יעקב יוסף רסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: הרה"ח ר' '''יעקב יוסף רסקין''' נולד בשנת תרס"א לאביו הרה"ח ר' חיים בן ציון רסקין ולאמו מרת דבוניא (בתם ש…) |
(←משפחתו: מחיקה בהתאם לנוהל) |
||
| (67 גרסאות ביניים של 31 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Sraskin2 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יוסף רסקין]] | |||
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רסקין עומד מאחורי הרבי בעת ה[[התוועדות]] (שלישי משמאל)]] | |||
[[קובץ:תקיעת שופר 770.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב רסקין תוקע בשופר אצל הרבי בחודש אלול בזאל הקטן לאחר תפילת שחרית ]] | |||
הרב '''יעקב יוסף רסקין''' ([[תרס"א]] – [[כ' ניסן]] [[תשמ"ו]]) היה מוהל ידוע ובעל '[[מסירות נפש]]' מופלאה. זכה לשמש את אביו של הרבי, ר' [[לוי יצחק שניאורסון]], בימיו האחרונים בגלותו ב[[אלמא אטא]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד בשנת [[תרס"א]] לאביו הרב [[חיים בן ציון רסקין]] ולאמו מרת דבוניא (בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב), בעיר גיזאטסק הסמוכה ל[[מוסקבה]]. | |||
בהגיעו לגיל ה'[[חיידר]]', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד [[חיידר]] לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ו[[מלמד תינוקות|מלמד]] מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את [[הרבי הרש"ב]] את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים. | |||
מאז נהיה ר' חיים בן-ציון, לחסידו של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד להגיע מידי שנה, לקראת כל ראש השנה, לליובאוויטש כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת יום הכיפורים. לקראת [[ראש השנה]] שנת עת"ר, לקח עמו לראשונה גם את בנו בן ה-9 יעקב יוסף. | |||
למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בין השנים [[תרע"א]]-[[תרע"ז]]. | |||
לקראת ראש השנה | לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ז]] הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של חג הסוכות. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, והרבה מהתלמידים בישיבה הוכרחו לעזוב. בינהם גם יעקב יוסף. אביו, ר' חיים בן-ציון דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ליחידות. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בגיזאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד שנשא את רעייתו מרת דרויזא, בתו של ר' [[מנחם מענדל קפלן]]. | ||
בשנת [[תרצ"ד]] עבר להתגורר בלנינגרד בה גרו אז רבים מאנ"ש. כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, השיג ר' יעקב יוסף מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך לחלל את השבת. | |||
ר' יעקב יוסף שהיה מוהל במקצועו, היה מל תינוקות בחשאי. הוא גם ידע את מקצוע השחיטה. | |||
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, צרו הנאצים על העיר לנינגרד והפגיזו את הגשרים שחצו את הנהרות המקיפים את העיר. כל הגשרים יצאו מכלל שימוש, מלבד גשר אחד, דרכו ברח כל מי שיכול היה לברוח. ביום שלישי [[ג' באלול]] [[תש"א]] נכנס שכן לבית משפחת רסקין והודיע כי הוא קיבל במקום עבודתו כרטיסים לרכבת, אולם מכיוון שבניו לחמו בחזית לנינגרד הוא לא רוצה לעוזבם. ומסר למשפחת רסקין את הכרטיסים. בני המשפחה הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה, ומיד לאחר שעברו את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו. | |||
אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שב[[סיביר]]. | |||
מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת קזחסטן. כשירדו מהרכבת נאמר להם כי שלטונות העיר שלא רצו שהמוני הפליטים ינהרו אליה העמידו שוטרים מיוחדים בתחנת הרכבת הנמצאת 8 ק"מ מהעיר, ולא נתנו לפליטים לצאת ממנה ובני משפחת רסקין נאלצו להישאר בתחנת הרכבת. | |||
כעבור מספר שבועות מצאו דרך כלשהי להיכנס לעיר. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר. זמן קצר בלבד לאחר שהגיעו לעיר, נעצרו ההורים. כעבור שבועיים שוחררה האם, ואילו ר' יעקב יוסף היה עצור כחודש וחצי. | |||
כעבור שנים פגשו בעיר את רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. ר' יעקב יוסף זכה יחד עם בני ביתו לשמש את אביו של הרבי, הרב לוי יצחק, בימיו האחרונים בגלותו באלמא-אטא. | |||
חלק מזיכרונותיו מר' לוי יצחק, נכתבו בספר [[תולדות לוי יצחק]] שיצא לראשונה בשנת [[תשל"ז]]. | |||
בחודש [[אלול]] [[תש"ד]] יצא ר' יעקב יוסף ובתו צביה, אשת הרב [[דוד ברוומן]] ל[[מלחובקה]] שעל-יד [[מוסקבה]]. ב[[חנוכה]] [[תש"ה]] הצטרפה אליהם שאר המשפחה. הם התאכסנו אצל חתנו, ר' [[דוד ברוומן]]. | |||
לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מ[[רוסיה]] ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט. הוא התיישב בראשון לציון, ובסוף חייו גר ב[[כפר חב"ד]]. | |||
במשך שנים שימש כבעל תוקע אצל הרבי בחודש אלול ולאחר פטירתו ירש את ה'[[חזקה]]' בנו ר' דוד רסקין. | |||
נפטר ב[[כ' ניסן|שביעי של פסח]] [[תשמ"ו]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו - הרב [[מנחם מענדל רסקין]]. | |||
*בתו - מרת צביה - אשת הרב [[דוד ברוומן]]. | |||
*בנו- הרב [[דוד רסקין]]. | |||
*בנו- הרב [[שלום דובער רסקין (לונדון)]]. | |||
*בנו- הרב [[יהודה לייב רסקין]]. | |||
*בנו- | |||
*בתו - צביה - אשת | |||
*בנו- | |||
*בנו- | |||
*בנו- | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | {{מיון רגיל:רסקין, יעקב יוסף}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה: בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:אישים בפטרבורג]] | |||
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:מוהלים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת רסקין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים בראשון לציון]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:37, 26 ביוני 2024
הרב יעקב יוסף רסקין (תרס"א – כ' ניסן תשמ"ו) היה מוהל ידוע ובעל 'מסירות נפש' מופלאה. זכה לשמש את אביו של הרבי, ר' לוי יצחק שניאורסון, בימיו האחרונים בגלותו באלמא אטא.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרס"א לאביו הרב חיים בן ציון רסקין ולאמו מרת דבוניא (בתם של ר' יעקב יוסף ומרת שימע חאשע שגלוב), בעיר גיזאטסק הסמוכה למוסקבה.
בהגיעו לגיל ה'חיידר', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד חיידר לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים.
מאז נהיה ר' חיים בן-ציון, לחסידו של אדמו"ר הרש"ב, הקפיד להגיע מידי שנה, לקראת כל ראש השנה, לליובאוויטש כדי לשהות במחיצת הרבי בימים אלו, והיה חוזר לביתו לקראת יום הכיפורים. לקראת ראש השנה שנת עת"ר, לקח עמו לראשונה גם את בנו בן ה-9 יעקב יוסף.
למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב בין השנים תרע"א-תרע"ז.
לקראת ראש השנה תרע"ז הגיע ר' חיים בן-ציון אל הרבי. בפעם הזאת נשאר גם ליום כיפור ולימים הראשונים של חג הסוכות. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה, והרבה מהתלמידים בישיבה הוכרחו לעזוב. בינהם גם יעקב יוסף. אביו, ר' חיים בן-ציון דאג, ומשום כך נכנסו שניהם ליחידות. הרבי ייעץ להחזיר את הבן לבית הוריו בגיזאטסק וסידר לו סדר לימודים מיוחד לכל השנה. בבית הוריו נשאר ללמוד לבדו עד שנשא את רעייתו מרת דרויזא, בתו של ר' מנחם מענדל קפלן.
בשנת תרצ"ד עבר להתגורר בלנינגרד בה גרו אז רבים מאנ"ש. כמו רבים מאנ"ש באותה תקופה, השיג ר' יעקב יוסף מכונות אריגה וסריגה (טריקוטאז') ובזה עבדו בבית בלי צורך לחלל את השבת.
ר' יעקב יוסף שהיה מוהל במקצועו, היה מל תינוקות בחשאי. הוא גם ידע את מקצוע השחיטה. בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, צרו הנאצים על העיר לנינגרד והפגיזו את הגשרים שחצו את הנהרות המקיפים את העיר. כל הגשרים יצאו מכלל שימוש, מלבד גשר אחד, דרכו ברח כל מי שיכול היה לברוח. ביום שלישי ג' באלול תש"א נכנס שכן לבית משפחת רסקין והודיע כי הוא קיבל במקום עבודתו כרטיסים לרכבת, אולם מכיוון שבניו לחמו בחזית לנינגרד הוא לא רוצה לעוזבם. ומסר למשפחת רסקין את הכרטיסים. בני המשפחה הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה, ומיד לאחר שעברו את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו.
אחרי חמש-עשרה יממות של טלטולים ותלאות הגיעה הרכבת לאומסק שבסיביר.
מאומסק המשיכו בני המשפחה ברכבת לנובוסיבירסק ומשם קיוו לנסוע לאלמא אטא בירת קזחסטן. כשירדו מהרכבת נאמר להם כי שלטונות העיר שלא רצו שהמוני הפליטים ינהרו אליה העמידו שוטרים מיוחדים בתחנת הרכבת הנמצאת 8 ק"מ מהעיר, ולא נתנו לפליטים לצאת ממנה ובני משפחת רסקין נאלצו להישאר בתחנת הרכבת.
כעבור מספר שבועות מצאו דרך כלשהי להיכנס לעיר. בתחילה התגוררו בבית ששימש כרפת ולאחר תקופה קצרה עברו לגור בדירה בעיר. זמן קצר בלבד לאחר שהגיעו לעיר, נעצרו ההורים. כעבור שבועיים שוחררה האם, ואילו ר' יעקב יוסף היה עצור כחודש וחצי.
כעבור שנים פגשו בעיר את רבי לוי יצחק שניאורסון, שהגיע ממקום גלותו בצ'אילי שבקזחסטן. ר' יעקב יוסף זכה יחד עם בני ביתו לשמש את אביו של הרבי, הרב לוי יצחק, בימיו האחרונים בגלותו באלמא-אטא. חלק מזיכרונותיו מר' לוי יצחק, נכתבו בספר תולדות לוי יצחק שיצא לראשונה בשנת תשל"ז.
בחודש אלול תש"ד יצא ר' יעקב יוסף ובתו צביה, אשת הרב דוד ברוומן למלחובקה שעל-יד מוסקבה. בחנוכה תש"ה הצטרפה אליהם שאר המשפחה. הם התאכסנו אצל חתנו, ר' דוד ברוומן.
לאחר המלחמה יצאה משפחת רסקין מרוסיה בבריחה הידועה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. לאחר שהות ממושכת באירופה, הגיעה המשפחה לארץ הקודש בשנת תש"ט. הוא התיישב בראשון לציון, ובסוף חייו גר בכפר חב"ד.
במשך שנים שימש כבעל תוקע אצל הרבי בחודש אלול ולאחר פטירתו ירש את ה'חזקה' בנו ר' דוד רסקין.
נפטר בשביעי של פסח תשמ"ו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו - הרב מנחם מענדל רסקין.
- בתו - מרת צביה - אשת הרב דוד ברוומן.
- בנו- הרב דוד רסקין.
- בנו- הרב שלום דובער רסקין (לונדון).
- בנו- הרב יהודה לייב רסקין.