הבדלים בין גרסאות בדף "מבצע צדקה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(41 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מבצעי הרבי}}'''מבצע צדקה''' הוכרז על ידי [[אדמו"ר שליט"א]] בקיץ של שנת [[תשל"ד]] יחד עם המבצעים "[[מבצע תורה]]", "[[מבצע מזוזה]]", "[[מבצע בית מלא ספרים]]", "[[מבצע כשרות האכילה והשתיה]]" ו"[[מבצע נרות שבת קודש (נש"ק)]]".
+
{{מבצעי הרבי}}
 +
{{תקנות הרבי}}
 +
'''מבצע [[צדקה]]''' הוא אחד מ[[עשרת המבצעים]] עליהם הכריז הרבי, על המבצע הכריז הרבי בשנת [[תשל"ד]].  
  
מטרת מבצע זה היא להפיץ את מצות הצדקה, גם על ידי קופות צדקה וכיוצא בזה - כי על ידי קיום מצות הצדקה מקבל היהודי את ברכות הקדוש ברוך הוא שמעניק אותם כמו צדקה, מידו המליאה הפתוחה הקדושה והרחבה.
+
במסגרת המבצע קרא הרבי לעורר את חשיבות נתינת הצדקה בכל הזדמנות אפשרית, ולהניח [[קופת צדקה]] בכל מקום אפשרי.
  
הרבי ביקש שבכל בית, חנות וכדו' תהיה קופת צדקה. הרבי אמר שבקשה זו תקפה גם עבור אלו שתורמים סכומים גדולים לגבאי צדקה וכד', מכיוון שעצם קיומה של הקופה מהווה זכות גדולה למחזיקים בה.
+
==המבצע==
 +
‫[[קובץ:חלוקת מטבעות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק מטבעות ל[[צדקה]] ל[[ילדים]]]]
 +
המבצע הוכרז על ידי [[הרבי]] בקיץ של שנת [[תשל"ד]]{{הערה| ‏שיחות קודש חלק א' עמ' 322, }} יחד עם המבצעים "[[מבצע תורה]]", "[[מבצע מזוזה]]", "[[מבצע בית מלא ספרים]]" ו"[[מבצע נרות שבת קודש (נש"ק)]]".
  
אחת מהצעותיו של הרבי לחסידים המתעסקים ב'מבצע', הייתה להדפיס על הקופות ציורים של שאר 'מבצעי המצוות', בכדי שאנשים המסתכלים על הקופה ייזכרו במצוות נוספות.  
+
מטרת מבצע זה היא להפיץ את מצות הצדקה, גם על ידי [[קופת צדקה|קופות צדקה]] וכיוצא בזה - כי על ידי קיום מצות הצדקה מקבל היהודי את ברכות [[הקדוש ברוך הוא]] שמעניק אותם כמו צדקה, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.
  
==התייחסויות מיוחדות==
+
הרבי ביקש שבכל בית, חנות וכדומה תהיה קופת צדקה. הרבי אמר שבקשה זו תקפה גם עבור אלו שתורמים סכומים גדולים לגבאי צדקה וכדומה, מכיוון שעצם קיומה של הקופה מהווה זכות גדולה למחזיקים בה.
פעמים רבות בעת [[חלוקת דולרים]], ביקש הרבי מאנשים שעברו להניח קופת צדקה בביתם, בעסק, ברכב וכיו"ב.
 
הרבי הורה שבמטבח תהיה קבועה קופת צדקה, כך שכל בישולי הבית יהיו דרך קופת צדקה.
 
הרבי הורה שקופת הצדקה תהיה קבועה בקיר הבית, כך שכל הביץ הופך למעשה חלק מן הקופה, הרבי אף שציין שיש בכך סגולה כנגד [[רעידת אדמה]].
 
  
[[קטגוריה:מבצעי הרבי]]
+
אחת מהצעותיו של הרבי לחסידים המתעסקים ב'מבצע', הייתה להדפיס על הקופות ציורים של שאר 'מבצעי המצוות', בכדי שהאנשים המסתכלים על הקופה ייזכרו במצוות נוספות.
 +
 
 +
הרבי העיד על עצמו{{הערה|דברי משיח תשנ"ב חלק א' עמוד 416.}} שהוא נוהג לקשר כל דבר עם צדקה.
 +
 
 +
בהתוועדות [[שבת]] [[פרשת קרח]] [[תשל"ד]] הורה הרבי הוראה מפתיעה: {{ציטוטון|'''בנוגע לקופת צדקה, כדאי שלא יכתבו שם בשביל מי הצדקה, כדי שלא יחשבו שרוצים להרוויח כסף וכו', כי צ"ל "והייתם נקיים מה' ומישראל" . . וכן לא יכתבו מי הנותן הקופה'''}}.
 +
 
 +
==קופת צדקה==
 +
הרבי הדגיש מספר פעמים את החשיבות בקביעת הקופה לקיר הבית כך שתהפוך להיות חלק מהבית{{הערה| ב[[חדר השידורים]] ב[[770]] קבעו קופת צדקה בקיר תוך כדי שהרבי אמר שיחה בנושא{{מקור}}}} וכמה טעמים בדבר:
 +
*'''בית של צדקה''' - הקופה נעשית חלק מהבית ומהחדר ונעשה הבית 'בית חב"ד - בית של צדקה'.
 +
*''''וראיתם וזכרתם'''' - הקופה תזכיר על דבר נתינת הצדקה. נוסף על כך: כיוון שצדקה שקולה כנגד כל המצוות ומקרבת את הגאולה, במילא ראיית הקופה מעוררת על דבר קיום כל מצוות התורה.
 +
*'''נגישות''' - כיוון שנהוג לתת צדקה מידי יום ביומו, ולא כל יום מזדמן נזקק או מקרה של צדקה, לכן נתינת מטבע בקופה מאפשר לקיים את המצוה בהידור מידי יום ביומו.
 +
 
 +
את החשיבות המיוחדת בקביעת הקופה לקיר, ניתן לראות בשיחת צום גדליה תשמ"ט בה נדרש הרבי לשאלה 'הלכתית' כיצד יש לנהוג כשמתארחים לתקופה בבית אחר בנוגע לקביעת
 +
הקופה, וכך אמר הרבי: {{ציטוטון|ידביקו קופה לקיר הבית שבו הם מתארחים בצורת הדבקה שכזו שבשבת ויו"ט אסור להורידה מהקיר וממילא הקופה תהי' חלק מהבית כפי שזה בקופה הקבועה במסמר, אך באופן שלאחרי שיסירו את הקופה לא ישאר רושם בקיר, וכשיחזרו לביתם יקחו עמם את הקופה ויקבעוה בביתם וממילא איגלאי מילתא למפרע שהסיבה שלא קבעוה קודם בביתם כי לא היו בביתם}}.
 +
 
 +
==נתינת צדקה בכל פגישת יהודים==
 +
הרבי הורה על בסיס פתגמו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שבשעה ששני יהודים נפגשים עליהם לדאוג שמפגישתם תצמח טובה ליהודי נוסף: בכל מקום בו יתאספו יהודים עליהם לקיים את הפתגם החל מפעולת [[שליחות מצווה]] של נתינת הצדקה, הרבי נימק את הטעם שבחר דווקא במצוות הצדקה בכך שצדקה פועלת אחדות בין הנותן למקבל, מועילה לנותן בכך שקיים מצווה ובכך שיצר כלי לקבלת [[ברכה]], ומועילה למקבל בעצם קבלתו את הצדקה, בכך גם נימק הרבי את הטעם למעמד [[חלוקת הדולרים]] שהוא עורך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1-W4pZw2CdkUZZ78LJtV_zk-0zbbjYlyo/view ש"פ בשלח, שבת שירה, י"א שבט תשמ"ח].}}.
 +
 
 +
==ראו גם==
 +
*[[קופת צדקה]]
 +
 
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
*[http://chabadpedia.co.il/images/3/32/%D7%91%D7%98%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%91%27%27%D7%93_9_-_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%94.pdf בטאון פעילי חב"ד 9] המוקדש למבצע צדקה {{PDF}}
 +
 
 +
{{הערות שוליים}}
 +
[[קטגוריה:עשרת המבצעים]]
 +
[[קטגוריה:צדקה]]

גרסה אחרונה מ־02:39, 9 במאי 2024

מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה
תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול

מבצע צדקה הוא אחד מעשרת המבצעים עליהם הכריז הרבי, על המבצע הכריז הרבי בשנת תשל"ד.

במסגרת המבצע קרא הרבי לעורר את חשיבות נתינת הצדקה בכל הזדמנות אפשרית, ולהניח קופת צדקה בכל מקום אפשרי.

המבצע[עריכה]

הרבי מחלק מטבעות לצדקה לילדים

המבצע הוכרז על ידי הרבי בקיץ של שנת תשל"ד[1] יחד עם המבצעים "מבצע תורה", "מבצע מזוזה", "מבצע בית מלא ספרים" ו"מבצע נרות שבת קודש (נש"ק)".

מטרת מבצע זה היא להפיץ את מצות הצדקה, גם על ידי קופות צדקה וכיוצא בזה - כי על ידי קיום מצות הצדקה מקבל היהודי את ברכות הקדוש ברוך הוא שמעניק אותם כמו צדקה, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.

הרבי ביקש שבכל בית, חנות וכדומה תהיה קופת צדקה. הרבי אמר שבקשה זו תקפה גם עבור אלו שתורמים סכומים גדולים לגבאי צדקה וכדומה, מכיוון שעצם קיומה של הקופה מהווה זכות גדולה למחזיקים בה.

אחת מהצעותיו של הרבי לחסידים המתעסקים ב'מבצע', הייתה להדפיס על הקופות ציורים של שאר 'מבצעי המצוות', בכדי שהאנשים המסתכלים על הקופה ייזכרו במצוות נוספות.

הרבי העיד על עצמו[2] שהוא נוהג לקשר כל דבר עם צדקה.

בהתוועדות שבת פרשת קרח תשל"ד הורה הרבי הוראה מפתיעה: "בנוגע לקופת צדקה, כדאי שלא יכתבו שם בשביל מי הצדקה, כדי שלא יחשבו שרוצים להרוויח כסף וכו', כי צ"ל "והייתם נקיים מה' ומישראל" . . וכן לא יכתבו מי הנותן הקופה".

קופת צדקה[עריכה]

הרבי הדגיש מספר פעמים את החשיבות בקביעת הקופה לקיר הבית כך שתהפוך להיות חלק מהבית[3] וכמה טעמים בדבר:

  • בית של צדקה - הקופה נעשית חלק מהבית ומהחדר ונעשה הבית 'בית חב"ד - בית של צדקה'.
  • 'וראיתם וזכרתם' - הקופה תזכיר על דבר נתינת הצדקה. נוסף על כך: כיוון שצדקה שקולה כנגד כל המצוות ומקרבת את הגאולה, במילא ראיית הקופה מעוררת על דבר קיום כל מצוות התורה.
  • נגישות - כיוון שנהוג לתת צדקה מידי יום ביומו, ולא כל יום מזדמן נזקק או מקרה של צדקה, לכן נתינת מטבע בקופה מאפשר לקיים את המצוה בהידור מידי יום ביומו.

את החשיבות המיוחדת בקביעת הקופה לקיר, ניתן לראות בשיחת צום גדליה תשמ"ט בה נדרש הרבי לשאלה 'הלכתית' כיצד יש לנהוג כשמתארחים לתקופה בבית אחר בנוגע לקביעת הקופה, וכך אמר הרבי: "ידביקו קופה לקיר הבית שבו הם מתארחים בצורת הדבקה שכזו שבשבת ויו"ט אסור להורידה מהקיר וממילא הקופה תהי' חלק מהבית כפי שזה בקופה הקבועה במסמר, אך באופן שלאחרי שיסירו את הקופה לא ישאר רושם בקיר, וכשיחזרו לביתם יקחו עמם את הקופה ויקבעוה בביתם וממילא איגלאי מילתא למפרע שהסיבה שלא קבעוה קודם בביתם כי לא היו בביתם".

נתינת צדקה בכל פגישת יהודים[עריכה]

הרבי הורה על בסיס פתגמו של אדמו"ר הריי"צ שבשעה ששני יהודים נפגשים עליהם לדאוג שמפגישתם תצמח טובה ליהודי נוסף: בכל מקום בו יתאספו יהודים עליהם לקיים את הפתגם החל מפעולת שליחות מצווה של נתינת הצדקה, הרבי נימק את הטעם שבחר דווקא במצוות הצדקה בכך שצדקה פועלת אחדות בין הנותן למקבל, מועילה לנותן בכך שקיים מצווה ובכך שיצר כלי לקבלת ברכה, ומועילה למקבל בעצם קבלתו את הצדקה, בכך גם נימק הרבי את הטעם למעמד חלוקת הדולרים שהוא עורך[4].

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ‏שיחות קודש חלק א' עמ' 322,
  2. דברי משיח תשנ"ב חלק א' עמוד 416.
  3. בחדר השידורים ב770 קבעו קופת צדקה בקיר תוך כדי שהרבי אמר שיחה בנושא[דרוש מקור]
  4. ש"פ בשלח, שבת שירה, י"א שבט תשמ"ח.