מרדכי שלום יוסף פרידמן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעריכה}}
+{{דמות
-[[קובץ:מרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן]][[קובץ:מכתב אדמור הרייצ לכנסת מרדכי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"כנסת מרדכי"]]
+|שם=רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן
+|תמונה=מרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG
+|כינוי=האדמו"ר מ[[סדיגורא]]
+|תיאור=נשיא קרן התורה של [[אגודת ישראל]]
+|תאריך לידה=[[י"ז בכסלו]] [[תרנ"ז]]
+|מקום לידה=סדיגורה
+|תאריך פטירה=[[כ"ט בניסן]] [[תשל"ט]]
+|מקום פטירה=[[תל אביב]]
+|מקום פעילות=סדיגורה, וינה, פשמישל, [[ארצות הברית]] ו[[תל אביב]]
+|תפקידים נוספים=חבר מועצת גדולי התורה
+|רבותיו=
+|תלמידיו=
+|חיבוריו="כנסת מרדכי"
+|השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] - סדיגורא
+}}
+הרב '''מרדכי שלום יוסף פרידמן''' ([[י"ז בכסלו]] [[תרנ"ז]] – [[כ"ט בניסן]] [[תשל"ט]]) היה [[אדמו"ר]] מ[[חסידות סדיגורא|סדיגורא]], חבר במועצת גדולי התורה, נשיא קרן התורה של [[אגודת ישראל]] וידיד [[חסידות חב"ד]].
-הרב מרדכי שלום יוסף נולד ביום [[י"ז בכסלו]] שנת [[תרנ"ז]] לרבי אהרן פרידמן (מחבר הספר "קדושת אהרן"), צאצא בדור רביעי (בן אחר בן) לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בצעירותו למד תורה בהתמדה ובהיותו בן שלוש עשרה כבר סיים את ה[[ש"ס]]. היה מנצל את כל זמנו בלימוד תורה והתפרסם כעילוי וכבעל חסד וצדקה.
+==תולדות חיים==
+[[קובץ:אברהם יעקב ומרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן (שלישי מימין) עם דודו הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השני)|אברהם יעקב פרידמן]] (ראשון מימין)]]
-בשנת [[תער"ג]], בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כ[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]]. בשנת [[תרע"ד]], עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמור"י רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסיה הגדולה השניה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ט]], הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסיה השלישית במרינבד, בשנת [[תרצ"ז]], היה מראשי המדברים.
+הרב מרדכי שלום יוסף נולד ביום [[י"ז בכסלו]] שנת [[תרנ"ז]] לרבי אהרן פרידמן (מחבר הספר "קדושת אהרן"), צאצא בדור רביעי (בן אחר בן) לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בצעירותו למד תורה בהתמדה ובהיותו בן שלוש עשרה כבר סיים את ה[[ש"ס]]. היה מנצל את כל זמנו בלימוד תורה והתפרסם כעילוי וכבעל חסד וצדקה. [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת מירה מירל, בתו של אדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף מ[[מז'יבוז']].
-בשנת ‏‏[[תרצ"ג]] ביקר בפעם הראשונה ב[[ארץ הקודש]], וב[[תרצ"ט]] לפני פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] החליט  להתיישב בה. הוא פעל רבות בכל תחומי ההנהגה של ביצור חומת הדת והפצת התורה, הקים מרכז תורני חסידי חשוב בצפון תל אביב, ואלפים נמשכו אל האור שבקע מבית מדרשו. מחדרו פעל רבות לאחדות המחנה של שומרי התורה על כל פלגיהם. בד בבד עם הרחבת פעילותו בתל אביב החל להקים את מרכז חסידות סדיגורה בירושלים, שנעשתה עד מהרה למרכז של תורה וגמילות חסדים. בלילו האחרון קרא עם אחד מתלמידיו סדר [[ק"ש]] ו[[וידוי]], בבוקר [[כ"ט ניסן]] [[תשל"ט]] ביקש כוס מים ובברכת שהכל פרחה נשמתו. מנוחתו כבוד בחלקת אדמור"י רוז'ין בבית החיים נחלת יצחק. דברי תורתו נקבצו בספרו "כנסת מרדכי".
+בשנת [[תרע"ג]], בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כ[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]]. בשנת [[תרע"ד]], עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמו"רי רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסייה הגדולה השניה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ט]], הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסייה השלישית במרינבד, בשנת [[תרצ"ז]], היה מראשי המדברים.
-היה בידידות גדולה עם בית ליובאוויטש. הוא אף נפגש עם ‏[[אדמו"ר הריי"צ]], ובמהלך השיחה דיברו אודות ספרו של אביו ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח אל הרבי הריי"צ את הספר, ובמענה קיבל אגרת תודה. כמו כן עסק יחד עמו בעניני הצלת נפשות ב[[רוסיה]], ואף על כך התפרסמו אגרות הדדיות שהחליפו ביניהם.
+בשנת [[תרצ"ג]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תרצ"ד]] הקים בפשמישל ב[[פולין]] את ישיבת "משיבת נפש" ועבר לגור בסמיכות לישיבתו. בשנת [[תרצ"ט]], לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עבר לגור ב[[ארץ ישראל]] והתיישב בצפון [[תל אביב]], בו הקים מרכז תורני. עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה כשבמקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה ב[[ירושלים]].
-האדמו"ר התגורר מספר שנים ב[[ארה"ב]]
+דברי התורה שאמר נקבצו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי" (חמשה כרכים).
-בשכונת [[קראון הייטס]], ובית מדרשו היה לא הרחק מ[[770]]. ידוע על פעמים מספר שנפגש עם הרבי. הוא עודד את פעולות ליובאוויטש, חתם על הכרוזים של [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נרות שבת קודש]], וכן על ברכת גדולי התורה והאדמורי"ם ל[[י"א ניסן]] [[תשל"ז]].
-אחד מחסידי סדיגורא, התנצל בפני רבו שבנו{{הערת שוליים|הוא הגה"ח ר' יגאל פיזם. גליון "בית משיח"
+ביום [[כ"ט בניסן]] שנת [[תשל"ט]] נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמו"רי רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק' ב[[תל אביב]].
-מס' 10.}} רוצה להיות חסיד חב"ד. הגיב האדמו"ר:  "ער האט זיך אויסגיקליבען א גוטער חיידר" - הוא בחר לעצמו "חיידר" טוב".
+לאחר פטירתו התמנה בנו, רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] לממלא מקומו באדמו"רות.
+==קשריו עם רבותינו נשיאנו==
+[[קובץ:מכתב אדמור הרייצ לכנסת מרדכי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לרבי מרדכי שלום יוסף פרידמן]]
+הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן היה בידידות עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. הוא אף נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ובין הדברים שוחחו על ספרו של אביו, ה"קדושת אהרן". לאחר מכן שלח הרב פרידמן את הספר אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהחזיר לו מכתב תודה. הוא עסק והתכתב עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר להצלחת יהודים מ[[רוסיה]].
+הרב פרידמן התגורר מספר שנים ב[[קראון הייטס]] ב[[ארצות הברית]] ובית מדרשו היה קרוב ל-[[770]] וידוע שנפגש מספרים פעמים עם הרבי. הוא חתם על כרוזים לעידוד [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נרות שבת קודש]] של הרבי וכן על ברכת גדולי התורה והאדמו"רים ליום הולדתו של הרבי ב[[י"א בניסן]] שנת [[תשל"ז]].
+כשהרב [[יגאל פיזם]], שמשפחתו היו קשורים לחסידות סדיגורא, החל להתקרב לחסידות חב"ד ואביו נכנס איתו לאדמו"ר, רבי מרדכי שלום פרידמן ואמר לו שבנו רוצה להיות חב"דניק. על כך השיב הרב פרידמן: "הוא בחר לעצמו [[חיידר]] טוב{{הערה|במקור ב[[אידיש]]: "ער האט זיך אויסגעקליבען א גוטער חיידר".}}"{{הערה|מפי הרב [[יגאל פיזם]] בראיון ל[[שבועון בית משיח]] גיליו 10.}}.
+==ראו גם==
+*רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השני)]]
+*רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)]]
 ==לקריאה נוספת==
-*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 96-91.
+*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 93-91.
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:פרידמן, מרדכי שלום יוסף}}
 [[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ט]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ז]]
+[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]
+[[קטגוריה:אדמו"רי סדיגורא]]