אלעזר אבוחצירא: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (כעת ראיתי בדף שיחה ששייע בעד להשאיר את ההודעה על שווי הכסף, השורה על התניא כפולה) |
|||
| (51 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אלעזר אבוחצירא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת | [[קובץ:אלעזר אבוחצירא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת רבי אלעזר]] | ||
רבי '''אלעזר אבוחצירא''' (כונה ''בבא אלעזר'''; 9 באוגוסט 1948, [[ד' באב]] ה'[[תש"ח]] - 29 ביולי 2011, [[כ"ז בתמוז]] ה'[[תשע"א]]) היה [[רב]] ומקובל. | רבי '''אלעזר אבוחצירא''' (כונה '''בבא אלעזר'''; 9 באוגוסט 1948, [[ד' באב]] ה'[[תש"ח]] - 29 ביולי 2011, [[כ"ז בתמוז]] ה'[[תשע"א]]) היה [[רב]] ומקובל. בנו של רבי [[מאיר אבוחצירא]] ונכדו של [[הבאבא סאלי]]. נחשב למומחה בקבלה מעשית ולבעל סגולות. נרצח על ידי אחד ממבקשי עצתו. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד בעיר ריסאני, מחוז תפילאלת שב[[מרוקו]], לרבי מאיר (ה"בבא מאיר") ולרבנית שמחה אבוחצירא. | |||
בילדותו עברה המשפחה ל[[ארפוד]], בעקבות מינוי אביו לרבה של ארפוד. | |||
===תלמיד ישיבות חב"ד=== | |||
זקנו ה[[בבא סאלי]] ואביו רבי [[מאיר אבוחצירא]] ניהלו יחד עם חב"ד את מוסדות חב"ד בארפוד. רבי מאיר הכניס את ילדיו ללמוד במוסדות חב"ד עליהם היה אחראי חתנו הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]]. | |||
רבי אלעזר למד בישיבת חב"ד בארפוד - שמו מופיע ברשימות התלמידים הנדפסות בספר [[תולדות חב"ד במרוקו]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[תולדות חב"ד במרוקו]] עמוד 73.}}. | |||
בשנת [[תשכ"ג]] למד בישיבת חב"ד ב[[קזבלנקה]] במשך כשנה. בספר תולדות [[חב"ד במרוקו]], השליח וראש הישיבה הרב [[שלום איידלמן]] מספר על תקופת לימודיו של רבי אלעזר בישיבת חב"ד בקזבלנקה: "הרב מאיר אבוחצירא שלח לי מכתב מיוחד ובו הדרכות כיצד לחנך את בנו". וכיאה לבנם של קדושים נבחרה לו חברותא מתאימה - הרב [[יוסף יצחק מטוסוב]] בנו של מנהל מוסדות חב"ד במרוקו הרב [[שלמה מטוסוב]].{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]] [[תולדות חב"ד במרוקו]].}}. | |||
הרב [[סעדיה דהן]] שוחח עימו פעמים רבות בזמן לימודם בישיבת חב"ד על הרבי{{הערה|{{קישור חבד און ליין|63251|לפני שנה: ה'בבא אלעזר' ביקר באוהל בשלוש לפנות בוקר||ג' אב תשע"א}}}}. | |||
אמו נפטרה ב[[תשכ"ה]]. | |||
ב[[אדר]] [[תשכ"ו]] (1966) עלה לישראל עם אביו והמשפחה התיישבה ב[[אשדוד]]. | |||
לאחר שעלה למד בישיבת [[הרמב"ם]] שב[[תל אביב]] אצל הרב אברהם חפוטא שהיה מקורבו של סבו הבאבא סאלי ובישיבת פורת יוסף. | |||
===אדמו"ר ופרוש=== | |||
לאחר פטירתו של הבאבא סאלי קיבל אדמו"רות ב[[באר שבע]] ועבר לגור ברחוב קפריסין בעיר. במקביל אליו קיבלו אדמו"רות גם אחיו, הרב [[דוד חי אבוחצירא]], שביסס את חצרו ב[[נהריה]], ודודו, הרב [[ברוך אבוחצירא]], שבנה את ביתו ב[[נתיבות]]. הרב אלעזר גר בבית שמנהרה מוליכה ממנו אל בית הכנסת, ובעשרות השנים האחרונות יצא מביתו פעמים בודדות בלבד. את דרכו יוצאת הדופן בפרישות מאירועים ציבוריים קיבל מאביו, שנהג כך בשבתו ב[[אשדוד]]. | |||
רבים באו לקבל את עצתו או ברכתו, בהם אשכנזים וספרדים, פשוטי עם ופוליטיקאים. | |||
הרב אבוחצירא היה נשוי עם דבורה ואב לשבעה, נודע כצדיק גדול וקדוש ומלומד בניסים אשר אלפים ורבבות היו מגיעים לבית מדרשו לקבל ברכתו ועצתו{{הערה|כנהוג בחצרות אדמו"רים, חסידיו תרמו לביסוס חצרו ביד רחבה, וחלק גדול מהתרומות מתוך הערצה אישית לאדמו"ר נרשמים על שמו הפרטי, והדבר גרם חוסר הבנה בתקשורת הישראלית, שחשבה כי אדמו"רים מסויימים גורפים הון אישי. ב-2011 העריך העיתון TheMarker את הונו בכ-80 מיליון דולר. אורח חייו האישי היה סגפני וצנוע, ועם הכספים שתרמו דרכו החזיק מפעלי תורה וחסד בהיקף עצום ובהם - כולל גדול של אברכים בבאר-שבע, ובית תמחוי}}. | |||
==רציחתו== | ==רציחתו== | ||
בליל [[כ"ז בתמוז]] ה'[[תשע"א]] נרצח הרב אבוחצירא בדקירות סכין. הרוצח | בליל [[כ"ז בתמוז]] ה'[[תשע"א]] נרצח הרב אבוחצירא בדקירות סכין. הרוצח אשר דהן, תושב [[אלעד]] בן 42 נהג לקבל מהרב ברכה וייעוץ ורצח את הרב אבוחצירא בעת שקרא פתק עליו נרשמה בקשתו של דהן, בזמן קבלת קהל. | ||
מסע הלוויה החל מבית מדרשו בבאר שבע, משם הוסעה המיטה לישיבת פורת יוסף ב[[ירושלים]], ומשם יצאה הלוויתו בהשתתפות רבבות בני אדם. הוא נקבר בבית הקברות ב[[הר הזיתים]]. בהלוויתו הוכתר בנו הבכור רבי [[פנחס אבוחצירא]] לממשיך דרכו. | |||
==קשריו עם חסידות חב"ד== | |||
בנו הרב [[פינחס אבוחצירא]], מי שהמשיך את דרכו לאחר פטירתו ועומד כיום בראש החצר, {{ציטוטון|הקשר של אבא לרבי ולחסידות חב"ד היה חזק מאוד. הישיבה הראשונה שאבא למד בה (חב"ד בארפוד), הייתה ישיבה חב"דית, שנפתחה לפי הוראתו של הרבי. הוא הזכיר זאת ודיבר על כך בלי סוף}}. סיפר, לאביו הייתה בבית סכין שחיטה מיוחדת שאותה שלח הרבי לאביו של רבי אלעזר, רבי [[מאיר אבוחצירא]], עוד כשהיה במרוקו. רבי אלעזר קיבל אותה ב[[ירושה]] ובכל [[ערב פסח]] היה מוציא את הסכין מהארון המיוחד שבו הונחה, קורא לכל בני הבית, מראה בהתלהבות את הסכין ומפליג בדבריו על [[הרבי]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63092 הבבא אלעזר: חב"ד הצילה את יהדות מרוקו] {{אינפו}}}}. | |||
הקשר בינו לבין הרבי, היה מיוחד במינו ואהדתו הגדולה של 'בבא אלעזר' כלפי הרבי נראתה תמיד. {{ציטוטון|בכל פעם ששמו של הרבי היה עולה על השולחן, הרב אלעזר היה מתבטא במילים 'הוא קודש קודשים', והיה מספר אודותיו. כשהיו מזכירים את שלוחי הרבי, הרב אלעזר היה משבח אותם ואת מעשיהם, דרך קבע}}. הרב אלעזר נהג לומר פעמים רבות ש'רק בזכות חב"ד נצלה [[יהדות מרוקו]]{{הערה|מפי בני משפחה}}. | |||
היה עורך סעודה ב[[י"ט כסלו]] לכבוד [[חג הגאולה של אדמו"ר הזקן]]. מסופר עוד כי ידע את כל [[ספר התניא]] בעל פה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63092 הבבא אלעזר: חב"ד הצילה את יהדות מרוקו] {{אינפו}}, עדות הרב סעדיה דהן בשם בנו ששמע זאת מרבי [[דוד אבוחצירא]] {{קישור חבד און ליין|63251|לפני שנה: ה'בבא אלעזר' ביקר באוהל בשלוש לפנות בוקר||ג' אב תשע"א}}}}. | |||
בשנת [[תש"ע]] ביקר ב[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] ושהה שם במשך כשעה{{הערה|{{קישור חבד און ליין|63251|לפני שנה: ה'בבא אלעזר' ביקר באוהל בשלוש לפנות בוקר||ג' אב תשע"א}}}}. | |||
אחד מתלמידיו הבולטים הוא הרב יוסף ביטון, הרב ביטון מורה לפונים אליו לבדוק את מזוזות ביתם בהתאם לדרכו של הרבי בכך{{הערה|וידאו sort 'המקובל הרב יוסף ביטון: "תבדקו עכשיו את המזוזות"' בערוץ היוטיוב ערוץ 2000.}}, בנוסף הוא מצטט לעיתים מתורת הרבי{{הערה|ראו לדוגמה בטורו השבועי '''מחשבה יוצרת מציאות -איך כוח המחשבה משפיע?''' ב[https://chabadpedia.co.il/images/5/5d/גליון_ערוץ_2000_פרשת_פנחס.pdf מגזין מאירים את השבת של ערוץ 2000 לפרשת פנחס תשפ"ד]}}. | |||
==משפחתו== | |||
*זקנו [[הבבא סאלי]] | |||
*אביו [[הבבא מאיר]] | |||
*אחיו רבי [[דוד אבוחצירא]] | |||
*גיסו (בעל אחותו) הוא הרב [[עמינדב מכלוף קריספין]], רב העיר [[קרית ביאליק]]. | |||
*גיסו הרב [[חיים פינטו]] רב הערים אשדוד וקרית מלאכי. | |||
*בנו רבי [[פנחס אבוחצירא]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
== | *תולדות [[חב"ד במרוקו]] | ||
*[[שבועון בית משיח]] גיליונות 788 789 - כתבות ומאמרים בעקבות הסתלקות רבי אלעזר אבוחצירא ע"ה | |||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר הבאבא [[מאיר אבוחצירא]]|רשימה=רבני [[אבוחצירא]]|שנה=[[ד' אב]] [[תש"ח]] - [[כ"ז תמוז]] [[תשע"א]]|הבא=האדמו"ר הבאבא [[פנחס אבוחצירא]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אבוחצירא]] | [[קטגוריה:רבני ספרד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אבוחצירא]] | |||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי מוסדות חב"ד במרוקו]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:21, 1 בספטמבר 2024
רבי אלעזר אבוחצירא (כונה בבא אלעזר; 9 באוגוסט 1948, ד' באב ה'תש"ח - 29 ביולי 2011, כ"ז בתמוז ה'תשע"א) היה רב ומקובל. בנו של רבי מאיר אבוחצירא ונכדו של הבאבא סאלי. נחשב למומחה בקבלה מעשית ולבעל סגולות. נרצח על ידי אחד ממבקשי עצתו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר ריסאני, מחוז תפילאלת שבמרוקו, לרבי מאיר (ה"בבא מאיר") ולרבנית שמחה אבוחצירא.
בילדותו עברה המשפחה לארפוד, בעקבות מינוי אביו לרבה של ארפוד.
תלמיד ישיבות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
זקנו הבבא סאלי ואביו רבי מאיר אבוחצירא ניהלו יחד עם חב"ד את מוסדות חב"ד בארפוד. רבי מאיר הכניס את ילדיו ללמוד במוסדות חב"ד עליהם היה אחראי חתנו הרב עמינדב מכלוף קריספין.
רבי אלעזר למד בישיבת חב"ד בארפוד - שמו מופיע ברשימות התלמידים הנדפסות בספר תולדות חב"ד במרוקו[1].
בשנת תשכ"ג למד בישיבת חב"ד בקזבלנקה במשך כשנה. בספר תולדות חב"ד במרוקו, השליח וראש הישיבה הרב שלום איידלמן מספר על תקופת לימודיו של רבי אלעזר בישיבת חב"ד בקזבלנקה: "הרב מאיר אבוחצירא שלח לי מכתב מיוחד ובו הדרכות כיצד לחנך את בנו". וכיאה לבנם של קדושים נבחרה לו חברותא מתאימה - הרב יוסף יצחק מטוסוב בנו של מנהל מוסדות חב"ד במרוקו הרב שלמה מטוסוב.[2].
הרב סעדיה דהן שוחח עימו פעמים רבות בזמן לימודם בישיבת חב"ד על הרבי[3].
אמו נפטרה בתשכ"ה.
באדר תשכ"ו (1966) עלה לישראל עם אביו והמשפחה התיישבה באשדוד.
לאחר שעלה למד בישיבת הרמב"ם שבתל אביב אצל הרב אברהם חפוטא שהיה מקורבו של סבו הבאבא סאלי ובישיבת פורת יוסף.
אדמו"ר ופרוש[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירתו של הבאבא סאלי קיבל אדמו"רות בבאר שבע ועבר לגור ברחוב קפריסין בעיר. במקביל אליו קיבלו אדמו"רות גם אחיו, הרב דוד חי אבוחצירא, שביסס את חצרו בנהריה, ודודו, הרב ברוך אבוחצירא, שבנה את ביתו בנתיבות. הרב אלעזר גר בבית שמנהרה מוליכה ממנו אל בית הכנסת, ובעשרות השנים האחרונות יצא מביתו פעמים בודדות בלבד. את דרכו יוצאת הדופן בפרישות מאירועים ציבוריים קיבל מאביו, שנהג כך בשבתו באשדוד.
רבים באו לקבל את עצתו או ברכתו, בהם אשכנזים וספרדים, פשוטי עם ופוליטיקאים.
הרב אבוחצירא היה נשוי עם דבורה ואב לשבעה, נודע כצדיק גדול וקדוש ומלומד בניסים אשר אלפים ורבבות היו מגיעים לבית מדרשו לקבל ברכתו ועצתו[4].
רציחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בליל כ"ז בתמוז ה'תשע"א נרצח הרב אבוחצירא בדקירות סכין. הרוצח אשר דהן, תושב אלעד בן 42 נהג לקבל מהרב ברכה וייעוץ ורצח את הרב אבוחצירא בעת שקרא פתק עליו נרשמה בקשתו של דהן, בזמן קבלת קהל.
מסע הלוויה החל מבית מדרשו בבאר שבע, משם הוסעה המיטה לישיבת פורת יוסף בירושלים, ומשם יצאה הלוויתו בהשתתפות רבבות בני אדם. הוא נקבר בבית הקברות בהר הזיתים. בהלוויתו הוכתר בנו הבכור רבי פנחס אבוחצירא לממשיך דרכו.
קשריו עם חסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנו הרב פינחס אבוחצירא, מי שהמשיך את דרכו לאחר פטירתו ועומד כיום בראש החצר, "הקשר של אבא לרבי ולחסידות חב"ד היה חזק מאוד. הישיבה הראשונה שאבא למד בה (חב"ד בארפוד), הייתה ישיבה חב"דית, שנפתחה לפי הוראתו של הרבי. הוא הזכיר זאת ודיבר על כך בלי סוף". סיפר, לאביו הייתה בבית סכין שחיטה מיוחדת שאותה שלח הרבי לאביו של רבי אלעזר, רבי מאיר אבוחצירא, עוד כשהיה במרוקו. רבי אלעזר קיבל אותה בירושה ובכל ערב פסח היה מוציא את הסכין מהארון המיוחד שבו הונחה, קורא לכל בני הבית, מראה בהתלהבות את הסכין ומפליג בדבריו על הרבי[5].
הקשר בינו לבין הרבי, היה מיוחד במינו ואהדתו הגדולה של 'בבא אלעזר' כלפי הרבי נראתה תמיד. "בכל פעם ששמו של הרבי היה עולה על השולחן, הרב אלעזר היה מתבטא במילים 'הוא קודש קודשים', והיה מספר אודותיו. כשהיו מזכירים את שלוחי הרבי, הרב אלעזר היה משבח אותם ואת מעשיהם, דרך קבע". הרב אלעזר נהג לומר פעמים רבות ש'רק בזכות חב"ד נצלה יהדות מרוקו[6].
היה עורך סעודה בי"ט כסלו לכבוד חג הגאולה של אדמו"ר הזקן. מסופר עוד כי ידע את כל ספר התניא בעל פה[7].
בשנת תש"ע ביקר באוהל אדמו"ר הריי"צ ושהה שם במשך כשעה[8].
אחד מתלמידיו הבולטים הוא הרב יוסף ביטון, הרב ביטון מורה לפונים אליו לבדוק את מזוזות ביתם בהתאם לדרכו של הרבי בכך[9], בנוסף הוא מצטט לעיתים מתורת הרבי[10].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- זקנו הבבא סאלי
- אביו הבבא מאיר
- אחיו רבי דוד אבוחצירא
- גיסו (בעל אחותו) הוא הרב עמינדב מכלוף קריספין, רב העיר קרית ביאליק.
- גיסו הרב חיים פינטו רב הערים אשדוד וקרית מלאכי.
- בנו רבי פנחס אבוחצירא
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות חב"ד במרוקו
- שבועון בית משיח גיליונות 788 789 - כתבות ומאמרים בעקבות הסתלקות רבי אלעזר אבוחצירא ע"ה
| הקודם: האדמו"ר הבאבא מאיר אבוחצירא |
רבני אבוחצירא ד' אב תש"ח - כ"ז תמוז תשע"א |
הבא: האדמו"ר הבאבא פנחס אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ שניאור זלמן ברגר, תולדות חב"ד במרוקו עמוד 73.
- ↑ שניאור זלמן ברגר תולדות חב"ד במרוקו.
- ↑ לפני שנה: ה'בבא אלעזר' ביקר באוהל בשלוש לפנות בוקר - באתר
ג' אב תשע"א
- ↑ כנהוג בחצרות אדמו"רים, חסידיו תרמו לביסוס חצרו ביד רחבה, וחלק גדול מהתרומות מתוך הערצה אישית לאדמו"ר נרשמים על שמו הפרטי, והדבר גרם חוסר הבנה בתקשורת הישראלית, שחשבה כי אדמו"רים מסויימים גורפים הון אישי. ב-2011 העריך העיתון TheMarker את הונו בכ-80 מיליון דולר. אורח חייו האישי היה סגפני וצנוע, ועם הכספים שתרמו דרכו החזיק מפעלי תורה וחסד בהיקף עצום ובהם - כולל גדול של אברכים בבאר-שבע, ובית תמחוי
- ↑ הבבא אלעזר: חב"ד הצילה את יהדות מרוקו
- ↑ מפי בני משפחה
- ↑ הבבא אלעזר: חב"ד הצילה את יהדות מרוקו , עדות הרב סעדיה דהן בשם בנו ששמע זאת מרבי דוד אבוחצירא לפני שנה: ה'בבא אלעזר' ביקר באוהל בשלוש לפנות בוקר - באתר ג' אב תשע"א
- ↑ לפני שנה: ה'בבא אלעזר' ביקר באוהל בשלוש לפנות בוקר - באתר ג' אב תשע"א
- ↑ וידאו sort 'המקובל הרב יוסף ביטון: "תבדקו עכשיו את המזוזות"' בערוץ היוטיוב ערוץ 2000.
- ↑ ראו לדוגמה בטורו השבועי מחשבה יוצרת מציאות -איך כוח המחשבה משפיע? במגזין מאירים את השבת של ערוץ 2000 לפרשת פנחס תשפ"ד