שניאור זלמן קליין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־16:37, 5 באוקטובר 2023

הרב שניאור זלמן קליין (ה' סיון תרפ"ה - י"ב טבת תשס"ז), מזקני קהילת חב"ד בקריית מלאכי, שמסר את נפשו ברוסיה על שמירת תורה ומצוות.

תולדות חייםעריכה

נולד בערב חג השבועות תרפ"ה בעיר פולטבה לאביו הרב שמואל מנחם קליין ואימו מרת מרים, בתו של החסיד הרב שניאור זלמן חוסידוב. ברית המילה נערכה בחשאי והסנדק היה הסבא-רבא של הנימול הרב שאול משה חוסידוב, והרך הנימול נקרא שניאור זלמן, על שם סבו הרב שניאור זלמן חוסידוב שנפטר שלוש שנים קודם לכן.

ילדותועריכה

בהיותו ילד בן חמש, העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל'פושקינה' שבפרברי לנינגרד, שם התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב אברהם אליהו פלוטקין^[1]. בפושקינה התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים ובבית הוריו שהיה בן חדר אחד בלבד, התקיים מניין חשאי שלוש פעמים ביום, ונערכו בו התוועדויות.

במהלך הכיבוש הגרמני בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה, ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב ישראל חוסידוב לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה^[2].

פריצה לבית הכנסת במסירות נפשעריכה

בטשקנט המשיכה משפחת קליין להיות מהמובילות למען צרכי הכלל, בהמשיכה לפעול בכל ענייני הציבור. בני המשפחה היו מראשי העוסקים בסיוע לפליטי המלחמה הרבים שנהרו לטשקנט. בית המשפחה היה כתובת לאירוח קבועה או זמנית, כמו גם חתונות, בריתות והתוועדויות שנערכו בו לרוב, למרות הסכנה. בביתם היה גם ספר תורה שנלקח במסירות נפש מתוך בית כנסת שנסגר על ידי אנשי הק.ג.ב. הארורים. לאחר שנודע על סגירתו, החליטו ר' זלמן ואחיו ר' שואל משה להוציא מבית הכנסת את ספר התורה. הם פרצו לבית הכנסת דרך החלון, הוציאו את הספר והעבירוהו היישר לביתם. מאז התקיים בבית משפחת קליין מניין תפילה חב"די.

בההתוועדויות הרבות שהתקיימו בבית המשפחה, היה ר' זלמן עושה אוזנו כאפרכסת, שומע ושומר את הסיפורים כבקופסה. לאחר שנים רבות עוד היה זוכר את הסיפורים לפרטים, ואף דאג להעבירם לדור הבא. לימים החלו אנשי הק.ג.ב. להתעניין בנעשה בבית משפחת קליין, ואף ניסו לשתול סוכן מסווה במניין החשאי שהתקיים שם. בשל המעקבים הצמודים, נדד המניין במשך השנים למקומות שונים. לאחר נישואיו, זכה גם ר' זלמן לארח את המניין בביתו, צעד שהיה כרוך באומץ לב רב ובמסירות נפש ממשית^[3].

נישואיועריכה

בשנת תש"י נשא ר' זלמן את מרת פרלה פלזנשטיין. החתונה התקיימה בחצר בית משפחת קליין בהשתתפות מניין מצומצם בלבד.

את ביתו השתית על מסירות נפש שהייתה חלק מאורח החיים בבית החסידי תחת השלטון הקומוניסטי. את ארבעת בניו חינך למסירות נפש. ר' זלמן לא הסתפק בחינוך החסידי שהחדיר בבניו, אלא גם הביא לביתו מלמדים שלימדו את בניו וכן ילדי אנ"ש נוספים. כל ילדיו אכן התנהגו בדרכי התורה והחסידות, וכאשר ר' זלמן נפטר אמרו כולם כי "מיטתו שלימה", שכן כל בניו נכדיו וניניו הולכים בדרך ליובאוויטש.

שמירת שבת בברית המועצותעריכה

ר' זלמן אמנם יצא לעבוד, אך הוא שמר שבת על אף הסכנה. שמירת השבת הייתה בעבורו בעיה חריפה. החוק קבע כי כל אזרח מחויב לעבוד בכל ימות השבוע, מלבד יום ראשון, שנקבע כיום חופש. כאשר יהודי ניסה להיעדר מהעבודה בשבתות, מיד היו מבינים כי מניעיו דתיים. חסידי חב"ד מצאו פתרונות יצירתיים לבעיה.

ר' זלמן עבד לפרנסתו בחנות ממשלתית בשוק המרכזי של טשקנט שנקרא "הלייסקי". כיוון שהקפיד על שמירת שבת, סיכם עם מנהל העבודה שישלים את שעות העבודה של שבת בימי החול. ההסדר פעל תקופה ארוכה בשקט יחסי, עד שהיוצרות התהפכו. באחד הימים קראה ההנהלה את כל העובדים לישיבה דחופה שלא מן המניין. מנהל החנות פתח את האסיפה באמרו ששמע לפני זמן מה שאחד העובדים בחנות הנו יהודי שאינו עובד בשבת. 'חשבתי', המשיך המנהל, 'כי מדובר ביהודי זקן ששומר עדיין על חוקי הדת שלו, ואמרתי לעצמי שאניח לו בשל גילו; אבל בימים האחרונים שמעתי שמדובר ביהודי צעיר'. כאן המנהל השתולל מזעם, קילל את היהודים וכינה את ר' זלמן במילים חריפות. לבסוף הכריז שיכריח אותו לעבוד בשבתות, ויהי מה. ר' זלמן עצמו לא נכח בישיבה ושמע עליה רק למחרת בבוקר, כאשר אחד מחברי ההנהלה שהיה יהודי קומוניסט ניגש אליו וסיפר לו על הישיבה שכונסה ביום הקודם. לאחכ מכן ניסה לשכנע את ר' זלמן שיסכים לעבוד בשבת. מובן שר' זלמן התנגד בתוקף, ובסיום השיחה אמר לר' זלמן: "לא חשבתי שאתה מה'למדווניקים'..."

בשנים מאוחרות יותר עבד ר' זלמן במפעל שייצר שלטי הוראות למפעלים. היה זה מפעל קטן, והעובדים בו היו ברובם שומרי מצוות. בשבתות היה המפעל סגור ללא ידיעת השלטונות. שבת אחת נודע כי אמור להגיע מפקח בכיר כדי לבדוק מה קורה. או אז העובדים כולם התייצבו לעבודה, לבשו את בגדי העבודה אבל לא עסקו בעבודה בפועל. הם שפכו בשטח חומר עם ריח מצחין, וכשהמפקח הגיע, הוא הביט כה וכה וראה את כולם באווירה של עבודה. הריח הנורא עשה אף הוא את שלו, וכעבור זמן קצר עזב את המפעל.

העלייה לארץ הקודשעריכה

משפחות קליין ניסו במשך השנים לצאת את ברית המועצות והרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין^[4] ובתחילת חודש סיון תשל"א, יצאו אמו מרת מרים קליין ואחיו ר' ליפא קליין ומשפחתו, מברית המועצות והגיעו לארץ הקודש. לחודש תשרי תשל"ב נסע לרבי, וב'יחידות' שאל את הרבי בשם שני אחיו שנותרו בטשקנט - האם כדאי שאנ"ש ייתנו שוחד כדי לקבל את המסמכים הדרושים ליציאה מברית המועצות? הרבי השיב שלא יתנו שוחד והעניינים יסתדרו מעצמם. ואכן, מספר חודשים לאחר מכן, קיבלו ר' זלמן ואחיו ר' שואל משה קליין ומשפחותיהם אישורי יציאה^[5]..

מברית המועצות נסע ר' זלמן עם משפחתו ברכבת לפולין, כשאת הגבול חצה בי"ט כסלו תשל"ב. היה זה חג הגאולה הפרטי שלו.

בהגיעו ארצה השתקע בנחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי שם השתלב בטבעיות. היה מוכר כחסיד בעל לב זהב, מלא וגדוש בסיפורי חסידים. הוא השרה שמחה על כל אחד, זקנים כילדים, חסידים כמו גם אורחים מבחוץ.

מאז שנת תשד"מ, כשיצא לפנסיה מוקדמת, החל להשתתף בקביעות בשיעורי תורה, השכם והערב. מדי בוקר יצא מביתו בשעה חמש. היה מתפלל במתינות ראויה לאחר לימוד חסידות. לאחר תפילת שחרית היה יושב בשיעורי נגלה והלכה.

ר' זלמן היה מטבעו איש שמח ואף השרה שמחה על כל הסובבים אותו. היה מרבה לספר סיפורי חסידים בהתוועדויות, כשהמתוועדים היו מאזינים לו בשקיקה רבה.

בתקופה האחרונה לחייו חלה ואושפז בבית הרפואה ברזילי באשקלון, ובי"ב טבת תשס"ז נפטר^[6].

משפחתועריכה

אחיו:

ר' שואל משה קליין, חבר בוועד נחלת הר חב"ד
ר' ליפא קליין, מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד

בניו:

ר' יחזקאל לייב קליין (נפטר ל' שבט התשס"א)
ר' יהודה צבי שי' קליין חתן של ר' דוד קוק ממייסדי כפר חב"ד.
ר' יוסף יצחק שי' קליין.
ר' שמואל מנחם שי' קליין חתן של ר' גרשון קוק מכפר חב"ד^[7].

לקריאה נוספתעריכה

תולדות חב"ד בפטרבורג

קישורים חיצוניםעריכה

ראו גםעריכה

הערות שוליים

↑ פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב אברהם אליהו פלוטקין, מרוזוב, הרבשמואל מנחם קליין, הרב זלמן קלמנסון, הרב דובער חן, הרב שמעון גלפרין, חוסידוב
↑ פעילות חוצה גבולות עמוד 22–24, ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, שניאור זלמן ברגר , חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין
↑ חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין
↑ חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"
↑ חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6
↑ ברוך דיין האמת: ר' זלמן קליין
↑ גרשון קוק הינו בנו הבכור של אביו ר' דוד קוק ובמשפחת קליין התחתנו 2 אחים לדודה ואחיינית

[1] פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב אברהם אליהו פלוטקין, מרוזוב, הרבשמואל מנחם קליין, הרב זלמן קלמנסון, הרב דובער חן, הרב שמעון גלפרין, חוסידוב

[2] פעילות חוצה גבולות עמוד 22–24, ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, שניאור זלמן ברגר , חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין

[3] חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין

[4] חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"

[5] חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6

[6] ברוך דיין האמת: ר' זלמן קליין

[7] גרשון קוק הינו בנו הבכור של אביו ר' דוד קוק ובמשפחת קליין התחתנו 2 אחים לדודה ואחיינית

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:קליין.jpg|left|thumb|250px|זלמן קליין]]
+[[קובץ:זלמן קליין1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן קליין]]
-הרה"ח ר' '''שניאור זלמן קליין''' נולד להוריו הרה"ח ר' [[שמואל מנחם קליין]] ומרת [[מרים קליין]] בערב חג השבועות [[תרפ"ה]] בעיר [[פולטבה]]. ברית המילה נערכה בחשאי והסנדק היה הסבא-רבא של הנימול הרה"ח ר' [[שאול משה חוסידוב]], והרך הנימול נקרא שניאור זלמן, על שם סבו הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]] שנפטר שלוש שנים קודם לכן.
+[[קובץ:זלמן קליין2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קליין עוסק ב[[מבצע תפילין]]]]
+הרב '''שניאור זלמן קליין''' ([[ה' סיון]] [[תרפ"ה]] - [[י"ב טבת]] [[תשס"ז]]), מזקני קהילת חב"ד ב[[קריית מלאכי]], שמסר את נפשו ב[[רוסיה]] על שמירת תורה ומצוות.
-==ילדותו==
-בהיותו ילד בן חמש, העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל'[[פושקינה]]' שבפרברי [[לנינגרד]], שם הייתה קהילה חב"דית קטנה. בבית הוריו שהיה בן חדר אחד בלבד, התקיים מניין חשאי שלוש פעמים ביום, ונערכו בו [[התוועדות|התוועדויות]].
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[ה' סיון|ערב חג השבועות]] [[תרפ"ה]] בעיר [[פולטבה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ואימו מרת מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. ברית המילה נערכה בחשאי והסנדק היה הסבא-רבא של הנימול הרב [[שאול משה חוסידוב]], והרך הנימול נקרא שניאור זלמן, על שם סבו הרב שניאור זלמן חוסידוב שנפטר שלוש שנים קודם לכן.
-בימי ה[[שואה]] נמלטה משפחתו עם קבוצת [[חסיד|חסידים]] מאיזור לנינגרד מזרחה, ובמשך שנתיים שהו בקולחוז טטרי ליד העיר אופה. לאחר שנתיים עברו להתגורר ב[[טשקנט]], שם גר ר' זלמן עד שיצא את ברית המועצות בשנות הלמ"דים הראשונות.
+===ילדותו===
-==פריצה לבית הכנסת ב[[מסירות נפש]]==
+בהיותו ילד בן חמש, העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל'[[פושקינה]]' שבפרברי [[לנינגרד]], שם התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]], מרוזוב, הרב[[שמואל מנחם קליין]], הרב [[זלמן קלמנסון]], הרב [[דובער חן]], הרב שמעון גלפרין, חוסידוב}}. בפושקינה התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים ובבית הוריו שהיה בן חדר אחד בלבד, התקיים מניין חשאי שלוש פעמים ביום, ונערכו בו [[התוועדות|התוועדויות]].
-[[קובץ:שמואל מנחם קליין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל מנחם קליין - אביו של הרב שניאור זלמן קליין]]
-בטשקנט המשיכה משפחת קליין להיות מהמובילות למען צרכי הכלל, בהמשיכה לפעול בכל ענייני הציבור. בני המשפחה היו מראשי העוסקים בסיוע לפליטי המלחמה הרבים שנהרו לטשקנט. בית המשפחה היה כתובת לאירוח קבועה או זמנית, כמו גם חתונות, בריתות והתוועדויות שנערכו בו לרוב, למרות הסכנה.
-בביתם היה גם ספר תורה שנלקח במסירות נפש מתוך בית כנסת שנסגר על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]] הארורים. לאחר שנודע על סגירתו, החליטו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין|שואל משה]] להוציא מבית הכנסת את ספר התורה. הם פרצו לבית הכנסת דרך החלון, הוציאו את הספר והעבירוהו היישר לביתם. מאז התקיים בבית משפחת קליין מניין תפילה חב"די.
+במהלך הכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה{{הערה|[[פעילות חוצה גבולות]] עמוד 22–24, ו[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}}}.
-בההתוועדויות הרבות שהתקיימו בבית המשפחה, היה ר' זלמן עושה אוזנו כאפרכסת, שומע ושומר את הסיפורים כבקופסה. לאחר שנים רבות עוד היה זוכר את הסיפורים לפרטים, ואף דאג להעבירם לדור הבא.
+===פריצה לבית הכנסת במסירות נפש===
+בטשקנט המשיכה משפחת קליין להיות מהמובילות למען צרכי הכלל, בהמשיכה לפעול בכל ענייני הציבור. בני המשפחה היו מראשי העוסקים בסיוע לפליטי המלחמה הרבים שנהרו לטשקנט. בית המשפחה היה כתובת לאירוח קבועה או זמנית, כמו גם חתונות, בריתות והתוועדויות שנערכו בו לרוב, למרות הסכנה. בביתם היה גם [[ספר תורה]] שנלקח במסירות נפש מתוך בית כנסת שנסגר על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]] הארורים. לאחר שנודע על סגירתו, החליטו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין|שואל משה]] להוציא מבית הכנסת את ספר התורה. הם פרצו לבית הכנסת דרך החלון, הוציאו את הספר והעבירוהו היישר לביתם. מאז התקיים בבית משפחת קליין מניין תפילה חב"די.
-לימים החלו אנשי הק.ג.ב. להתעניין בנעשה בבית משפחת קליין, ואף ניסו לשתול סוכן מסווה במניין החשאי שהתקיים שם.
+בההתוועדויות הרבות שהתקיימו בבית המשפחה, היה ר' זלמן עושה אוזנו כאפרכסת, שומע ושומר את הסיפורים כבקופסה. לאחר שנים רבות עוד היה זוכר את הסיפורים לפרטים, ואף דאג להעבירם לדור הבא. לימים החלו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] להתעניין בנעשה בבית משפחת קליין, ואף ניסו לשתול סוכן מסווה במניין החשאי שהתקיים שם. בשל המעקבים הצמודים, נדד המניין במשך השנים למקומות שונים. לאחר נישואיו, זכה גם ר' זלמן לארח את המניין בביתו, צעד שהיה כרוך באומץ לב רב ובמסירות נפש ממשית{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין] {{אינפו}}}}.
-בשל המעקבים הצמודים, נדד המניין במשך השנים למקומות שונים. לאחר נישואיו, זכה גם ר' זלמן לארח את המניין בביתו, צעד שהיה כרוך באומץ לב רב ובמסירות נפש ממשית.
-==חינוך ל[[מסירות נפש]]==
+===[[נישואיו]]===
+בשנת [[תש"י]] נשא ר' זלמן את מרת פרלה פלזנשטיין. החתונה התקיימה בחצר בית משפחת קליין בהשתתפות מניין מצומצם בלבד.
-בשנת תש"י נשא ר' זלמן את תבלחט"א רעייתו מרת פרלה תחי' לבית פלזנשטיין. החתונה התקיימה בחצר בית משפחת קליין בהשתתפות מניין מצומצם בלבד.
+את ביתו השתית על מסירות נפש שהייתה חלק מאורח החיים בבית החסידי תחת השלטון הקומוניסטי. את ארבעת בניו חינך למסירות נפש. ר' זלמן לא הסתפק בחינוך החסידי שהחדיר בבניו, אלא גם הביא לביתו מלמדים שלימדו את בניו וכן ילדי אנ"ש נוספים. כל ילדיו אכן התנהגו בדרכי התורה והחסידות, וכאשר ר' זלמן נפטר אמרו כולם כי "מיטתו שלימה", שכן כל בניו נכדיו וניניו הולכים בדרך ליובאוויטש.
-את ביתו השתית על מסירות נפש שהייתה חלק מאורח החיים בבית החסידי תחת השלטון הקומוניסטי. את ארבעת בניו חינך למסירות נפש. ר' זלמן לא הסתפק בחינוך החסידי שהחדיר בבניו, אלא גם הביא לביתו מלמדים שלימדו את בניו וכן ילדי אנ"ש נוספים.
+===שמירת שבת בברית המועצות===
+ר' זלמן אמנם יצא לעבוד, אך הוא שמר שבת על אף הסכנה. שמירת השבת הייתה בעבורו בעיה חריפה. החוק קבע כי כל אזרח מחויב לעבוד בכל ימות השבוע, מלבד יום ראשון, שנקבע כיום חופש. כאשר יהודי ניסה להיעדר מהעבודה בשבתות, מיד היו מבינים כי מניעיו דתיים. חסידי חב"ד מצאו פתרונות יצירתיים לבעיה.
-כל ילדיו אכן התנהגו בדרכי התורה והחסידות, וכאשר ר' זלמן נפטר אמרו כולם כי "מיטתו שלימה", שכן כל בניו נכדיו וניניו הולכים בדרך ליובאוויטש.
+ר' זלמן עבד לפרנסתו בחנות ממשלתית בשוק המרכזי של טשקנט שנקרא "הלייסקי". כיוון שהקפיד על שמירת שבת, סיכם עם מנהל העבודה שישלים את שעות העבודה של שבת בימי החול. ההסדר פעל תקופה ארוכה בשקט יחסי, עד שהיוצרות התהפכו. באחד הימים קראה ההנהלה את כל העובדים לישיבה דחופה שלא מן המניין. מנהל החנות פתח את האסיפה באמרו ששמע לפני זמן מה שאחד העובדים בחנות הנו יהודי שאינו עובד בשבת. 'חשבתי', המשיך המנהל, 'כי מדובר ביהודי זקן ששומר עדיין על חוקי הדת שלו, ואמרתי לעצמי שאניח לו בשל גילו; אבל בימים האחרונים שמעתי שמדובר ביהודי צעיר'. כאן המנהל השתולל מזעם, קילל את היהודים וכינה את ר' זלמן במילים חריפות. לבסוף הכריז שיכריח אותו לעבוד בשבתות, ויהי מה. ר' זלמן עצמו לא נכח בישיבה ושמע עליה רק למחרת בבוקר, כאשר אחד מחברי ההנהלה שהיה יהודי קומוניסט ניגש אליו וסיפר לו על הישיבה שכונסה ביום הקודם. לאחכ מכן ניסה לשכנע את ר' זלמן שיסכים לעבוד בשבת. מובן שר' זלמן התנגד בתוקף, ובסיום השיחה אמר לר' זלמן: "לא חשבתי שאתה מה'למדווניקים'..."
-==שמירת שבת בברית המועצות==
+בשנים מאוחרות יותר עבד ר' זלמן במפעל שייצר שלטי הוראות למפעלים. היה זה מפעל קטן, והעובדים בו היו ברובם שומרי מצוות. בשבתות היה המפעל סגור ללא ידיעת השלטונות. שבת אחת נודע כי אמור להגיע מפקח בכיר כדי לבדוק מה קורה. או אז העובדים כולם התייצבו לעבודה, לבשו את [[בגד]]י העבודה אבל לא עסקו בעבודה בפועל. הם שפכו בשטח חומר עם ריח מצחין, וכשהמפקח הגיע, הוא הביט כה וכה וראה את כולם באווירה של עבודה. הריח הנורא עשה אף הוא את שלו, וכעבור זמן קצר עזב את המפעל.
-ר' זלמן אמנם יצא לעבוד, אך הוא שמר שבת על אף הסכנה. שמירת השבת הייתה בעבורו בעיה חריפה. החוק קבע כי כל אזרח מחויב לעבוד בכל ימות השבוע, מלבד יום ראשון, שנקבע כיום חופש. כאשר יהודי ניסה להיעדר מהעבודה בשבתות, מיד היו מבינים כי מניעיו הנם דתיים. חסידי חב"ד מצאו פתרונות יצירתיים לבעיה.
+===העלייה לארץ הקודש===
+משפחות קליין ניסו במשך השנים לצאת את ברית המועצות והרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין{{הערה|'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}}} ובתחילת [[חודש סיון]] [[תשל"א]], יצאו אמו מרת מרים קליין ואחיו ר' [[ליפא קליין]] ומשפחתו, מ[[ברית המועצות]] והגיעו ל[[ארץ הקודש]]. ל[[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]], וב'[[יחידות]]' שאל את הרבי בשם שני אחיו שנותרו בטשקנט - האם כדאי שאנ"ש ייתנו שוחד כדי לקבל את המסמכים הדרושים ליציאה מברית המועצות? הרבי השיב שלא יתנו שוחד והעניינים יסתדרו מעצמם.
+ואכן, מספר חודשים לאחר מכן, קיבלו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחותיהם אישורי יציאה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות בנו הרב שואל משה קליין עמוד 6] {{אינפו}}}}..
-ר' זלמן עבד לפרנסתו בחנות ממשלתית בשוק המרכזי של טשקנט שנקרא "[[הלייסקי]]". כיוון שהקפיד על שמירת שבת, סיכם עם מנהל העבודה שישלים את שעות העבודה של שבת בימי החול.
+מ[[ברית המועצות]] נסע ר' זלמן עם משפחתו ברכבת ל[[פולין]], כשאת הגבול חצה ב[[י"ט כסלו]] [[תשל"ב]]. היה זה [[חג הגאולה]] הפרטי שלו.
-ההסדר פעל תקופה ארוכה בשקט יחסי, עד שהיוצרות התהפכו. באחד הימים קראה ההנהלה את כל העובדים לישיבה דחופה שלא מן המניין. מנהל החנות פתח את האסיפה באמרו ששמע לפני זמן מה שאחד העובדים בחנות הנו יהודי שאינו עובד בשבת. 'חשבתי', המשיך המנהל, 'כי מדובר ביהודי זקן ששומר עדיין על חוקי הדת שלו, ואמרתי לעצמי שאניח לו בשל גילו; אבל בימים האחרונים שמעתי שמדובר ביהודי צעיר'. כאן המנהל השתולל מזעם, קילל את היהודים וכינה את ר' זלמן במילים חריפות. לבסוף הכריז שיכריח אותו לעבוד בשבתות, ויהי מה.
+בהגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] השתקע ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] שם השתלב בטבעיות. היה מוכר כחסיד בעל לב זהב, מלא וגדוש בסיפורי חסידים. הוא השרה שמחה על כל אחד, זקנים כילדים, חסידים כמו גם אורחים מבחוץ.
-ר' זלמן עצמו לא נכח בישיבה ושמע עליה רק למחרת בבוקר, כאשר אחד מחברי ההנהלה שהיה יהודי קומוניסט ניגש אליו וסיפר לו על הישיבה שכונסה ביום הקודם. לאחמ"כ ניסה לשכנע את ר' זלמן שיסכים לעבוד בשבת. מובן שר' זלמן התנגד בתוקף, ובסיום השיחה אמר לר' זלמן: 'לא חשבתי שאתה מה'למדווניקים'.
+מאז שנת [[תשד"מ]], כשיצא לפנסיה מוקדמת, החל להשתתף בקביעות בשיעורי תורה, השכם והערב. מדי בוקר יצא מביתו בשעה חמש. היה מתפלל במתינות ראויה לאחר [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. לאחר [[תפילת שחרית]] היה יושב בשיעורי [[נגלה]] והלכה.
-בשנים מאוחרות יותר עבד ר' זלמן במפעל שייצר שלטי הוראות למפעלים. היה זה מפעל קטן, והעובדים בו היו ברובם שומרי מצוות. בשבתות היה המפעל סגור ללא ידיעת השלטונות. שבת אחת נודע כי אמור להגיע מפקח בכיר כדי לבדוק מה קורה. או אז העובדים כולם התייצבו לעבודה, לבשו את בגדי העבודה אבל לא עסקו בעבודה בפועל. הם שפכו בשטח חומר עם ריח מצחין, וכשהמפקח הגיע, הוא הביט כה וכה וראה את כולם באווירה של עבודה. הריח הנורא עשה אף הוא את שלו, וכעבור זמן קצר עזב את המפעל.
+ר' זלמן היה מטבעו איש שמח ואף השרה שמחה על כל הסובבים אותו. היה מרבה לספר [[סיפורי חסידים]] בהתוועדויות, כשהמתוועדים היו מאזינים לו בשקיקה רבה.
-==[[חג הגאולה|חג גאולה]] פרטי בי"ט כסלו==
+בתקופה האחרונה לחייו חלה ואושפז ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] ברזילי ב[[אשקלון]], וב[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]] נפטר{{הערה|[https://col.org.il/news/26128 ברוך דיין האמת: ר' זלמן קליין]}}.
-בתחילת חודש סיון [[תשל"א]], יצא אחיו ר' [[ליפא קליין]] מ[[ברית המועצות]] והגיע ל[[ארץ הקודש]]. ל[[חודש תשרי]] [[תשל"ב]] נסע לרבי, וב'[[יחידות]]' שאל את הרבי בשם שני אחיו שנותרו בטשקנט - האם כדאי שאנ"ש ייתנו שוחד כדי לקבל את המסמכים הדרושים ליציאה מברית המועצות? הרבי השיב שלא יתנו שוחד והעניינים יסתדרו מעצמם.
-ואכן, כמה חודשים לאחר מכן, קיבלו ר' זלמן ואחיו ר' [[שואל משה קליין]] ומשפחותיהם אישורי יציאה.
-מ[[ברית המועצות]] נסע ר' זלמן עם משפחתו ברכבת ל[[פולין]], כשאת הגבול חצה ב[[י"ט כסלו]] [[תשל"ב]]. היה זה [[חג הגאולה]] הפרטי שלו.
+==משפחתו==
+'''אחיו:'''
+*ר' [[שואל משה קליין]], חבר בוועד נחלת הר חב"ד
+*ר' [[ליפא קליין]], מזכ"ל ישיבת הבוכרים 'אור שמחה', כפר חב"ד
+'''בניו:'''
+*ר' יחזקאל לייב קליין (נפטר ל' שבט התשס"א)
+*ר' יהודה צבי שי' קליין חתן של ר' [[דוד קוק]] ממייסדי [[כפר חב"ד]].
+*ר' יוסף יצחק שי' קליין.
+*ר' שמואל מנחם שי' קליין חתן של ר' גרשון [[קוק]] מכפר חב"ד{{הערה| גרשון קוק הינו בנו הבכור של אביו ר' [[דוד קוק]] ובמשפחת קליין התחתנו 2 אחים לדודה ואחיינית}}.
-בהגיעו ארצה השתקע ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]].
+==לקריאה נוספת==
+* [[תולדות חב"ד בפטרבורג]]
-ב[[נחל'ה]] השתלב ר' זלמן בטבעיות. הוא היה מוכר כחסיד בעל לב זהב, מלא וגדוש בסיפורי חסידים. הוא השרה שמחה על כל אחד, זקנים כילדים, חסידים כמו גם אורחים מבחוץ.
+==קישורים חיצונים==
+* [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות אחיו הרב שואל משה קליין]''' {{אינפו}}
-מאז שנת [[תשד"מ]], כשיצא לפנסיה מוקדמת, החל להשתתף בקביעות בשיעורי תורה, השכם והערב. מדי בוקר יצא מביתו בשעה חמש. היה מתפלל במתינות ראויה לאחר לימוד חסידות. לאחר תפילת שחרית היה יושב בשיעורי נגלה והלכה.
+*ארי רובין, '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/39/מסירות_נפש_קליין_לנינגרד_טשקנט.pdf סיפורי מסירות נפש ר' שמואל מנחם קליין ובנו ר' זלמן קליין, לנינגרד וטשקנט]''', [[שבועון בית משיח]]
+* '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/19_094.jpg כרטיס בספר החסידים שנכתב עבור ר' זלמן קליין בעודו בטשקנט. בכרטיס שמות ההורים קצת שונים וצ"ל - ר' שמואל מנחם ומרת מרים]'''
-ר' זלמן היה מטבעו איש שמח ואף השרה שמחה על כל הסובבים אותו. היה מרבה לספר [[סיפורי חסידים]] בהתוועדויות, כשהמתוועדים היו מאזינים לו בשקיקה רבה.
-==משפחתו==
-'''רעייתו:'''
-*מרת פרלה.
-'''בניו:'''
+==ראו גם==
-*ר' הירשל קליין.
+*[[פולטובה]]
-*ר' יוסף יצחק קליין.
+*[[לנינגרד]]
-*ר' מענדל קליין.
+*[[טשקנט]]
-*ר' יחזקאל קליין (נפטר כמה שנים לפניו).
+*[[נחלת הר חב"ד]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קליין זלמן]]
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|קליין זלמן]]
+{{מיון רגיל:קליין, שניאור זלמן}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
+[[קטגוריה:משפחת קליין]]
+[[קטגוריה:אישים בטשקנט]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]