יעקב פלס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(96 גרסאות ביניים של 40 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:יעקב פלסPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' יעקב פלס]]
[[קובץ:יעקב פלסPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס]]
החסיד '''יעקב פלס''' נולד בשנת [[תרפ"ג]] בעיירה טלנשט שבבסרביה (שטח שעבר בתקופות שונות בין השלטונות הרומניים והרוסיים, עד לנפילת ברית-המועצות אז הסתפח לרפובליקת מולדובה) לאביו הרב טוביה ע”ה ולאמו מרת פרומה. הרב פלס קיבל חינוך על טהרת הקודש בבית הכנסת המקומי שבעיירתו. כשבגר, נסע לקישינב, שם היתה ישיבה גדולה, ושם למד במשך מספר שנים.  
[[קובץ:מפתח העיר קרית גת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב פלס מוסר את [[מפתח העיר]] [[קריית גת]] לרבי]]
הרב '''יעקב (יענק'ל) פלס''' ([[תרפ"ג]] – [[כ"ב שבט]] [[תשס"ג]]) היה עסקן חסידי רב פעלים, החל בקבלת פני העולים החדשים בשנות הכ"פים, ממשיך בהקמת ישיבת '[[תומכי תמימים]]' ב[[ישיבת חב"ד קרית גת|קרית גת]] וכן את ישיבת '[[אחי תמימים ראשון לציון]]', וכלה בפעולותיו בשנים האחרונות להפיץ שם שמים בכל מקום ומקום.


חסיד תוסס וצעיר היה הרב יעקב פלס ע”ה. למרות שנותיו הרבות, ניתן היה לראותו עד יומו האחרון פוסע ברחובות הכפר מפעילות אחת לחברתה, והיה מעורר את השתאותם של צעירים ממנו בשנים רבות  איש חסיד ורב פעלים שמאחוריו עבר עשיר ומרתק של עסקנות ציבורית בהפצת תורה, החל בקבלת פני העולים החדשים בשנות הכ”פים, ממשיך בהקמת ישיבת ‘[[תומכי תמימים]]’ בקרית גת וכן את ישיבת ‘[[אחי תמימים ראשון לציון]], וכלה בפעולותיו בשנים האחרונות להפיץ שם שמים בכל מקום ומקום.
==תולדות חיים==
ר' יענקל'ה נולד בשנת [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] טלנשט שבבסרביה (שטח שעבר בתקופות שונות בין השלטונות הרומניים והרוסיים, עד לנפילת ברית-המועצות אז הסתפח לרפובליקת מולדובה) לאביו הרב טוביה ולאמו מרת פרומה. הרב פלס קיבל חינוך על טהרת הקודש בבית הכנסת המקומי שבעיירתו. כשבגר, נסע לקישינב, שם הייתה ישיבה גדולה, ושם למד במשך מספר שנים.


ב[[שבת]] קודש [[פרשת יתרו]] בשנת [[תשס"ג]], השיב את נשמתו לבוראה, והוא בן 80 לגבורה.
זמן קצר לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נסגרה הישיבה בקישנב, שם למד, והוא חזר לבית הוריו בטלנשט. אולם זמן קצר לאחר מכן, פרצה המלחמה, והסובייטים כבשו את אזור מגוריו. בעקבות זאת החל לנדוד בדרכים מעיר לעיר, כדי למצוא מקלט לנפשו. מאורעות המלחמה הביאו אותו עד ל[[סיביר]] הרחוקה, שם שהה עד סוף ימי המלחמה. בסיביר עבד בהקמת בתי חרושת שהועברו ממרכזה של רוסיה.


==ימי צעירותו==
הרב פלס זכה לצאת מהתופת, ולצאת את עמק הבכא. הוא הבריח יחד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] את גבול [[רוסיה]] והגיע אל העיר סירעט שברומניה, ומשם המשיך לנדוד עד שהגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר יחד עם ר' זושא את הרב [[זלמן לוין]] אשר קירבם ל[[חסידות חב"ד]]. למרות היותו שבור ורצוץ, פעל במחנה העקורים יחד עם ר' זושא ור' זלמן למען תורת ישראל. הוא הקים בית כנסת, ודאג לשיעורי תורה למבוגרים.


זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, נסגרה הישיבה בקישנב, שם למד, והוא חזר לבית הוריו בטלנשט. אולם זמן קצר לאחר מכן, פרצה המלחמה, והסובייטים כבשו את אזור מגוריו. בעקבות זאת החל לנדוד בדרכים מעיר לעיר, כדי למצוא מקלט לנפשו. מאורעות המלחמה הביאו אותו עד לסיביר הרחוקה, שם שהה עד סוף ימי המלחמה. בסיביר עבד בהקמת בתי חרושת שהועברו ממרכזה של רוסיה.  
על פעולותיו כתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] שהשיב לו במכתב תשובה, ובין השאר כתב לו "אודה לה' על חסדו הגדול אשר הציל אתכם מיד הזדים, ומברך אני אתכם בברכת מזל טוב מזל טוב". בהמשך המכתב מציין הרבי הריי"צ: {{ציטוטון|בטח תתאמצו למלא השליחות הקדושה אשר השי"ת מסר לכם בחיזוק התורה והיהדות בכלל, והחינוך הכשר בפרט, וליבכם יהיה חזק בבטחון בה' אשר ימלא לכם את כל מחסורכם בגשמיות וברוחניות}}.


הרב פלס זכה לצאת מהתופת, ולצאת את עמק הבכא. הוא הבריח יחד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] את גבול רוסיה והגיע אל העיר סירעט שברומניה, ומשם המשיך לנדוד עד שהגיע לאיטליה. למרות היותו שבור ורצוץ, החל לפעול באיטליה יחד עם הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[זלמן לוין]] למען תורת ישראל. הוא הקים בית כנסת, ודאג לשיעורי תורה למבוגרים.  
לאחר שהות של כחצי שנה באיטליה, ארגן הרב פלס קבוצה בת חמישים אנשים בשם "לב אריה", וב[[כ"ג אדר ב']] [[תש"ו]] עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] באניה 'וינגייט' שלימים קיבלה את השם 'ברכה פולד'. באוניה היו גם שני ידידיו ר' זושא ור' זלמן. באונייה נשבעו שלושתם כי מטרת עלייתם לארץ-הקודש היא לעסוק בחינוך ילדי ישראל. היה זה שלושה שבועות לפני חג החרות תש"ו.


על פעולותיו כתב לאדמו”ר הריי”צ שהשיב לו במכתב תשובה, ובין השאר כתב לו “אודה לה’ על חסדו הגדול אשר הציל אתכם מיד הזדים, ומברך אני אתכם בברכת מזל טוב מזל טוב”. בהמשך המכתב מציין הרבי הריי”צ: “בטח תתאמצו למלא השליחות הקדושה אשר השי”ת מסר לכם בחיזוק התורה והיהדות בכלל, והחינוך הכשר בפרט, וליבכם יהיה חזק בבטחון בה’ אשר ימלא לכם את כל מחסורכם בגשמיות וברוחניות”.  
עם בואו לארץ נכנס ללמוד בישיבת חב"ד בתל אביב אצל הרב [[חיים שאול ברוק]], ובזמנו הפנוי החל לעסוק במרץ בלתי-נלאה בקירוב ילדים ובני-נוער, מתוך מחנות עולים והמעברות, לתורה ומצוות.


לאחר שהות של כחצי שנה באיטליה, ארגן הרב פלס קבוצה בת חמישים אנשים בשם “לב אריה”, ועלה ארצה באניה ‘וינגייט’ שלמים קיבלה את השם ‘ברכה פולד’. באוניה היו גם שני ידידיו ר' זושא ור' זלמן. באונייה נשבעו שלושתם כי מטרת עלייתם לארץ-הקודש היא לעסוק בחינוך ילדי ישראל.  היה זה שלושה שבועות לפני חג החרות תש”ו.
לאחר נישואיו עם מרת [[רחל (לבית מלוב)]] הקים את ביתו בתל אביב ועסק רוב ימיו בחינוך. הוא החל זאת בעבודת הוראה בבית הספר 'סיני', ומאז מסר את עצמו לחינוכם של ילדי ונערי ישראל לתורה ומצוות.


==בארץ הקודש==  
==פעילותו==
לאחר ששמע כי [[הרבי]] כותב לעסקני חב"ד בארץ מכתבים תכופים ובהם דרישה חד משמעית שהפעילות החב"דית צריכה להתרחב יותר ויותר, התחיל לפעול במרץ, ומאז, במשך שנים רבות כיתת רגליו ממושב למושב, מקיבוץ לקיבוץ ומעיר לעיר מהצפון עד לדרום להפצת היהדות ומעיינות החסידות.


עם בואו לארץ נכנס ללמוד בישיבת חב”ד בתל-אביב אצל הרב [[חיים שאול ברוק]] ע”ה, ובזמנו הפנוי החל לעסוק במרץ בלתי-נלאה בקירוב ילדים ובני-נוער, מתוך מחנות עולים והמעברות, לתורה ומצוות.  
פעילותו הממוסדת הראשונה הייתה בהקמת ישיבת '[[אחי תמימים]]' חב"ד בראשון-לציון. לאחר מכן החל לבנות את ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] (בשנת תשי"ט).


לאחר נישואיו עם מרת רחל (לבית מלוב) הקים את ביתו בתל-אביב ועסק רוב ימיו בחינוך. הוא החל זאת בעבודת הוראה בבית הספר ‘סיני’, ומאז מסר את עצמו לחינוכם של ילדי ונערי ישראל לתורה ומצוות.  
כאשר ביקר הרב פלס בפעם הראשונה אצל הרבי בשנת תשכ"ב, כיבד אותו הרבי באופן נדיר ביותר לדבר בפני הציבור. הרב פלס עלה על הבמה ואמר מילים קצרות "הרבי הצליח לשבור את כל המחיצות בין יהודי ליהודי". קהל החסידים ראה בחוש כיצד הדברים גרמו נחת רוח עצום לרבי. מאז קיבל על עצמו הרב פלס לפעול לשבירת כל המחיצות בין יהודי ליהודי, מתוך מטרה ברורה לזרז ולהביא להתגלותו של [[משיח]] צדקנו.


לאחר ששמע כי [[הרבי]] כותב לעסקני חב”ד בארץ מכתבים תכופים ובהם דרישה חד משמעית שהפעילות החב”דית צריכה להתרחב יותר ויותר, התחיל לפעול במרץ, ומאז, במשך שנים רבות כיתת רגליו ממושב למושב, מקיבוץ לקיבוץ ומעיר לעיר מהצפון עד לדרום להפצת היהדות ומעיינות החסידות.  
הרב פלס היה הראשון בהיסטוריה שפעל להביא לרבי מפתח של עיר בישראל - מנהג שהפך במשך השנים לנפוץ. כיון שעסק רבות בענייני הישיבה בקריית גת, רקם מערכת קשרים הדוקה עם ראש העיר דאז מר גדעון נאור, ור' יעקב שכנעו להעניק את מפתח העיר לרבי. בטקס רב רושם שהתקיים בח"י [[אלול]] תשכ"ב, העניק ראש העיר את המפתח לידי הרב פלס, שזמן קצר לאחר מכן [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]].
בהגיעו לבית חיינו נכנס אל הרב חודקוב בשאלה האם למסור את המפתח אליו או ישירות אל הרבי ביחידות. הרב חודקוב השיב לו-בהוראה מגבוה- כי ימסור אותו בעיצומה של [[התוועדות עם הרבי]], קבל עם ועולם. לצורך כך אף הוזמן צלם מיוחד שתיעד את האירוע המיוחד והנדיר שברבות השנים הפך לתדיר. הרבי קיבל את המפתח בקורת רוח מרובה.


פעילותו הממוסדת הראשונה הייתה בהקמת ישיבת ‘[[אחי תמימים]]’ חב”ד בראשון-לציון. לאחר מכן החל לבנות את ישיבת ‘[[תומכי תמימים קרית גת]] (בשנת תשי”ט).
==עם הרבי==


כאשר ביקר הרב פלס בפעם הראשונה אצל הרבי בשנת תשכ”ב, כיבד אותו הרבי לדבר בפני הציבור - עובדה נדירה ביותר! הרב פלס עלה על הבמה ואמר מילים קצרות “הרבי הצליח לשבור את כל המחיצות בין יהודי ליהודי”. קהל החסידים ראה בחוש כיצד הדברים גרמו נחת רוח עצום לרבי.  
הרב פלס זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, ובין השאר ביקשו הרבי כמה פעמים לקרוא ולשיר את שיריו במעמד אלפי חסידים בהתוועדויות שערך. כאשר הרבי קיבל את ספר השירים שלו "אחרי מלחמת יום הכפורים" שלח לרב פלס סכום של אלף דולר כהשתתפות בהוצאות. רק אנשים מעטים זכו לתגובות חמות מעין זו.


מאז קיבל על עצמו הרב פלס לפעול לשבירת כל המחיצות בין יהודי ליהודי, מתוך מטרה ברורה לזרז ולהביא להתגלותו של [[משיח]] צדקנו
בספרו זה רמז הרב פלס על כך שהרבי הוא האיש שעתיד להתגלות כמשיח וכגואל לעם ישראל, עוד הרבה בטרם החל הענין להתגלגל בגלוי בקרב אנ"ש חסידי חב"ד. למעשה הרב פלס הוא הראשון שפרסם ענין נשגב זה ואף קיבל על כך את הסכמתו וברכתו של הרבי על ידי ההשתתפות בהוצאת הספר לאור עולם.


הרב פלס היה הראשון בהיסטוריה שפעל להביא לרבי מה”מ מפתח של עיר בישראל - מנהג שהפך במשך השנים לנפוץ. כיון שעסק רבות בענייני הישיבה בקריית גת, רקם מערכת קשרים הדוקה עם ראש העיר דאז מר גדעון נאור, ור’ יעקב שכנעו להעניק את מפתח העיר לרבי. בטקס רב רושם שהתקיים בח”י אלול תשכ”ב, העניק ראש העיר את המפתח לידי הרב פלס, שזמן קצר לאחר נסע לרבי, והגישו בעיצומה של [[התוועדות]] חסידים, קבל עם ועולם. הרבי קיבל את המפתח בקורת רוח מרובה.  
לפני [[ג' תמוז תשנ"ד]] אף פרסם פתק בנושא זהותו של המלך המשיח: "מאחר שזכינו בדורנו זה ל[[נשמה]] כה גדולה, בבחינת 'לך דומיה תהלה', יהודי שכל התנהגותו, כל חייו הם למעלה מדרך הטבע, ורואים בו כל המעלות שהרמב"ם מפרט איך צריך להיראות משיח, גם שמו ויחוסו ממלכות בית דוד, לכן אנו מתפללים ומתחננים לפני [[הקב"ה]] שיזרז את התגלותה של נשמה זו..."


==הרבי משתתף בהדפסת ספרו==
בשנת תשמ"ח, זמן קצר לאחר פטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]], עמד הרב פלס ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הגדולה מול פני הקודש, והכריז בפאתוס האופייני לו כי היות והרבי הוא זה שעומד להתגלות בתור משיח, הרי כעת הדבר תלוי בנו, החסידים, ואנו צריכים לבקש ממנו להתגלות...
 
הרב יעקב פלס היה עסקן דגול, ונתברך בכשרונות רבים. אפשר לומר כי הקדיש את חייו למען הכלל, לא רק בתחומי פעולתו בעניני חינוך, אלא גם בכל שטחי העסקנות הציבורית על כל גווניה, הדינמיים והציבוריים. הוא גם היה נואם באופן שהקשיבו לדבריו, והיה מושך בעט סופרים. תמיד היה עשיר ברעיונות ושופע פניני מחשבה למכביר.
 
ר’ יעקב היה איש של חידושים. לבו היה פתוח תמיד לכל רעיון חדש ואזנו קשובה למתרחש סביבו ולכל חידוש ולו גם הזעיר ביותר.
 
הוא עצמו איש צנוע וענו החי בתנאי דוחק וצמצום ביותר. פשטותו וצניעותו הם לשם דבר, מכריו אומרים עליו כי זה אופיו, וגם בבית הכנסת הרי מקום מושבו הוא בסוף המחנה, מתוך צניעות וענווה יתירה. את כל עבודתו ופעילותו הציבורית הוא מנהל לבדו, ללא מערכת משומנת של משרדים, עוזרים ומזכירים.
 
הרב פלס עסק רבות בהפצת הקריאה הגדולה של “בית יעקב נלכו ונלכה באור ה’” - פסוק שהאמין כי יכול להעיר ולהצית שלהבות בלבבות רבבות ישראל באשר הם. הוא תמיד זעק והתריע, לעורר את הלבבות. “עלינו לכבות את השריפה באופן של ‘עשו כל אשר ביכולתכם’” - אמר פעם הרב פלס - “וכפי שכתב לי הרבי “אפילו מאה פעמים בלי גוזמא”.
 
את דבריו אלו פירסם כבר מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים. הוא קרא לכל העם לצאת משאננותו, לפקוח את העינים ולמצוא את האמת של חיי התורה והמצוות ולהתקדש אל אור היהדות והחסידות.
 
הרב פלס אף זכה לקירובים מיוחדים מהרבי מה”מ, ובין השאר ביקשו הרבי כמה פעמים לקרוא ולשיר את שיריו במעמד אלפי חסידים בהתוועדויות שערך. כאשר הרבי קיבל את ספר השירים שלו “אחרי מלחמת יום הכפורים” שלח לרב פלס סכום של אלף דולר כהשתתפות בהוצאות. רק אנשים מעטים זכו לתגובות חמות מעין זו.
 
מעניין כי בספרו זה רמז הרב פלס כבר אז, לפני עשרות שנים, על כך שהרבי הוא האיש שעתיד להתגלות כמשיח וכגואל לעם ישראל, עוד הרבה בטרם החל הענין להתגלגל בגלוי בקרב אנ”ש חסידי חב”ד. למעשה הרב פלס הוא הראשון שפרסם ענין נשגב זה ואף קיבל על כך את הסכמתו וברכתו של הרבי על-ידי ההשתתפות בהוצאת הספר לאור עולם.
 
לפני [[ג’ תמוז תשנ"ד]] אף פרסם פתק בנושא זהותו של המלך המשיח: “מאחר שזכינו בדורנו זה לנשמה כה גדולה, בבחינת ‘לך דומיה תהלה’, יהודי שכל התנהגותו, כל חייו הם למעלה מדרך הטבע, ורואים בו כל המעלות שהרמב”ם מפרט איך צריך להיראות משיח, גם שמו ויחוסו ממלכות בית דוד, לכן אנו מתפללים ומתחננים לפני הקב”ה שיזרז את התגלותה של נשמה זו...”
 
בשנת תשמ”ח, זמן קצר לאחר פטירתה של [[הרבנית חיה מושקא]] ע”ה, עמד הרב פלס בהתוועדות הגדולה מול פני הקודש, והכריז בפאתוס האופייני לו כי היות והרבי הוא זה שעומד להתגלות בתור משיח, הרי כעת הדבר תלוי בנו, החסידים, ואנו צריכים לבקש ממנו להתגלות...  


==פטירתו==
==פטירתו==


בשבת קודש פרשת ‘יתרו’, השתתף בשיעור חסידות שהתקיים ב’בית מנחם’ ב[[כפר חב”ד]]. עם תום השיעור חזר לבית חתנו הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] שי’, שם התגורר, כדי לנוח מעט. הוא עלה על משכבו, נרדם ולא התעורר.
ב[[כ"ב שבט]] [[תשס"ג]] - [[שבת קודש]] פרשת 'יתרו', השתתף בשיעור חסידות שהתקיים ב'בית נחום יצחק' ב[[כפר חב"ד]]. עם תום השיעור חזר לבית חתנו הרב [[מנחם פרלשטיין]], שם התגורר לאחר פטירת רעיתו. הוא הלך לנוח ולא קם משנתו.


==משפחתו==
==משפחתו==
'''בנו''':
רעיתו, מרת רחל - נפטרה כ"ז תשרי תשנ"ד  
*הרב טוביה פלס מכפר-חב"ד.
'''חתניו''':
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - מראשי ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
*הרב [[אברהם גולדברג]] ע"ה - ממנהלי '[[בית חנה]]' בצפת.
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*הרב מנחם פרלשטיין כפר-חב"ד, יו"ר ארגון "אור חב"-את"ה המרכזי באה"ק.


==ספריו==
'''בניו''':
*הרב [[טוביה פלס]] מכפר-חב"ד.
*יוסף יצחק נפטר ט' אייר תשנ"א.


*[[על הרי גליל]]
'''חתניו''':
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] - מראשי ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. -זוגתו אילה נפטרה כ' כסלו תשפ"ג. בתו שטערנא שרה רוזן- נפטרה כ"ח ניסן תשס"ז.
*הרב [[אברהם גולדברג]] - ממנהלי '[[בית חנה צפת|בית חנה]]' בצפת. -זוגתו יהודית נפטרה ל' מנחם אב תש"פ.
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]]. -נפטר ט"ז תמוז תשע"ט-.
*הרב [[מנחם פרלשטיין]] כפר-חב"ד - יו"ר ארגון "אור חב"ד"-את"ה המרכזי באה"ק.


*[[אחרי מלחמת יום הכיפורים]]
==חיבוריו==
*'''על הרי הגליל'''
*'''אחרי מלחמת יום הכיפורים'''
*'''הנדר - מסיביר למירון''' (תולדות חייו. עורך: יואב ישראלי). בהוצ' "ופרצת", כפ"ח תשנ"ה.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|פלס יעקב]]
==לקריאה נוספת==
*חיים זילברמן, '''חסיד ישיש וצעיר''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 401 עמוד 40
{{מיון רגיל: פלס יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]
[[קטגוריה:משפחת פלס]]

גרסה אחרונה מ־18:02, 30 במאי 2024

הרב יעקב פלס
הרב יעקב פלס מוסר את מפתח העיר קריית גת לרבי

הרב יעקב (יענק'ל) פלס (תרפ"גכ"ב שבט תשס"ג) היה עסקן חסידי רב פעלים, החל בקבלת פני העולים החדשים בשנות הכ"פים, ממשיך בהקמת ישיבת 'תומכי תמימים' בקרית גת וכן את ישיבת 'אחי תמימים ראשון לציון', וכלה בפעולותיו בשנים האחרונות להפיץ שם שמים בכל מקום ומקום.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' יענקל'ה נולד בשנת תרפ"ג בעיירה טלנשט שבבסרביה (שטח שעבר בתקופות שונות בין השלטונות הרומניים והרוסיים, עד לנפילת ברית-המועצות אז הסתפח לרפובליקת מולדובה) לאביו הרב טוביה ולאמו מרת פרומה. הרב פלס קיבל חינוך על טהרת הקודש בבית הכנסת המקומי שבעיירתו. כשבגר, נסע לקישינב, שם הייתה ישיבה גדולה, ושם למד במשך מספר שנים.

זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, נסגרה הישיבה בקישנב, שם למד, והוא חזר לבית הוריו בטלנשט. אולם זמן קצר לאחר מכן, פרצה המלחמה, והסובייטים כבשו את אזור מגוריו. בעקבות זאת החל לנדוד בדרכים מעיר לעיר, כדי למצוא מקלט לנפשו. מאורעות המלחמה הביאו אותו עד לסיביר הרחוקה, שם שהה עד סוף ימי המלחמה. בסיביר עבד בהקמת בתי חרושת שהועברו ממרכזה של רוסיה.

הרב פלס זכה לצאת מהתופת, ולצאת את עמק הבכא. הוא הבריח יחד עם הרב זושא וילימובסקי את גבול רוסיה והגיע אל העיר סירעט שברומניה, ומשם המשיך לנדוד עד שהגיע למחנה עקורים באיטליה, שם הכיר יחד עם ר' זושא את הרב זלמן לוין אשר קירבם לחסידות חב"ד. למרות היותו שבור ורצוץ, פעל במחנה העקורים יחד עם ר' זושא ור' זלמן למען תורת ישראל. הוא הקים בית כנסת, ודאג לשיעורי תורה למבוגרים.

על פעולותיו כתב לאדמו"ר הריי"צ שהשיב לו במכתב תשובה, ובין השאר כתב לו "אודה לה' על חסדו הגדול אשר הציל אתכם מיד הזדים, ומברך אני אתכם בברכת מזל טוב מזל טוב". בהמשך המכתב מציין הרבי הריי"צ: "בטח תתאמצו למלא השליחות הקדושה אשר השי"ת מסר לכם בחיזוק התורה והיהדות בכלל, והחינוך הכשר בפרט, וליבכם יהיה חזק בבטחון בה' אשר ימלא לכם את כל מחסורכם בגשמיות וברוחניות".

לאחר שהות של כחצי שנה באיטליה, ארגן הרב פלס קבוצה בת חמישים אנשים בשם "לב אריה", ובכ"ג אדר ב' תש"ו עלה ארצה באניה 'וינגייט' שלימים קיבלה את השם 'ברכה פולד'. באוניה היו גם שני ידידיו ר' זושא ור' זלמן. באונייה נשבעו שלושתם כי מטרת עלייתם לארץ-הקודש היא לעסוק בחינוך ילדי ישראל. היה זה שלושה שבועות לפני חג החרות תש"ו.

עם בואו לארץ נכנס ללמוד בישיבת חב"ד בתל אביב אצל הרב חיים שאול ברוק, ובזמנו הפנוי החל לעסוק במרץ בלתי-נלאה בקירוב ילדים ובני-נוער, מתוך מחנות עולים והמעברות, לתורה ומצוות.

לאחר נישואיו עם מרת רחל (לבית מלוב) הקים את ביתו בתל אביב ועסק רוב ימיו בחינוך. הוא החל זאת בעבודת הוראה בבית הספר 'סיני', ומאז מסר את עצמו לחינוכם של ילדי ונערי ישראל לתורה ומצוות.

פעילותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר ששמע כי הרבי כותב לעסקני חב"ד בארץ מכתבים תכופים ובהם דרישה חד משמעית שהפעילות החב"דית צריכה להתרחב יותר ויותר, התחיל לפעול במרץ, ומאז, במשך שנים רבות כיתת רגליו ממושב למושב, מקיבוץ לקיבוץ ומעיר לעיר מהצפון עד לדרום להפצת היהדות ומעיינות החסידות.

פעילותו הממוסדת הראשונה הייתה בהקמת ישיבת 'אחי תמימים' חב"ד בראשון-לציון. לאחר מכן החל לבנות את ישיבת תומכי תמימים קרית גת (בשנת תשי"ט).

כאשר ביקר הרב פלס בפעם הראשונה אצל הרבי בשנת תשכ"ב, כיבד אותו הרבי באופן נדיר ביותר לדבר בפני הציבור. הרב פלס עלה על הבמה ואמר מילים קצרות "הרבי הצליח לשבור את כל המחיצות בין יהודי ליהודי". קהל החסידים ראה בחוש כיצד הדברים גרמו נחת רוח עצום לרבי. מאז קיבל על עצמו הרב פלס לפעול לשבירת כל המחיצות בין יהודי ליהודי, מתוך מטרה ברורה לזרז ולהביא להתגלותו של משיח צדקנו.

הרב פלס היה הראשון בהיסטוריה שפעל להביא לרבי מפתח של עיר בישראל - מנהג שהפך במשך השנים לנפוץ. כיון שעסק רבות בענייני הישיבה בקריית גת, רקם מערכת קשרים הדוקה עם ראש העיר דאז מר גדעון נאור, ור' יעקב שכנעו להעניק את מפתח העיר לרבי. בטקס רב רושם שהתקיים בח"י אלול תשכ"ב, העניק ראש העיר את המפתח לידי הרב פלס, שזמן קצר לאחר מכן נסע לרבי. בהגיעו לבית חיינו נכנס אל הרב חודקוב בשאלה האם למסור את המפתח אליו או ישירות אל הרבי ביחידות. הרב חודקוב השיב לו-בהוראה מגבוה- כי ימסור אותו בעיצומה של התוועדות עם הרבי, קבל עם ועולם. לצורך כך אף הוזמן צלם מיוחד שתיעד את האירוע המיוחד והנדיר שברבות השנים הפך לתדיר. הרבי קיבל את המפתח בקורת רוח מרובה.

עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב פלס זכה לקירובים מיוחדים מהרבי, ובין השאר ביקשו הרבי כמה פעמים לקרוא ולשיר את שיריו במעמד אלפי חסידים בהתוועדויות שערך. כאשר הרבי קיבל את ספר השירים שלו "אחרי מלחמת יום הכפורים" שלח לרב פלס סכום של אלף דולר כהשתתפות בהוצאות. רק אנשים מעטים זכו לתגובות חמות מעין זו.

בספרו זה רמז הרב פלס על כך שהרבי הוא האיש שעתיד להתגלות כמשיח וכגואל לעם ישראל, עוד הרבה בטרם החל הענין להתגלגל בגלוי בקרב אנ"ש חסידי חב"ד. למעשה הרב פלס הוא הראשון שפרסם ענין נשגב זה ואף קיבל על כך את הסכמתו וברכתו של הרבי על ידי ההשתתפות בהוצאת הספר לאור עולם.

לפני ג' תמוז תשנ"ד אף פרסם פתק בנושא זהותו של המלך המשיח: "מאחר שזכינו בדורנו זה לנשמה כה גדולה, בבחינת 'לך דומיה תהלה', יהודי שכל התנהגותו, כל חייו הם למעלה מדרך הטבע, ורואים בו כל המעלות שהרמב"ם מפרט איך צריך להיראות משיח, גם שמו ויחוסו ממלכות בית דוד, לכן אנו מתפללים ומתחננים לפני הקב"ה שיזרז את התגלותה של נשמה זו..."

בשנת תשמ"ח, זמן קצר לאחר פטירתה של הרבנית חיה מושקא, עמד הרב פלס בהתוועדות הגדולה מול פני הקודש, והכריז בפאתוס האופייני לו כי היות והרבי הוא זה שעומד להתגלות בתור משיח, הרי כעת הדבר תלוי בנו, החסידים, ואנו צריכים לבקש ממנו להתגלות...

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ב שבט תשס"ג - שבת קודש פרשת 'יתרו', השתתף בשיעור חסידות שהתקיים ב'בית נחום יצחק' בכפר חב"ד. עם תום השיעור חזר לבית חתנו הרב מנחם פרלשטיין, שם התגורר לאחר פטירת רעיתו. הוא הלך לנוח ולא קם משנתו.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעיתו, מרת רחל - נפטרה כ"ז תשרי תשנ"ד

בניו:

  • הרב טוביה פלס מכפר-חב"ד.
  • יוסף יצחק נפטר ט' אייר תשנ"א.

חתניו:

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • על הרי הגליל
  • אחרי מלחמת יום הכיפורים
  • הנדר - מסיביר למירון (תולדות חייו. עורך: יואב ישראלי). בהוצ' "ופרצת", כפ"ח תשנ"ה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]