"ז (אג"ק כ"ב אגרת רצ"ו).
  12. ^ 1 2 3 4 תש"ח.
  13. ^ תש"ט.