שמותיו של הקב"ה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ראו גם) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (44 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שמות}} | {{שמות}} | ||
''' | '''שמותיו של הקב"ה''' הם שמותיו בהם נתכנה ב[[תורה]] ובדברי חז"ל. מבואר כי [[הקב"ה]] עצמו נעלה מכל שם, שהוא פשוט בתכלית הפשיטות. אלא שכאשר מתגלה [[הקב"ה]] במידה מסויימת, אזי נקרא הוא בשם זה. | ||
שם [[הוי"ה]] הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שכך הוא נקרא בהתגלותו כמחיה ומהווה העולמות, ולא במידה פרטית מסויימת. בנוסף לשם הוי"ה, ישנם שבעה שמות שאינם נמחקים. ב[[קבלה]] מבואר כי שמות אלו הם שמות ה[[כלים]] של [[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]]. | שם [[הוי"ה]] הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שכך הוא נקרא בהתגלותו כמחיה ומהווה העולמות, ולא במידה פרטית מסויימת. בנוסף לשם הוי"ה, ישנם שבעה שמות שאינם נמחקים. ב[[קבלה]] מבואר כי שמות אלו הם שמות ה[[כלים]] של [[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]]. | ||
==ענין השמות== | ==ענין השמות== | ||
הקב"ה הוא פשוט בתכלית הפשיטות, ולא שייך כלל במהותו | [[הקב"ה]] הוא פשוט בתכלית הפשיטות, ולא שייך כלל במהותו ו[[עצמותו]] התוארים שכינו לו בתורה, ה[[חכמה]] שהיא המעלה הראשונה אצל הנבראים נחשבת השפלה גשמית לגביו, וודאי ששאר בחינות ה[[מידות]], וכמאמר "לאו מכל אלין מדות איהו כלל". | ||
ואף על פי כן יש מציאות ענין התוארים הללו שבאו בתנ"ך ובדחז"ל. דהיינו על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה במקום שאתה מוצא גדולתו כו' שם אתה מוצא ענותנותו שהוא יתברך משפיל את עצמו להיות מתלבש בעשר כלים דאצילות שהן בחינת [[חסד]] ו[[גבורה]] כו'. וג"ר חב"ד ואז שייך לקרותו בתוארים שנקרא חכם מצד התלבשותו בחכמה וכמאמר אליהו אנת חכים פירוש שמספר בענותנותו שמשפיל את עצמו להתלבש בבחינת כלי החכמה עם היות שהחכמה [[אין ערוך]] אליו כלל כנ"ל. וכן משפיל את עצמו להתלבש בבחינת חסד ונקרא אז הגדול או חסיד וזהו שהגדולה היא ענותנותו שעל ידי [[ענווה]] והשפלה שהשפיל את עצמו להתלבש במדת חסד אז דייקא שייך לקרותו גדול מה שאין כן מהו"ע מרומם מגדר זה כנ"ל. | |||
שמותיו של הקב"ה הם ה[[כלים]] של [[עשר ספירות]] של עולם ה[[אצילות]] שמתלבש בהן [[אור אין סוף]] ומתייחד עמהן בתכלית היחוד, על דרך "[[איהו וגרמוהי חד]]". היינו [[שם א"ל]] הוא בבחינת כלי ה[[חסד]]. ו[[שם אלהי"ם]] הוא בבחינת כלי הגבורה ו[[שם אדנ"י]] בבחינת מלכות. | שמותיו של [[הקב"ה]] הם ה[[כלים]] של [[עשר ספירות]] של עולם ה[[אצילות]] שמתלבש בהן [[אור אין סוף]] ומתייחד עמהן בתכלית היחוד, על דרך "[[איהו וגרמוהי חד]]". היינו [[שם א"ל]] הוא בבחינת כלי ה[[חסד]]. ו[[שם אלהי"ם]] הוא בבחינת כלי הגבורה ו[[שם אדנ"י]] בבחינת מלכות. | ||
[[שם הוי"ה]] הוא ה[[פנימיות]] של כל השמות שהם הכלים. כי הוא בבחינת ה[[אורות]] המתלבשים בתוך ה[[כלים]]. כך בבחינת [[שם א"ל]] שהוא השם שבכלי החסד, הנה בבחינת האור הנמשך מ[[אין סוף ברוך הוא]] להתלבש בו הוא בחינת [[שם הוי"ה]]. וכן גם בבחינת [[שם אלהי"ם]] שבכלי הגבורה מתלבש בתוכו [[שם הוי"ה]] שהוא בבחינת האור המתלבש בתוך הכלים. ועל דרך זה בכל השמות שאינן נמחקין שהם בבחינת ה[[כלים]], ו[[שם הוי"ה]] הוא בבחינת ה[[אורות]] המתלבשים בהן. ולכן [[שם הוי"ה]] מצטרף עם כל השמות כמו שנאמר "ביום עשות הוי"ה אלקים ארץ ושמים", וכן "הוי"ה צבאות" וכו', מפני שבחינת [[שם הוי"ה]] הוא הממשיך את ה[[אור אין סוף]] להתלבש בשמות אלהי"ם וצבאו"ת שהם הכלים, שהוא ה[[ממוצע]] בין אורות וכלים, ולכך הוא המחבר האורות עם הכלים. | [[שם הוי"ה]] הוא ה[[פנימיות]] של כל השמות שהם הכלים. כי הוא בבחינת ה[[אורות]] המתלבשים בתוך ה[[כלים]]. כך בבחינת [[שם א"ל]] שהוא השם שבכלי החסד, הנה בבחינת האור הנמשך מ[[אין סוף ברוך הוא]] להתלבש בו הוא בחינת [[שם הוי"ה]]. וכן גם בבחינת [[שם אלהי"ם]] שבכלי הגבורה מתלבש בתוכו [[שם הוי"ה]] שהוא בבחינת האור המתלבש בתוך הכלים. ועל דרך זה בכל השמות שאינן נמחקין שהם בבחינת ה[[כלים]], ו[[שם הוי"ה]] הוא בבחינת ה[[אורות]] המתלבשים בהן. ולכן [[שם הוי"ה]] מצטרף עם כל השמות כמו שנאמר "ביום עשות הוי"ה אלקים ארץ ושמים", וכן "הוי"ה צבאות" וכו', מפני שבחינת [[שם הוי"ה]] הוא הממשיך את ה[[אור אין סוף]] להתלבש בשמות אלהי"ם וצבאו"ת שהם הכלים, שהוא ה[[ממוצע]] בין אורות וכלים, ולכך הוא המחבר האורות עם הכלים. | ||
== | ==שבעה שמות שאינם נמחקים== | ||
על פי תורת הנגלה, ישנם | על פי [[תורת הנגלה]], ישנם שבעה שמות שאינם נמחקים: שם [[הוי"ה]] שהוא שם [[אדנ"י]], שם [[א"ל]], שם [[אלו"ה]], שם [[אלהי"ם]], שם [[אהי"ה]], שם [[שד"י]], שם [[צבאו"ת]]. | ||
מבואר כי בכללות | מבואר כי בכללות שמות אלו הם שמות של ה[[כלים]] של [[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]]. בפרטות מבואר כי שם [[א"ל]] קשור לספירת ה[[חסד]], כמו שנאמר "חסד אל כל היום". שם [[אלהי"ם]] קשור לספירת ה[[גבורה]], שכידוע שם [[אלהי"ם]] הוא מידת הדין לעומת שם [[הוי"ה]] שהוא מידת ה[[חסד]]. שם [[הוי"ה]] הוא בספירת ה[[תפארת]], שהיא המשכה ממקום גבוה, ששם [[הוי"ה]] הוא שמו המיוחד של הקב"ה, ועל ידיו ספירת ה[[תפארת]] מאחדת הפכים. [[שם צבאו"ת]] מכוון כנגד ספירות [[נצח והוד]]. שם [[שד"י]] מכוון כנגד ספירת ה[[יסוד]]. שם [[אדנ"י]] מכוון כנגד ספירת ה[[מלכות]]. | ||
==שמות מצורפים== | ==שמות מצורפים== | ||
מצינו בתורה שמות מצורפים, שנקרא הקב"ה בצירוף של שם אחד או יותר, כגון [[הוי"ה אלהי"ם]] וכדומה. מבואר כי ענין שמות אלו הוא ששם אחד נמשך ומתגלה בשם השני. כלומר ענין שם [[הוי"ה אלהי"ם]] הוא שהארת [[אור אין סוף]] הנמשכת ומתלבשת בבחינת שם [[הוי"ה]] נמשכת ומתלבשת בשם [[אלהי"ם]], והתגלות זו היא בחינת השם [[הוי"ה אלהי"ם]]. | מצינו בתורה שמות מצורפים, שנקרא [[הקב"ה]] בצירוף של שם אחד או יותר, כגון [[הוי"ה אלהי"ם]] וכדומה. מבואר כי ענין שמות אלו הוא ששם אחד נמשך ומתגלה בשם השני. כלומר ענין שם [[הוי"ה אלהי"ם]] הוא שהארת [[אור אין סוף]] הנמשכת ומתלבשת בבחינת שם [[הוי"ה]] נמשכת ומתלבשת בשם [[אלהי"ם]], והתגלות זו היא בחינת השם [[הוי"ה אלהי"ם]]. | ||
מבואר כי שלושת השמות [[א"ל שד"י]], [[א"ל הוי"ה]], ו[[א"ל אדנ"י]] הם המשכה של שם [[א"ל]], שהוא התיקון הראשון מ[[י"ג תיקוני דיקנא]] אל שלושת העולמות הנפרדים, עולמות [[בי"ע]]. שכאשר שם [[א"ל]] מאיר ונמשך אל [[עולם הבריאה]] מתלבש בשם [[שד"י]] ונקרא [[א"ל שד"י]], וכאשר מאיר ונמשך ב[[עולם היצירה]] מתלבש בשם [[הוי"ה]] ונקרא בשם [[א"ל הוי"ה]], וכאשר נמשך ומתגלה ב[[עולם | מבואר כי שלושת השמות [[א"ל שד"י]], [[א"ל הוי"ה]], ו[[א"ל אדנ"י]] הם המשכה של שם [[א"ל]], שהוא התיקון הראשון מ[[י"ג תיקוני דיקנא]] אל שלושת העולמות הנפרדים, עולמות [[בי"ע]]. שכאשר שם [[א"ל]] מאיר ונמשך אל [[עולם הבריאה]] מתלבש בשם [[שד"י]] ונקרא [[א"ל שד"י]], וכאשר מאיר ונמשך ב[[עולם היצירה]] מתלבש בשם [[הוי"ה]] ונקרא בשם [[א"ל הוי"ה]], וכאשר נמשך ומתגלה ב[[עולם העשייה]] נמשך ומתגלה בשם [[אדנ"י]] ונקרא בשם [[א"ל אדנ"י]]. | ||
==שם אהי"ה== | ==שם [[אהי"ה]]== | ||
שם [[אהי"ה]] מוזכר בספר שמות "כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם". שם אהי"ה רומז לגלות, כי שם אהי"ה הוא מלשון "אנא זמין לאתגלאה", לעומת שם [[הוי"ה]] שמורה על הגאולה. | שם [[אהי"ה]] מוזכר בספר שמות "כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם". שם אהי"ה רומז לגלות, כי שם אהי"ה הוא מלשון "אנא זמין לאתגלאה", לעומת שם [[הוי"ה]] שמורה על הגאולה. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
====שם קס"א==== | ====שם קס"א==== | ||
שם קס"א נוצר משם [[אהי"ה]] במילוי יו"דים: אל"ף ה"י יו"ד ה"י. | |||
====שם קנ"א==== | ====שם קנ"א==== | ||
שם קנ"א נוצר משם [[אהי"ה]] במילוי ה"הים: אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה. | |||
====שם קמ"ג==== | ====שם קמ"ג==== | ||
שם קמ"ג נוצר משם [[אהי"ה]] במילוי אל"פים: אל"ף ה"א יו"ד ה"א. | |||
==שם הוי"ה== | |||
{{ערך מורחב|שם הוי"ה}} | |||
{{להשלים}} | |||
== | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=1&perek=6&halocha=2&hilite= רמב"ם ספר מדע הלכות יסודי התורה. פרק ו' הלכה ב'] - השמות שלא נמחקין. | * [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=1&perek=6&halocha=2&hilite= רמב"ם ספר מדע הלכות יסודי התורה. פרק ו' הלכה ב'] - השמות שלא נמחקין. | ||
[[קטגוריה:שמות ה']] | [[קטגוריה:שמות ה']] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:13, 11 בפברואר 2024
| שמותיו של הקב"ה |
|---|
| 7 שמות שאינם נמחקים |
| הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י |
| מילויים לשם הוי"ה |
| שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| שמות נוספים |
| אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה |
| כינויים |
| אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום |
שמותיו של הקב"ה הם שמותיו בהם נתכנה בתורה ובדברי חז"ל. מבואר כי הקב"ה עצמו נעלה מכל שם, שהוא פשוט בתכלית הפשיטות. אלא שכאשר מתגלה הקב"ה במידה מסויימת, אזי נקרא הוא בשם זה.
שם הוי"ה הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שכך הוא נקרא בהתגלותו כמחיה ומהווה העולמות, ולא במידה פרטית מסויימת. בנוסף לשם הוי"ה, ישנם שבעה שמות שאינם נמחקים. בקבלה מבואר כי שמות אלו הם שמות הכלים של עשר ספירות של עולם האצילות.
ענין השמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקב"ה הוא פשוט בתכלית הפשיטות, ולא שייך כלל במהותו ועצמותו התוארים שכינו לו בתורה, החכמה שהיא המעלה הראשונה אצל הנבראים נחשבת השפלה גשמית לגביו, וודאי ששאר בחינות המידות, וכמאמר "לאו מכל אלין מדות איהו כלל".
ואף על פי כן יש מציאות ענין התוארים הללו שבאו בתנ"ך ובדחז"ל. דהיינו על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה במקום שאתה מוצא גדולתו כו' שם אתה מוצא ענותנותו שהוא יתברך משפיל את עצמו להיות מתלבש בעשר כלים דאצילות שהן בחינת חסד וגבורה כו'. וג"ר חב"ד ואז שייך לקרותו בתוארים שנקרא חכם מצד התלבשותו בחכמה וכמאמר אליהו אנת חכים פירוש שמספר בענותנותו שמשפיל את עצמו להתלבש בבחינת כלי החכמה עם היות שהחכמה אין ערוך אליו כלל כנ"ל. וכן משפיל את עצמו להתלבש בבחינת חסד ונקרא אז הגדול או חסיד וזהו שהגדולה היא ענותנותו שעל ידי ענווה והשפלה שהשפיל את עצמו להתלבש במדת חסד אז דייקא שייך לקרותו גדול מה שאין כן מהו"ע מרומם מגדר זה כנ"ל.
שמותיו של הקב"ה הם הכלים של עשר ספירות של עולם האצילות שמתלבש בהן אור אין סוף ומתייחד עמהן בתכלית היחוד, על דרך "איהו וגרמוהי חד". היינו שם א"ל הוא בבחינת כלי החסד. ושם אלהי"ם הוא בבחינת כלי הגבורה ושם אדנ"י בבחינת מלכות.
שם הוי"ה הוא הפנימיות של כל השמות שהם הכלים. כי הוא בבחינת האורות המתלבשים בתוך הכלים. כך בבחינת שם א"ל שהוא השם שבכלי החסד, הנה בבחינת האור הנמשך מאין סוף ברוך הוא להתלבש בו הוא בחינת שם הוי"ה. וכן גם בבחינת שם אלהי"ם שבכלי הגבורה מתלבש בתוכו שם הוי"ה שהוא בבחינת האור המתלבש בתוך הכלים. ועל דרך זה בכל השמות שאינן נמחקין שהם בבחינת הכלים, ושם הוי"ה הוא בבחינת האורות המתלבשים בהן. ולכן שם הוי"ה מצטרף עם כל השמות כמו שנאמר "ביום עשות הוי"ה אלקים ארץ ושמים", וכן "הוי"ה צבאות" וכו', מפני שבחינת שם הוי"ה הוא הממשיך את האור אין סוף להתלבש בשמות אלהי"ם וצבאו"ת שהם הכלים, שהוא הממוצע בין אורות וכלים, ולכך הוא המחבר האורות עם הכלים.
שבעה שמות שאינם נמחקים[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי תורת הנגלה, ישנם שבעה שמות שאינם נמחקים: שם הוי"ה שהוא שם אדנ"י, שם א"ל, שם אלו"ה, שם אלהי"ם, שם אהי"ה, שם שד"י, שם צבאו"ת.
מבואר כי בכללות שמות אלו הם שמות של הכלים של עשר ספירות של עולם האצילות. בפרטות מבואר כי שם א"ל קשור לספירת החסד, כמו שנאמר "חסד אל כל היום". שם אלהי"ם קשור לספירת הגבורה, שכידוע שם אלהי"ם הוא מידת הדין לעומת שם הוי"ה שהוא מידת החסד. שם הוי"ה הוא בספירת התפארת, שהיא המשכה ממקום גבוה, ששם הוי"ה הוא שמו המיוחד של הקב"ה, ועל ידיו ספירת התפארת מאחדת הפכים. שם צבאו"ת מכוון כנגד ספירות נצח והוד. שם שד"י מכוון כנגד ספירת היסוד. שם אדנ"י מכוון כנגד ספירת המלכות.
שמות מצורפים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מצינו בתורה שמות מצורפים, שנקרא הקב"ה בצירוף של שם אחד או יותר, כגון הוי"ה אלהי"ם וכדומה. מבואר כי ענין שמות אלו הוא ששם אחד נמשך ומתגלה בשם השני. כלומר ענין שם הוי"ה אלהי"ם הוא שהארת אור אין סוף הנמשכת ומתלבשת בבחינת שם הוי"ה נמשכת ומתלבשת בשם אלהי"ם, והתגלות זו היא בחינת השם הוי"ה אלהי"ם.
מבואר כי שלושת השמות א"ל שד"י, א"ל הוי"ה, וא"ל אדנ"י הם המשכה של שם א"ל, שהוא התיקון הראשון מי"ג תיקוני דיקנא אל שלושת העולמות הנפרדים, עולמות בי"ע. שכאשר שם א"ל מאיר ונמשך אל עולם הבריאה מתלבש בשם שד"י ונקרא א"ל שד"י, וכאשר מאיר ונמשך בעולם היצירה מתלבש בשם הוי"ה ונקרא בשם א"ל הוי"ה, וכאשר נמשך ומתגלה בעולם העשייה נמשך ומתגלה בשם אדנ"י ונקרא בשם א"ל אדנ"י.
שם אהי"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
שם אהי"ה מוזכר בספר שמות "כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם". שם אהי"ה רומז לגלות, כי שם אהי"ה הוא מלשון "אנא זמין לאתגלאה", לעומת שם הוי"ה שמורה על הגאולה.
מלויי שם אהי"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לשם אהי"ה ישנם שלושה מילויים:
שם קס"א[עריכה | עריכת קוד מקור]
שם קס"א נוצר משם אהי"ה במילוי יו"דים: אל"ף ה"י יו"ד ה"י.
שם קנ"א[עריכה | עריכת קוד מקור]
שם קנ"א נוצר משם אהי"ה במילוי ה"הים: אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה.
שם קמ"ג[עריכה | עריכת קוד מקור]
שם קמ"ג נוצר משם אהי"ה במילוי אל"פים: אל"ף ה"א יו"ד ה"א.
שם הוי"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שם הוי"ה |
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רמב"ם ספר מדע הלכות יסודי התורה. פרק ו' הלכה ב' - השמות שלא נמחקין.