בן ציון דינור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(21 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:בן ציון דינור.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בן ציון דינור]]מר '''בן ציון דינור''' נולד בעיירה חורול שב[[אוקראינה]], להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג.
[[קובץ:בן ציון דינור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בן ציון דינור]]
מר '''בן ציון דינור''' ([[ג' בטבת]] [[תרמ"ד]] - [[ח' בתמוז]] [[תשל"ג]]) היה מגזע חסידי חב"ד שלמד תקופה קצרה ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. היסטוריון, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י ושר החינוך ב[[מדינת ישראל]].


למרות שנולד למשפחה חבדי"ת, הוא נדד בין [[ישיבה|ישיבות]] ליטאיות. בחודש [[תשרי]] [[תרס"ב]] הגיע ל[[ליובאוויטש]], אך למרות ש[[תורת החסידות]] משכה את ליבו, הרי שראשו היה נתון במחוזות [[ציונות|ציונים]] אקדמאים, ומלבד זאת היה לו קשה לסור להוראות [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי]] והנהלת הישיבה, ולאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מ[[אדמו"ר הרש"ב]].
== תולדות חיים ==
[[לידה|נולד]] ב[[ג' בטבת]] [[תרמ"ד]] ב[[עיירה]] חורול שב[[אוקראינה]], להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג.


בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה ל[[ארץ ישראל]] ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום [[מדינת ישראל|המדינה]] נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה.
למרות שנולד למשפחה חב"דית, למד במספר [[ישיבה|ישיבות]] ליטאיות.


בדיוק יובל שנים חלפו מאז הגיע לליובאוויטש, ובח' [[תשרי]] [[תשי"ב]] מונה לשר החינוך בממשלת ישראל. [[חסידי חב"ד]] יצרו עמו קשר כדי להיטיב עם מוסדות חב"ד. באותם ימים סייע רבות לרשת בתי הספר החב"דיים [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ובשנים הבאות הקשר החב"די נשמר, ומר דינור שלח את ספריו וחיבוריו לרבי, וקיבל מענות מפורטים וגם מצות מהרבי.
בחודש [[תשרי]] [[תרס"ב]] הגיע ל[[ליובאוויטש]], [[תורת החסידות]] משכה את ליבו, אך הוא נטה יותר אחרי רעיונות ה[[ציונות]] וה[[השכלה]]. בנוסף הוא התקשה לקבל את מרותו של [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי]] והנהלת הישיבה. לאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מ[[אדמו"ר הרש"ב]].
 
בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה ל[[ארץ ישראל]] ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום [[מדינת ישראל|המדינה]] נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה מטעם תנועת "מפא"י" של [[דוד בן גוריון]].
 
בדיוק יובל שנים חלפו מאז הגיע לליובאוויטש, וב[[ח' תשרי]] [[תשי"ב]] מונה לשר החינוך בממשלת [[מדינת ישראל]]. [[חסידי חב"ד]] יצרו עמו קשר כדי להיטיב עם מוסדות חב"ד. באותם ימים סייע רבות לרשת בתי הספר החב"דיים [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ובשנים הבאות הקשר החב"די נשמר, ומר דינור שלח את ספריו וחיבוריו לרבי, וקיבל מענות מפורטים וגם מצות מהרבי.
 
את זכרונותיו העלה בספרו "בעולם ששקע", בו תיאר גם את תקופת שהותו בליובאוויטש, כמו גם תיאורים אוטנטיים ממשפחתו החב"דית. בתקופה בה כתב את זכרונותיו האישיים, קיבל הוראה מהרבי, לכתוב על התקופה הליובאוויטשית בחייו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6428.htm אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תכח].}}.
 
נפטר ב[[ח' בתמוז]] [[תשל"ג]].
 
==קישורים חיצוניים==
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A8_%D7%95%D7%97%D7%91%D7%93.pdf שר החינוך חוזר לתומכי תמימים]''', שבועון בית משיח ו' תמוז תש"ע עמוד 46


את זכרונותיו העלה בספרו "בעולם ששקע", בו תיאר גם את תקופת שהותו בליובאוויטש, כמו גם תיאורים אוטנטיים ממשפחתו החב"דית. בתקופה בה כתב את זכרונותיו האישיים, קיבל הוראה מפורשת מהרבי, לכתוב על התקופה הליובאוויטשית בחייו{{הערת שוליים|אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תכח.}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
 
{{מיון רגיל: דינור, בן ציון}}
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות ליטאיות]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ג]]

גרסה אחרונה מ־00:30, 6 במרץ 2023

בן ציון דינור

מר בן ציון דינור (ג' בטבת תרמ"ד - ח' בתמוז תשל"ג) היה מגזע חסידי חב"ד שלמד תקופה קצרה בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב. היסטוריון, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י ושר החינוך במדינת ישראל.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בג' בטבת תרמ"ד בעיירה חורול שבאוקראינה, להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג.

למרות שנולד למשפחה חב"דית, למד במספר ישיבות ליטאיות.

בחודש תשרי תרס"ב הגיע לליובאוויטש, תורת החסידות משכה את ליבו, אך הוא נטה יותר אחרי רעיונות הציונות וההשכלה. בנוסף הוא התקשה לקבל את מרותו של הרבי והנהלת הישיבה. לאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מאדמו"ר הרש"ב.

בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה לארץ ישראל ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום המדינה נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה מטעם תנועת "מפא"י" של דוד בן גוריון.

בדיוק יובל שנים חלפו מאז הגיע לליובאוויטש, ובח' תשרי תשי"ב מונה לשר החינוך בממשלת מדינת ישראל. חסידי חב"ד יצרו עמו קשר כדי להיטיב עם מוסדות חב"ד. באותם ימים סייע רבות לרשת בתי הספר החב"דיים רשת אהלי יוסף יצחק, ובשנים הבאות הקשר החב"די נשמר, ומר דינור שלח את ספריו וחיבוריו לרבי, וקיבל מענות מפורטים וגם מצות מהרבי.

את זכרונותיו העלה בספרו "בעולם ששקע", בו תיאר גם את תקופת שהותו בליובאוויטש, כמו גם תיאורים אוטנטיים ממשפחתו החב"דית. בתקופה בה כתב את זכרונותיו האישיים, קיבל הוראה מהרבי, לכתוב על התקופה הליובאוויטשית בחייו[1].

נפטר בח' בתמוז תשל"ג.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים