רב המנונא סבא: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (ניסוח) |
|||
| (27 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רב המנונא סבא''' הוא אחד מהחכמים הנזכרים בזוהר הקדוש פעמים רבות אודות השגותיו הנפלאות. בזוהר מובא אף כי אליהו לא בא לאידרא מכיון שהיה עסוק בהצלתו של רב המנונא, ועל כך ביאר הרבי בהרחבה כי יכול אליהו הנביא להגיע לכמה בריתות מילה בבת אחת מכיון שאז הוא מגיע רק באופן רוחני ואז זה רק ניצוץ מנשמתו, אך לכבודם של צדיקים הוא הגיע בכל גופו ומהותו{{ | '''רב המנונא סבא''' הוא אחד מהחכמים הנזכרים בזוהר הקדוש פעמים רבות אודות השגותיו הנפלאות. בזוהר מובא אף כי אליהו לא בא לאידרא מכיון שהיה עסוק בהצלתו של רב המנונא, ועל כך ביאר הרבי בהרחבה כי יכול [[אליהו הנביא]] להגיע לכמה בריתות מילה בבת אחת מכיון שאז הוא מגיע רק באופן רוחני ואז זה רק ניצוץ מנשמתו, אך לכבודם של צדיקים הוא הגיע בכל גופו ומהותו{{הערה|1=[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&hilite=7d35f804-7ea9-4f6a-a47d-9815e95a1b32&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=240 חלק ב'].}}. | ||
==שורש נשמתו== | ==שורש נשמתו== | ||
נשמת רב המנונא סבא | נשמת רב המנונא סבא הייתה [[נשמה]] דאצילות מבחינת ה[[נשמה|נשמות]] ד[[ים העליון]] שבמלכות דאצילות, ולכו נקרא רב המנונא מלשון "נוני ימא". | ||
[[אדמו"ר המהר"ש]] מסביר, | [[אדמו"ר המהר"ש]] מסביר, שכפי הדגים שבים מובלעים במי הים והמים מתפשטים בתוך תוכם והרי הם כמו מהות המים עצמם ולכן [[דג|דגים]] אינם טעונים שחיטה שהרי הם נתרים באסיפה כמו שכתוב {{ציטוטון|אם את כל דגי הים יאסף להם}}, ואפילו עופות שנבראו מו הרקק ([[מים]] ו[[עפר]] מעורבים יחד) הרי הם נתרים בסימן אחד רק בהמות שנבראו מן האדמה צריכים רוב שנים דוקא, ודגים שאינם צריכים שחיטה מובן כי גם בהיותם [[נברא|נבראים]] הרי הם כמו המים, כן לענין עירוב [[מקווה|מקואות]] ושפופרת הנוד וחציצה וכדומה, אנו מוצאים את אמרתו של [[רבן שמעון בן גמליאל]] {{ציטוטון|שכל שתחלת בריתו מן המים הרי הוא כמים}}, שמכל זה מובן הגם שנבראו להיות מהות נברא, בכל זאת הוא בטל בתכלית בים עד שאי אפשר לו לפרד כלל מן הים והוא בחינת [[מים]] גם לאחר שנברא שיש בו התפשטות המים בתוך תוכו. | ||
על דרך זה מסביר המהר"ש, | על דרך זה מסביר המהר"ש, שה[[נשמה|נשמות]] דאצילות כמו נשמת רב המנונא סבא היא בבחינת הביטול לגמרי, עד שאי אפשר לה לפרוד אפילו שעה אחת כחלק מהמים עצמן (- במשל הדגים), וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה עובר ירך אמו הוא, כלומר: למרות שהוא עובר, שהרי הוא מציאות נרגש בפני עצמו, מכך מקום כל זמן העיבור הרי הוא כירך אמו ואינו נחשב לדבר בפני עצמו, וזאת מפני ביטולו המוחלט לאמו במשך זמן זה, שאוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה וכדומה, וכך גם ה[[נשמה|נשמות]] דאצילות בהיותם בעיבור בבטן המלכות הנקרא ים סוף, הם כירך אמם ובטלים לגמרי כעובר שהוא ירך אמו וכמו [[דגים]] שבים שהם מובלעים במי הים{{הערה|1=[[תורת שמואל|לקוטי תורה תורת שמואל]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15866&hilite=a0d90b25-438d-4841-ba84-10f0fe8fae20&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=266 תרמ"ה א'].}}. | ||
==מנהגיו== | ==מנהגיו== | ||
מופיע ב[[זוהר]] שהוא נהג להתפלל על מזונותיו בכל יום, גם בהיותם מונחים לפניו. [[הצמח צדק]] מבאר, שלמרות שהשפע שמגיע מן השמים גם בנוגע לפרנסה נקבע ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכיפורים]], בכל זאת זה עדיין אור רוחני, ובכדי להמשיכו בגשמיות צריך "דין ומשפט", ולכן אומרת הגמרא{{הערה|{{קח|מסכת|ראש השנה}} טז, א.}} ש"אדם נידון בכל יום" - בכדי להמשיכו באופן של שפע גשמי{{הערה|1=[[דרך מצוותיך]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/45/index.htm מצוות תגלחת מצורע].}}. אמנם רב המנונא התפלל גם כאשר המזון הגשמי היה מולו, מכיוון שהקב"ה מהווה ומחייה את העולם כל רגע מחדש{{הערה|ראה [[שער היחוד והאמונה - פרק א']].}}, ועל כן הוא התפלל שיקבל את המזון גם ברגע הבא{{הערה|אמנם ישנם מקומות בהם מובא מאמר זוהר זה על [[רב ייסא סבא]], ולא על רב המנונא}}. | |||
==נשמתו של אדמו"ר האמצעי== | ==נשמתו של אדמו"ר האמצעי== | ||
מסופר, כי רבי [[לוי יצחק | מסופר, כי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שאל את רבנו הזקן בהיותו ב[[ז'לובין]] על [[החתונה הגדולה בז'לובין]] למה מניח את בנו הרב [[אדמו"ר האמצעי|רבי בער]] לומר כל כך רזין דאורייתא? והשיב לו רבנו הזקן: שהיה צריך לתת לו שם "רב המנונא סבא" כשנולד כי משורש נשמתו, ובא [[המגיד ממזריטש|רבנו]] וביקש שיתנו לו שם אחריו. חסידים הסבירו, דלכאורה גם הצדיק מברדיטשוב ידע את גדלו של רבנו האמצעי עד שבעצמו אמר לרבנו שצריך שבנו ידע סודות דשבע הברכות ואדמו"ר אמר לו שיודע, ואז ביקש ממנו שיפעול אצל בנו שיגיד לפני הצדיק מברדיטשוב מרזין של שבע ברכות, ואחרי ששמע הדבר ששמע ממנו שאל השאלה האמורה, והוא פלא. הסבירו חסידים, כי הצדיק מברדיטשוב כאשר שמע ממנו את הרזין הבין שהרזין הם מלוחות הראשונות, והיה קשה לו שלמדריגה זו גם [[רשב"י]] לא הגיע ואיך הגיע לכך הרבי האמצעי, ורבנו הזקן תירץ לו שהוא מבחינת נוני ימא רב המנונא סבא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&hilite=4314fb5b-5dc6-4a2b-8fad-789281205d71&st=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%90&pgnum=42 כתבי הרח"א ביחוסקי]}}. | ||
בהיותו | |||
לומר כל כך רזין דאורייתא? והשיב לו רבנו הזקן: שהיה צריך | |||
לתת לו שם "רב המנונא סבא" כשנולד, ובא [[המגיד ממזריטש|רבנו]] וביקש שיתנו לו שם אחריו. חסידים הסבירו, דלכאורה גם הצדיק | |||
ידע את גדלו של רבנו האמצעי עד שבעצמו אמר לרבנו שצריך שבנו ידע סודות | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים|המנונא]] | ||
[[קטגוריה:חכמי הזוהר|המנונא]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:42, 16 באוגוסט 2022
רב המנונא סבא הוא אחד מהחכמים הנזכרים בזוהר הקדוש פעמים רבות אודות השגותיו הנפלאות. בזוהר מובא אף כי אליהו לא בא לאידרא מכיון שהיה עסוק בהצלתו של רב המנונא, ועל כך ביאר הרבי בהרחבה כי יכול אליהו הנביא להגיע לכמה בריתות מילה בבת אחת מכיון שאז הוא מגיע רק באופן רוחני ואז זה רק ניצוץ מנשמתו, אך לכבודם של צדיקים הוא הגיע בכל גופו ומהותו[1].
שורש נשמתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נשמת רב המנונא סבא הייתה נשמה דאצילות מבחינת הנשמות דים העליון שבמלכות דאצילות, ולכו נקרא רב המנונא מלשון "נוני ימא".
אדמו"ר המהר"ש מסביר, שכפי הדגים שבים מובלעים במי הים והמים מתפשטים בתוך תוכם והרי הם כמו מהות המים עצמם ולכן דגים אינם טעונים שחיטה שהרי הם נתרים באסיפה כמו שכתוב "אם את כל דגי הים יאסף להם", ואפילו עופות שנבראו מו הרקק (מים ועפר מעורבים יחד) הרי הם נתרים בסימן אחד רק בהמות שנבראו מן האדמה צריכים רוב שנים דוקא, ודגים שאינם צריכים שחיטה מובן כי גם בהיותם נבראים הרי הם כמו המים, כן לענין עירוב מקואות ושפופרת הנוד וחציצה וכדומה, אנו מוצאים את אמרתו של רבן שמעון בן גמליאל "שכל שתחלת בריתו מן המים הרי הוא כמים", שמכל זה מובן הגם שנבראו להיות מהות נברא, בכל זאת הוא בטל בתכלית בים עד שאי אפשר לו לפרד כלל מן הים והוא בחינת מים גם לאחר שנברא שיש בו התפשטות המים בתוך תוכו.
על דרך זה מסביר המהר"ש, שהנשמות דאצילות כמו נשמת רב המנונא סבא היא בבחינת הביטול לגמרי, עד שאי אפשר לה לפרוד אפילו שעה אחת כחלק מהמים עצמן (- במשל הדגים), וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה עובר ירך אמו הוא, כלומר: למרות שהוא עובר, שהרי הוא מציאות נרגש בפני עצמו, מכך מקום כל זמן העיבור הרי הוא כירך אמו ואינו נחשב לדבר בפני עצמו, וזאת מפני ביטולו המוחלט לאמו במשך זמן זה, שאוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה וכדומה, וכך גם הנשמות דאצילות בהיותם בעיבור בבטן המלכות הנקרא ים סוף, הם כירך אמם ובטלים לגמרי כעובר שהוא ירך אמו וכמו דגים שבים שהם מובלעים במי הים[2].
מנהגיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מופיע בזוהר שהוא נהג להתפלל על מזונותיו בכל יום, גם בהיותם מונחים לפניו. הצמח צדק מבאר, שלמרות שהשפע שמגיע מן השמים גם בנוגע לפרנסה נקבע בראש השנה וביום הכיפורים, בכל זאת זה עדיין אור רוחני, ובכדי להמשיכו בגשמיות צריך "דין ומשפט", ולכן אומרת הגמרא[3] ש"אדם נידון בכל יום" - בכדי להמשיכו באופן של שפע גשמי[4]. אמנם רב המנונא התפלל גם כאשר המזון הגשמי היה מולו, מכיוון שהקב"ה מהווה ומחייה את העולם כל רגע מחדש[5], ועל כן הוא התפלל שיקבל את המזון גם ברגע הבא[6].
נשמתו של אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסופר, כי רבי לוי יצחק מברדיטשוב שאל את רבנו הזקן בהיותו בז'לובין על החתונה הגדולה בז'לובין למה מניח את בנו הרב רבי בער לומר כל כך רזין דאורייתא? והשיב לו רבנו הזקן: שהיה צריך לתת לו שם "רב המנונא סבא" כשנולד כי משורש נשמתו, ובא רבנו וביקש שיתנו לו שם אחריו. חסידים הסבירו, דלכאורה גם הצדיק מברדיטשוב ידע את גדלו של רבנו האמצעי עד שבעצמו אמר לרבנו שצריך שבנו ידע סודות דשבע הברכות ואדמו"ר אמר לו שיודע, ואז ביקש ממנו שיפעול אצל בנו שיגיד לפני הצדיק מברדיטשוב מרזין של שבע ברכות, ואחרי ששמע הדבר ששמע ממנו שאל השאלה האמורה, והוא פלא. הסבירו חסידים, כי הצדיק מברדיטשוב כאשר שמע ממנו את הרזין הבין שהרזין הם מלוחות הראשונות, והיה קשה לו שלמדריגה זו גם רשב"י לא הגיע ואיך הגיע לכך הרבי האמצעי, ורבנו הזקן תירץ לו שהוא מבחינת נוני ימא רב המנונא סבא[7].
הערות שוליים
- ↑ ליקוטי שיחות חלק ב'.
- ↑ לקוטי תורה תורת שמואלתרמ"ה א'.
- ↑ ראש השנה טז, א.
- ↑ דרך מצוותיך מצוות תגלחת מצורע.
- ↑ ראה שער היחוד והאמונה - פרק א'.
- ↑ אמנם ישנם מקומות בהם מובא מאמר זוהר זה על רב ייסא סבא, ולא על רב המנונא
- ↑ כתבי הרח"א ביחוסקי