יעקב כ"ץ (פוליטיקאי): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| (22 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יעקב כ"ץ''' המכונה '''"כצל'ה"''' הוא מראשוני גוש אמונים, ממייסדי היישוב בית אל, ישיבת בית אל, ערוץ 7 | {{פירוש נוסף|נוכחי=מייסד היישוב וישיבת בית אל ופוליטיקאי|אחר=משמעות אחרת|ראו=יעקב כ"ץ (פירושונים)}} | ||
[[קובץ:כצל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ח"כ יעקב כ"ץ]] | |||
'''יעקב כ"ץ''' המכונה '''"כצל'ה"''' (יליד שנת [[תשי"א]]) הוא מראשוני גוש אמונים, ממייסדי היישוב בית אל, ישיבת בית אל, ערוץ 7, העיתון "בשבע" וראש רשימת "האיחוד הלאומי" בבחירות לכנסת ה-18. | |||
== תולדות חיים == | |||
יעקב דוב כץ נולד ב[[כ"ח באלול]] [[תשי"א]] ב[[ירושלים]], והוא דור חמישי בארץ. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב. בשנת [[תש"ל]] (1970) התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בסיירת שקד. בשנת [[תשל"ב]] (1972) סיים בהצטיינות קורס קצינים, ושימש כסגן מפקד פלוגה בסיירת שקד. | |||
בפרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] היה חבר ב"כוח פצי" בפיקודו של אמציה (פצי) חן (לימים תת אלוף). היה זה שם הקוד לקבוצה של 12 קציני הסיירת, שביצעה מבצעים שונים במסגרת אוגדת [[אריאל שרון]]. ביום השמיני למלחמה שלח שרון את "כוח פצי" לאתר ולהשמיד כוחות מצרים, שנחתו במסוקים באזור ההיערכות לצליחת התעלה. הכוח הצליח לפגוע בכ-70 לוחמים מצרים, אך כץ נפצע בירכו השמאלית כתוצאה מפגיעה ישירה של רקטת RPG שהותירה אותו פצוע אנוש. כ"ץ שכב במשך שישה חודשים ב[[בית רפואה]] בילינסון. | |||
בפרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] היה חבר ב"כוח פצי" בפיקודו של אמציה (פצי) חן (לימים תת אלוף). היה זה שם הקוד לקבוצה של 12 קציני הסיירת, שביצעה מבצעים שונים במסגרת אוגדת [[אריאל שרון]]. ביום השמיני למלחמה שלח שרון את "כוח פצי" לאתר ולהשמיד כוחות | |||
== פעילות ציבורית == | == פעילות ציבורית == | ||
כשישה חודשים לאחר שנפצע שב ללימודים בישיבת מרכז הרב. כץ היה שותף לייסודה של תנועת גוש אמונים. | כשישה חודשים לאחר שנפצע שב ללימודים בישיבת מרכז הרב. כץ היה שותף לייסודה של תנועת גוש אמונים. | ||
כץ ומשפחתו היו בין חברי הגרעין המייסד של בית אל בשנת [[תשל"ז ]](1977) וכץ ייסד עם רבו, הרב [[זלמן ברוך מלמד]], מנהיג הגרעין, את ישיבת בית אל הכוללת מספר רב של מוסדות בהם לומדים כיום למעלה מ-1,200 תלמידים: הישיבה הגבוהה והכולל, מכון הוראה, הוצאת ספרים, אתר | כץ ומשפחתו היו בין חברי הגרעין המייסד של בית אל בשנת [[תשל"ז]] (1977) וכץ ייסד עם רבו, הרב [[זלמן ברוך מלמד]], מנהיג הגרעין, את ישיבת בית אל הכוללת מספר רב של מוסדות בהם לומדים כיום למעלה מ-1,200 תלמידים: הישיבה הגבוהה והכולל, מכון הוראה, הוצאת ספרים, אתר ה[[אינטרנט]] "ישיבה", ישיבת ההסדר בהר ברכה, ישיבת בני צבי המשמשת כישיבה קטנה וישיבה תיכונית לנוער, אולפנת רעיה לבנות, מכינה קדם-צבאית, ואת קומפלקס התקשורת של ערוץ 7. | ||
בשנת [[תשמ"ז]] (1987) רכש כץ ספינה על מנת להקים את ערוץ 7 - תחנת רדיו אלטרנטיבית לערוצים הממלכתיים של רשות השידור. תחנה זו הייתה רדיו אידיאולוגי הנאמן לתורה, לעם ולארץ. בשיאה שידרה התחנה ב-4 שפות שונות, ושילבה תוכניות תורניות וציוניות. לאחר שנסגרה התחנה, הורשע כץ ב[[תשס"ג]] (2003) בתואנה של | בשנת [[תשמ"ז]] (1987) רכש כץ ספינה על מנת להקים את ערוץ 7 - תחנת רדיו אלטרנטיבית לערוצים הממלכתיים של רשות השידור. תחנה זו הייתה רדיו אידיאולוגי הנאמן לתורה, לעם ולארץ. בשיאה שידרה התחנה ב-4 שפות שונות, ושילבה תוכניות תורניות וציוניות. לאחר שנסגרה התחנה, הורשע כץ ב[[תשס"ג]] (2003) בתואנה של "הפעלת תחנת רדיו פיראטי". בתשס"ו (2006) זכה לחנינה מנשיא המדינה, והרשעתו נמחקה. | ||
בשנים [[תשל"ו]] - [[ | בשנים [[תשל"ו]] - [[תנש"א]] (1990-1991) כיהן כץ כעוזרו לענייני התיישבות של שרון בעת שכיהן כשר הבינוי והשיכון. השתתף באופן פעיל בקליטת העלייה מחבר העמים. כץ היה אחראי באופן ישיר על בנייתם של למעלה מ-35,000 יחידות דיור במזרח ירושלים, ביהודה ושומרון וברמת הגולן. בתים אלו הכפילו למעשה את האוכלוסייה היהודית בחבלי ארץ אלו. | ||
כל אותן שנים כץ היה אחד מחבריו הקרובים של שרון ואף נחשב לאיש סודו. כץ מרבה לספר על כך בהרצאותיו. החברות ביניהם צוננה בהדרגה החל משנת ה'[[תשנ"ו]] 1996 בעת שכיהן שרון כשר התשתיות בממשלת בנימין נתניהו, ובעיקר לאחר פטירת רעיית שרון, לילי. החברות הפכה ליריבות פוליטית בעת ששרון החליט על הגירוש האכזרי מגוש קטיף. גם בתקופת יריבות זו המשיכו שרון וכץ בהזדמנויות שונות לספר על הערכתם ההדדית. | כל אותן שנים כץ היה אחד מחבריו הקרובים של שרון ואף נחשב לאיש סודו. כץ מרבה לספר על כך בהרצאותיו. החברות ביניהם צוננה בהדרגה החל משנת ה'[[תשנ"ו]] 1996 בעת שכיהן שרון כשר התשתיות בממשלת בנימין נתניהו, ובעיקר לאחר פטירת רעיית שרון, לילי. החברות הפכה ליריבות פוליטית בעת ששרון החליט על הגירוש האכזרי מגוש קטיף. גם בתקופת יריבות זו המשיכו שרון וכץ בהזדמנויות שונות לספר על הערכתם ההדדית. | ||
| שורה 20: | שורה 22: | ||
== הקשר עם הרבי וחב"ד == | == הקשר עם הרבי וחב"ד == | ||
כמעט כל יום היה שולח כצל'ה לרבי דו"ח על פעילותו בנושא התיישבות | כמעט כל יום היה שולח כצל'ה לרבי דו"ח על פעילותו בנושא התיישבות. לדברי הרב [[יהודה לייב גרונר]] הרבי מאוד נהנה לקרוא את הדו"חות. | ||
לקראת הבחירות ביקר כצל'ה ב[[כפר חב"ד]]. | לקראת הבחירות ביקר כצל'ה ב[[כפר חב"ד]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:כץ, יעקב}} | |||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד | [[קטגוריה:חברי כנסת]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | |||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:07, 2 באוגוסט 2024
יעקב כ"ץ המכונה "כצל'ה" (יליד שנת תשי"א) הוא מראשוני גוש אמונים, ממייסדי היישוב בית אל, ישיבת בית אל, ערוץ 7, העיתון "בשבע" וראש רשימת "האיחוד הלאומי" בבחירות לכנסת ה-18.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
יעקב דוב כץ נולד בכ"ח באלול תשי"א בירושלים, והוא דור חמישי בארץ. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב. בשנת תש"ל (1970) התגייס לצה"ל ושירת בסיירת שקד. בשנת תשל"ב (1972) סיים בהצטיינות קורס קצינים, ושימש כסגן מפקד פלוגה בסיירת שקד.
בפרוץ מלחמת יום הכיפורים היה חבר ב"כוח פצי" בפיקודו של אמציה (פצי) חן (לימים תת אלוף). היה זה שם הקוד לקבוצה של 12 קציני הסיירת, שביצעה מבצעים שונים במסגרת אוגדת אריאל שרון. ביום השמיני למלחמה שלח שרון את "כוח פצי" לאתר ולהשמיד כוחות מצרים, שנחתו במסוקים באזור ההיערכות לצליחת התעלה. הכוח הצליח לפגוע בכ-70 לוחמים מצרים, אך כץ נפצע בירכו השמאלית כתוצאה מפגיעה ישירה של רקטת RPG שהותירה אותו פצוע אנוש. כ"ץ שכב במשך שישה חודשים בבית רפואה בילינסון.
פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשישה חודשים לאחר שנפצע שב ללימודים בישיבת מרכז הרב. כץ היה שותף לייסודה של תנועת גוש אמונים. כץ ומשפחתו היו בין חברי הגרעין המייסד של בית אל בשנת תשל"ז (1977) וכץ ייסד עם רבו, הרב זלמן ברוך מלמד, מנהיג הגרעין, את ישיבת בית אל הכוללת מספר רב של מוסדות בהם לומדים כיום למעלה מ-1,200 תלמידים: הישיבה הגבוהה והכולל, מכון הוראה, הוצאת ספרים, אתר האינטרנט "ישיבה", ישיבת ההסדר בהר ברכה, ישיבת בני צבי המשמשת כישיבה קטנה וישיבה תיכונית לנוער, אולפנת רעיה לבנות, מכינה קדם-צבאית, ואת קומפלקס התקשורת של ערוץ 7.
בשנת תשמ"ז (1987) רכש כץ ספינה על מנת להקים את ערוץ 7 - תחנת רדיו אלטרנטיבית לערוצים הממלכתיים של רשות השידור. תחנה זו הייתה רדיו אידיאולוגי הנאמן לתורה, לעם ולארץ. בשיאה שידרה התחנה ב-4 שפות שונות, ושילבה תוכניות תורניות וציוניות. לאחר שנסגרה התחנה, הורשע כץ בתשס"ג (2003) בתואנה של "הפעלת תחנת רדיו פיראטי". בתשס"ו (2006) זכה לחנינה מנשיא המדינה, והרשעתו נמחקה.
בשנים תשל"ו - תנש"א (1990-1991) כיהן כץ כעוזרו לענייני התיישבות של שרון בעת שכיהן כשר הבינוי והשיכון. השתתף באופן פעיל בקליטת העלייה מחבר העמים. כץ היה אחראי באופן ישיר על בנייתם של למעלה מ-35,000 יחידות דיור במזרח ירושלים, ביהודה ושומרון וברמת הגולן. בתים אלו הכפילו למעשה את האוכלוסייה היהודית בחבלי ארץ אלו.
כל אותן שנים כץ היה אחד מחבריו הקרובים של שרון ואף נחשב לאיש סודו. כץ מרבה לספר על כך בהרצאותיו. החברות ביניהם צוננה בהדרגה החל משנת ה'תשנ"ו 1996 בעת שכיהן שרון כשר התשתיות בממשלת בנימין נתניהו, ובעיקר לאחר פטירת רעיית שרון, לילי. החברות הפכה ליריבות פוליטית בעת ששרון החליט על הגירוש האכזרי מגוש קטיף. גם בתקופת יריבות זו המשיכו שרון וכץ בהזדמנויות שונות לספר על הערכתם ההדדית.
בשנת תשס"ב (2002) ייסד את השבועון המצליח "בשבע"[1].
הקשר עם הרבי וחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמעט כל יום היה שולח כצל'ה לרבי דו"ח על פעילותו בנושא התיישבות. לדברי הרב יהודה לייב גרונר הרבי מאוד נהנה לקרוא את הדו"חות.
לקראת הבחירות ביקר כצל'ה בכפר חב"ד.
הערות שוליים
- ↑ תוכן המידע עד כאן, מאתר האיחוד הלאומי