פורטל:ניגוני חב"ד – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(153 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פורטל|צבע= #CCCAAF|פורטל=ניגוני חב"ד|תוכן=שלוש מאות ארבעים וששה '''ניגוני חב"ד''' "רשמיים", בנוסף לכמאתיים ניגונים "בלתי-רשמיים" - זהו משקלו של המושג 'ניגונים' אצל [[חסידי חב"ד]]. מיוחדים ושונים במינם הם ניגונים אלו. רובם ככולם רציניים. גם בסגנונם החיצוני אופי מיוחד להם.
{{מסגרת בפורטל|ניגוני חב"ד|מבוא|כותרת=פורטל ניגוני חב"ד}}


מה שאירע ל[[תורת החסידות]] בכללותה, אירע לניגון החסידי. בעוד ש[[הבעש"ט]] הטיל בו נשמת רוח חיים - בא [[אדמו"ר הזקן]] והעמיק אותו וגילה לרבים את הפנימיות שבנשמת הניגון. מכאן נשתזרה נימה חדשה בנגינה החסידית, זוהי נימה חב"דית, שהיא עמוקה ואצילית. הנגינה החב"דית מופיעה יחד באותו הזמן עם התגלות תורת חב"ד בשנים [[תקל"ב]]-[[תקל"ג]].
{| style="width:100%; margin:auto;" cellpadding="4"
|- valign="top"
ניגוני חב"ד ברובם הם כבדי משקל בתנועות מתונות וממושכות, העשירות ב"קמטיהם" ("קנייטשן" ב[[אידיש]]) האופיניים והמביעות עמקות ה[[מחשבה]] והתעוררות פנימית נפשית.


שלוש דרגות בניגונים; [[ניגון מכוון]], [[ניגון ממולא]] (או ניגון מיוחס) ו[[ניגון שוטה]].
<!-- צד ימין -->
*ניגוון מכוון: ניגון שהוא פרי חיבורו של האדמו"ר, הרומז לענין גבוה ונשגב ושכל תנועותיו מכוונות, על דרך [[עשרת הניגונים]] של אדמו"ר הזקן ושל [[נשיאי חב"ד]] שלאחריו.
| style="width:49.5%; min-width:350px;" |
*ניגון ממולא: ניגון שגדולי החסידים התפללו בו.
*ניגון שוטה: - על דרך הדס שוטה, שאינו אומר ולא כלום.


עיקר דרישתם של חסידי חב"ד מהניגון הוא שיהיה "ממולא", כלומר שיהיה בעל תוכן ושיחזיק בתוכו איזה תמצית פנימית, בבטאו איזה רגש נפשי, אחרת - ניגון "שוטה" הוא - זאת אומרת ריק ובלי תוכן מיוחד.
{{מסגרת בפורטל|ניגוני חב"ד|ניח"ח}}


הניגון החב"די בנוי מהרגש ה[[לב]] ודביקות ה[[נפש]] ולפיכך אינו זקוק למלים ותיבות, אדרבה המלים מגבילות אותו, כי הרי הניגון הוא במדריגה נעלית יותר מה[[דיבור]], עד שמה שאין בכח הדיבור לגלות בא ביטויו בתנועות הניגון. לכן על פי רוב הניגון החב"די מחוסר מלים.
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|ניגוני [[רבותינו נשיאנו]]|}}
[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן|ניגוני אדמו"ר הזקן]] |
[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר האמצעי|ניגוני אדמו"ר האמצעי]] |
[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הצמח צדק|ניגוני אדמו"ר הצמח צדק]] |
[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר המהר"ש|ניגוני אדמו"ר המהר"ש]] |
[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הרש"ב|ניגוני אדמו"ר הרש"ב]] |
[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הריי"צ|ניגוני אדמו"ר הריי"צ]] |
[[:קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א|ניגוני אדמו"ר שליט"א]]
{{פורטל:ניגוני חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}}


החסיד בעמדו ב[[תפילה]], כשהוא שקוע במחשבותיו להתבוננות והכרת אלקות, ב[[הבנה והשגה]] הבנויים על יסודי תורת חב"ד, והענין האלקי נקלט אצלו בהנחה טובה, מתפעל בנפשו מתוך התעוררות והתלהבות הנובעת מלבו פנימה. אולם באותה שעה נזכר החסיד על מעמדו ומצבו, ונפשו עורגת וכוספת להתקרב לאור הקדושה, - אז מתפרץ מלבבו מאליו וממילא צעקה פנימית המתבטאת בקול נגינה רגשית, פעם בחשאי וב[[רעותא דליבא]] ופעם בהתלהבות יתרה וזעקת הנפש המביעים את כיסופיו ותשוקתו לצאת מחילוניותו היום יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים יותר.
{{מסגרת בפורטל|ניגוני חב"ד|בעל מנגן|כותרת=בעלי מנגנים}}


ניגון תפלה זו הינו ניגון ממולא, מפני שהוא מלא על כל גדותיו עם הרגשות נפשיות, שהחסידים הכניסו בו בעת דביקותם בתפלה.
{{מסגרת בפורטל|ניגוני חב"ד|סוגי ניגונים}}


גם בעת [[התוועדות]] חסידים בינם לבין עצמם, בימים טובים ו[[יומי דפגרא]], במסיבות רעים, הנחשבות אצל חסידי חב"ד כעין הקדמה או המשך לתפלתם, גם אז אינם מסתפקים בניגונים עליזים ושמחים, אלא בוחרים גם בניגונים רגשיים-לבביים. כחו של הניגון בעת התועדות רעים של החסידים, ביכולתו להפוך את האדם ממהות למהות. אגדת החסידים עשירה בספורים אודות כמה וכמה נפשות מישראל שנעשו [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] ושנתקרבו לחסידות על ידי הניגונים ששמעו בעת התועדות החסידים.
{{מסגרת בפורטל|ניגוני חב"ד|פרוייקטים לשימור ותיעוד ניגוני חב"ד}}


מסופר, שבאחת ההתועדויות ב[[ליובאוויטש]], בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]], ביומא טבא, כשקבוצת המנגנים מתלמידי ישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]" שרו בחבורה ניגון ידוע בחוסר סדר קצת, העיר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] שהניגון בכלל הוא ענין של יופי, שמביא לידי התגלות היופי שבנפש, וה"סדר" שבניגון ענינו - כליל היופי.


כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] התבטא פעם בנדון זה שאצל אביו - כ"ק אדמו"ר הרש"ב - היה מורגל הפתגם, שמה שאמרו רז"ל חייב אדם לומר בלשון רבו, הוא לאו דוקא בנוגע לענין של תורה, או מנהג ישראל, אלא אפילו בתנועה של ניגון, כי צריכים למסור כל ניגון בטהרתו ובדיוקו המקורי, ואיך ומתי שרו אותו.
<!-- צד שמאל -->
|
{{מסגרת בפורטל|ניגוני חב"ד|מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי}}


כן שימש הניגון ביטוי מיוחד בכל המאורעות החשובים בחייהם של חסידי חב"ד ובפרט בענייני ה[[תורה]] וה[[מצוה]].
{{מסגרת בפורטל|ניגוני חב"ד|ניגונים על פרקי הרבי}}
}}


[[קטגוריה:ניגוני חב"ד|*]]
{{מסגרת בפורטל|ניגוני חב"ד|תמונה נבחרת}}
[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]
 
{{מסגרת בפורטל|ניגוני חב"ד|הידעת?}}
 
{{מסגרת בפורטל|ניגוני חב"ד|ניגונים לפי תוכן המילים}}
 
{{מסגרת בפורטל|ניגוני חב"ד|מעלת הנגינה}}
 
|}
{{מסגרת בפורטל|ניגוני חב"ד|ספר הניגונים|כותרת=[[ספר הניגונים]]}}
 
{{פורטלים|צבע רקע=#88cc88}}
[[קטגוריה:פורטלים|ניגוני]]