אורים ותומים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (26 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אורים ותומים''' הינם משמונת בגדי | [[קובץ:כהן-גדול.png|ממוזער|חושן המשפט עם האורים ותומים על ליבו של הכהן הגדול בעת הקטרת הקטורת]] | ||
'''אורים ותומים''' הינם משמונת [[בגד|בגדי]] ה[[כהן הגדול]], שעבד ב[[בית המקדש]]. | |||
שתי דעות בדבר החשן והאורים ותומים שהיו במקדש. לדעת רש"י החושן הוא תכשיט כנגד | שתי דעות בדבר החשן והאורים ותומים שהיו במקדש. לדעת [[רש"י]] החושן הוא תכשיט כנגד ה[[לב]], שבו קבועים שנים-עשר אבנים יקרות, שבהם מפותחים שמות השבטים. ענין החשן כמו שכתוב ב[[תורה]]: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני ה' תמיד". | ||
מלבד החשן היו גם האורים ותומים - "הוא כתב שם המפורש שהיה נותנו בתוך כפלי החשן, שעל ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו. ועל שם אותו הכתב הוא קרוי משפט שנאמר: ושאל לו במשפט האורים". | מלבד החשן היו גם האורים ותומים - "הוא כתב שם המפורש שהיה נותנו בתוך כפלי החשן, שעל ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו. ועל שם אותו הכתב הוא קרוי משפט שנאמר: ושאל לו במשפט האורים". | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
נמצא שיש בחשן שני דברים; | נמצא שיש בחשן שני דברים; | ||
#היותו משמונת בגדי הכהן הגדול - לכבוד ולתפארת, ועל שם זה נקרא - חשן. | #היותו משמונת [[בגדי כהונה|[[בגד|בגדי]] הכהן הגדול]] - לכבוד ולתפארת, ועל שם זה נקרא - חשן. | ||
#היותו מאיר לבני ישראל את דרכם ומורה להם את המעשה אשר יעשון, וזאת על | #היותו מאיר לבני ישראל את דרכם ומורה להם את המעשה אשר יעשון, וזאת על ידי האורים ותומים שבין כפלי החשן. ועל שם זה נקרא - חשן המשפט. | ||
ובמקדש שני היה החשן, משום שאי אפשר לכהן גדול להיות מחוסר בגדים, אבל אותו השם לא היה בתוכו. | ובמקדש שני היה החשן, משום שאי אפשר לכהן גדול להיות מחוסר [[בגד|בגדים]], אבל אותו השם לא היה בתוכו. | ||
==שיטת הרמב"ם== | ==שיטת הרמב"ם== | ||
כל זה הוא לשיטת רש"י, אבל לדעת | כל זה הוא לשיטת רש"י, אבל לדעת ה[[רמב"ם]] - אבני החשן הם עצמם האורים ותומים, והכהן הנשאל - מלבד היותו כהן המשרת לפני ה', היה גם בעל [[רוח הקודש]] ו[[נבואה]] (במדה מסויימת), והיה רואה במראה הנבואה בלבד את [[אותיות]] התשובה שבאבני החשן. ובשעה שהיה נשאל - היה מפנה פניו כלפי [[שכינה]] - היינו, כלפי [[ארון הברית]]. | ||
אבל | אבל ב[[בית שני]], אף על פי שנשא ה[[כהן]] את החשן הוא האורים ותומים - לשיטתו - לפי שהוא משמונה ה[[בגד|בגדים]], אבל לא היו נשאלין בהם. | ||
מבואר | מבואר ב[[תורת החסידות]] שגילוי האלקות ב[[בית המקדש]] היה שוה ב[[בית ראשון]] וב[[בית שני]], וההבדל היה רק בגבולין - מחוץ למקדש, שבבית שני לא הייתה האפשרות להמשיך ולגלות את ה[[אור]] בחוץ כפי שהיה בבית ראשון. | ||
דבר זה תקף אף ביחס לחשן המשפט. אף שהחשן עצמו היה גם בבית שני, אבל לא היה המשפט להורות לבני ישראל | דבר זה תקף אף ביחס לחשן המשפט. אף שהחשן עצמו היה גם בבית שני, אבל לא היה המשפט להורות לבני ישראל ול[[עולם]] כולו את דרכם ולהאיר להם. | ||
ועל דרך זה הוא גם ב[[גלות]] - שאז גם החשן עצמו מתעלם מעמנו (ולא רק המשפט), וכמו שכתב הרח"ו ז"ל ש"חשן" אותיות "נחש", הוא ה[[נחש הקדמוני]]. להורות שבזמן הגלות (שבאה מפני חטאינו - שסיבתם התגברות ה"[[משכא דחויא]]" על ה[[נפש האלוקית]]), הנה | ועל דרך זה הוא גם ב[[גלות]] - שאז גם החשן עצמו מתעלם מעמנו (ולא רק המשפט), וכמו שכתב [[הרח"ו]] ז"ל ש"חשן" [[אותיות]] "נחש", הוא ה[[נחש הקדמוני]]. להורות שבזמן הגלות (שבאה מפני חטאינו - שסיבתם התגברות ה"[[משכא דחויא]]" על ה[[נפש האלוקית]]), הנה ה[[נחש]] הוא השולט ואילו החשן הוא בהעלם. | ||
אך לעומת זאת מבואר בשם ר' אפרים מבעלי התוספות, ש"חשן" בגימטריא "[[משיח]]", להורות שעבודתנו בזמן הגלות להסיר את הנחש המעלים על החשן, ולפענח ולגלות את החשן -בגימטריא משיח- מהעלמו עד שיהיה בבחינת חשן משפט שיאיר את העולם בגאולה אמיתית ושלימה. | אך לעומת זאת מבואר בשם ר' אפרים מבעלי התוספות, ש"חשן" בגימטריא "[[משיח]]", להורות שעבודתנו בזמן הגלות להסיר את הנחש המעלים על החשן, ולפענח ולגלות את החשן -בגימטריא משיח- מהעלמו עד שיהיה בבחינת חשן משפט שיאיר את העולם בגאולה אמיתית ושלימה. | ||
==מקורות לעיון | ==מקורות לעיון== | ||
*[[לקו"ש]] חלק י"א פר' תצוה שיחה ב'. | |||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=95&hilite= הרבי בחידושיו על הרמב"ם] | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
{{ | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
{{הר הבית}} | |||
[[קטגוריה:בגדי כהונה]] | |||
גרסה אחרונה מ־05:41, 24 בנובמבר 2022
אורים ותומים הינם משמונת בגדי הכהן הגדול, שעבד בבית המקדש.
שתי דעות בדבר החשן והאורים ותומים שהיו במקדש. לדעת רש"י החושן הוא תכשיט כנגד הלב, שבו קבועים שנים-עשר אבנים יקרות, שבהם מפותחים שמות השבטים. ענין החשן כמו שכתוב בתורה: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני ה' תמיד".
מלבד החשן היו גם האורים ותומים - "הוא כתב שם המפורש שהיה נותנו בתוך כפלי החשן, שעל ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו. ועל שם אותו הכתב הוא קרוי משפט שנאמר: ושאל לו במשפט האורים".
והיינו, שענין האורים ותומים הוא להאיר ולהורות לשואל את המעשה אשר יעשה - דברים תמימים ושלמים.
וכיצד שואלין (באורים ותומים)?
השואל - פניו כלפי הכהן הנשאל, והנשאל מפנה פניו כלפי שכינה, היינו, כלפי האורים ותומים והשם המפורש שבתוך החשן, והתשובה מתגלה באותיות שבאבני החשן (אותיות התשובה היו בולטות ומאירות).
נמצא שיש בחשן שני דברים;
- היותו משמונת [[בגדי כהונה|בגדי הכהן הגדול]] - לכבוד ולתפארת, ועל שם זה נקרא - חשן.
- היותו מאיר לבני ישראל את דרכם ומורה להם את המעשה אשר יעשון, וזאת על ידי האורים ותומים שבין כפלי החשן. ועל שם זה נקרא - חשן המשפט.
ובמקדש שני היה החשן, משום שאי אפשר לכהן גדול להיות מחוסר בגדים, אבל אותו השם לא היה בתוכו.
שיטת הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]
כל זה הוא לשיטת רש"י, אבל לדעת הרמב"ם - אבני החשן הם עצמם האורים ותומים, והכהן הנשאל - מלבד היותו כהן המשרת לפני ה', היה גם בעל רוח הקודש ונבואה (במדה מסויימת), והיה רואה במראה הנבואה בלבד את אותיות התשובה שבאבני החשן. ובשעה שהיה נשאל - היה מפנה פניו כלפי שכינה - היינו, כלפי ארון הברית.
אבל בבית שני, אף על פי שנשא הכהן את החשן הוא האורים ותומים - לשיטתו - לפי שהוא משמונה הבגדים, אבל לא היו נשאלין בהם.
מבואר בתורת החסידות שגילוי האלקות בבית המקדש היה שוה בבית ראשון ובבית שני, וההבדל היה רק בגבולין - מחוץ למקדש, שבבית שני לא הייתה האפשרות להמשיך ולגלות את האור בחוץ כפי שהיה בבית ראשון.
דבר זה תקף אף ביחס לחשן המשפט. אף שהחשן עצמו היה גם בבית שני, אבל לא היה המשפט להורות לבני ישראל ולעולם כולו את דרכם ולהאיר להם.
ועל דרך זה הוא גם בגלות - שאז גם החשן עצמו מתעלם מעמנו (ולא רק המשפט), וכמו שכתב הרח"ו ז"ל ש"חשן" אותיות "נחש", הוא הנחש הקדמוני. להורות שבזמן הגלות (שבאה מפני חטאינו - שסיבתם התגברות ה"משכא דחויא" על הנפש האלוקית), הנה הנחש הוא השולט ואילו החשן הוא בהעלם.
אך לעומת זאת מבואר בשם ר' אפרים מבעלי התוספות, ש"חשן" בגימטריא "משיח", להורות שעבודתנו בזמן הגלות להסיר את הנחש המעלים על החשן, ולפענח ולגלות את החשן -בגימטריא משיח- מהעלמו עד שיהיה בבחינת חשן משפט שיאיר את העולם בגאולה אמיתית ושלימה.
מקורות לעיון[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקו"ש חלק י"א פר' תצוה שיחה ב'.
- הרבי בחידושיו על הרמב"ם
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
| בית המקדש | ||
|---|---|---|
| בתי המקדש | המשכן · בית המקדש הראשון · בית המקדש השני · בית המקדש השלישי | |
| הר הבית | מנורות · מחנה שכינה · שמן המשחה שילוח מן המחנה · מעלות הר הבית · הבירה · המשכן · עליה להר הבית | |
| העזרה | רצפת העזרה · שערי העזרה · עזרת נשים · עזרת ישראל · עזרת כהנים · אחורי בית הכפורת · מזבח העולה · מזבח הנחושת · כבש המזבח · יסוד המזבח · הכיור · כן הכיור · מוכני · שירה · ים הנחושת | |
| הלשכות | לשכת העצים · לשכת השמנים · לשכת המצורעים · לשכת הנזירים · לשכת כלי השיר · לשכת עושי חביתין · לשכת פנחס המלביש · לשכת הגזית · בית המוקד · בית החליפות | |
| קודש | מנורה · שולחן הפנים · מזבח הקטורת · קני המנורה · קטורת · פיס · טרקסין · לחם הפנים · עשיית הכלים | |
| קודש הקודשים | ארון · לוחות הברית · כפורת · כרובים · אבן השתיה | |
| קורבנות | קורבנות · קרבן חטאת · קרבן עולה · קרבן תמיד · קרבן תודה · קרבנות הנשיאים · קרבן פסח · שתי מתנות שהן ארבע · קרבן מנחה · קרבן העומר | |
| עובדי המקדש | כהן גדול · כהנים · שבט לוי · שמירת המקדש · איש הר הבית | |
| בגדי כהונה | מצנפת ומגבעת · מכנסיים · אבנט · ציץ · חושן המשפט · אורים ותומים · אפוד · מעיל | |