הכותל המערבי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(77 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:הכותל פנורמה.jpg|left|thumb|400px|הכותל המערבי]]
[[קובץ:הכותל פנורמה.jpg|שמאל|ממוזער|400px|הכותל המערבי]]
'''הכותל המערבי''' (ובקיצור: 'הכותל'), הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. על אף שמדובר בקיר נטול ייחוד ארכיטקטוני על פני האחרים, מיוחסת לכותל המערבי קדושה יתרה, כנראה בשל העובדה שפסגת הר המוריה, עליה עמד קודש הקודשים, אינה במרכז רחבת הר הבית, אלא קרובה יותר אליו. הכותל נחשב לאתר היהודי השני בחשיבותו בעולם, אחרי [[הר הבית]]. ממקום זה ואילך מתחילה קדושת [[בית המקדש]] לפי דרגות שונות.  
'''הכותל המערבי''' (ובקיצור: 'הכותל'), הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. לכותל המערבי ישנה קדושה יתרה. הכותל נחשב לאתר היהודי השני בחשיבותו בעולם, אחרי הר הבית. ממקום זה ואילך מתחילה קדושת [[בית המקדש]] לפי דרגות שונות.
 
מעולם לא זזה ה[[שכינה]] מכותלי דמערבא - אומר הזוהר הק'{{הערה|שמות ה ע"ב.}}.
[[קובץ:הכותל המערבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכותל המערבי במבט אווירי]]
הכותל המערבי


מעולם לא זזה השכינה מכותלי דמערבא - אומר הזוהר הק'<REF>שמות ה ע"ב.</REF>.
== איסור תחיבת היד בין אבני הכותל ==
== איסור תחיבת היד בין אבני הכותל ==
לטמא<REF>חלק מראי המקומות בקטע זה נלקחו מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21635&hilite=534c0b30-fb71-46fc-bf97-d71974c1c4ee&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 אוצר השו"ת.]</REF> אסור להכנס להר הבית, ולכן יש להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שיש הטמאים, כגון זבין וזבות נדות ויולדות<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7981 רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.]</REF> שאסורים להכנס להר הבית באיסור לא תעשה,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7986 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ח']</REF> וזה שייך גם במי שאינו בעצמו מטומאת אלו, שהרי גם במי שנגע בזב - או בנכרי שדינו מדרבנן כזב<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=10309 רמב"ם פ"ב מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה י']</REF>, - או בנדה ויולדת, גם כן נטמא בטומאת זב,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=10&hilchos=59&perek=1&hilite= רמב"ם פ"א מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א]</REF>, וכן על בעל קרי,<REF> [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=103378&rid=7773 משנה למלך פ"ז מהל' בי הבחירה הט"ו]</REF>  והאיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא, <REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=43&perek=3&halocha=18&hilite השגות הראב"ד פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח.]</REF> מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", ונפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות<REF>רמב"ם שם.</REF>.
לטמא{{הערה|1=חלק ממראי המקומות בקטע זה נלקחו מ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21635&hilite=534c0b30-fb71-46fc-bf97-d71974c1c4ee&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 אוצר השו"ת.]}} אסור להכנס להר הבית, ולכן יש להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שיש הטמאים, כגון זבין וזבות נדות ויולדות{{הערה|רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.}} שאסורים להכנס להר הבית באיסור לא תעשה{{הערה|שם הלכה ח'.}} וזה שייך גם במי שאינו בעצמו מטומאת אלו, שהרי גם במי שנגע בזב - או בנכרי שדינו מדרבנן כזב{{הערה|רמב"ם פ"ב מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה י'.}} - או בנדה ויולדת, גם כן נטמא בטומאת זב{{הערה|רמב"ם פ"א מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א.}}, וכן על בעל קרי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=103378&rid=7773 משנה למלך פ"ז מהל' בי הבחירה הט"ו]}}. האיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא{{הערה|השגות ה[[ראב"ד]] פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח.}}, מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", ונפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות{{הערה|רמב"ם שם.}}.
 
[[קובץ:עצרת כותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עצרת תפילה בכותל למען [[שלימות הארץ]]]]
ועובי הכותל של הר הבית, יש לו קדושת הר הבית, ודינו כלפנים<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=41&perek=6&halocha=9&hilite= רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה ה"ט.].</REF>
ועובי הכותל של הר הבית, יש לו קדושת הר הבית, ודינו כלפנים{{הערה|רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה ה"ט.}}.


על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=85978&rid=7982 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.]</REF> כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]</REF> כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF> אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, אסרו כל גדולי דורנו את הכניסה להר הבית<REF>ראה עוד ימי יוסף בתרא יט: ציץ אליעזר ח״י א (מט־ע), ח"יא פ״ט ז, ח"יא טו, ח"יב מז: מנחת יצחק ח"ו קלב: דברי ישראל ח״ג קלד: יביע אומר ח״ה יו״ד כו.</REF>.
על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו{{הערה|רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.}}, כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש כרת{{הערה|[[מסכת יבמות|יבמות]] ה, ב. רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב.}}. אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, אסרו כל גדולי דורנו את הכניסה להר הבית{{הערה|ראו גם ימי יוסף בתרא יט, ב. ציץ אליעזר ח"י א (מט-ע), חי"א פ"ט ז, חי"א טו, חי"ב מז. מנחת יצחק ח"ו קלב. דברי ישראל חלק ג' קלד. יביע אומר חלק ה' יו"ד כו.}}.


אך יש לציין כי בכללות הענין אם מחילות שבין האבנים קדושים, ישנה מחלוקת הפוסקים. דעת החזון איש, ועוד פוסקים שיש איסור בכך, וכתבו "אוי להם ולנפשותם", ויש מתירין<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22652&hilite=6a756514-cd2d-4896-a3ee-ae034fbb819a&st=%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=161 שו"ת דברי ישראל ח"ג סימן קס"א ג.]וראה עוד דברי חכמים פרק לח.</REF>. כמו כן, יש ליזהר בהכנסת פתקים לאבני הכותל, שמא יכניס גם את אצבעותיו.
אך יש לציין כי בכללות הענין אם מחילות שבין האבנים קדושים, ישנה מחלוקת הפוסקים. דעת החזון איש, ועוד פוסקים שיש איסור בכך, וכתבו "אוי להם ולנפשותם", ויש מתירין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22652&hilite=6a756514-cd2d-4896-a3ee-ae034fbb819a&st=%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=161 שו"ת דברי ישראל חלק ג' סימן קס"א ג.]וראו גם דברי חכמים פרק לח.}}. כמו כן, יש ליזהר בהכנסת פתקים לאבני הכותל, שמא יכניס גם את אצבעותיו.


== קדושת הבית בזמן הזה ==
== קדושת הבית בזמן הזה ==


דעת ה[[רמב"ם]] היא כי גם היום חל איסור כרת<REF> [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7756 פ"ו מהל' בית הבחירה הלי"ד]</REF> מכיון שקדושה ראשונה קדישה גם לעתיד לבוא. אך דעת הראב"ד היא כי אין היום איסור כרת.
דעת ה[[רמב"ם]] היא כי גם היום חל איסור כרת{{הערה|רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה הי"ד.}} מכיון שקדושה ראשונה קדישה גם לעתיד לבוא. אך דעת ה[[ראב"ד]] היא כי אין היום איסור כרת.


וכותב החתם סופר כי מחלוקת זו אינה נוגעת לענין הקדושה העליונה השורה במקום המקדש גם בזמן הזה לכולי עלמא, ושכינה לא זזה ולא תזוז מכותל המערבי לעולם, אפילו בחורבנה<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28707&hilite=df1ac93b-f04c-46ea-bdf6-d07a47766137&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 גליון טורי ישורון] בשם שו״ת חתם סופר חלק יו״ד סי׳ רל"ד. וראה עוד תשובת אד״כ ז, ציץ אליעזר ח״יא טו(ג); משנה הלכות ח״ה כה.</REF>.
וכותב החתם סופר כי מחלוקת זו אינה נוגעת לענין הקדושה העליונה השורה במקום המקדש גם בזמן הזה לכולי עלמא, ו[[שכינה]] לא זזה ולא תזוז מכותל המערבי לעולם, אפילו בחורבנה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28707&hilite=df1ac93b-f04c-46ea-bdf6-d07a47766137&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99 גליון טורי ישורון] בשם שו"ת חתם סופר חלק יו"ד סימן רל"ד. וראו גם תשובת אד"כ ז, ציץ אליעזר ח"יא טו(ג); משנה הלכות חלק ה' כה.}}.


== מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך [[חברון]] ==
== מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך [[חברון]] ==


בשיחה עם רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=ffc536ff-3243-4f6d-a4c4-e986fa7116d0&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=691 התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 684.]</REF> הקשה [[הרבי]] סתירה: [[האדמו"ר האמצעי]] כותב<REF>אגרות־קודש אדמו"ר האמצעי ע׳ שז.</REF> כי התפילות עולות דרך חברון, והפלא שבדבר, מכיון שיש בשולחן ערוך<REF>אורח חיים ריש סימן צ"ד.</REF> פסק דין מפורש בנוגע ל[[תפילה]], שאם היה עומד בחוץ לארץ יחזיר פניו כנגד [[ארץ ישראל]], ואם היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד [[ירושלים]], שנאמר והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת, היה עומד בירושלים יחזיר פניו כנגד [[המקדש]] שנאמר והתפללו אל הבית הזה.  
בשיחה עם רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=ffc536ff-3243-4f6d-a4c4-e986fa7116d0&st=%D7%9E%D7%9C%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%91&pgnum=691 התוועדויות [[תשמ"ה]] חלק א' עמ' 684.]}}, הקשה [[הרבי]] סתירה: [[האדמו"ר האמצעי]] כותב{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר האמצעי]] ע' שז.}} כי התפילות עולות דרך חברון, והפלא שבדבר, מכיון שיש ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|אורח חיים ריש סימן צ"ד.}} פסק דין מפורש בנוגע ל[[תפילה]], שאם היה עומד ב[[חוץ לארץ]] יחזיר פניו כנגד [[ארץ ישראל]], ואם היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד [[ירושלים]], שנאמר והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת, היה עומד בירושלים יחזיר פניו כנגד [[המקדש]] שנאמר והתפללו אל הבית הזה.  


רבי שמעון רצה לתרץ כי יתכן שיש חילוק בין זמן הבית לזמן הזה, אבל הרבי דחה את דבריו שהרי פסק הדין נוגע גם בזמן הזה וכן נוהגים הן בחו"ל להחזיר פניהם נגד א"י, והן בא"י להחזיר הפנים כנגד ירושלים. ולכן אמר הרבי שיש לתרץ בדוחק שהתפילות מגיעות תחילה לחברון ומשם לירושלים שהיא קדושה גדולה יותר.
רבי שמעון רצה לתרץ כי ייתכן שיש חילוק בין זמן הבית לזמן הזה, אבל הרבי דחה את דבריו שהרי פסק הדין נוגע גם בזמן הזה וכן נוהגים הן בחוץ לארץ להחזיר פניהם נגד ארץ ישראל, והן בארץ ישראל להחזיר הפנים כנגד ירושלים. ולכן אמר הרבי שיש לתרץ בדוחק שהתפילות מגיעות תחילה לחברון ומשם לירושלים שהיא קדושה גדולה יותר.


בהמשך השיחה, אמר רבי שמעון בשם זקנו רבי [[דוד מלעלוב]] כי האבות נמצאים בליל [[שבת קודש]] בכותל המערבי.
בהמשך השיחה, אמר רבי שמעון בשם זקנו רבי [[דוד מלעלוב]] כי [[האבות]] נמצאים בליל [[שבת קודש]] בכותל המערבי.


על דבריו של רבי שמעון כי כלב הלך להשתטח בחברון הגיב הרבי בפשטות שיתכן שזה היה בדרכם של המרגלים ולכן הלך לשם, מלבד שסגולה זו של קברי אבות ישנה דווקא בחברון.
על דבריו של רבי שמעון כי כלב הלך להשתטח בחברון הגיב הרבי בפשטות שייתכן שחברון הייתה בדרכם של ה[[מרגלים]] ולכן הלך לשם, מלבד שסגולה זו של קברי אבות ישנה דווקא בחברון.


== אדמו"ר הריי"צ בביקור בכותל ==
== ביקור אדמו"ר הריי"צ בכותל ==


אדמו"ר הריי"צ, בעת ביקורו בארץ בשנת תרפ"ט, ביקר בכותל. היה זה למחרת הגיעו לארץ.
[[אדמו"ר הריי"צ]], בעת [[מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש|ביקורו בארץ]] בשנת [[תרפ"ט]], ביקר בכותל. היה זה למחרת הגיעו לארץ.


בעת הביקור נכח קהל גדול, ותיאורים מהביקור מצויים ביומנו של הרב שמעון גליצנשטיין (וכאן מתוך עיבוד שנעשה על ידי ר' [[מנחם זיגלבוים]] ב[[בית משיח]]):
בעת הביקור נכח קהל גדול, ותיאורים מהביקור מצויים ביומנו של הרב [[שמעון גליצנשטיין]]{{הערה|להלן מתוך עיבוד שנעשה על ידי ר' [[מנחם זיגלבוים]] ב[[שבועון בית משיח]]}}:


בשעה שש נראתה דמותו של הרבי קרבה ובאה. פניו הקדושות להטו כאש, כאשר מבחוץ לא נראו סימנים מיוחדים של התרגשות. רק הפנים הלוהטות הסגירו כי הרבי 'בוער' מבפנים. עם הגיעו קרע הרבי 'קריעה' בבגדו העליון.
בשעה שש נראתה דמותו של הרבי קרבה ובאה. פניו הקדושות להטו כאש, כאשר מבחוץ לא נראו סימנים מיוחדים של התרגשות. רק הפנים הלוהטות הסגירו כי הרבי 'בוער' מבפנים. עם הגיעו קרע הרבי 'קריעה' בבגדו העליון.
שורה 40: שורה 43:
בתוך הדומיה וחרדת קודש ששררה בתוך קהל הנאספים, נשמע קול בכיה חרישית היוצאת מעמקי הלב. כל הקהל הזדעזע למשמע תפילתו של הצדיק", כתב הרב גליצינשטיין ביומנו.  
בתוך הדומיה וחרדת קודש ששררה בתוך קהל הנאספים, נשמע קול בכיה חרישית היוצאת מעמקי הלב. כל הקהל הזדעזע למשמע תפילתו של הצדיק", כתב הרב גליצינשטיין ביומנו.  


והרבי – שקוע בשרעפיו. לנגד עיני רוחו עומדים בני משפחתו, כמו עומדים יחד עמו באותה שעה, מרחוק אך מקרוב, ומתפללים יחד עמו, שופכים לבותיהם כל אחד כפי הבנתו ולפי מזגו ואופיו, אלו בשתיקה ואלו במחשבה, כמו אומרים לרבונו של עולם – הבט וראה ועזור לנו בכל מה שאנו מתחננים אליך, א-ל קדוש. "נפתחו אצלי נחלי דמעות של תחנונים" כותב הרבי בזכרונותיו כאשר הוא נזכר בחסידיו-תלמידיו-אהוביו החסידים, הם נשותיהם וילדיהם, שנותרו מאחורי מסך הברזל, דוויים וסחופים. "וביודעי שהנה בשעה זו כולם נזכרים במקום הקדוש של בית המקדש, זה עורר אצלי דמעות דם, מילים אילמות, ברקים של אש נשמה וקרני תקווה לקב"ה בעצמו, אתה עצמך, רבונו של עולם, צריך לקבל את כל הבקשות ולמלא את המשאלות לכל הדברים הטובים.
והרבי - שקוע בשרעפיו. לנגד עיני רוחו עומדים בני משפחתו, כמו עומדים יחד עמו באותה שעה, מרחוק אך מקרוב, ומתפללים יחד עמו, שופכים לבותיהם כל אחד כפי הבנתו ולפי מזגו ואופיו, אלו בשתיקה ואלו במחשבה, כמו אומרים לרבונו של עולם - הבט וראה ועזור לנו בכל מה שאנו מתחננים אליך, א-ל קדוש. "נפתחו אצלי נחלי דמעות של תחנונים" כותב הרבי בזכרונותיו כאשר הוא נזכר בחסידיו-תלמידיו-אהוביו החסידים, הם נשותיהם וילדיהם, שנותרו מאחורי מסך הברזל, דוויים וסחופים. "וביודעי שהנה בשעה זו כולם נזכרים במקום הקדוש של בית המקדש, זה עורר אצלי דמעות דם, מילים אילמות, ברקים של אש [[נשמה]] וקרני תקווה לקב"ה בעצמו, אתה עצמך, רבונו של עולם, צריך לקבל את כל הבקשות ולמלא את המשאלות לכל הדברים הטובים.


בתום התפילה פתח הרבי באמירת מזמורי תהלים במנגינה ערבה ובדבקות נפלאה. הנאספים עמדו מרותקים למקומותיהם בצפייה ממושכת שלא לאבד אף לא תנועה מתוך אותה דבקות נפלאה.
בתום התפילה פתח הרבי באמירת מזמורי [[תהלים]] במנגינה ערבה ובדבקות נפלאה. הנאספים עמדו מרותקים למקומותיהם בצפייה ממושכת שלא לאבד אף לא תנועה מתוך אותה דבקות נפלאה.


משסיים הרבי את תפילתו, הפנה ראשו לנאספים סביב ושאל האם המנהג לנשק את אבני הקודש הללו. לאחר שקיבל תשובה חיובית, "נשא הרבי את עיניו המלאות דמעות ומביעות תוגה לאין סוף על מרחבי הכותל המערבי, הרכין את ראשו, ונשמע קול נשיקת הקודש על שריד מקדשנו".
משסיים הרבי את תפילתו, הפנה ראשו לנאספים סביב ושאל האם המנהג לנשק את אבני הקודש הללו. לאחר שקיבל תשובה חיובית, "נשא הרבי את עיניו המלאות דמעות ומביעות תוגה לאין סוף על מרחבי הכותל המערבי, הרכין את ראשו, ונשמע קול נשיקת הקודש על שריד מקדשנו".


"באותן כמה שעות" – מסכם הרבי – "חייתי, שכחתי על הכל, הייתי טפח גבוה יותר, טעמתי רגעים מהחיים"...<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו מתוך בית משיח ע"פ יומנו של הרב שמעון גליצנשטיין]</REF>
"באותן כמה שעות" - מסכם הרבי - "חייתי, שכחתי על הכל, הייתי טפח גבוה יותר, טעמתי רגעים מהחיים"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו מתוך בית משיח על פי יומנו של הרב שמעון גליצנשטיין]}}...


==יחס הרבי לחפירות בכותל ==
{{להשלים|פסקה=כן}}
== חב"ד בכותל ==
== חב"ד בכותל ==
עם שחרור הכותל בשנת [[תשכ"ז]] הקימו חסידי חב"ד דוכן תפילין במקום, בו מניחים תפילין מאות יהודים ביום, החל משנת [[תשס"ה]] הרב יוסף הלפרין מנהל את הדוכן.
[[קובץ: דוכן בכותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן תפילין בכותל]]
[[קובץ: כותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[טנק מבצעים]] בכותל]]
לאחר שחרור הכותל ב[[כ"ח באייר]] [[תשכ"ז]], במהלך [[מלחמת ששת הימים]], החלו חסידי חב"ד לפעול [[הנחת תפילין|להניח תפילין]] עם באי המקום, כחלק מ[[מבצע תפילין]] שעליו הכריז הרבי לקראת פרוץ המלחמה.
 
זמן קצר לאחר מכן, ב[[כ"א סיוון]], הגיע מברק מ[[מזכירות]] הרבי ובו הוראה מהרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הצעת אדמו"ר שליט"א שאם רק אפשר לסדר אצל הכותל סוכה תמידית להנחת תפילין, וכמובן ברשות המשרדים המתאימים. וכדאי להדפיס בפורמט קטן ברכות תפילין ו[[קריאת שמע]] ולחלקם חינם. וגם למכור שם תפילין בדוקות ובמחיר מינימלי}}
 
עם המברק - שהגיע באותו היום - נשלח גם מכתב מפורט יותר מהמזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], בו הוסיף כמה הוראות בנדון. בין השאר כתב שגם אם כרגע אין צורך ברישיון מיוחד להפעלת דוכן התפילין, יש לדאוג לרישיון כזה כדי למנוע טענות בעתיד.
 
עם קבלת ההוראה נרתמו חסידי חב"ד לקיומה והפעילו דוכן תפילין קבוע. בימים הראשונים לפעילותו איישו את הדוכן בעיקר חסידים מ[[כפר חב"ד]], בניהול [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] בראשות הרב [[ישראל לייבוב]]. אך שבוע לאחר מכן, נשלח מברק מהרבי לצעירי חב"ד סניף ירושלים, בראשות הרב [[טוביה בלוי]], בו כתב הרבי: {{ציטוטון|הנעשה מצא"ח ואנ"ש דירושלים משהו במבצע תפילין? כמה אנשים התעסקו בזה וכמה שעות הקדישו לזה כולם ביחד? ומטובם להבריק בפרטיות ושמות המשתתפים - במכתב דחוף ופשוט שהגזמה בעניין כזה אסורה. ודי למבין. מזכירות}}. עם קבלת המברק החלה התעוררות בנושא בין החסידים בירושלים, והם הקימו 'מטה מבצע תפילין' שדאג לאייש את הדוכן. חברי המטה היו, מלבד הרב בלוי, הרבנים: [[בן ציון שיינברגר]], [[יהושע יוזביץ']], [[יששכר דב וולס]].
 
כמה חודשים לאחר מכן, ב[[חודש תשרי]], נסע הרב בלוי לרבי, ובמהלך [[סעודת חג|סעודת החג]] בליל יום טוב שני של [[סוכות]] במחיצת הרבי, זכה שהרבי התבטא אודותיו: {{ציטוטון|הוא מנהל מבצע תפילין בכותל המערבי, ושם כבר הניחו רבבות תפילין}}. בהמשך הסביר הרבי את מעלת המספר '[[רבבה]]'{{הערה|1=[[שניאור זלמן ברגר]], [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/102797492894.html המבצע שפרץ עשר שנים קודם זמנו] {{בית משיח|}}}}.
 
דוכן זה פועל ברצף עד היום, ומשמש כ[[בית חב"ד]] לכל דבר. החל משנת [[תשס"ה]] מנהל את הדוכן הרב [[יוסף הלפרין]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=3083&CategoryID=184 הכותל המערבי: בית חב"ד ללא הפסקה]}}.


רב הכותל, הרב [[שמואל רבינוביץ]] היינו חסיד חב"ד.
רב הכותל, הרב [[שמואל רבינוביץ]] הינו חסיד חב"ד.


במקום מתקיימים אירועים חבדי"ם כגון: בר מצווה לאלף ילדים בארגון [[כולל חב"ד]], סיום והכנסת [[ספר תורה לילדי ישראל]].
במקום מתקיימים אירועים חב"דיים כגון: [[בר מצווה]] לאלף ילדים בארגון [[כולל חב"ד]], סיום והכנסת [[ספר תורה לילדי ישראל]].


== ראו גם ==
== ראו גם ==
*[[הר הבית]]
*[[הר הבית]]
*[[בית המקדש]]
*[[בית המקדש]]
*[[יום ירושלים]]
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22513&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=1&hilite=10f07753-8924-4bdc-a56a-e88580a23737 ספר שריד מקדשינו על הכותל המערבי] {{היברו בוקס|}}
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10556&CategoryID=1853 בשליחות הרבי ל"כותל המערבי"]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47764 מחקר על אמיתות מקום הכותל] {{חב"ד אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70571 גלריה מרהיבה מהצד הלא מוכר של הכותל; המנהרות המסתוריות בבטן האדמה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37472 אלף ילדים בבר מצווה בכותל]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30620 קעמפ [[אורו של משיח]] במסדר בכותל]
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 וידאו הדמיה - 770 מול הכותל]
*שלמה ריזל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3399472 השליח במקום הכי לא צפוי בעולם]''', כתבת תשקיף על בית חב"ד בכותל המערבי {{בית חבד}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_30.html כך ביטל הרבי את הנסיעה אליו - עבור ביקור בכותל המערבי • מרתק]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


== קישורים חיצונים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22513&st=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%94+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=1&hilite=10f07753-8924-4bdc-a56a-e88580a23737 ספר שריד מקדשינו על הכותל המערבי]
*[http://www.thekotel.org/cameras.asp שידור חי]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47764 מחקר על הכותל]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37472 אלף ילדים בבר מצווה בכותל]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30620 קעמפ [[אורו של משיח]] במסדר בכותל]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4931 הרב [[בנימין קליין]] בדוכן התפילין]
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 וידיאו הדמיה - 770 מול הכותל]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הר הבית]]
[[קטגוריה:הר הבית]]
[[קטגוריה:ירושלים]]
[[קטגוריה:מסע הרבי הריי"צ בארץ הקודש]]

גרסה אחרונה מ־21:54, 19 באוגוסט 2024

הכותל המערבי

הכותל המערבי (ובקיצור: 'הכותל'), הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו. לכותל המערבי ישנה קדושה יתרה. הכותל נחשב לאתר היהודי השני בחשיבותו בעולם, אחרי הר הבית. ממקום זה ואילך מתחילה קדושת בית המקדש לפי דרגות שונות.

מעולם לא זזה השכינה מכותלי דמערבא - אומר הזוהר הק'[1].

הכותל המערבי במבט אווירי

הכותל המערבי

איסור תחיבת היד בין אבני הכותל[עריכה | עריכת קוד מקור]

לטמא[2] אסור להכנס להר הבית, ולכן יש להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שיש הטמאים, כגון זבין וזבות נדות ויולדות[3] שאסורים להכנס להר הבית באיסור לא תעשה[4] וזה שייך גם במי שאינו בעצמו מטומאת אלו, שהרי גם במי שנגע בזב - או בנכרי שדינו מדרבנן כזב[5] - או בנדה ויולדת, גם כן נטמא בטומאת זב[6], וכן על בעל קרי[7]. האיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא[8], מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", ונפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות[9].

עצרת תפילה בכותל למען שלימות הארץ

ועובי הכותל של הר הבית, יש לו קדושת הר הבית, ודינו כלפנים[10].

על טמא מת, היודע בוודאי שאינו טמא באחת מכל הטומאות הנ"ל, אין איסור להכנס להר הבית בכללותו[11], כי אם למקומות מסוימים בתוך הר הבית, אשר חלקם - מהחיל והלאה - אסור מדרבנן, ובחלקם כרוך בעונש כרת[12]. אך מכיון שהיום אין אנו יודעים את המקומות במדויק, אסרו כל גדולי דורנו את הכניסה להר הבית[13].

אך יש לציין כי בכללות הענין אם מחילות שבין האבנים קדושים, ישנה מחלוקת הפוסקים. דעת החזון איש, ועוד פוסקים שיש איסור בכך, וכתבו "אוי להם ולנפשותם", ויש מתירין[14]. כמו כן, יש ליזהר בהכנסת פתקים לאבני הכותל, שמא יכניס גם את אצבעותיו.

קדושת הבית בזמן הזה[עריכה | עריכת קוד מקור]

דעת הרמב"ם היא כי גם היום חל איסור כרת[15] מכיון שקדושה ראשונה קדישה גם לעתיד לבוא. אך דעת הראב"ד היא כי אין היום איסור כרת.

וכותב החתם סופר כי מחלוקת זו אינה נוגעת לענין הקדושה העליונה השורה במקום המקדש גם בזמן הזה לכולי עלמא, ושכינה לא זזה ולא תזוז מכותל המערבי לעולם, אפילו בחורבנה[16].

מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך חברון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחה עם רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב[17], הקשה הרבי סתירה: האדמו"ר האמצעי כותב[18] כי התפילות עולות דרך חברון, והפלא שבדבר, מכיון שיש בשולחן ערוך[19] פסק דין מפורש בנוגע לתפילה, שאם היה עומד בחוץ לארץ יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל, ואם היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד ירושלים, שנאמר והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת, היה עומד בירושלים יחזיר פניו כנגד המקדש שנאמר והתפללו אל הבית הזה.

רבי שמעון רצה לתרץ כי ייתכן שיש חילוק בין זמן הבית לזמן הזה, אבל הרבי דחה את דבריו שהרי פסק הדין נוגע גם בזמן הזה וכן נוהגים הן בחוץ לארץ להחזיר פניהם נגד ארץ ישראל, והן בארץ ישראל להחזיר הפנים כנגד ירושלים. ולכן אמר הרבי שיש לתרץ בדוחק שהתפילות מגיעות תחילה לחברון ומשם לירושלים שהיא קדושה גדולה יותר.

בהמשך השיחה, אמר רבי שמעון בשם זקנו רבי דוד מלעלוב כי האבות נמצאים בליל שבת קודש בכותל המערבי.

על דבריו של רבי שמעון כי כלב הלך להשתטח בחברון הגיב הרבי בפשטות שייתכן שחברון הייתה בדרכם של המרגלים ולכן הלך לשם, מלבד שסגולה זו של קברי אבות ישנה דווקא בחברון.

ביקור אדמו"ר הריי"צ בכותל[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ, בעת ביקורו בארץ בשנת תרפ"ט, ביקר בכותל. היה זה למחרת הגיעו לארץ.

בעת הביקור נכח קהל גדול, ותיאורים מהביקור מצויים ביומנו של הרב שמעון גליצנשטיין[20]:

בשעה שש נראתה דמותו של הרבי קרבה ובאה. פניו הקדושות להטו כאש, כאשר מבחוץ לא נראו סימנים מיוחדים של התרגשות. רק הפנים הלוהטות הסגירו כי הרבי 'בוער' מבפנים. עם הגיעו קרע הרבי 'קריעה' בבגדו העליון.

מבלי לבזבז זמן פתחו הנוכחים בתפילת מנחה. "אין אליהו נענה אלא בתפילת המנחה", ולפני התיבה ניגש החסיד ר' יוסף שמוטקין. הייתה זו תפילה מיוחדת שהותירה חותם עמוק על כל הנאספים. אף הרבי עצמו כתב ביומנו כי היה בה "התעוררות גדולה כעין של ערב יום כיפור".

בתוך הדומיה וחרדת קודש ששררה בתוך קהל הנאספים, נשמע קול בכיה חרישית היוצאת מעמקי הלב. כל הקהל הזדעזע למשמע תפילתו של הצדיק", כתב הרב גליצינשטיין ביומנו.

והרבי - שקוע בשרעפיו. לנגד עיני רוחו עומדים בני משפחתו, כמו עומדים יחד עמו באותה שעה, מרחוק אך מקרוב, ומתפללים יחד עמו, שופכים לבותיהם כל אחד כפי הבנתו ולפי מזגו ואופיו, אלו בשתיקה ואלו במחשבה, כמו אומרים לרבונו של עולם - הבט וראה ועזור לנו בכל מה שאנו מתחננים אליך, א-ל קדוש. "נפתחו אצלי נחלי דמעות של תחנונים" כותב הרבי בזכרונותיו כאשר הוא נזכר בחסידיו-תלמידיו-אהוביו החסידים, הם נשותיהם וילדיהם, שנותרו מאחורי מסך הברזל, דוויים וסחופים. "וביודעי שהנה בשעה זו כולם נזכרים במקום הקדוש של בית המקדש, זה עורר אצלי דמעות דם, מילים אילמות, ברקים של אש נשמה וקרני תקווה לקב"ה בעצמו, אתה עצמך, רבונו של עולם, צריך לקבל את כל הבקשות ולמלא את המשאלות לכל הדברים הטובים.

בתום התפילה פתח הרבי באמירת מזמורי תהלים במנגינה ערבה ובדבקות נפלאה. הנאספים עמדו מרותקים למקומותיהם בצפייה ממושכת שלא לאבד אף לא תנועה מתוך אותה דבקות נפלאה.

משסיים הרבי את תפילתו, הפנה ראשו לנאספים סביב ושאל האם המנהג לנשק את אבני הקודש הללו. לאחר שקיבל תשובה חיובית, "נשא הרבי את עיניו המלאות דמעות ומביעות תוגה לאין סוף על מרחבי הכותל המערבי, הרכין את ראשו, ונשמע קול נשיקת הקודש על שריד מקדשנו".

"באותן כמה שעות" - מסכם הרבי - "חייתי, שכחתי על הכל, הייתי טפח גבוה יותר, טעמתי רגעים מהחיים"[21]...

יחס הרבי לחפירות בכותל[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

חב"ד בכותל[עריכה | עריכת קוד מקור]

דוכן תפילין בכותל
טנק מבצעים בכותל

לאחר שחרור הכותל בכ"ח באייר תשכ"ז, במהלך מלחמת ששת הימים, החלו חסידי חב"ד לפעול להניח תפילין עם באי המקום, כחלק ממבצע תפילין שעליו הכריז הרבי לקראת פרוץ המלחמה.

זמן קצר לאחר מכן, בכ"א סיוון, הגיע מברק ממזכירות הרבי ובו הוראה מהרבי:

הצעת אדמו"ר שליט"א שאם רק אפשר לסדר אצל הכותל סוכה תמידית להנחת תפילין, וכמובן ברשות המשרדים המתאימים. וכדאי להדפיס בפורמט קטן ברכות תפילין וקריאת שמע ולחלקם חינם. וגם למכור שם תפילין בדוקות ובמחיר מינימלי

עם המברק - שהגיע באותו היום - נשלח גם מכתב מפורט יותר מהמזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, בו הוסיף כמה הוראות בנדון. בין השאר כתב שגם אם כרגע אין צורך ברישיון מיוחד להפעלת דוכן התפילין, יש לדאוג לרישיון כזה כדי למנוע טענות בעתיד.

עם קבלת ההוראה נרתמו חסידי חב"ד לקיומה והפעילו דוכן תפילין קבוע. בימים הראשונים לפעילותו איישו את הדוכן בעיקר חסידים מכפר חב"ד, בניהול צעירי אגודת חב"ד בראשות הרב ישראל לייבוב. אך שבוע לאחר מכן, נשלח מברק מהרבי לצעירי חב"ד סניף ירושלים, בראשות הרב טוביה בלוי, בו כתב הרבי: "הנעשה מצא"ח ואנ"ש דירושלים משהו במבצע תפילין? כמה אנשים התעסקו בזה וכמה שעות הקדישו לזה כולם ביחד? ומטובם להבריק בפרטיות ושמות המשתתפים - במכתב דחוף ופשוט שהגזמה בעניין כזה אסורה. ודי למבין. מזכירות". עם קבלת המברק החלה התעוררות בנושא בין החסידים בירושלים, והם הקימו 'מטה מבצע תפילין' שדאג לאייש את הדוכן. חברי המטה היו, מלבד הרב בלוי, הרבנים: בן ציון שיינברגר, יהושע יוזביץ', יששכר דב וולס.

כמה חודשים לאחר מכן, בחודש תשרי, נסע הרב בלוי לרבי, ובמהלך סעודת החג בליל יום טוב שני של סוכות במחיצת הרבי, זכה שהרבי התבטא אודותיו: "הוא מנהל מבצע תפילין בכותל המערבי, ושם כבר הניחו רבבות תפילין". בהמשך הסביר הרבי את מעלת המספר 'רבבה'[22].

דוכן זה פועל ברצף עד היום, ומשמש כבית חב"ד לכל דבר. החל משנת תשס"ה מנהל את הדוכן הרב יוסף הלפרין[23].

רב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ הינו חסיד חב"ד.

במקום מתקיימים אירועים חב"דיים כגון: בר מצווה לאלף ילדים בארגון כולל חב"ד, סיום והכנסת ספר תורה לילדי ישראל.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ שמות ה ע"ב.
  2. ↑ חלק ממראי המקומות בקטע זה נלקחו מאוצר השו"ת.
  3. ↑ רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.
  4. ↑ שם הלכה ח'.
  5. ↑ רמב"ם פ"ב מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה י'.
  6. ↑ רמב"ם פ"א מהל' מטמאי משכב ומושב הלכה א.
  7. ↑ משנה למלך פ"ז מהל' בי הבחירה הט"ו
  8. ↑ השגות הראב"ד פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח.
  9. ↑ רמב"ם שם.
  10. ↑ רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה ה"ט.
  11. ↑ רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ד.
  12. ↑ יבמות ה, ב. רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב.
  13. ↑ ראו גם ימי יוסף בתרא יט, ב. ציץ אליעזר ח"י א (מט-ע), חי"א פ"ט ז, חי"א טו, חי"ב מז. מנחת יצחק ח"ו קלב. דברי ישראל חלק ג' קלד. יביע אומר חלק ה' יו"ד כו.
  14. ↑ שו"ת דברי ישראל חלק ג' סימן קס"א ג.וראו גם דברי חכמים פרק לח.
  15. ↑ רמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה הי"ד.
  16. ↑ גליון טורי ישורון בשם שו"ת חתם סופר חלק יו"ד סימן רל"ד. וראו גם תשובת אד"כ ז, ציץ אליעזר ח"יא טו(ג); משנה הלכות חלק ה' כה.
  17. ↑ התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמ' 684.
  18. ↑ אגרות קודש אדמו"ר האמצעי ע' שז.
  19. ↑ אורח חיים ריש סימן צ"ד.
  20. ↑ להלן מתוך עיבוד שנעשה על ידי ר' מנחם זיגלבוים בשבועון בית משיח
  21. ↑ חב"ד אינפו מתוך בית משיח על פי יומנו של הרב שמעון גליצנשטיין
  22. ↑ שניאור זלמן ברגר, המבצע שפרץ עשר שנים קודם זמנו קישור לשבועון בית משיח
  23. ↑ הכותל המערבי: בית חב"ד ללא הפסקה
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=הכותל_המערבי&oldid=708725"