חנה גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכות של 67.83.133.14 (שיחה) לעריכה האחרונה של יוסף בן מלמד)
תגית: שחזור
 
(119 גרסאות ביניים של 49 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חנה גוראריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גוראריה ובנה [[בארי גוראריה|בארי]] לאחר ביקור אצל האדמו"ר מסאטמר]]
[[קובץ:חנה גוראריה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גוראריה בצעירותה]]
[[קובץ:חנה גוראריה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גוראריה בצעירותה]]
[[תמונה:חנה גוראריה.jpg|left|thumb|250px|מרת גורארי' ובנה בארי לאחר ביקור אצל האדמו"ר ממונקץ' בבורו-פארק]][[תמונה:חנה גורארי'.jpg|left|thumb|250px|מרת גורארי' וכלתה מינא ב[[פאראד]] שב[[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[תשד"מ]].]]מרת '''חנה גוראריה''' נולדה ב[[יום שני]]{{הערת שוליים|ראה [[רשימות היומן]] עמ' קי"ז, שי"ח}}, [[כ"ה מנחם אב תרנ"ט]]<ref>מבוא ל[[קונטרס ומעיין]], מתוך יומנו ורשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]]</ref> בעיירה [[ליובאוויטש]] לאביה [[אדמו"ר הריי"צ]] ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]].
[[קובץ:חנה גורארי'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גוראריה (בחלון השמאלי וכלתה מינא (בחלון בצד ימין) ב[[פאראד]] שב[[תהלוכת ל"ג בעומר]], [[תשד"מ]].]]
==צעירותה==
[[קובץ:מצבת חנה גורארי'.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת מרת גוראריה בית הקברות בפלוראל-פארק, ניו-ג'רסי]]
כ'מתנה' ללידה נתן [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[מאמר]] "ברוך שעשה ניסים" שנאמר ב[[כ"ה בכסלו]] על-ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקס"ג]]{{הערת שוליים|תיאור המאמר, הבוך ועניין המתנה - [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תרצ"א]], עמ' 249-251}}
'''חנה גוראריה''' ([[כ"ה אב]] [[תרנ"ט]] [[ט"ו אדר]] [[תנש"א]]) הייתה בתו הבכורה של [[אדמו"ר הריי"צ]], ורעייתו של הרב [[שמריהו גוראריה]].


בילדותה היו לה קירובים מיוחדים מסביה [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] {{הערת שוליים|דוגמאות להם נמצאים ב[[רשימות הרב"ש]].}}.
==תולדות חייה==
===צעירותה===
חנה נולדה ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תרנ"ט]]{{הערה|מבוא ל[[קונטרס ומעיין]], מתוך יומנו ורשימותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]]}} ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] לאביה ולאמה [[הרבנית נחמה דינה]].
 
כ'מתנה' ללידה נתן [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] את ה[[מאמר]] "ברוך שעשה ניסים" שנאמר ב[[כ"ה בכסלו]] על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקס"ג]]{{הערה|תיאור המאמר, הבוך ועניין המתנה - [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תרצ"א]], עמ' 249-251}}.
 
בילדותה היו לה קירובים מיוחדים מסביה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|דוגמאות להם נמצאים ב[[רשימות הרב"ש]].}}.


בשנת [[תרע"ח]] עקרה עם המשפחה מ[[ליובאוויטש]] ל[[רוסטוב]].
בשנת [[תרע"ח]] עקרה עם המשפחה מ[[ליובאוויטש]] ל[[רוסטוב]].


ב[[י"א סיון תרפ"א]] נישאה עם הרב [[שמריהו גוראריה]]. החתונה נערכה במעמד מצומצם עקב הרדיפות שהיו באותם ימים. בחתונה השתתפו אדמו"ר הריי"צ וכמה מחשובי החסידים.
בי"א סיון [[תרפ"א]] נישאה לרב [[שמריהו גוראריה]]. החתונה נערכה במעמד מצומצם עקב הרדיפות שהיו באותם ימים. בחתונה השתתפו [[אדמו"ר הריי"צ]] וכמה מחשובי החסידים.
 
ב[[ט"ו סיון תרפ"ז]] בעת שבאו אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] לעצור את [[אדמו"ר הריי"צ]], התווכחה אתם ב[[מסירות נפש]]{{הערה|1=מסירות נפשה כלפי אנשי ה[[ק.ג.ב.]] מתוארת בידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/3&search=חתן+אדמו\%22ר ברשימת המאסר].}}.


ב[[ט"ו סיון תרפ"ז]] בעת שבאו אנשי הנ.ק.וו.ד לעצור את אביה, [[אדמו"ר הריי"צ]] זי"ע, התווכחה אתם ב[[מסירות נפש]]<ref>מסירות נפשה כלפי אנשי הק. ג. ב. מתוארת בידי אבי', [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/680-7/maftechot/1/3&search=%D7%97%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 ברשימת המאסר].</ref>
למחרת [[שמחת תורה]] [[תרפ"ח]] יצאה יחד עם משפחתה ל[[ריגא]], ובשנת [[תרצ"ג]] עקרה ל[[וורשה]].


למחרת [[שמחת תורה]] [[תרפ"ח]] יצאה יחד עם משפחתה ל[[ריגא]], ובשנת [[תרצ"ג]] עקרה ל[[ורשה]].
בחודש [[מנחם אב]] [[תרצ"ג]] יצאה עם אמה, [[הרבנית נחמה דינה]] ל[[ריגא]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] אגרת [[תרע"ט]]}}.


בחודש [[מנחם אב]] [[תרצ"ג]] יצאה עם אמה, [[הרבנית נחמה דינה]] ל[[ריגא]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] אגרת תרע"ט}}.  
ב[[תרצ"ה]] עקרה ל[[אטווצק]].


ב[[תרצ"ה]] עקרה יחד עם אביה ל[[אטוואצק]].
ב[[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] נערכה חגיגת [[בר מצווה]] לבנה [[שלום דובער גוראריה|בערי]], בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ.


בכ"ו [[שבט]] [[תרצ"ו]] נערכה חגיגת [[בר מצווה]] לבנה [[שלום דובער גוראריה|בערי]], בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ.
בימי [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה לצד [[אדמו"ר הריי"צ]], בוורשה, ובכל מסעותיו. ב[[ט' אדר ת"ש]] הגיעה יחד עם משפחתה ל[[ארצות הברית]].


בימי [[מלחמת העולם השנייה]] היתה לצד אביה, בוורשה, ובכל מסעותיו. ב[[ט' אדר ת"ש]] הגיעה יחד עם משפחתה ל[[ארצות הברית]].
===בארצות הברית===
==בארה"ב==
בחודש [[אלול]] [[ת"ש]] התיישב [[אדמו"ר הריי"צ]] בבניין [[770]] והיא עם בעלה ובנם התיישבו ב[[770#הקומה השלישית|הקומה השלישית של 770]].
בחודש [[אלול]] [[ת"ש]] התיישב [[אדמו"ר הריי"צ]] בבבנין [[770]] ומרת חנה עם בעלה ובנו התיישבו ב[[770#הקומה השלישית|הקומה השלישית של 770]].


לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]] חפצה שבעלה, [[הרש"ג]] ינהג ב[[אדמו"ר]]ות, והתנגדה למינויו של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]].
משנת [[תש"י]] הייתה [[ספריית אדמו"ר הריי"צ]] תחת ידה, והספרן [[חיים ליברמן]] עבד מטעמה.


משנת [[תש"י]] הייתה [[ספריית אדמו"ר הריי"צ]] באחריותה, והספרן [[חיים ליברמן]] עבד מטעמה.
מאז ה[[הסתלקות]] שימשה את אמה [[הרבנית נחמה דינה]] במסירות, והעסיקה בחורים שונים שיטפלו באמה.


מאז ההסתלקות שימשה את אמה [[הרבנית נחמה דינה]] במסירות, והעסיקה בחורים שונים שיטפלו באמה.
בין שנת [[תש"י]] ועד ל[[הסתלקות]] אמה ב[[י' טבת תשל"א]] ניהלה יחד עם [[הרבנית חיה מושקא]] את קרן [[רייונדשל]].


בין שנת [[תש"י]] ועד להסתלקות אמה ב[[י' טבת תשל"א]] ניהלה יחד עם אחותה [[הרבנית חיה מושקא]] את קרן [[רייונדשל]].
בשנת [[תשי"ג]] נשא בנה [[בערי גוראריה]] לאישה את [[מינא גוראריה]], בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערה|על-פי דרישתה, לא השתתף [[הרבי]] בחתונה (מיומני הרב [[יואל כהן]]).}}.


בשנת [[תשי"ג]] נשא בנה [[בערי גוראריה]] לאישה את מ' [[מינא גוראריה]], בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערת שוליים|על-פי דרישתה, לא השתתף [[הרבי]] בחתונה (מיומני הרב [[יואל כהן]]).}}.
ב[[שמחת תורה תשל"ח]], כאשר קיבל [[הרבי]] אירוע [[לב]], דאגה לו, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן שוחחה בתדירות גבוהה עם רופאי הרבי, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם{{הערה|על פי יומני אותה תקופה ועדויות הרופאים}}.


ב[[שמחת תורה תשל"ח]], כאשר קיבל [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] אירוע [[לב]], דאגה לו גיסתו מאד, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן שוחחה בתדירות גבוהה עם רופאי רבינו, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם{{הערת שוליים|ע"פ י אותה תקופה ועדויות הרופאים}}.
ב[[קיץ]] [[תש"מ]] ביקשה למנות את הרב [[שלום דובער לוין]] שהיה באותו הזמן ספרן ספריית מרכז לענייני חינוך, לספרן ב[[ספרית אגודת חסידי חב"ד]], אלא ש[[הרבי]] התנגד למינוי{{הערה|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - [[משפט הספרים - דידן נצח (חוברת)]] עמ' ה', וראה גם [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] עמ' קכ"ח}}. בשנת [[תשמ"ז]] לאחר [[דידן נצח]] הורה הרבי לאחד את שתי הספריות לספריה אחת, ושהרב שלום דובער לוין יהיה ספרן ראשי בשניהם.


ב[[קיץ]] [[תש"מ]] ביקשה למנות את הרב [[שלום דובער לוין]] שהיה באותו הזמן ספרן ספריית מרכז לענייני חינוך, לספרן בספרית אגודת חסידי חב"ד, אלא ש[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] התנגד למינוי{{הערת שוליים|תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - [[משפט הספרים - דידן נצח (חוברת)]] עמ' ה', וראה גם [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]] עמ' קכ"ח}}. בשנת [[תשמ"ז]] לאחר [[דידן נצח]] הורה הרבי לאחד את שתי הספריות לספריה אחת, ושהרב שלום דובער לוין יהיה ספרן ראשי בשניהם.
==משפט הספרים==
==משפט הספרים==
בשנת [[תשמ"ה]], כאשר גנב בנה, [[בערי גוראריה]] את הספרים, בתקופה הידועה המכונה [[משפט הספרים]] עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו. ואילו בעלה, הרב [[שמריהו גוראריה]], נשאר נאמן לרבי, בעקבות כך, במהלך המשפט יצאה מביתה ועברה לגור אצל בנה ב[[ניו ג'רזי]], כאשר בעלה נותר לבדו.
בשנת [[תשמ"ה]], כאשר גנב בנה, [[בערי גוראריה]] את הספרים מהספרייה, בתקופה הידועה המכונה [[משפט הספרים]] עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו, ואילו בעלה, הרב [[שמריהו גוראריה]], נשאר נאמן לרבי.


במהלך אירועי המשפט נצרכה חנה לעבור ניתוח מסוכן, והייתה בסכנת חיים. בלילה שלפני הניתוח הוטב מצבה מאד, ובבוקר, כאשר בדקה הרופא, אמר: "מישהו עבד פה בלילה..." וקבע שאינה צריכה ניתוח. כאשר שמע [[הרבי]] את הדברים, שאל האם הרופא ידע מי-הוא-זה שעבד בלילה...{{הערת שוליים|מפי הגה"ח ר' [[יואל כהן]], בסעודת [[ליל שבת]], שהתקיימה בביתו, [[פרשת תרומה]] [[תשס"ח]]}}
ביום שבת [[פרשת פנחס]], [[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ה]], היא נפגעה בפניה על ידי אחד הבחורים שנקש בחוזקה על דלת דירתה והיא פתחה את הדלת (משום שחשבה שמדובר באחד הבחורים שהיו עוזרים לה במשק הבית) ומשגילתה שמדובר במישהו אחר ניסתה לסגור את הדלת, והלה בצעד מופרע - שגונה על ידי הרבי נמרצות - טרק את הדלת בפניה שנחבלו כתוצאה מכך. למקום הוזעק אמבולנס של 'הצלה' סניף [[קראון הייטס]] וכן ד"ר [[משה פלדמן]] והיא הובהלה בעיצומה של השבת לבית הרפואה קורנל. בסיום ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת ניגש לרבי ה[[משב"ק]] הרב [[בערל יוניק]] ואמר [[לחיים]] וביקש ברכה עבורה ושאל איך להודיע זאת לרש"ג, והרבי ענה שיודיעו לו אחרי הבדלה ושיהיה נוכח רופא{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/11q014O8oP0ZdBziCEEHker62Cbpx1m-z/view יומן התמים מרדכי גלזמן]}}. לאחר ששוחררה מבית הרפואה כבר לא חזרה עוד לדירתה, אלא השתקעה בשנותיה האחרונות בבית בנה וכלתה ב[[ניו ג'רזי]]. כל רכושה כולל חפציה האישיים ואפילו המלתחה האישית נותרו בדירה שבקומה השלישית עד לאחר סיומו המוחלט של [[משפט הספרים]] וגרורותיו בשנת [[תש"נ]] ואז נארזה התכולה ונשלחה לניו ג'רזי{{הערה|פרטים בפיסקא זו על פי ה[https://col.org.il/news/136387 ראיון בעקבות סערת המכירה המזוייפת של שאול שמעון דויטש]}}. בהמשך לכך נצרכה חנה לעבור ניתוח מסוכן, והייתה בסכנת חיים. בלילה שלפני הניתוח הוטב מצבה, ובבוקר, כאשר בדקה הרופא, אמר: "מישהו עבד פה בלילה..." וקבע שאינה צריכה ניתוח. כאשר שמע [[הרבי]] את הדברים, שאל האם הרופא ידע מי-הוא-זה שעבד בלילה...{{הערה|מפי ר' [[יואל כהן]], בסעודת [[ליל שבת]], שהתקיימה בביתו, [[פרשת תרומה]] [[תשס"ח]]}}.


נפטרה בשנת [[תשמ"ח]], ומנוחתה כבוד בחלקת מונקאטש-סאטמר ב[[ניו יורק]].
===פטירתה===
נפטרה ב[[ט"ו אדר]] - [[שושן פורים]] [[תנש"א]], בהלוויתה השתתפו רבים מחסידי [[סאטמר]], ארונה הועבר מול [[770]].


[[הרבי]] רצה מאד שתיקבר בחלקת [[אגודת חסידי חב"ד]] בסמוך ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], ואף שלח משלחת מיוחדת אל בנה, [[בארי גוראריה]] (הרב [[חיים מאיר בוקיעט]], הרב [[שמואל צבי הירש פוקס]], הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] והרב [[משה בוגומילסקי]]) אך בנה סירב{{הערת שוליים|מפי המשתתפים}}.
[[הרבי]] הביע רצונו שתטמן בחלקת הרבניות של [[אגודת חסידי חב"ד]] בסמוך ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], ואף שלח לשם כך משלחת מיוחדת אל בנה, [[בארי גוראריה]] . חברי המשלחת היו: הרב [[חיים מאיר בוקיעט]], הרב [[שמואל צבי פוקס]], הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] והרב [[משה בוגומילסקי]]{{הערה|הרב משה בוגולומסקי, קונטרס 'ה' טבת - דידן נצח'.}}, בתחלה הוא נעתר, אך לבסוף{{הערה| בעקבות גורמים שונים.}}, נקברה ב[[ניו ג'רזי]], בחלקת מונקאטש-סאטמר [[בית קברות|בבית הקברות]] פלוראל-פארק (Floral Park Cemetery).


==משפחתה==
*בעלה - ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו גוראריה (הרש"ג)]]
*בנה - [[שלום דובער גוראריה|שלום דוב בער (בערי) גוראריה]]
*אחותה- [[הרבנית חיה מושקא]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}}
{{מיון רגיל:גוראריה, חנה}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]] 
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]] 
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תנש"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]

גרסה אחרונה מ־04:35, 4 ביולי 2024

מרת גוראריה ובנה בארי לאחר ביקור אצל האדמו"ר מסאטמר
מרת גוראריה בצעירותה
מרת גוראריה (בחלון השמאלי וכלתה מינא (בחלון בצד ימין) בפאראד שבתהלוכת ל"ג בעומר, תשד"מ.
מצבת מרת גוראריה בית הקברות בפלוראל-פארק, ניו-ג'רסי

חנה גוראריה (כ"ה אב תרנ"טט"ו אדר תנש"א) הייתה בתו הבכורה של אדמו"ר הריי"צ, ורעייתו של הרב שמריהו גוראריה.

תולדות חייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

צעירותה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חנה נולדה בכ"ה מנחם אב תרנ"ט[1] בעיירה ליובאוויטש לאביה ולאמה הרבנית נחמה דינה.

כ'מתנה' ללידה נתן אדמו"ר הרש"ב לאדמו"ר הריי"צ את המאמר "ברוך שעשה ניסים" שנאמר בכ"ה בכסלו על ידי אדמו"ר הזקן בשנת תקס"ג[2].

בילדותה היו לה קירובים מיוחדים מסביה אדמו"ר הרש"ב[3].

בשנת תרע"ח עקרה עם המשפחה מליובאוויטש לרוסטוב.

בי"א סיון תרפ"א נישאה לרב שמריהו גוראריה. החתונה נערכה במעמד מצומצם עקב הרדיפות שהיו באותם ימים. בחתונה השתתפו אדמו"ר הריי"צ וכמה מחשובי החסידים.

בט"ו סיון תרפ"ז בעת שבאו אנשי הנ.ק.וו.ד. לעצור את אדמו"ר הריי"צ, התווכחה אתם במסירות נפש[4].

למחרת שמחת תורה תרפ"ח יצאה יחד עם משפחתה לריגא, ובשנת תרצ"ג עקרה לוורשה.

בחודש מנחם אב תרצ"ג יצאה עם אמה, הרבנית נחמה דינה לריגא בשליחות אדמו"ר הריי"צ[5].

בתרצ"ה עקרה לאטווצק.

בכ"ה שבט תרצ"ו נערכה חגיגת בר מצווה לבנה בערי, בהשתתפות אדמו"ר הריי"צ.

בימי מלחמת העולם השנייה הייתה לצד אדמו"ר הריי"צ, בוורשה, ובכל מסעותיו. בט' אדר ת"ש הגיעה יחד עם משפחתה לארצות הברית.

בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש אלול ת"ש התיישב אדמו"ר הריי"צ בבניין 770 והיא עם בעלה ובנם התיישבו בהקומה השלישית של 770.

משנת תש"י הייתה ספריית אדמו"ר הריי"צ תחת ידה, והספרן חיים ליברמן עבד מטעמה.

מאז ההסתלקות שימשה את אמה הרבנית נחמה דינה במסירות, והעסיקה בחורים שונים שיטפלו באמה.

בין שנת תש"י ועד להסתלקות אמה בי' טבת תשל"א ניהלה יחד עם הרבנית חיה מושקא את קרן רייונדשל.

בשנת תשי"ג נשא בנה בערי גוראריה לאישה את מינא גוראריה, בת הרב אלתר דובער חסקינד[6].

בשמחת תורה תשל"ח, כאשר קיבל הרבי אירוע לב, דאגה לו, היא ירדה לחדרו וניסתה לשכנע אותו לאכול. לאחר מכן שוחחה בתדירות גבוהה עם רופאי הרבי, ביקשה מידע על המצב ועודדה אותם להמשיך במלאכתם[7].

בקיץ תש"מ ביקשה למנות את הרב שלום דובער לוין שהיה באותו הזמן ספרן ספריית מרכז לענייני חינוך, לספרן בספרית אגודת חסידי חב"ד, אלא שהרבי התנגד למינוי[8]. בשנת תשמ"ז לאחר דידן נצח הורה הרבי לאחד את שתי הספריות לספריה אחת, ושהרב שלום דובער לוין יהיה ספרן ראשי בשניהם.

משפט הספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשמ"ה, כאשר גנב בנה, בערי גוראריה את הספרים מהספרייה, בתקופה הידועה המכונה משפט הספרים עמדה היא לצידו ותבעה בבית המשפט להעביר חלק מהספרים אליו, ואילו בעלה, הרב שמריהו גוראריה, נשאר נאמן לרבי.

ביום שבת פרשת פנחס, כ"ד תמוז תשמ"ה, היא נפגעה בפניה על ידי אחד הבחורים שנקש בחוזקה על דלת דירתה והיא פתחה את הדלת (משום שחשבה שמדובר באחד הבחורים שהיו עוזרים לה במשק הבית) ומשגילתה שמדובר במישהו אחר ניסתה לסגור את הדלת, והלה בצעד מופרע - שגונה על ידי הרבי נמרצות - טרק את הדלת בפניה שנחבלו כתוצאה מכך. למקום הוזעק אמבולנס של 'הצלה' סניף קראון הייטס וכן ד"ר משה פלדמן והיא הובהלה בעיצומה של השבת לבית הרפואה קורנל. בסיום ההתוועדות באותה שבת ניגש לרבי המשב"ק הרב בערל יוניק ואמר לחיים וביקש ברכה עבורה ושאל איך להודיע זאת לרש"ג, והרבי ענה שיודיעו לו אחרי הבדלה ושיהיה נוכח רופא[9]. לאחר ששוחררה מבית הרפואה כבר לא חזרה עוד לדירתה, אלא השתקעה בשנותיה האחרונות בבית בנה וכלתה בניו ג'רזי. כל רכושה כולל חפציה האישיים ואפילו המלתחה האישית נותרו בדירה שבקומה השלישית עד לאחר סיומו המוחלט של משפט הספרים וגרורותיו בשנת תש"נ ואז נארזה התכולה ונשלחה לניו ג'רזי[10]. בהמשך לכך נצרכה חנה לעבור ניתוח מסוכן, והייתה בסכנת חיים. בלילה שלפני הניתוח הוטב מצבה, ובבוקר, כאשר בדקה הרופא, אמר: "מישהו עבד פה בלילה..." וקבע שאינה צריכה ניתוח. כאשר שמע הרבי את הדברים, שאל האם הרופא ידע מי-הוא-זה שעבד בלילה...[11].

פטירתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרה בט"ו אדר - שושן פורים תנש"א, בהלוויתה השתתפו רבים מחסידי סאטמר, ארונה הועבר מול 770.

הרבי הביע רצונו שתטמן בחלקת הרבניות של אגודת חסידי חב"ד בסמוך לאוהל אדמו"ר הריי"צ, ואף שלח לשם כך משלחת מיוחדת אל בנה, בארי גוראריה . חברי המשלחת היו: הרב חיים מאיר בוקיעט, הרב שמואל צבי פוקס, הרב חיים שלום דובער ליפסקר והרב משה בוגומילסקי[12], בתחלה הוא נעתר, אך לבסוף[13], נקברה בניו ג'רזי, בחלקת מונקאטש-סאטמר בבית הקברות פלוראל-פארק (Floral Park Cemetery).

משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מבוא לקונטרס ומעיין, מתוך יומנו ורשימותיו של אדמו"ר הריי"צ
  2. תיאור המאמר, הבוך ועניין המתנה - ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ, תרצ"א, עמ' 249-251
  3. דוגמאות להם נמצאים ברשימות הרב"ש.
  4. מסירות נפשה כלפי אנשי הק.ג.ב. מתוארת בידי אדמו"ר הריי"צ, ברשימת המאסר.
  5. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת תרע"ט
  6. על-פי דרישתה, לא השתתף הרבי בחתונה (מיומני הרב יואל כהן).
  7. על פי יומני אותה תקופה ועדויות הרופאים
  8. תיאור הפרשה בהרחבה בעדותו של הרב לוין עצמו - משפט הספרים - דידן נצח (חוברת) עמ' ה', וראה גם עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש עמ' קכ"ח
  9. יומן התמים מרדכי גלזמן
  10. פרטים בפיסקא זו על פי הראיון בעקבות סערת המכירה המזוייפת של שאול שמעון דויטש
  11. מפי ר' יואל כהן, בסעודת ליל שבת, שהתקיימה בביתו, פרשת תרומה תשס"ח
  12. הרב משה בוגולומסקי, קונטרס 'ה' טבת - דידן נצח'.
  13. בעקבות גורמים שונים.
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא