תומכי תמימים ברינואה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(166 גרסאות ביניים של 71 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:ברינואה.JPG|left|thumb|350px|תמונות מחזור של הישיבה]]
{{ישיבה|
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש [[ברינואה]]''' נוסדה בשנת [[תש"ז]] בהוראת כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]].
|שם=תומכי תמימים ברינואה
הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-300 בחורים.
|תמונה=ברינואה.JPG
|כתובית=תמונת מחזור של הישיבה
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[תש"ז]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[ברינואה]], [[צרפת]]
|מייסד=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|ראש הישיבה=הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]
|מנהל רוחני ומשגיח ראשי=הרב [[יצחק נמנוב]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם מנדל גורביץ' (ברינואה)|מענדל גורביץ]]
|מספר תלמידים=380
|ספר פלפולים=[[צרפת - פרצת]] ח' ע"ע.
|קובץ הערות=[[צרפת - פרצת]] ס"ה ע"ע.
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}[[קובץ:זאל ברינואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים של הישיבה בברינואה ([[אלול]] [[תשע"א]])]]
ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש [[ברינואה]]''' בנשיאות הרבי, נוסדה בשנת [[תש"ז]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].
הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-380 בחורים. הישיבה ממוקמת בישוב ברינואה בפרברים הדרום-מזרחיים של פריז, במרחק 20 ק"מ ממרכז פריז.


== ייסוד הישיבה ==
== ייסוד הישיבה ==
בקיץ [[תש"ז]], זמן קצר לאחר יציאת עשרות משפחות של [[אנ"ש]] מ[[רוסיה]] הסובייטית, רוב החסידים היוצאים השתכנו במחנות הפליטים שב[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]].
בקיץ [[תש"ז]], זמן קצר לאחר יציאת עשרות משפחות של [[אנ"ש]] מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], רוב החסידים היוצאים השתכנו במחנות הפליטים שב[[גרמניה]] ו[[אוסטריה]].  
[[אדמו"ר הריי"צ]] השקיע מאמצים עילאיים, וע"י השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] הצליח וביום י"ב אייר העביר את קבוצת אנ"ש הראשונה מ[[אוסטריה]] ל[[פאריז]] שב[[צרפת]]. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב [[איסר קליובגנט]].


מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הנערים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשני כיתות: האחת לומדו עם הרב [[נחום טרבניק]], והשניה עם ר' מרדכי (מוטל) לוקשין. ובזה בעצם, נפתחת ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]].
[[אדמו"ר הריי"צ]] השקיע מאמצים עילאיים, ועל ידי השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] הצליח וביום י"ב [[אייר]] [[תש"ז]] העביר את קבוצת אנ"ש הראשונה מ[[אוסטריה]] ל[[פאריז]] שב[[צרפת]]. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב [[בצלאל וילשנסקי]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב [[איסר קליובגנט]].


עם הקמת הישיבה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך א׳ תמוז תש"ז:
מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הנערים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשתי כיתות: האחת לומדו עם הרב [[נחום טרבניק]], והשניה עם ר' מרדכי (מוטל) לוקשין. וכך התייסדה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]].


"ברוך שהחיינו קימנו והגיענו לזמן הזה ליסד ישיבת תומכי תמימים במדינת צרפת ואין לשער גודל העונג והנחת רוח שגורמים בזה להוד כ"ק ־ אבותינו רבותינו הקדושים בשמי עליון ובפרט לנשיאה הראשון של תומכי תמימים יצ"ו הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הנושא רינה ותפלה בעד כל תלמידיה מוריה ומנהליה הדואגים להחזקתה וקיומה להתברך בכל מילי דמיטב.
עם הקמת הישיבה שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך [[א תמוז]] [[תש"ז]]:


כל מדינה ומדינה יש לה תנאי חיים שונים שצריכים להתחשב עמהם בנוגע סדרי זמני הלימוד, זמני האוכל והשינה והדומה, אבל בנוגע הסדרים העיקרים של ישיבת תומכי תמימים אין לזוז מהם אף זיז כל שהוא ולהנהיגם בכל תוקף כעין דהוא בארעא דליובאוויטש.
"ברוך שהחיינו קימנו והגיענו לזמן הזה ליסד ישיבת תומכי תמימים במדינת צרפת ואין לשער גודל העונג והנחת רוח שגורמים בזה להוד אבותינו רבותינו הקדושים בשמי עליון ובפרט לנשיאה הראשון של תומכי תמימים יצ"ו הוד אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ הנושא רינה ותפילה בעד כל תלמידיה מוריה ומנהליה הדואגים להחזקתה וקיומה להתברך בכל מילי דמיטב.


השי"ת יהי׳ בעזרכם לנהל המוסד הק׳ בהצלחה מופלגה ולהדריך את התלמידים שיהיו לומדים יראי אלקים וחסידים ולהשלים הכוונה פנימית של המוסד תומכי תמימים להאיר בתורה תמימה ועבודה שבלב זו תפלה להביאה בפועל טוב באהבת ישראל ולהאיר ולזכך את הסביבה במאור החסידות, וטוב יהי׳ לכם בגו"ר".
כל מדינה ומדינה יש לה תנאי חיים שונים שצריכים להתחשב עמהם בנוגע סדרי זמני הלימוד, זמני האוכל וה[[שינה]] והדומה, אבל בנוגע הסדרים העיקרים של ישיבת תומכי תמימים אין לזוז מהם אף זיז כל שהוא ולהנהיגם בכל תוקף כעין דהוא בארעא דליובאוויטש.
 
השי"ת יהיה בעזרכם לנהל המוסד הק' בהצלחה מופלגה ולהדריך את התלמידים שיהיו לומדים יראי אלקים וחסידים ולהשלים הכוונה פנימית של המוסד תומכי תמימים להאיר בתורה תמימה ועבודה שבלב זו תפילה להביאה בפועל טוב ב[[אהבת ישראל]] ולהאיר ולזכך את הסביבה במאור החסידות, וטוב יהיה לכם בגו"ר".


== המעבר לברינואה ==
== המעבר לברינואה ==
[[תמונה:ברינוא.jpg|left|thumb|325px|התלמידים הראשונים בישיבה]]
[[קובץ:ברינוא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התלמידים הראשונים בישיבה]]
לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים ב[[אוסטריה]], באה ל[[צרפת]]. בסוף חודש [[מנחם אב]], קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב[[יוסף גולדברג]] והרב [[נחום לבקובסקי]], ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר ברינואה, בפרברי [[פריז]].
לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים ב[[אוסטריה]], באה ל[[צרפת]]. בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תש"ז]], קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב[[יוסף גולדברג]] והרב [[נחום לבקובסקי]], ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר ברינואה, בפרברי [[פריז]].


עד מהרה הוקם סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף ב[[פריז]] באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי שבישיבות חב"ד באירופה כולה.
עד מהרה הוקם סניף ישיבת [[תומכי תמימים]] גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף ב[[פריז]] באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי שבישיבות חב"ד באירופה כולה.


היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשרויות מיוחדות בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה עיירה קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של [[תומכי תמימים]] במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה׳ באין מפריע.
היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשרויות מיוחדות בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה [[עיירה]] קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של [[תומכי תמימים]] במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה' באין מפריע.


גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'וינט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד:
גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'וינט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד:


ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו" 2 - הרחוב בו שוכן הארמון נקרא על שמו). קומת הקרקע של הארמון מונה שני חדרים גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני החדרים הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחא שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני החדרים היה תנור לחימום עליו היו מניחים את ה[[תפילין]] בעת ה[[תפילה]]. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו [[חסידות]], ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.
ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו" 2 - הרחוב בו שוכן הארמון נקרא על שמו). קומת הקרקע של הארמון מונה שני [[חיידר|חדרים]] גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחה שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני ה[[חיידר|חדרים]] היה תנור לחימום עליו היו מניחים את ה[[תפילין]] בעת ה[[תפילה]]. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו [[חסידות]], ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.


בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר חדרים קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין החדרים עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח.
בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר [[חיידר|חדרים]] קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין ה[[חיידר|חדרים]] עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח.


את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. היתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה היתה סגורה - השתמשובבריכה זו לטבילה בבוקר.
את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. הייתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה הייתה סגורה - השתמשו בבריכה זו לטבילה בבוקר.


מעבר לכל המעלות המנויות לעיל הנהלת הישיבה היתה מעולה ביותר.
מעבר לכל המעלות המנויות לעיל הנהלת הישיבה הייתה מעולה ביותר.
חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ב[[רוסיה]] היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כראש הישיבה כיהן הרה"ג ר׳ [[יוסף גולדברג]], כמשפיע כיהן הרה"ח המפורסם ר׳ [[שלמה חיים קסלמן]], כמשגיח כיהן הגה"ח ר׳ [[נחום לבקובסקי]], וכרמי"ם כיהנו הגה"ח ר׳ [[נחום טרבניק]] והגה"ח [[משה רובינסון]] (קאראלעוויטשער). בנוסף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר׳ [[ישראל נח בליניצקי]] כמנהל הגשמי.
חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ב[[רוסיה]] היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כראש הישיבה כיהן הרה"ג ר' [[יוסף גולדברג]], כ[[משפיע]] כיהן הרב המפורסם ר' [[שלמה חיים קסלמן]], כמשגיח כיהן הגה"ח ר' [[נחום לבקובסקי]], וכרמי"ם כיהנו הגה"ח ר' [[נחום טרבניק]] והגה"ח [[משה רובינסון]] (קאראלעוויטשער). בנוסף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר' [[ישראל נח בליניצקי]] כמנהל הגשמי.


מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים הרבי הריי"צ ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ"ל להנהלת הישיבה:
מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים [[הרבי הריי"צ]] ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ"ל להנהלת הישיבה:
".. ובזה הנני למנות בתור ועד הנהגה הרוחנית לישיבת תומכי תמימים אשר בעי"ת פאריז, את ידידי הנעלים וו"ח אי"א, הרב מוהר"ר אברהם אלי' [שי׳] פלאטקין, יו"ר הרב מוהר"ר נחום שמרי׳ [שי׳] סאסאנקין, הרב מוהר"ר ישראל נח שי׳ בליניצקי, הרב מוהר"ר שלמה חיים [שי׳] קעסעלמאן ומוהר"ר בצלאל שי׳ ווילשאנסקי, סגנים.
".. ובזה הנני למנות בתור ועד הנהגה הרוחנית לישיבת תומכי תמימים אשר בעי"ת פאריז, את ידידי הנעלים וו"ח אי"א, הרב מוהר"ר אברהם אלי' [שי'] פלאטקין, יו"ר הרב מוהר"ר נחום שמרי' [שי'] סאסאנקין, הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בליניצקי, הרב מוהר"ר שלמה חיים [שי'] קעסעלמאן ומוהר"ר בצלאל שי' וילשנסקי, סגנים.


ולועד הנהגה לעניני כספים וסידור הגשמיות הנני למנות את ידידיי הנעלים וו"ח אי"א הרב מוהר"ר ישראל נח שי׳ בעליניצקי יו"ר. מוהר"ר פרץ שי׳ מאצקין, מוהר"ר איסר קלובגאנט, מוהר"ר חייקיל שי׳ חאנין, מוהר"ר ישראל [שי׳] לייבאוו, מוהר"ר חיים שי׳ מינקאוויטש, מוהר"ר שמואל בצלאל [שי׳] אלטהויז, ומוהר"ר שי׳ בודנעוויץ, סגנים".
ולועד הנהגה לעניני כספים וסידור הגשמיות הנני למנות את ידידיי הנעלים וו"ח אי"א הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בעליניצקי יו"ר. מוהר"ר פרץ שי' מאצקין, מוהר"ר איסר קלובגאנט, מוהר"ר חייקיל שי' חאנין, מוהר"ר ישראל [שי'] לייבאוו, מוהר"ר חיים שי' מינקאוויטש, מוהר"ר שמואל בצלאל [שי'] אלטהויז, ומוהר"ר שי' בודנעוויץ, סגנים".


לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס.
לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס.


== תש"ח - הגיעם של קבוצה נוספת ור' ניסן נמנוב לישיבה ==  
== תש"ח - הגעתם של קבוצה נוספת יחד עם ר' ניסן נמנוב לישיבה ==  
[[תמונה:ברינואה ב.jpg|left|thumb|300px|תלמידי הישיבה בשנת תש"י (ר' ניסן יושב במרכז)]]
[[קובץ:ברינואה ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה בשנת [[תש"י]] (ר' ניסן יושב במרכז)]]
שלב חדש בהתפתחות הישיבה היה כאשר החלו להגיע קבוצות של אנ"ש ממחנות גרמניה, כמו [[פאקינג]] ועמם תלמידי הישיבה [[תומכי תמימים פאקינג]] שהיו לאחר מכן את רוב מנין התלמידים בברינואה, וכמו כן האיש אשר בראשם הוא ה[[משפיע]] המפורסם ר׳ [[ניסן נמנוב]], שהכניס רוח חדשה בכל הישיבה והתווה את אופיה המיוחד.
שלב חדש בהתפתחות הישיבה היה כאשר החלו להגיע קבוצות של אנ"ש ממחנות גרמניה, כמו [[פאקינג]] ועמם תלמידי הישיבה [[תומכי תמימים פאקינג]] שהיו לאחר מכן את רוב מנין התלמידים בברינואה, וכמו כן האיש אשר בראשם הוא ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]], שהכניס רוח חדשה בכל הישיבה והתווה את אופיה המיוחד.


בין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור]] שנת [[תש"ח]], הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה [[פוקינג]]. היתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.
בין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור]] שנת [[תש"ח]], הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה [[פוקינג]]. הייתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.


עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ה"פירמיד" (ע"ש עמוד שניצב שם) במרחק של כקילומטר מן הישיבה. את התלמידים הותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.
עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ה"פירמיד" (ע"ש עמוד שניצב שם) במרחק של כקילומטר מן הישיבה. את התלמידים הוותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.


בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל [[אדמו"ר הריי"צ]] רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש״ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים ב[[גרמניה]].
בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל [[אדמו"ר הריי"צ]] רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש"ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים ב[[גרמניה]].


בכסלו תש"ח הגיע הקבוצה נוספת מפוקינג ובראשה עמדו ה[[משפיע]] המפורסם ר׳ [[ניסן נמנוב]] והגה"ח הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] עם משפחותיהם.
בכסלו תש"ח הגיע הקבוצה נוספת מפוקינג ובראשה עמדו ה[[משפיע]] המפורסם ר' [[ניסן נמנוב]] והגה"ח הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] עם משפחותיהם.


ר׳ ניסן נמנוב נתמנה למשפיע הראשי ומנהל הישיבה, ור' זלמן שמעון למשגיח ראשי בנגלה.
ר' ניסן נמנוב נתמנה ל[[משפיע]] הראשי ומנהל הישיבה, ור' זלמן שמעון למשגיח ראשי בנגלה.


== התפתחות הישיבה ==  
== התפתחות הישיבה ==  


ע"פ הוראת הרבי קלטה הישיבה עשרות בחורים מ[[מרוקו]] ו[[תוניס]], לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך ה[[חסידות]].  
על פי הוראת הרבי במשך השנים קלטה הישיבה תלמידי מוסדות חב"ד מ[[מרוקו]] ו[[תוניסיה|תוניס]], לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך ה[[חסידות]].
 
במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב מאות הוראות שונות מ[[הרבי]]. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ"ש הגדולים.


במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב עשרות ומאות הוראות שונות מ[[הרבי]]. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ"ש הגדולים.
ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא דאס איז א ווינקעל פון [[יראת שמים]]" (ברינוא זוהי פינה של [[יראת שמים]]).


ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא דאס איז א ווינקעל פון יראת שמים" (ברינוא זוהי פיה של יראת שמים).
בחורף תשכ"ב שיגר הרבי קבוצת תלמידים שלוחים ראשונה לישיבה לברינואה, צרפת.


== הישיבה בשנים האחרונות ==
== הישיבה בשנים האחרונות ==
בשנת [[תשנ"ב]] ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת ויצא הזכיר הרבי כהמשך לדיבורו על ה[[צרפת|מהפיכה הצרפתית]], כי כיום ישנם ישיבות בצרפת "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", מאז צמד המילים "ע"ד כבליובאוויטש" הפך למוטו של הישיבה.
בשנת [[תשנ"ב]] ב[[שיחה|שיחת]] שבת פרשת וישלח הזכיר הרבי כהמשך לדיבורו על ה[[צרפת|מהפיכה הצרפתית]], כי כיום ישנם ישיבות בצרפת "על דרך כב[[ליובאוויטש]]", מאז צמד המילים "ע"ד כבליובאוויטש" הפך למוטו של הישיבה.
 
בשנת [[תשנ"ז]] נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, [[מקווה]] וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן ב[[חלוקת דולרים]] הורה הרבי שלפחות 201 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה.
 
בחודש אדר תש"ע, התחיל שיפוץ מקיף בבנין הארמון הישן, שבסופו יוקם בנין מפואר בן שלוש קומות שיכיל זאל גדול ומרווח, חדרי שינה נוספים ומשרדים שונים. דבר שיאפשר להגדיל את מספר תלמידי הישיבה.


במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינוא) ואחד במבנים החדשים. במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ"ש המקומית.
בשנת [[תשנ"ז]] נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, [[מקווה]] וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן ב[[חלוקת דולרים]] הורה הרבי שלפחות 121 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה.


כיום (נכון לשנת [[תש"ע]]) לומדים בישיבה כ300 תלמידים.
ב[[חודש אדר]] תש"ע, התחיל שיפוץ מקיף בבנין הארמון הישן, שבסופו הוקם - בתשע"ג - בנין מפואר בן שלוש קומות המכיל זאל גדול ומרווח לישיבה קטנה, חדרי כיתות נוספים, משרדי הישיבה וחדר כביסה משוכלל.


בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מ[[ארה"ב]], מצרפת, מארץ ישראל ומ[[אוסטרליה]] וממקומות רבים נוספים.
במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינואה) ואחד במבנים החדשים. כחלק מהשיפוצים במבנה הישן משופץ גם המקווה, שנגמר בתשע"ה.
במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ"ש המקומית. במשך השבוע הם מתפללים בקראוון שהובא למקום בחילת השיפוצים. בשבתות מתפללים הם בזאל של הישיבה קטנה. לאחר השיפוץ יתפללו כל הזמן בזאל זה.


בישיבה קיים ע"פ הוראת הרבי מסלול מיוחד ללימוד סת"ם.
כיום (נכון לשנת [[תשפ״ג]]) לומדים בישיבה כ380 תלמידים.


לקראת שנת הלימודים תשע"א, יפתח בישיבה שיעור ד' לתלמידי הישיבה, בראשות ראש הישיבה, הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]].
בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת ומאירופה, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מ[[ארה"ב]], מצרפת, מארץ ישראל, מ[[אוסטרליה]] וממקומות רבים נוספים.


== הוצאה לאור ==
== הוצאה לאור ==
{{ערך מורחב|ערך=[[צרפת - פרצת]]}}
הישיבה מוציאה לאור (החל מיו"ד שבט תשנ"ב) באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם '''"צרפת - פרצת"''', ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם. כמו כן הוציאה לאור הישיבה את הספר [[נר למאה]] ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של [[הרבי]].
הישיבה מוציאה לאור (החל מיו"ד שבט תשנ"ב) באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם '''"צרפת - פרצת"''', ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם. כמו כן הוציאה לאור הישיבה את הספר [[נר למאה]] ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של [[הרבי]].


בנוסף יוצא כמידי שנה (החל משנת תשס"ד) ספר פלפולים מתלמידי הישיבה ורבניה.
בנוסף יוצא כמידי שנה (החל משנת תשס"ד) ספר פלפולים מרבני צרפת, רבני הישיבה ותלמידיה.


ההוצאות לאור נערכים על ידי התלמידים השלוחים בישיבה באמצעות מערכת ההערות.
ההוצאות לאור נערכים על ידי מערכת ההערות המורכבת בעיקר מבחורים ותחת ה[[התלמידים השלוחים]].


== צוות הישיבה ==
== צוות הישיבה ==
===הנהלה כללית===
===הנהלה כללית===
* הרב [[יצחק נמנוב]] - מנהל רוחני ומשגיח ראשי.
* הרב [[יחיאל מנחם מנדל קלמנסון]] - ראש הישיבה ור"מ שיעור ג'.
* הרב [[יחיאל מנחם מנדל קלמנסון]] - ראש הישיבה ור"מ שיעור ג'.
* הרב [[יצחק נמנוב]] - מנהל רוחני.
* הרב שניאור זלמן סגל - מנהל רוחני שיעור א' וב'.
* הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (ברינואה)|מנחם מענדל גורביץ]] - מנהל גשמי.
* הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (ברינואה)|מנחם מענדל גורביץ]] - מנהל גשמי.
* הרב [[יואל איידלמן]] - מנהל הרוחני של הישיבה קטנה.  
* ר' שמריהו ברוק - מנהל גשמי.
* הרב [[שניאור זלמן סגל]] - משגיח ראשי בישיבה גדולה ומשפיע בשיעור א'.
* ר' שמעון לסרי, ר' הירשל דרוקמן - מזכיר.
* הרב [[שמעון לסרי]] - מזכיר.
 
* הרב [[שמריהו ברוק]] - אחראי על הגשמיות.
===צוות ישיבה גדולה===
 
משפיעים:
* הרב [[ישראל סגל]] - משפיע שיעור ב'.
* הרב [[אברהם וואלף בר"נ]] - משפיע שיעור א'.
* הרב [[נחמי' בלומינג]] - משפיע שיעור ג'.
* הרב ישעי' [בן ר' יצחק] נעמאנאוו - נו"נ בחסידות ובשו"ע
.  
 
רמ"ים:
* הרב [[שלום דובער פרידלנד]] - ר"מ בנגלה שיעור א'.
* הרב [[יקותיאל קלמנסון ברי"מ]] - ר"מ בנגלה שיעור א'.
* הרב [[שמואל מאראזאוו]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.
* הרב אלחנן דוב מאראזאוו - ר"מ בנגלה שיעור ב'.
* הרב מנחם מענדל אוזן - ר"מ בנגלה ומשפיע [[תפארת מנחם]].
 
בתפקיד ה[[נו"נ]] משמשים באופן קבוע כמה מ[[התלמידים השלוחים]] שנשלחים לישיבה מידי שנה.


===צוות הישיבה קטנה===
===צוות הישיבה קטנה===
[[תמונה:פורסט.jpg|left|thumb|200px|הרב דוד פורסט]]
[[קובץ:פורסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד פארסט]]
* הרב שלום לסרי - ר"מ שיעור א'
* הרב יואל איידלמן - מנהל הרוחני של שיעור ב' וג' ישיבה קטנה.
* הרב שמואל פרנקל - ר"מ שיעור א'
* הרב שמואל ברודוביץ - מנהל רוחני שיעור א' ישיבה קטנה.
* הרב מענדל אידעלמאן - ר"מ שיעור ב'
* הרב דוד פארסט - [[משפיע]] שיעור ג' - נולד ב[[הולנד]], לר' [[יצחק פורסט|יצחק פארסט]], [[שליח]] [[הרבי]] לאמסטלפיין, הולנד. למד והתחנך בברינוא ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בשנת [[תשנ"ג]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו לבית ליפסקר{{הערה|[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_36.html הרב דוד פורסט במשא מאלף: המדד ל'עבודה' - היא ההתאמצות], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'.}}.
* הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר"מ שיעור ב'.
* הרב אלחנן וילהלם - ר"מ בנגלה שיעור ג'.
* הרב אלחנן וילהלם - ר"מ שיעור ג'
* הרב שמעון אייזנבאך - ר"מ בנגלה שיעור ג'.
* הרב שמעון אייזנבאך - ר"מ שיעור ג'
* הרב מענדל אברהמס - [[משפיע]] שיעור ב'.
* הרב נחום פינסאן - משפיע שיעור א'
* הרב מענדל אידעלמאן - ר"מ בנגלה שיעור ב'.
* הרב ירמיהו נתן - משפיע שיעור א'.
* הרב [[שמואל לבקובסקי]] - ר"מ בנגלה שיעור ב'.
* הרב מענדל אברהמס - משפיע שיעור ב'.
* הרב ירמיהו נתן - [[משפיע]] שיעור א'.
* הרב [[דוד פורסט]] - משפיע שיעור ג' - נולד ב[[הולנד]], לר' יצחק פורסט, [[שליח]] [[הרבי שליט"א]] לאמסטלפיין, הולנד. למד והתחנך בברינוא ומאוחר יותר ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. בשנת [[תשנ"ג]] נישא לרעייתו לבית ליפסקר.
* הרב [[נחום פינסאן]] - [[משפיע]] שיעור א'.
* הרב שמואל ברודוביץ - מנהל רוחני שיעור א'.
* הרב שלום דוב בער לסרי - ר"מ בנגלה שיעור א'.
 
* הרב שמואל פרנקל - ר"מ בנגלה שיעור א'.
===צוות הישיבה גדולה===
* הרב שלום דובער פרידלנד ר"מ שיעור א'
* הרב נחמיה בלומינג - משפיע שיעור ג'.
* הרב אברהם וולף - ר"מ שיעור ב'.
* הרב ישראל סגל - משפיע שיעור ב'.
* הת' אברהם זאב הכהן גרוס - נו"נ.


===צוות הישיבה בתקופת יסודה===
===צוות הישיבה בתקופת יסודה===
* הרב [[יוסף גולדברג]] - כיהן במשך שלושים ושבע שנים כראש הישיבה.
* הרב [[יוסף גולדברג]] - כיהן במשך שלושים ושבע שנים כראש הישיבה.
* הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] (מאוחר יותר רב דשכונה [[קראון הייטס]]) - שימש כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.
* הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] (מאוחר יותר רב דשכונה [[קראון הייטס]]) - שימש כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] (מאוחר יותר משפיע ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]) - שימש כ[[משפיע]] במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]].  
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] (מאוחר יותר [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]) - שימש כ[[משפיע]] במשך כשנה עד שעלה ל[[ארץ הקודש]].  
* הרב [[ניסן נמנוב]] - שימש כ[[משפיע]] הישיבה עד לפטירתו ב[[תשמ"ד]].
* הרב [[ניסן נמנוב]] - שימש כ[[משפיע]] הישיבה עד לפטירתו ב[[תשמ"ד]].
* הרב [[נחום לבקובסקי]] - שימש כמשגיח עד לפטירותו.
* הרב [[נחום לבקובסקי]] - שימש כמשגיח עד לפטירותו.
שורה 134: שורה 163:
* הרב [[ישראל לבקובסקי]] - שימש כמגיד שיעור.
* הרב [[ישראל לבקובסקי]] - שימש כמגיד שיעור.
* הרב [[שלום דובער נמנוב]] - שימש כמגיד שיעור.
* הרב [[שלום דובער נמנוב]] - שימש כמגיד שיעור.
* [[מאיר פידליס]] - בחור צרפתי שעזר להנהלת הישיבה שלא היו בקיאים בצרפתית.
* מאיר פידליס - בחור צרפתי שעזר להנהלת הישיבה שלא היו בקיאים בצרפתית.


===צוות הישיבה לשעבר===
===צוות הישיבה לשעבר===
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - משפיע בישיבה.
* הרב [[שמריהו מטוסוב]] - [[משפיע]] בישיבה, כיום מכהן כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים פוקונוס]].
* הרב [[יהודה ליפסקר]] - משפיע שיעור א' ישיבה גדולה.
* הרב [[יהודה ליפסקר]] - [[משפיע]] שיעור א' ישיבה גדולה, כיום מכהן כ[[משפיע]] בשיעור ב' דישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש - צפת (גדולה)]].
* הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ר"מ שיעור ב' ישיבה גדולה.
* הרב [[יוסף יצחק מאיר טייכטל]] - ר"מ שיעור ב' ישיבה גדולה.
* הרב [[עמנואל חביב]] - ר"מ במכינה לישיבה.
* הרב [[עמנואל חביב]] - ר"מ במכינה לישיבה.
* הרב יוסף כהן ר"מ שיעור ג' ישיבה קטנה.
==ראו גם==
* [[צרפת]]
==לקריאה נוספת==
* [[התמים]] גיליונות טו, טז, יז
* [[בית משיח]] גיליון מספר 130 ([[אדר]] [[תשנ"ז]]), עמודים 53 - 74. כתבה מיוחדת לרגל 50 שנה להקמת הישיבה ([[תש"ז]] - תשנ"ז)


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==
* [http://col.org.il/pics/inbox/5120966_.429237.pdf אחד מקובצי פילפולים 'צרפת-פרצת']
* [http://www.yeshivabrunoy.com/ אתר הבית של הישיבה בברינואה]
* [http://www.yeshivabrunoy.com/ אתר הבית של הישיבה]
* [http://col.org.il/pics/inbox/5120966_.429237.pdf אחד מקובצי פילפולים 'צרפת-פרצת']{{PDF}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://www.yeshivabrunoy.com/list.asp?action=insertList&siteLang=3 להרשמה למאגר הבוגרים]
* [http://www.yeshivabrunoy.com/list.asp?action=insertList&siteLang=3 להרשמה למאגר הבוגרים]
*חלי לבקובסקי, [https://chabadpedia.co.il/images/4/42/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%99%D7%A2%D7%A8.pdf ברינואה מהקמה ועד תשפ"ג], עטרת חיה {{שבועון בית משיח}} 1364
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63938 גלריית מהישיבה ([[אלול]] תשע"א)]{{תמונה}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*{{קישור חבד און ליין|87424|צפו: כתבה בטלוויזיה הצרפתית בתשמ"ח על ישיבת ברינווא||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}}


==לקריאה נוספת==
* [[תומכי תמימים פרנקפורט]]
* [[תומכי תמימים פאקינג]]
* [[צרפת]]
* [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]


[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם]]
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים ברינואה|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ברינואה]]
[[קטגוריה: מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]

גרסה אחרונה מ־15:00, 31 באוקטובר 2024

תומכי תמימים ברינואה

תמונת מחזור של הישיבה
אפיון ישיבה גדולה, ישיבה קטנה
תאריך יסוד תש"ז
מיקום ברינואה, צרפת
מייסד אדמו"ר הריי"צ
ראש הישיבה הרב יחיאל מנחם מענדל קלמנסון
מנהל גשמי הרב מענדל גורביץ
מספר תלמידים 380
ספר פלפולים צרפת - פרצת ח' ע"ע.
קובץ הערות צרפת - פרצת ס"ה ע"ע.
אולם הלימודים של הישיבה בברינואה (אלול תשע"א)

ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ברינואה בנשיאות הרבי, נוסדה בשנת תש"ז בהוראת אדמו"ר הריי"צ. הישיבה היום נחשבת כאחת הישיבות הגדולות והמפורסמות של חב"ד, וכוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה בהם לומדים כ-380 בחורים. הישיבה ממוקמת בישוב ברינואה בפרברים הדרום-מזרחיים של פריז, במרחק 20 ק"מ ממרכז פריז.

ייסוד הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקיץ תש"ז, זמן קצר לאחר יציאת עשרות משפחות של אנ"ש מרוסיה הסובייטית בבריחה הידועה, רוב החסידים היוצאים השתכנו במחנות הפליטים שבגרמניה ואוסטריה.

אדמו"ר הריי"צ השקיע מאמצים עילאיים, ועל ידי השתדלותו של בא-כוחו באירופה, הרב בנימין אליהו גורודצקי הצליח וביום י"ב אייר תש"ז העביר את קבוצת אנ"ש הראשונה מאוסטריה לפאריז שבצרפת. בין החסידים שהיו באותה קבוצה היו: הרב בצלאל וילשנסקי, הרב נחום שמריהו ששונקין והרב איסר קליובגנט.

מיד עם הגעתה של הקבוצה, התחילו בחיפוש אחר מקום מתאים לחינוך הנערים. הנערים נשלחו ללמוד בבית הכנסת של רוטשילד ב"בוא דבולון" (בצרפתית: יער של בולון). אלו התחלקו לשתי כיתות: האחת לומדו עם הרב נחום טרבניק, והשניה עם ר' מרדכי (מוטל) לוקשין. וכך התייסדה ישיבת תומכי תמימים בצרפת.

עם הקמת הישיבה שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב לבבי ומיוחד, הנושא את התאריך א תמוז תש"ז:

"ברוך שהחיינו קימנו והגיענו לזמן הזה ליסד ישיבת תומכי תמימים במדינת צרפת ואין לשער גודל העונג והנחת רוח שגורמים בזה להוד אבותינו רבותינו הקדושים בשמי עליון ובפרט לנשיאה הראשון של תומכי תמימים יצ"ו הוד אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ הנושא רינה ותפילה בעד כל תלמידיה מוריה ומנהליה הדואגים להחזקתה וקיומה להתברך בכל מילי דמיטב.

כל מדינה ומדינה יש לה תנאי חיים שונים שצריכים להתחשב עמהם בנוגע סדרי זמני הלימוד, זמני האוכל והשינה והדומה, אבל בנוגע הסדרים העיקרים של ישיבת תומכי תמימים אין לזוז מהם אף זיז כל שהוא ולהנהיגם בכל תוקף כעין דהוא בארעא דליובאוויטש.

השי"ת יהיה בעזרכם לנהל המוסד הק' בהצלחה מופלגה ולהדריך את התלמידים שיהיו לומדים יראי אלקים וחסידים ולהשלים הכוונה פנימית של המוסד תומכי תמימים להאיר בתורה תמימה ועבודה שבלב זו תפילה להביאה בפועל טוב באהבת ישראל ולהאיר ולזכך את הסביבה במאור החסידות, וטוב יהיה לכם בגו"ר".

המעבר לברינואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

התלמידים הראשונים בישיבה

לא עבר זמן רב, וקבוצה נוספת ממחנות הפליטים באוסטריה, באה לצרפת. בסוף חודש מנחם אב תש"ז, קצת יותר משלושה חודשים מאז הגיעה הקבוצה הראשונה, באו כמה מאנ"ש בראשות החסידים: הרב שלמה חיים קסלמן, הרביוסף גולדברג והרב נחום לבקובסקי, ושוכנו בסיוע הג'וינט בעיר ברינואה, בפרברי פריז.

עד מהרה הוקם סניף ישיבת תומכי תמימים גם במקום החדש. גם תלמידי הסניף בפריז באו והתאחדו בסניף של ברינואה שהפך לגדול ולמרכזי שבישיבות חב"ד באירופה כולה.

היו סיבות טובות לתלות תקוות בסניף ברינואה. בסניף זה, טמונות אפשרויות מיוחדות בתחום הגשמי ובתחום הרוחני. עצם היותה של ברינואה עיירה קטנה הרחוקה משאונה של עיר בכלל ושל פריז בפרט, היותה מעלה עצומה לקיומה של ישיבה ברוחה של תומכי תמימים במקום זה, שם יוכלו התלמידים להיות מונחים בעבודת ה' באין מפריע.

גם המבנה שניתן לפליטים על ידי הג'וינט היה גדול ומתאים במיוחד לצרכי הישיבה שהתאקלמה בו היטב. מבנה זה ראוי לתיאור מיוחד:

ארמון גדול וישן בן שתי קומות, שהיה שייך לפני שנים לממשל הצרפתי, שמו היה "הארמון הקטן" (בצרפתית: "פטיט שאטו" 2 - הרחוב בו שוכן הארמון נקרא על שמו). קומת הקרקע של הארמון מונה שני חדרים גדולים ועוד כשמונה קטנים יותר. בין שני החדרים הגדולים חיברו שתי זוגות של דלתות, את האחת סגרו ובגומחה שנוצרה עשו ארון ספרים. בין שני החדרים היה תנור לחימום עליו היו מניחים את התפילין בעת התפילה. באולם הקטן למדו התלמידים הקטנים יותר אלו שעדיין לא למדו חסידות, ובגדול למדו התלמידים הגדולים. באחת הפינות הקימו את מטבח הישיבה, וחדר אחר שימש כחדר האוכל.

בקומתו השניה של הארמון היו כשלשה עשר חדרים קטנים, בהם שוכנו בחורי הישיבה ומשפחות אנ"ש שגרו במקום. בפרוזדור בין החדרים עמד לרשות המשפחות גז על שני כסאות, וזה שימש כמטבח.

את הארמון סבבה חצר ענקית עם עצי פרי לרוב ובריכות, באחת מהן - הגדולה - השתמשו בחודשי הקיץ כבריכת שחיה. הייתה שם גם בריכה קטנה ומרובעת שנבעה ממעין ומימיה היו צלולים וזכים. באחת התקופות - כשהמקווה הייתה סגורה - השתמשו בבריכה זו לטבילה בבוקר.

מעבר לכל המעלות המנויות לעיל הנהלת הישיבה הייתה מעולה ביותר. חברי ההנהלה היו גדולי החסידים, מהאריות שבחבורה, שעוד ברוסיה היו מפורסמים כבעלי שיעור קומה מיוחדת: כראש הישיבה כיהן הרה"ג ר' יוסף גולדברג, כמשפיע כיהן הרב המפורסם ר' שלמה חיים קסלמן, כמשגיח כיהן הגה"ח ר' נחום לבקובסקי, וכרמי"ם כיהנו הגה"ח ר' נחום טרבניק והגה"ח משה רובינסון (קאראלעוויטשער). בנוסף לצוות הרוחני נתמנה החסיד המפורסם ר' ישראל נח בליניצקי כמנהל הגשמי.

מעל צוות ההנהלה בפועל, הקים הרבי הריי"צ ועדה רוחנית וגשמית לישיבה, שהוא עצמו בחר את חבריה, וכפי שמפרט במכתבו הנ"ל להנהלת הישיבה: ".. ובזה הנני למנות בתור ועד הנהגה הרוחנית לישיבת תומכי תמימים אשר בעי"ת פאריז, את ידידי הנעלים וו"ח אי"א, הרב מוהר"ר אברהם אלי' [שי'] פלאטקין, יו"ר הרב מוהר"ר נחום שמרי' [שי'] סאסאנקין, הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בליניצקי, הרב מוהר"ר שלמה חיים [שי'] קעסעלמאן ומוהר"ר בצלאל שי' וילשנסקי, סגנים.

ולועד הנהגה לעניני כספים וסידור הגשמיות הנני למנות את ידידיי הנעלים וו"ח אי"א הרב מוהר"ר ישראל נח שי' בעליניצקי יו"ר. מוהר"ר פרץ שי' מאצקין, מוהר"ר איסר קלובגאנט, מוהר"ר חייקיל שי' חאנין, מוהר"ר ישראל [שי'] לייבאוו, מוהר"ר חיים שי' מינקאוויטש, מוהר"ר שמואל בצלאל [שי'] אלטהויז, ומוהר"ר שי' בודנעוויץ, סגנים".

לסיוע להנהלת הישיבה, שלא היו בקיאים דים בשפת המדינה היה גם יהודי בשם שכטוב שידע היטב צרפתית ושימש איש הקשר של הישיבה עם החוץ, ולאחר זמן החליף אותו בחור יהודי אחר בשם מאיר פידליס.

תש"ח - הגעתם של קבוצה נוספת יחד עם ר' ניסן נמנוב לישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תלמידי הישיבה בשנת תש"י (ר' ניסן יושב במרכז)

שלב חדש בהתפתחות הישיבה היה כאשר החלו להגיע קבוצות של אנ"ש ממחנות גרמניה, כמו פאקינג ועמם תלמידי הישיבה תומכי תמימים פאקינג שהיו לאחר מכן את רוב מנין התלמידים בברינואה, וכמו כן האיש אשר בראשם הוא המשפיע המפורסם ר' ניסן נמנוב, שהכניס רוח חדשה בכל הישיבה והתווה את אופיה המיוחד.

בין ראש השנה ליום כיפור שנת תש"ח, הגיעה לישיבה הקבוצה הראשונה ממחנה פוקינג. הייתה זו קבוצה שכללה רק בחורים, שלא כמו שאר הקבוצות שהגיעו בהן בעיקר משפחות.

עם בואה של קבוצה זו הגיעה הצפיפות בישיבה למצב בלתי נסבל. כדי לפתור בעיה זו שכרו מספר דירות במקום שנקרא ה"פירמיד" (ע"ש עמוד שניצב שם) במרחק של כקילומטר מן הישיבה. את התלמידים הוותיקים יותר שלחו לישון שם ואילו החדשים נשארו ללון בישיבה עצמה. עד שהגיעו לפתרון זה סידרו מיטות בזאל עצמו ושם ישנו חלק מן הבחורים.

בהגירתם של הקבוצות מפוקינג השתדל אדמו"ר הריי"צ רבות והשקיע מאמצים גדולים. מאמציו של הרבי נשאו פרי ובתחילת שנת תש"ח החלו להגיע קבוצות מפוקינג וממחנות נוספים בגרמניה.

בכסלו תש"ח הגיע הקבוצה נוספת מפוקינג ובראשה עמדו המשפיע המפורסם ר' ניסן נמנוב והגה"ח הרב זלמן שמעון דבורקין עם משפחותיהם.

ר' ניסן נמנוב נתמנה למשפיע הראשי ומנהל הישיבה, ור' זלמן שמעון למשגיח ראשי בנגלה.

התפתחות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על פי הוראת הרבי במשך השנים קלטה הישיבה תלמידי מוסדות חב"ד ממרוקו ותוניס, לימודם בישיבה סייע בהתקרבותם לדרך החסידות.

במהלך השנים קיבלה הישיבה והעומד בראשה הרב ניסן נמנוב מאות הוראות שונות מהרבי. בין השאר הייתה הישיבה מקבלת לקראת כל חג מברק מהרבי כמו כל אחד מריכוזי אנ"ש הגדולים.

ישנם כמה ביטויים מיוחדים מהרבי על הישיבה פעם אמר הרבי: "ברינוא דאס איז א ווינקעל פון יראת שמים" (ברינוא זוהי פינה של יראת שמים).

בחורף תשכ"ב שיגר הרבי קבוצת תלמידים שלוחים ראשונה לישיבה לברינואה, צרפת.

הישיבה בשנים האחרונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשנ"ב בשיחת שבת פרשת וישלח הזכיר הרבי כהמשך לדיבורו על המהפיכה הצרפתית, כי כיום ישנם ישיבות בצרפת "על דרך כבליובאוויטש", מאז צמד המילים "ע"ד כבליובאוויטש" הפך למוטו של הישיבה.

בשנת תשנ"ז נחנך בישיבה בניין חדש ובו זאל גדול ומרווח, חדר אוכל מפואר, מקווה וחדרי פנימיה. כשעברה הנהלת הישיבה עם דגם המבנה המתוכנן בחלוקת דולרים הורה הרבי שלפחות 121 בחורים ישנו בחדרי הפנימיה, הוראה שכמובן קוימה.

בחודש אדר תש"ע, התחיל שיפוץ מקיף בבנין הארמון הישן, שבסופו הוקם - בתשע"ג - בנין מפואר בן שלוש קומות המכיל זאל גדול ומרווח לישיבה קטנה, חדרי כיתות נוספים, משרדי הישיבה וחדר כביסה משוכלל.

במתחם הישיבה קיימים שתי מקוואות, אחד מהם ישן (בו טבל הבאבא סאלי בעת שהותו בישיבה בברינואה) ואחד במבנים החדשים. כחלק מהשיפוצים במבנה הישן משופץ גם המקווה, שנגמר בתשע"ה. במתחם הישיבה קיים גם בית כנסת בו מתפללים קהילת אנ"ש המקומית. במשך השבוע הם מתפללים בקראוון שהובא למקום בחילת השיפוצים. בשבתות מתפללים הם בזאל של הישיבה קטנה. לאחר השיפוץ יתפללו כל הזמן בזאל זה.

כיום (נכון לשנת תשפ״ג) לומדים בישיבה כ380 תלמידים.

בישיבה קטנה לומדים בעיקר תלמידים מצרפת ומאירופה, אך בישיבה גדולה לומדים בחורים מכל העולם מארה"ב, מצרפת, מארץ ישראל, מאוסטרליה וממקומות רבים נוספים.

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – צרפת - פרצת

הישיבה מוציאה לאור (החל מיו"ד שבט תשנ"ב) באופן קבוע מידי שבוע קובץ חידושי תורה פנימי בשם "צרפת - פרצת", ומידי פעם קבצים המופצים ברחבי העולם. כמו כן הוציאה לאור הישיבה את הספר נר למאה ובו מאה פלפולים מרבני אירופה לכבודו של הרבי.

בנוסף יוצא כמידי שנה (החל משנת תשס"ד) ספר פלפולים מרבני צרפת, רבני הישיבה ותלמידיה.

ההוצאות לאור נערכים על ידי מערכת ההערות המורכבת בעיקר מבחורים ותחת ההתלמידים השלוחים.

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנהלה כללית[עריכה | עריכת קוד מקור]

צוות ישיבה גדולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפיעים:

.

רמ"ים:

בתפקיד הנו"נ משמשים באופן קבוע כמה מהתלמידים השלוחים שנשלחים לישיבה מידי שנה.

צוות הישיבה קטנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דוד פארסט
  • הרב יואל איידלמן - מנהל הרוחני של שיעור ב' וג' ישיבה קטנה.
  • הרב שמואל ברודוביץ - מנהל רוחני שיעור א' ישיבה קטנה.
  • הרב דוד פארסט - משפיע שיעור ג' - נולד בהולנד, לר' יצחק פארסט, שליח הרבי לאמסטלפיין, הולנד. למד והתחנך בברינוא ומאוחר יותר בתומכי תמימים המרכזית 770. בשנת תשנ"ג נשא את רעייתו לבית ליפסקר[1].
  • הרב אלחנן וילהלם - ר"מ בנגלה שיעור ג'.
  • הרב שמעון אייזנבאך - ר"מ בנגלה שיעור ג'.
  • הרב מענדל אברהמס - משפיע שיעור ב'.
  • הרב מענדל אידעלמאן - ר"מ בנגלה שיעור ב'.
  • הרב שמואל לבקובסקי - ר"מ בנגלה שיעור ב'.
  • הרב ירמיהו נתן - משפיע שיעור א'.
  • הרב נחום פינסאן - משפיע שיעור א'.
  • הרב שלום דוב בער לסרי - ר"מ בנגלה שיעור א'.
  • הרב שמואל פרנקל - ר"מ בנגלה שיעור א'.

צוות הישיבה בתקופת יסודה[עריכה | עריכת קוד מקור]

צוות הישיבה לשעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]


ישיבות תומכי תמימים
בתקופת אדמו"ר הרש"ב ליובאוויטש · אורל · בבינוביטש · אלכסנדריה · דוקשיץ · הורודישץ' · זעמבין · חאראל · חברון · חרסון · חרקוב · יגורובסקי · כותאיס (גרוזיה) · נעוועל · קובליץ · קרמנצ'וג · ראמען · רוסטוב · ראקשיק (ליטא) · שצעדרין · תורת אמת חברון · תורת אמת (ירושלים)
בתקופת אדמו"ר הריי"צ 770 · אטוואצק · בוסטון · בופלו · ברונקס · בריג'פורט · ברינואה · גוסטינא · גלובוקע · אחי תמימים ווסטר · וורשא · וילנה · חרקוב · חמעלניק · אחי תמימים חלם · מדרש שמואל (ירושלים) · תורת אמת (ירושלים) · כותאיס (גרוזיה) · לוד · לודז (פולין) · מונטריאול · מוריסטון · אחי תמימים נוארק · ניו הייבן · נעוועל · אחי תמימים ספרינגפילד · פוקינג · פולטובה · פילדלפיה · פראווידנס · צמח צדק - ירושלים · חובבי תורה קראון הייטס · ראדום · ראמען · אחי תמימים רוטשסטר · רוסטוב · שיקגו · שנחאי · תל אביב · תפארת בחורים
תחת הקומוניסטים אודסה · בוכארה (סמרקנד) · ברדיצ'ב · הומיל · וויטבסק · וורוניז' · וורשא · זוויהל · ז'יטומיר · ז'לובין · חרקוב · טשקנט · יקטרינוסלב · כותאיס (גרוזיה) · לבוב · מליטופול · לנינגרד · מלחובקה · נובוזיבקוב · נעוועל · פולוצק · פולטובה · קורסק · קייב · קלינצי · קריבוי רוג · ראמען
בתקופת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א
ישיבות בארץ הקודש אור יהודה (גדולה) · אור יהודה (קטנה) · אילת · אלעד · באר שבע (גדולה) · באר שבע (קטנה) · בית שמש (גדולה) · בית שמש (קטנה) · בית שמש (תפארת ישראל) · ביתר עילית · בני ברק · הוד השרון · חולון · חיפה · חנוך לנער · טבריה · יצהר · ירושלים (אור גבריאל) · ירושלים (דעת מנחם) · ירושלים (ופרצת) · ירושלים (מאורות חב"ד) · ירושלים (תורת אמת גדולה) · ירושלים (תורת אמת קטנה) · כפר חב"ד (אהלי מנחם מענדל) · כפר חב"ד (אור מנחם) · כפר חב"ד (הבוכרים) · כפר חב"ד (המרכזית) · כפר חב"ד (ישיבת מנחם) · לוד · מגדל העמק · נחלת הר חב"ד · נוף הגליל (גדולה) · נוף הגליל (קטנה) · נתניה · צפת (אהל מנחם מענדל) · צפת (גדולה) · צפת (קטנה) · צפת (צעירי השלוחים) · קריית אתא · קריות · קריית גת (גדולה) · קריית גת (קטנה) · ראשון לציון (גדולה) · ראשון לציון (קטנה) · רחובות (דעת) · רחובות (מאור מנחם) · תל אביב (דרכי תמימים) · תל אביב (רמת אביב) · תל אביב (חזון אליהו)
ישיבות בעולם 770 · אהלי תורה (קראון הייטס) · מתיבתא חב"ד אוק פארק · אנטוורפן · בואנוס איירס (קטנה) · בואנוס איירס (גדולה) · בולטימור · ברינואה · דניפרו · הדר תורה (קראון הייטס) · ווסצ'סטר · טורונטו · וינה · יוהנסבורג · לונדון · לוס אנג'לס · ליאון · מונטריאול · מונסי · מוסקבה (קטנה) · מוסקבה (מכון ר"ן) · מוסקבה (גדולה) · מוריסטון · מיאמי (גדולה) · מלבורן · ניו הייבן (קטנה) · ניו הייבן (גדולה) · ניפרוויל · תפארת מנחם סיגייט · סינסינטי · סערז'י · פאולו (ברזיל) · תומכי תמימים פוסטוויל · פוקונוס (בית ספר למלאכה) · פוקונוס (ישיבה גדולה) · פטרבורג · פיטסבורג · פרנקפורט · קבוצה · קווינס · קישינב · קינגסטון · שיקגו
ישיבות שנסגרו אגאדיר (מרוקו) · אופקים · אחי תמימים בופולו · איתמר · באר שבע · בית שמש · בת ים · גוש קטיף · וונצואלה (קארקאס) · חדרה (אולגה) · חיפה ·ירושלים (עוז מאיר) · כותאיס (גרוזיה) · כפר חב"ד (אור תמימים) · מנצ'סטר · נחלת הר חב"ד (גדולה) · סיאטל וושינגטון · פטרופוליס · עמנואל · קזבלנקה · ראשון לציון (אחי תמימים) · תומכי תמימים צפת · תל אביב (אחי תמימים)

הערות שוליים

  1. ↑ הרב דוד פורסט במשא מאלף: המדד ל'עבודה' - היא ההתאמצות, באתר 'לחלוחית גאולתית'.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=תומכי_תמימים_ברינואה&oldid=718975"