דוד צבי הירש חן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(47 גרסאות ביניים של 30 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:דוד צבי הירש חן.JPG|שמאל|ממוזער|200px|הרב דוד צבי חן]]
[[קובץ:חן, רד''צ.jpg|ממוזער|הרד"צ]]
הרב '''דוד צבי חן''' (מכונה בר"ת '''הרד"ץ''') (נולד [[תר"ו]] - נפטר [[כ"ד כסלו]] [[תרפ"ו]]) היה בנו של הרה"ח ר' [[פרץ חן]] (מטשרניגוב). מגדולי חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. היה אחד משלושת החסידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]].
הרב '''חיים דוד צבי חן''' (מכונה בר"ת '''הרד"ץ''') (נולד [[תר"ו]] - נפטר [[כ"ד כסלו]] [[תרפ"ו]]) היה מגדולי רבני חב"ד בתקופתם של [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמוהרש"ב]], רב העיר [[צ'רניגוב]], ו[[בעל שמועה]] חסידי מוערך. הרבי אמר עליו: "בעל צורה, למדן גדול, ידע הרבה חסידות ועובד' ועוד כמה וכמה מעלות טובות"{{הערה|תורת מנחם חלק ל"ד ע' 170}}.
 
==תולדות חיים==
היה בנו של הרב [[פרץ חן]] (מטשרניגוב). לקראת הבר מצוה, נסע במיוחד לליובאוויטש אל אדמו"ר [[הצמח צדק]] וזכה להיכנס ל'יחידות' במהלכה האדמו"ר הניח ידיו הקדושות על ראשו של הנער דוד צבי ובירכו. לרגל הבר מצוה שלו, אדמו"ר הצמח צדק אמר מאמר ד"ה 'נעשה אדם'{{הערה|אבני חן ע' 246}}.
 
מגדולי חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. היה אחד משלושת החסידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מ[[אדמו"ר המהר"ש]] וברכה מיוחדת מ[[אדמו"ר הצמח צדק]].


היה גאון עצום ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] ושימש כרבה של העיר [[צ'רניגוב]].
היה גאון עצום ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] ושימש כרבה של העיר [[צ'רניגוב]].


היה ידען עצום בסיפורי [[חסידים]]. רבים מהם סיפר ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ולאחר מכן היה מבאר את הסיפורים "ב[[חכמה]] ו[[בינה]] ו[[דעת]]", כעדות אדמו"ר הריי"צ. [[הרשב"ץ]] העיד כי ביאוריו מיוסדים היו במידה רבה על פי דברי [[נשיאי חב"ד]]. אדמו"ר הריי"צ אף העיד עליהם כי "הם מפיחים רוח חיים ו[[יראת שמים]] באהבת ה[[תורה]], ב[[אמונת צדיקים]], ובחיבת קיום ה[[מצוות]] מעשיות בחיות פנימי".
היה ידען עצום בסיפורי [[חסידים]]. רבים מהם סיפר ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ולאחר מכן היה מבאר את הסיפורים "ב[[חכמה]] ו[[בינה]] ו[[דעת]]", כעדות אדמו"ר הריי"צ. [[הרשב"ץ]] העיד כי ביאוריו מיוסדים היו במידה רבה על פי דברי [[נשיאי חב"ד]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] אף העיד עליהם כי "הם מפיחים רוח חיים ו[[יראת שמים]] באהבת ה[[תורה]], ב[[אמונת צדיקים]], ובחיבת קיום ה[[מצוות]] מעשיות בחיות פנימי".


בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[ירושלים]]. תשעה חודשים לאחר עלייתו ארצה, ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ו]] נפטר ונטמן בחלקת חב"ד שב[[הר הזיתים]]. ביום פטירתו, נשלחה הודעה לאדמו"ר הרי"צ והרבי הורה לרשום על המצבה "פ"נ הרה"ג (=פה נטמן הרב הגאון) הצדיק עובד אלוקים פאר החסידים".
בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[ירושלים]]. תשעה חודשים לאחר עלייתו ארצה, ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ו]] נפטר. בהלוויתו שהייתה ביום שישי השתתף קהל רב ובתוכם הרבנים [[יוסף חיים זוננפלד]] ו[[אברהם יצחק הכהן קוק]], ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד שבהר הזיתים]] על ידי קבר הרב [[חיים אליעזר ביכובסקי]].


בשנת האבל אחריו אמרה עליו קדיש נכדתו - מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]], מחוסר ברירה אחרת.
ביום פטירתו, נשלחה הודעה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על פטירתו והרבי הורה לרשום על המצבה "פ"נ הרה"ג (=פה נטמן הרב הגאון) הצדיק עובד אלוקים פאר החסידים".


==משפחתו==
==משפחתו==
*בתו, מרת [[רחל שניאורסון]]
*בנו הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]], נרצח על ידי פורעים ב[[ו' באלול]] [[תרע"ט]].
*חתנו, הרב [[שלום שלמה שניאורסון]]
*בנו הרב [[אברהם יהודה חן]], נפטר בשנת [[תשי"ח]] ב[[ארץ הקודש]].
* בנו, הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]], נרצח על ידי פורעים ב[[ו' באלול]] [[תרע"ט]].
*בתו מרת [[רחל שניאורסון]] אשת הרב [[שלום שלמה שניאורסון]] (אח הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]] אביו של [[הרבי]])
* בנו, הרב [[אברהם יהודה חן]], נפטר בשנת [[תשי"ח]] ב[[ארץ הקודש]].
*בתו מרת מוסיא אשת הרב [[יהושע דוברוסקין]]
*נכדתו מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]]
*נכדתו מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]], בת דודתו של הרבי.
 
==לקריאה נוספת==
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]]
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 53-64.
*'''אוצר אגרות קודש''' בהוצאת מכון הרב הדומה למלאך, עמ' מה-מח.


==קישורים חיצוניים==
*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/12/25/033908618221.html גלגוליהם של כתבי הרד"ץ לספריית הרבי]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 954, טבת ה'תשע"ה {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
*[http://chabad.info/magazine/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%93%D7%A6-%D7%95%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ סקירה מרתקת: הרד"צ וגדולי ישראל] {{אינפו}}
* [https://derher.org/wp-content/uploads/07-shevat-5773-07.pdf Deher Reb Dovid Tzvi Chein]


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: חן צבי הירש}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חן דוד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חן דוד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן דוד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן דוד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן דוד]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן דוד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר המהר"ש|חן דוד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן דוד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן דוד]]
[[קטגוריה: אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת חן]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ו]]

גרסה אחרונה מ־08:39, 6 בספטמבר 2024

הרד"צ

הרב חיים דוד צבי חן (מכונה בר"ת הרד"ץ) (נולד תר"ו - נפטר כ"ד כסלו תרפ"ו) היה מגדולי רבני חב"ד בתקופתם של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב, רב העיר צ'רניגוב, ובעל שמועה חסידי מוערך. הרבי אמר עליו: "בעל צורה, למדן גדול, ידע הרבה חסידות ועובד' ועוד כמה וכמה מעלות טובות"[1].

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה בנו של הרב פרץ חן (מטשרניגוב). לקראת הבר מצוה, נסע במיוחד לליובאוויטש אל אדמו"ר הצמח צדק וזכה להיכנס ל'יחידות' במהלכה האדמו"ר הניח ידיו הקדושות על ראשו של הנער דוד צבי ובירכו. לרגל הבר מצוה שלו, אדמו"ר הצמח צדק אמר מאמר ד"ה 'נעשה אדם'[2].

מגדולי חסידי אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. היה אחד משלושת החסידים שזכו לקבל סמיכה לרבנות מאדמו"ר המהר"ש וברכה מיוחדת מאדמו"ר הצמח צדק.

היה גאון עצום בנגלה ובחסידות ושימש כרבה של העיר צ'רניגוב.

היה ידען עצום בסיפורי חסידים. רבים מהם סיפר לאדמו"ר הריי"צ, ולאחר מכן היה מבאר את הסיפורים "בחכמה ובינה ודעת", כעדות אדמו"ר הריי"צ. הרשב"ץ העיד כי ביאוריו מיוסדים היו במידה רבה על פי דברי נשיאי חב"ד. אדמו"ר הריי"צ אף העיד עליהם כי "הם מפיחים רוח חיים ויראת שמים באהבת התורה, באמונת צדיקים, ובחיבת קיום המצוות מעשיות בחיות פנימי".

בשנת תרפ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים. תשעה חודשים לאחר עלייתו ארצה, בכ"ד בכסלו תרפ"ו נפטר. בהלוויתו שהייתה ביום שישי השתתף קהל רב ובתוכם הרבנים יוסף חיים זוננפלד ואברהם יצחק הכהן קוק, ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים על ידי קבר הרב חיים אליעזר ביכובסקי.

ביום פטירתו, נשלחה הודעה לאדמו"ר הריי"צ על פטירתו והרבי הורה לרשום על המצבה "פ"נ הרה"ג (=פה נטמן הרב הגאון) הצדיק עובד אלוקים פאר החסידים".

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שניאור ברגר, אבני חן, הוצאת קה"ת תשע"ה
  • ספר חסידים הראשונים ע' 53-64.
  • אוצר אגרות קודש בהוצאת מכון הרב הדומה למלאך, עמ' מה-מח.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. תורת מנחם חלק ל"ד ע' 170
  2. אבני חן ע' 246