ימות המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
 
(137 גרסאות ביניים של 43 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ימות ה[[משיח]]''' היא תקופת ה[[גאולה]].
{{מפנה|ימות המשיח|ימות המשיח (פירושונים)}}
[[קובץ:ימות המשיח. ציורו של האמן מיכאל שוורץ.jpg|ממוזער|ציור המתאר את ימות המשיח של הצייר [[מיכאל שוורץ]]]]
[[קובץ:בית המקדש השלישי.jpeg|ממוזער|[[בית המקדש השלישי]] העתיד להיבנות בימות המשיח]]
'''ימות המשיח''' הינו שם כללי לתקופה בה יבוא [[יעמוד מלך מבית דוד|מלך מבית דוד]], יגאל את עם ישראל והעולם כולו, יבנה את [[בית המקדש]] ב[[ירושלים]], יקבץ את כל היהודים לארץ ישראל ויחזיר את מלכות דוד. המושיע נקרא [[מלך המשיח]] על שם המנהג למשוח את המלכים בשמן המשחה.
במקורות מוזכרים אירועים נוספים שיקרו במקביל לימות המשיח כמו בשורת הגאולה על ידי [[אליהו הנביא]], [[מלחמת גוג ומגוג]] ו[[תחיית המתים]]. חלקם יהיו לפני ביאת המשיח חלקם לאחרי או במהלך ביאתו, אך אין ברור בדיוק מתי ואיך זה יתרחש.


==תקופות==
==הגדרת הזמן ומקורו==
כפי העולה מדברי הרמב"ם{{הערת שוליים|הלכות מלכים פרקים י"א וי"ב ובאורי [[הרבי]] על פרקים אלו}} משמע שישנם שתי תקופות בימות המשיח.
ימות המשיח, הוא זמן הגאולה העתידה שיהיה על ידי הגואל הנקרא בשם "[[משיח]]"{{הערה|עיין פסחים ה, א; מגילה יב, א; סנהדרין צח, ב ועוד בכמ"ק.}} בזמן זה תכלה הגלות ויתבטל השעבוד מישראל{{הערה|רש"י סנהדרין צז א דיבור המתחיל ושני אלפים, עיין שם בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'.}}, ותחזור מלכות בית דוד ליושנה{{הערה|עיין רמב"ם שם, והוסיף: לממשלה הראשונה (ע"פ מיכה ד ח).}}, וייבנה [[בית המקדש השלישי|בית המקדש]]. בהלכה הוזכרו ימות המשיח לעניין הזמן בו יהיה קיום ה[[מצוות]] בשלימות{{הערה|ראה באריכות לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 ואילך.}}, משום שכל הדינים שאינם נוהגים אלא בזמן שבית המקדש קיים, או בזמן שכל יושבי ארץ ישראל עליה, ובטלו בזמן הגלות, יחזרו לנהוג, (ויש שישתנו דיניהם, מלימודים מיוחדים{{הערה|להביאור ראו [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]]. ועוד.}})


===תקופה ראשונה===
הנבואה אודות זמן זה נכתבה בתורה על גאולת ישראל וקיבוץ נדחי ישראל:
ב[[ימות המשיח]] שתי תקופות: '''תקופה ראשונה''' ותקופה שניה.
{{ציטוט|תוכן=וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.|מקור=דברים ל', ג'-ה'|מרכאות=כן}}


בתקופה הראשונה, שזוהי התקופה הקרובה לביאת ה[[משיח]], בתחילת ימות המשיח, לא יתבטל דבר ממנהגו של עולם, אלא יהיה עולם כמנהגו נוהג (רמב"ם הלכות מלכים בהתחלת פרק י"ב).
גם אודות חזרת המלכות נמצאת הנבואה בתורה בנבואת משה רבינו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.}} בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.|מקור=במדבר כד, יז-יח}}


על התקופה הראשונה אומר הרמב"ם: ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו - אין הדבר כך. שהרי ר' עקיבא חכם גדול מחכמי המשנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות, כיוון שנהרג - נודע להם שאינו, ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת{{הערת שוליים|רמב"ם הלכות מלכים י"א ג').}}.
אף שימות המשיח עצמם אינם [[תחיית המתים]]{{הערה|משום שבתקופה הראשונה של ימות המשיח לא יהיה שינוי בטבע העולם ותחיית המתים היא שינוי, לכן מעמד התחייה ייתקיים רק כחלק ושלב בתקופה הב' דימות המשיח, [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97#.D7.A9.D7.AA.D7.99_.D7.AA.D7.A7.D7.95.D7.A4.D7.95.D7.AA ראו להלן בפיסקא 'שתי תקופות'].}}. לעיתים הוזכרו בתורה ימות המשיח יחד עם [[תחיית המתים]], כך פירשו את הכתוב: "ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מ[[קדש הקדשים]] עד עמד כהן לאורים ולתמים"{{הערה|עזרא ב סג.}}, "שהוא כאדם האומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא [[משיח בן דוד]]"{{הערה|סוטה מח ב. ועי' תנחומא ויחי ג, על [[ארץ ישראל]] שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, וכעל ידי זה פסיקתא רבתי פ"א וירושלמי כלאיים פ"ט ה"ג. ועי' יד רמ"ה [[סנהדרין]] צ א על [[תחיית המתים]] שבימות המשיח, ובאגרתו לחכמי לוניל, נדפס בסנהדרי גדולה הוצ' מכון הרי פישל, חלק א' סימן קסו. וע"ע תחיית המתים.}}. כמו כן הוזכרו לעיתים ימות המשיח בשם "[[עולם הבא]]"{{הערה|עי' פסחים נ א: אבל לעולם הבא כו'; כתובות קיא ב: לא כעולם הזה עולם הבא כו' וב"ב קכב א: חלוקה של עולם הבא, ולהלן ציון 195. ועי' [[רש"י]] [[סנהדרין]] קי ב ד"ה תנו רבנן לעולם הבא היינו ימות המשיח.}}, או שהוזכרו בניגוד לעולם הזה{{הערה|עי' ברכות יב ב: ימי חייך [[העולם הזה]] כו', הובא להלן ציון 234, ושבת סג א וש"נ: אין בין עולם הזה לימות המשיח כו', הובא להלן ציון 49.}}, או בניגוד לעולם הבא{{הערה|עי' ברכות לד ב ושבת סג א: אבל לעולם הבא כו', הובא להלן ציון 38. ועי' פסחים סח א וסנהדרין צא ב: כאן לימות המשיח כאן לעולם הבא, וזבחים קיח ב: אלו ימות המשיח כו' זה העולם הבא, וערכין יג ב: כנור של ימות המשיח שמונה נימין כו' ושל עולם הבא עשר כו', ועוד.}}. לפעמים מכונים ימות המשיח במונח "[[לעתיד לבוא]]"{{הערה|עי' מכילתא בא פט"ז וירושלמי ברכות סוף פ"א שלא להזכיר [[יציאת מצרים]] [[לעתיד לבוא]], והכוונה לימות המשיח.}}, ויש שנאמר תואר זה על הזמן שלאחר ימות המשיח{{הערה|שכן דרשו: "אהבתי כי ישמע ה' את קולי"(תהלים קטז א.) - לימות המשיח; "אלי אתה ואודך" (שם קיט כח). לעתיד לבוא. - ירושלמי שם פ"ב ה"ד. ועי' שבת קיג ב: "ותשבע" - לימות המשיח; "ותותר" - לעתיד לבוא.}}.


===תקופה שניה===
==שינוי הטבע בימות המשיח==
ב[[ימות המשיח]] ישנם שתי תקופות - תקופה ראשונה ו'''תקופה שניה'''. כך עולה מדברי ה[[רמב"ם]] בהלכות העוסקות בענייני המלך המשיח בספרו "[[היד החזקה]]".
ה[[אמונה]] בימות המשיח היא כעתיד טוב ומושלם, על-טבעי או כמעט על-טבעי, אשר יבוא לאחר תקופה סוערת של מהפכות בעולם. קיימת מחלוקת בין מספר פוסקים ופרשנים בהגדרת המצב של ימות המשיח כארוע טבעי או על-טבעי. חלק מהנידון בהגדרה סובב גם פרטים מסוימים בדמותו של ה[[משיח]] ושל המאורעות הסובבים את ביאתו, גם הם נתונים במחלוקת האם יהיו בדרך ה[[טבע]] או בדרך [[נס]]ית.


בתקופה השניה בימות המשיח - יתוספו דברים והנהגות שיעשה הקב"ה, לרבות ענינים שיש בהם משום שינוי מנהגו של עולם.
ה[[רמב"ם]] סובר בספרו כי לא יהיה שינוי במנהגו של העולם, ואלו דבריו{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים י"ב א-ב.}}:
{{ציטוט|תוכן=אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר ב[[ישעיה]] [[וגר זאב עם כבש]] ונמר עם גדי ירבץ [[משל]] וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כ[[זאב]] ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר ה[[היתר|מותר]] בנחת עם ישראל שנאמר ו[[אריה]] כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות ה[[מלך המשיח]] יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן. אמרו חכמים אין בין ה[[עולם הזה]] לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.|מרכאות=כן}}
ה[[ראב"ד]] השיג על הרמב"ם, מהכתוב "והשבתי חיה רעה מן הארץ"{{הערה|ויקרא כו, ו.}} המורה על שינוי טבע העולם, ולכן לשיטתו יתקיים שינוי בטבע העולם בימות המשיח.


השינוי הגדול ביותר במעשה בראשית יהיה כמובן תחיית המתים, וכמו כן באגרת תימן כותב הרמב"ם שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של "[[עולם כמנהגו נוהג]]".
ה[[רדב"ז]] חילק בין [[ארץ ישראל]] לשאר הארצות, מהפסוק "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ"{{הערה|ישעיהו יא, ט}}, הוא למד שבארץ יתקיים שינויבטבע העולם, אך ב[[חוץ לארץ|חו"ל]] לא יתקיים.


==הבנת התורה==
רבי מאיר גבאי כתב בספרו עבודת הקודש, שמצב העולם בימות המשיח יהיה כפי שהיה ב[[ששת ימי בראשית]].
 
כמו"כ מתאר הרמב"ם{{הערה|ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק י"ב הלכה ה'.}} את העולם בתקופה זו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא יִהְיֶה שָׁם לֹא [[רעב|רָעָב]] וְלֹא [[מלחמה|מִלְחָמָה]]. וְלֹא [[קנאה|קִנְאָה]] וְתַחֲרוּת. שֶׁהַטּוֹבָה תִּהְיֶה מֻשְׁפַּעַת הַרְבֵּה. [[וכל המעדנים מצויין כעפר|וְכָל הַמַּעֲדַנִּים מְצוּיִין כֶּעָפָר]]. וְלֹא יִהְיֶה עֵסֶק כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא לָדַעַת אֶת ה' בִּלְבַד. וּלְפִיכָךְ יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְיוֹדְעִים דְּבָרִים הַסְּתוּמִים וְיַשִּׂיגוּ דַּעַת בּוֹרְאָם כְּפִי כֹּחַ הָאָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר{{הערה|ישעיה, פי"א, פס' ט.}} 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים'}}
 
===שתי תקופות בכלל===
אולם הרבי מבאר, כי לאמתו של דבר גם הסוברים כי לא יהיה שינוי בטבע העולם, גם לדעתם לא יהי זה רק בתקופה הראשונה. ואילו בתקופה השניה של ימות המשיח יהיו שינויים דרסטיים, שעיקרם הוא [[תחיית המתים]], וכמו כן באגרת תימן כותב [[הרמב"ם]] שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של "[[עולם כמנהגו נוהג]]".
אולם גם בתקופה הראשונה יתקיימו מספר יעודים, כמו למשל [[עתידין אילני סרק שיתנו פירות|אילני סרק שבארץ ישראל יטענו פירות]]{{הערה|לקו"ש חכ"ז בחוקותי סי"ג}}.
 
הרבי מסביר, שהתקופה הראשונה איננה מוכרחת, והיא תלויה במעשיהם של בני ישראל: אם הם יהיו במצב של "[[זכו]]", תגיע מיד התקופה השניה.
 
לכן גם התקופה השניה מוכרחת שתבוא, שכן בתקופה הראשונה בני ישראל יקיימו תורה ומצוות בשלימות, ויגיעו למצב של "זכו" - ואז יזכו לתקופה השניה.
 
ע"פ החידוש שיש שתי תקופות בימות המשיח מתרץ הרבי הרבה גמרות ומדרשים סותרים למשל האם [[בית המקדש]] יבנה בידי אדם או בידי שמים ועוד.
 
אף על פי שהרמב"ם לא כתב על התקופה השניה בגלוי בספרו, הרבי{{הערה|הדרן על הרמב"ם תנש"א}} מוצא לכך רמז בהלכה האחרונה, שבשתי הפרקים האחרונים מדבר הרמב"ם, על שלימות ידיעת הבורא שתהיה [[לעתיד לבוא|לעת"ל]] מצד האדם, אך שהעולם מצד עצמו יהיה בטל לגמרי לקב"ה, זה יהיה רק בתקופה השניה. ועל כך רומז הרמב"ם בהלכה האחרונה, שמצד העולם עצמו לא יהיה שייך רעב או מלחמה, ולכן טבע העולם הוא לדעת את ה, בגלל ש"מלאה הארץ דעה את ה כמים לים מכסים", שהעולם מתכסה ומתבטל ממציאותו על ידי גילוי האלוקות שיהיה אז.
 
===שתי תקופות בגילוי אלקות===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[תחיית המתים]], [[עולם הבא]], [[דירה בתחתונים]].}}
ישנם חילוקים בין הגלויים שיתגלו בתקופה הראשונה לבין הגילויים שבתקופה השנייה:
* בפעולת הביטול שיפעלו בעולם{{הערה|הדרן על הרמב"ם ה'תשמ"ט ס"ה, הדרן על הרמב"ם ה'תנש"א ס"ט}}
:ישנם ב' אופנים בגילוי האלוקות בעולם: א) העולם הוא מציאות לעצמו ללא קשר לאלוקות, אלא שביררנו מציאות זו והאלוקות מתגלה בכל העולם. אך העולם עדיין מציאות לעצמו. ב) מתגלה שהעולם אינו מציאות לעצמו כלל, וכל בריאתו לא הייתה אלא בשביל האלוקות.
 
:וזהו החילוק בין ב' התקופות: בתקופה הראשונה יהיה בעולם רק גילוי אלוקות ולא תהיה כל מציאות המנגדת לאלוקות. אך העולם עדיין מציאות לעצמו, ועל כן יהיה "עולם כמנהגו נוהג". משא"כ בתקופה הב' יתגלה הפנימיות דהעולם, שהעולם לא נברא אלא בשביל הגילוי של ה', וממילא העולם אינו מציאות לעצמו כלל. וממילא, העולם לא יישאר כמציאות עצמאית, ייבטל ממציאותו, ויהיה "שינוי מנהגו של עולם".
* באופן תפיסת הגילויים על ידי הנבראים, וממילא בדרגת ה[[התאמתות]] של הגילויים בעולם{{הערה|מאמר "פדה בשלום" תשמ"א.}}.:
:שבתקופה הא' יהיה גילוי אלוקות באופן של ראיה - אך באופן דראיית השכל. משא"כ בתקופה הב' שהגילוי יהיה בבחי' ראיה מוחשית.
 
:והענין הוא: גם כשהגילוי הוא באופן של ראיה, אך כל עוד זה רק ראיית השכל הדבר עדיין לא מתעצם עם האדם, והראיה: אם יקשו לו קושיות על הבנה מסויימת זו - הבנה זו תיחלש אצלו. ולכן, בתקופה הא' שהגילוי יהיה בבחי' ראיית השכל, היינו הבנה שלא מתעצמת עם האדם, לא נהיית מציאותו של שלו - ממילא מציאות העולם עדיין לא תשתנה ויהיה "עולם כמנהגו נוהג".
 
:משא"כ בתקופה הב' שזה יהיה בחי' ראיה מוחשית, וכאשר אדם רואה משהו בעיניו - שום קושיות לא ישנו אצלו את אמיתות הענין כי זה ממש התעצם עם האדם, וזה נעשה חלק ממציאות האדם. וכך, כאשר זהו רמת הגילוי שיהיה בעולם - הגילוי חודר ונעשה מציאות אחת עם העולם ופועל בעולם ומשנה את גדריו. וממילא נהיה "שינוי מנהגו של עולם".
*בדרגת הגילוי{{הערה|"והיה עקב תשמעון" תשכ"ז.}}: הגילוי בתקופה הא' הוא גילוי ה[[אור אין סוף|אוא"ס]] שהאיר לפני ה[[צמצום הראשון|צמצום]]. ובתקופה הב' יתגלה גילוי חדש ד[[העלם העצמי]] שלא התגלה גם לפני ה[[צמצום הראשון|צמצום]].
 
==ימות המשיח בתורת החסידות==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[דירה בתחתונים]]}}
 
[[אדמו"ר הזקן]] כותב בספרו ה[[תניא]] כי '''ימות המשיח''', אינם רק תקופה של [[שכר|תשלום שכר]] כהדעה הרווחת, אלא הם גם השלמתו של תהליך רוחני המתרחש בעולם, ולכן הם הסיבה והמטרה שלשמה נברא העולם.
וכך הוא כותב:
{{ציטוט|תוכן=ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלמות בריאת עולם-הזה, שלכך נברא מתחילתו|מקור= תניא פרק ל"ו|מרכאות=כן}}
 
המאמר התלמודי{{הערה|מסכת סנהדרין דף צח עמ' ב'.}}: "אמר רבי יוחנן לא נברא העולם אלא למשיח". יכול להוות כמקור קדום יותר לרעיון זה.


הבנת התורה בימות המשיח תהיה תלויה גם כן ברמות. זאת מוכיח [[הרבי]] מכך שנאמר על העתיד-לבוא: "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיה לא, לג) מוכח, שגם אז יהיו כאלה שייקראו "קטנים" בידיעה וכאלה שייקראו "גדולים".  
התהליך המוביל לימות המשיח, מסביר [[אדמו"ר הזקן]], הוא הדרגתי כשהעולם שלנו, החומרי, בו שוררת חשיכה רוחנית הגורמת לחוסר הרגשתו ה'בייתית' כביכול של הבורא, יותאם להיות 'דירה' הראויה לכך שישכון בה האלוקים, כבעולם העליון-רוחני שכל ה[[מלאכים]] וה[[נשמה|נשמות]] הקיימים שם מכירים במציאות האלוקית ומתנהגים כפי רצון האלוקים, לכן שם הוא מרגיש 'ב[[בית]]' כיון שאין אף אחד הפועל נגד רצונו.


אלא שכמובן, ה"קטנים" ייקראו כך רק יחסית לגדולים של אז. אולם ביחס לתלמידי-החכמים של היום, גם אלה הקטנים ביותר - יהיו הם "גדולים" מאין כמותם, כי אז ינסקו גם היהודים הפשוטים ביותר לרמות ידיעה עצומות בתורה.  
==חשיבות המצוות לעומת התורה בימות המשיח==
בזמן הגלות נקבע בתלמוד כי [[לימוד התורה]] חשוב יותר מאשר קיום מצוה במקום שהמצוה אינה מוטלת עליו בדווקא והיא נעשית על ידי אחרים: "וכבר היו רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית-נתזה בלוד. נשאלה שאלה זו בפניהם: תלמוד [תורה] גדול או מעשה [המצוות] גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. נענה ר"ע ואמר: תלמוד גדול. שנו כולם ואמרו: תלמוד גדול - שמביא לידי מעשה". כלומר: התלמוד הוא החשוב, כי בלעדיו לא נדע כיצד לקיים את המצוות.


(דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר במסכת שבת (ג, ב), כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון "קטנים" מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם).  
[[אדמו"ר הזקן]] מחדש כי "כל זה הוא עכשיו דווקא. אבל לעתיד לבוא יהיה בהפך - שהמצוות יהיו גבוהים מן התורה ויהיה מעשה גדול מן התלמוד".
הביאור על השינוי שיתחולל עמוק וארוך, וזו תמציתו: [[לימוד התורה]] וקיום המצוות נועדו לחבר את האדם אל הרצון והחכמה האלוקיים. כשאדם למד תורה הוא מתחבר אל הקדושה בשכלו ובכוח הבנתו, וכשאדם מקיים מצוות - התחברותו בכוח עשייתו.


אמנם יש מקום להקשות מחלקו הראשון של הפסוק הנזכר: "לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו" - מה שאומר, שכולם ידעו את התורה היטב ולא יזדקקו איש לעזרת רעהו
כוח ההבנה הינו כוח פנימי וערכי הרבה יותר מכוח העשייה, ולכן כאשר דרכו מתחבר האדם אל הקדושה -החיבור עמוק וגבוה יותר. זו המשמעות הפנימית של הקביעה "תלמוד גדול": הלימוד פועל חיבור וקשר חשוב ונעלה יותר.
אלא שלעתיד-לבוא תתגלה הדרגה הנפשית המניעה את היהודי לבצע מצוות בקבלת עול מוחלטת, דרגה שהנה פנימית יותר מאשר כוח ההבנה. כי התנועה הנפשית לציית ללא עוררין ובדקדקנות לכל צו אלוקי, גם מבלי להבין את ההיגיון שבו - נובעת מהיותה של [[עצם הנשמה]] היהודית מחוברת אל הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו ברמה ייחודית נפלאה, שאין דומה לה. כיום, אמנם, נסתרת הדבקות הזו ונעלמת - אך לעתיד לבוא היא תתגלה במלוא יפעתה, ואז תועלה על נס חשיבותו של ה"מעשה", למעלה מן ה"תלמוד".


משיב על כך הרבי, שרק "אותו" - את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו - כולם ישיגו ויכירו במידה שווה. אולם בכלל-הידיעה בתורה אכן יהיו קטנים וגדולים, והקטנים יזדקקו להיעזר בגדולים.
==הבנת התורה==


בעניין הסיוע והעזרה בהבנת התורה, מעניין לציין מסקנה של הרבי בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל, על בסיס דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ: "רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח". דברים שעולה מהם, כי יכולות להיות דקויות-הבנה אמיתיות בחיבוריהם של גדולי-ישראל, שהמחברים עצמם לא מודעים להן, ואחרים, גדולים מהם, יחדשו להם אותן! וכמו, לדוגמה, שב[[תורה שבכתב]] ישנם עניינים שעל הבנתם אפילו [[משה רבינו]] עצמו צריך להיעזר בקדוש-ברוך-הוא.
הבנת התורה בימות המשיח תהיה תלויה גם כן ברמות. זאת מוכיח [[הרבי]] מכך שנאמר על העתיד-לבוא: "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיה לא, לג) מוכח, שגם אז יהיו כאלה שייקראו "קטנים" בידיעה וכאלה שייקראו "גדולים".
===מתכונת הלימוד בימות המשיח===
מתכונת הלימוד בימות המשיח תהיה כפי שמסביר [[אדמו"ר האמצעי]] שזו תהיה מתכונת לימוד שונה לחלוטין מהמוכר לנו. הסבר זה מופיע כתשובה לשאלה: כיצד בדיוק יתבצע החזון הנפלא, ש[[מלך המשיח]] ילמד בעצמו את כל עם ישראל חידושי תורה עמוקים - איך יקלטו מיליוני תלמידים (שלכל אחד מהם רמת ידיעות שונה) את הדברים מפי אדם אחד, במיוחד לאחר [[תחיית המתים]], כאשר יגדל מספר היהודים פי כמה וכמה, "לאין שיעור", כלשונו?!


ומשיב, כי לעתיד לבוא, הרעיונות השכליים הרוחניים לא יצטרכו להצטייר באותיות, מילים ומשפטים, כדי שנקלוט אותם - אלא העיניים הגשמיות תזדככנה וממש תראינה את הרעיונות. שבריר שניה יספיק לקלוט רעיון עמוק ונשגב. ממילא, יתקצר זמן הלימוד במידה דרסטית ולא תהיה בעיה גם למיליוני מיליונים להבין (לראות) את הרעיונות, שיישמעו מפי המשיח.  
אלא שכמובן, ה"קטנים" ייקראו כך רק יחסית לגדולים של אז. אולם ביחס לתלמידי-החכמים של היום, גם אלה הקטנים ביותר - יהיו הם "גדולים" מאין כמותם, כי אז ינסקו גם היהודים הפשוטים ביותר לרמות ידיעה עצומות בתורה.


לשם המחשה: כמה זמן לוקח לאדם לתאר לחברו מראה של חפץ כלשהו, המורכב מחלקיקים רבים - לעומת פרק הזמן שאורך לראות את החפץ? - מעבר לפער העצום של משך הזמן, הזיהוי המוחלט והקליטה המושלמת שעל-ידי ראייה הרבה יותר מוחשיים ונהירים.  
(דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר ב[[מסכת שבת]] (ג, ב), כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון "קטנים" מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם).


וכך תהיה ההבנה השכלית לעתיד לבוא: אנו פשוט נראה את הרעיונות ונקלוט אותם בשלמות, על כל פרטיהם, ברגע אחד.
אמנם יש מקום להקשות מחלקו הראשון של הפסוק הנזכר: "לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו" - מה שאומר, שכולם ידעו את התורה היטב ולא יזדקקו איש לעזרת רעהו


אנו, שמעולם לא חווינו מציאות כזו, קשה לנו אפילו לדמיין אותה. אבל ישנה עדות של לימוד כזה על-ידי האריז"ל. האריז"ל אמר פעם לאחד מתלמידיו, כי כאשר ישן ב[[שבת]] במשך חצי שעה - הראו לו משמים סודות-תורה נפלאים, שאם ירצה לגלותם בדיבור או בכתב, זה ייקח שישים עד שמונים שנה! הרעיונות הרוחניים נראו לו כתמונות רצות ברצף, בזו אחר זו, וכדי לתאר מספר אסטרונומי של "תמונות" רוחניות על כל פרטיהן - נדרשות אכן כמה עשרות שנים.
משיב על כך הרבי, שרק "אותו" - את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו - כולם ישיגו ויכירו במידה שווה. אולם בכלל-הידיעה בתורה אכן יהיו קטנים וגדולים, והקטנים יזדקקו להיעזר בגדולים. באופן נוסף מסביר הרבי שבדרגות נמוכות בידיעת השם בימות המשיח לא יצטרכו ללימוד מאחר אך בשביל להתעלות לדרגות גבוהות יותר יעזרו בסיוע מהרב.


==הר סיני בימות המשיח==
בעניין הסיוע והעזרה בהבנת התורה, מעניין לציין מסקנה של הרבי בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל, על בסיס דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ: "רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח". דברים שעולה מהם, כי יכולות להיות דקויות-הבנה אמיתיות בחיבוריהם של גדולי-ישראל, שהמחברים עצמם לא מודעים להן, ואחרים, גדולים מהם, יחדשו להם אותן! וכמו, לדוגמה, שב[[תורה שבכתב]] ישנם עניינים שעל הבנתם אפילו [[משה רבינו]] עצמו צריך להיעזר בקדוש-ברוך-הוא. עובדה זו מקשר הרבי לכך שמשיח ילמד תורה את כל עם ישראל ומשה ו[[האבות]] בכללם{{הערה|כהנ"ל על פי הדרן על הרמב"ם תשמ"ט}}.
במדרש מופיע כי "עתיד הקדוש ברוך הוא להביא סיני ותבור וכרמל לבנות בית המקדש על גביהם", כנאמר "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים" - אלה שלושת ההרים הנזכרים.  
===מתכונת הלימוד בימות המשיח===
{{ערך מורחב|תורתו של משיח}}
מתכונת הלימוד בימות המשיח תהיה שונה מהלימוד בזמן הגלות, העיניים הגשמיות יזדככו ויקלטו את הרעיונות השכליים בראיה, כך יתקצר זמן הלימוד במידה דרסטית וכלל הלומדים מפי מלך המשיח יוכלו ללמוד בבת אחת את החומר הנלמד באחידות.  


למעשה הכרמל והתבור, כהר סיני, לא היו במקורם בארץ ישראל. בעת מעמד [[מתן תורה]] התנתקו הרים אלה ממקומותיהם והתקרבו להר סיני כדי ללמוד תורה וכשכר על כך, לקחם הקדוש ברוך הוא ומיקמם בקביעות בארץ הקודש. מתוך דברים אלה מסיקה הגמרא, כי גם "בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין בהן ומרביצין בהן את התורה, עתידין הם שייקבעו בארץ ישראל", כי אם "תבור וכרמל שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל - בתי כנסיות ובתי מדרשות על אחת כמה וכמה".  
עדות ללימוד בעבר כזה סופרה על ידי [[האריז"ל]], ארע לו ב[[שבת]] אחת שבמשך זמן שינה של חצי שעה קיבל מלמעלה סודות תורה עליונים שמשך הזמן הדרוש לגלותם בדיבור או בכתב הוא שישים או שמונים שנה.


על בסיס זה, אומר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], כי גם הר סיני יתנתק ממקומו וייקבע בארץ ישראל. כי הלוא על ההר הזה נולדה כל המציאות של התורה בעולם;
==ראו גם==
*[[התפילה בימות המשיח]]
*[[עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל#הר סיני בימות המשיח|הר סיני בימות המשיח]]


התורה הנלמדת בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות היא התורה שניתנה במעמד הר סיני אם כן ודאי ששכרו צריך להיות לפחות כשלהם, אם לא גדול ממנו.  
==לקריאה נוספת==
*[[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]], '''[[ימות המשיח בהלכה]]''' - עיונים ובירורים בסוגיות הגאולה וימות המשיח לאור ההלכה, [[תשס"ח]].
{{בית|מנחם זיגלבוים|להאמין באמת שהגאולה תתרחש היום|1356|14-18|תשפ"ג}}


אמנם עם סיום מעמד מתן תורה סרה כל קדושה מעל הר סיני וכיום הוא מקום חולין לכל דבר - עובדה שבאה לידי ביטוי בהתרת האיסור לעלות עליו או לנגוע בו שחל במשך כל המעמד. אך ההיגיון מחייב כי בשעה שכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבעולם יתקדשו ויזכו לעלות ארצה - תחזור הקדושה להר סיני וגם הוא יגיע ארצה.  
==קישורים חיצוניים==
* [[רמב"ם]] - '''[http://chabadlibrarybooks.com/rambam.aspx?sefer=14&hilchos=83&perek=11&hilite= הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה א' ואילך] ביאור ופרטי הלכות מלך המשיח וימות המשיח על פי הלכה.
*הרב סנדי וילשאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/726197/ שתי תקופות בימות המשיח • ענינו של משיח]''' {{וידפו}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/23269.htm אלו ההוכחות לקיומו של המשיח ובוא הגאולה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/21641.htm כל המידע על: קיבוץ גלויות] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/melech_hamoshiach/21573.htm עיון / תפקידו של מלך המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/21615.htm כסף על העצים? זו מציאות!] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22963.htm מהפכת הגאולה: כך ישתנו חיינו לנצח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23043.htm ייעודי הגאולה - כפשוטם או משל וחידה?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23036.htm החידושים שיהיו בגאולה בתחום הצומח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/22291.htm המוות - תאריך התפוגה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23425.htm האם אנחנו קרובים לביטול ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/23999.htm אבנים בשירות המשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23861.htm צוחקים ברחובות ירושלים] באתר הגאולה {{הגאולה}}


{{ערך חסר}}
{{ערך חסר}}
{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ימות המשיח]]
 
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]

גרסה אחרונה מ־06:21, 18 בנובמבר 2024

המונח "ימות המשיח" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ימות המשיח (פירושונים).

ציור המתאר את ימות המשיח של הצייר מיכאל שוורץ
בית המקדש השלישי העתיד להיבנות בימות המשיח

ימות המשיח הינו שם כללי לתקופה בה יבוא מלך מבית דוד, יגאל את עם ישראל והעולם כולו, יבנה את בית המקדש בירושלים, יקבץ את כל היהודים לארץ ישראל ויחזיר את מלכות דוד. המושיע נקרא מלך המשיח על שם המנהג למשוח את המלכים בשמן המשחה. במקורות מוזכרים אירועים נוספים שיקרו במקביל לימות המשיח כמו בשורת הגאולה על ידי אליהו הנביא, מלחמת גוג ומגוג ותחיית המתים. חלקם יהיו לפני ביאת המשיח חלקם לאחרי או במהלך ביאתו, אך אין ברור בדיוק מתי ואיך זה יתרחש.

הגדרת הזמן ומקורו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימות המשיח, הוא זמן הגאולה העתידה שיהיה על ידי הגואל הנקרא בשם "משיח"[1] בזמן זה תכלה הגלות ויתבטל השעבוד מישראל[2], ותחזור מלכות בית דוד ליושנה[3], וייבנה בית המקדש. בהלכה הוזכרו ימות המשיח לעניין הזמן בו יהיה קיום המצוות בשלימות[4], משום שכל הדינים שאינם נוהגים אלא בזמן שבית המקדש קיים, או בזמן שכל יושבי ארץ ישראל עליה, ובטלו בזמן הגלות, יחזרו לנהוג, (ויש שישתנו דיניהם, מלימודים מיוחדים[5])

הנבואה אודות זמן זה נכתבה בתורה על גאולת ישראל וקיבוץ נדחי ישראל:

וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.

— דברים ל', ג'-ה'

גם אודות חזרת המלכות נמצאת הנבואה בתורה בנבואת משה רבינו[6] בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים:

אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.

— במדבר כד, יז-יח

אף שימות המשיח עצמם אינם תחיית המתים[7]. לעיתים הוזכרו בתורה ימות המשיח יחד עם תחיית המתים, כך פירשו את הכתוב: "ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים"[8], "שהוא כאדם האומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא משיח בן דוד"[9]. כמו כן הוזכרו לעיתים ימות המשיח בשם "עולם הבא"[10], או שהוזכרו בניגוד לעולם הזה[11], או בניגוד לעולם הבא[12]. לפעמים מכונים ימות המשיח במונח "לעתיד לבוא"[13], ויש שנאמר תואר זה על הזמן שלאחר ימות המשיח[14].

שינוי הטבע בימות המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

האמונה בימות המשיח היא כעתיד טוב ומושלם, על-טבעי או כמעט על-טבעי, אשר יבוא לאחר תקופה סוערת של מהפכות בעולם. קיימת מחלוקת בין מספר פוסקים ופרשנים בהגדרת המצב של ימות המשיח כארוע טבעי או על-טבעי. חלק מהנידון בהגדרה סובב גם פרטים מסוימים בדמותו של המשיח ושל המאורעות הסובבים את ביאתו, גם הם נתונים במחלוקת האם יהיו בדרך הטבע או בדרך נסית.

הרמב"ם סובר בספרו כי לא יהיה שינוי במנהגו של העולם, ואלו דבריו[15]:

אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן. אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.

הראב"ד השיג על הרמב"ם, מהכתוב "והשבתי חיה רעה מן הארץ"[16] המורה על שינוי טבע העולם, ולכן לשיטתו יתקיים שינוי בטבע העולם בימות המשיח.

הרדב"ז חילק בין ארץ ישראל לשאר הארצות, מהפסוק "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ"[17], הוא למד שבארץ יתקיים שינויבטבע העולם, אך בחו"ל לא יתקיים.

רבי מאיר גבאי כתב בספרו עבודת הקודש, שמצב העולם בימות המשיח יהיה כפי שהיה בששת ימי בראשית.

כמו"כ מתאר הרמב"ם[18] את העולם בתקופה זו:

וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא יִהְיֶה שָׁם לֹא רָעָב וְלֹא מִלְחָמָה. וְלֹא קִנְאָה וְתַחֲרוּת. שֶׁהַטּוֹבָה תִּהְיֶה מֻשְׁפַּעַת הַרְבֵּה. וְכָל הַמַּעֲדַנִּים מְצוּיִין כֶּעָפָר. וְלֹא יִהְיֶה עֵסֶק כָּל הָעוֹלָם אֶלָּא לָדַעַת אֶת ה' בִּלְבַד. וּלְפִיכָךְ יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְיוֹדְעִים דְּבָרִים הַסְּתוּמִים וְיַשִּׂיגוּ דַּעַת בּוֹרְאָם כְּפִי כֹּחַ הָאָדָם. שֶׁנֶּאֱמַר[19] 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים'

שתי תקופות בכלל[עריכה | עריכת קוד מקור]

אולם הרבי מבאר, כי לאמתו של דבר גם הסוברים כי לא יהיה שינוי בטבע העולם, גם לדעתם לא יהי זה רק בתקופה הראשונה. ואילו בתקופה השניה של ימות המשיח יהיו שינויים דרסטיים, שעיקרם הוא תחיית המתים, וכמו כן באגרת תימן כותב הרמב"ם שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של "עולם כמנהגו נוהג". אולם גם בתקופה הראשונה יתקיימו מספר יעודים, כמו למשל אילני סרק שבארץ ישראל יטענו פירות[20].

הרבי מסביר, שהתקופה הראשונה איננה מוכרחת, והיא תלויה במעשיהם של בני ישראל: אם הם יהיו במצב של "זכו", תגיע מיד התקופה השניה.

לכן גם התקופה השניה מוכרחת שתבוא, שכן בתקופה הראשונה בני ישראל יקיימו תורה ומצוות בשלימות, ויגיעו למצב של "זכו" - ואז יזכו לתקופה השניה.

ע"פ החידוש שיש שתי תקופות בימות המשיח מתרץ הרבי הרבה גמרות ומדרשים סותרים למשל האם בית המקדש יבנה בידי אדם או בידי שמים ועוד.

אף על פי שהרמב"ם לא כתב על התקופה השניה בגלוי בספרו, הרבי[21] מוצא לכך רמז בהלכה האחרונה, שבשתי הפרקים האחרונים מדבר הרמב"ם, על שלימות ידיעת הבורא שתהיה לעת"ל מצד האדם, אך שהעולם מצד עצמו יהיה בטל לגמרי לקב"ה, זה יהיה רק בתקופה השניה. ועל כך רומז הרמב"ם בהלכה האחרונה, שמצד העולם עצמו לא יהיה שייך רעב או מלחמה, ולכן טבע העולם הוא לדעת את ה, בגלל ש"מלאה הארץ דעה את ה כמים לים מכסים", שהעולם מתכסה ומתבטל ממציאותו על ידי גילוי האלוקות שיהיה אז.

שתי תקופות בגילוי אלקות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערכים מורחבים – תחיית המתים, עולם הבא, דירה בתחתונים.

ישנם חילוקים בין הגלויים שיתגלו בתקופה הראשונה לבין הגילויים שבתקופה השנייה:

  • בפעולת הביטול שיפעלו בעולם[22]
ישנם ב' אופנים בגילוי האלוקות בעולם: א) העולם הוא מציאות לעצמו ללא קשר לאלוקות, אלא שביררנו מציאות זו והאלוקות מתגלה בכל העולם. אך העולם עדיין מציאות לעצמו. ב) מתגלה שהעולם אינו מציאות לעצמו כלל, וכל בריאתו לא הייתה אלא בשביל האלוקות.
וזהו החילוק בין ב' התקופות: בתקופה הראשונה יהיה בעולם רק גילוי אלוקות ולא תהיה כל מציאות המנגדת לאלוקות. אך העולם עדיין מציאות לעצמו, ועל כן יהיה "עולם כמנהגו נוהג". משא"כ בתקופה הב' יתגלה הפנימיות דהעולם, שהעולם לא נברא אלא בשביל הגילוי של ה', וממילא העולם אינו מציאות לעצמו כלל. וממילא, העולם לא יישאר כמציאות עצמאית, ייבטל ממציאותו, ויהיה "שינוי מנהגו של עולם".
  • באופן תפיסת הגילויים על ידי הנבראים, וממילא בדרגת ההתאמתות של הגילויים בעולם[23].:
שבתקופה הא' יהיה גילוי אלוקות באופן של ראיה - אך באופן דראיית השכל. משא"כ בתקופה הב' שהגילוי יהיה בבחי' ראיה מוחשית.
והענין הוא: גם כשהגילוי הוא באופן של ראיה, אך כל עוד זה רק ראיית השכל הדבר עדיין לא מתעצם עם האדם, והראיה: אם יקשו לו קושיות על הבנה מסויימת זו - הבנה זו תיחלש אצלו. ולכן, בתקופה הא' שהגילוי יהיה בבחי' ראיית השכל, היינו הבנה שלא מתעצמת עם האדם, לא נהיית מציאותו של שלו - ממילא מציאות העולם עדיין לא תשתנה ויהיה "עולם כמנהגו נוהג".
משא"כ בתקופה הב' שזה יהיה בחי' ראיה מוחשית, וכאשר אדם רואה משהו בעיניו - שום קושיות לא ישנו אצלו את אמיתות הענין כי זה ממש התעצם עם האדם, וזה נעשה חלק ממציאות האדם. וכך, כאשר זהו רמת הגילוי שיהיה בעולם - הגילוי חודר ונעשה מציאות אחת עם העולם ופועל בעולם ומשנה את גדריו. וממילא נהיה "שינוי מנהגו של עולם".

ימות המשיח בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – דירה בתחתונים

אדמו"ר הזקן כותב בספרו התניא כי ימות המשיח, אינם רק תקופה של תשלום שכר כהדעה הרווחת, אלא הם גם השלמתו של תהליך רוחני המתרחש בעולם, ולכן הם הסיבה והמטרה שלשמה נברא העולם. וכך הוא כותב:

ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלמות בריאת עולם-הזה, שלכך נברא מתחילתו

— תניא פרק ל"ו

המאמר התלמודי[25]: "אמר רבי יוחנן לא נברא העולם אלא למשיח". יכול להוות כמקור קדום יותר לרעיון זה.

התהליך המוביל לימות המשיח, מסביר אדמו"ר הזקן, הוא הדרגתי כשהעולם שלנו, החומרי, בו שוררת חשיכה רוחנית הגורמת לחוסר הרגשתו ה'בייתית' כביכול של הבורא, יותאם להיות 'דירה' הראויה לכך שישכון בה האלוקים, כבעולם העליון-רוחני שכל המלאכים והנשמות הקיימים שם מכירים במציאות האלוקית ומתנהגים כפי רצון האלוקים, לכן שם הוא מרגיש 'בבית' כיון שאין אף אחד הפועל נגד רצונו.

חשיבות המצוות לעומת התורה בימות המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזמן הגלות נקבע בתלמוד כי לימוד התורה חשוב יותר מאשר קיום מצוה במקום שהמצוה אינה מוטלת עליו בדווקא והיא נעשית על ידי אחרים: "וכבר היו רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית-נתזה בלוד. נשאלה שאלה זו בפניהם: תלמוד [תורה] גדול או מעשה [המצוות] גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. נענה ר"ע ואמר: תלמוד גדול. שנו כולם ואמרו: תלמוד גדול - שמביא לידי מעשה". כלומר: התלמוד הוא החשוב, כי בלעדיו לא נדע כיצד לקיים את המצוות.

אדמו"ר הזקן מחדש כי "כל זה הוא עכשיו דווקא. אבל לעתיד לבוא יהיה בהפך - שהמצוות יהיו גבוהים מן התורה ויהיה מעשה גדול מן התלמוד". הביאור על השינוי שיתחולל עמוק וארוך, וזו תמציתו: לימוד התורה וקיום המצוות נועדו לחבר את האדם אל הרצון והחכמה האלוקיים. כשאדם למד תורה הוא מתחבר אל הקדושה בשכלו ובכוח הבנתו, וכשאדם מקיים מצוות - התחברותו בכוח עשייתו.

כוח ההבנה הינו כוח פנימי וערכי הרבה יותר מכוח העשייה, ולכן כאשר דרכו מתחבר האדם אל הקדושה -החיבור עמוק וגבוה יותר. זו המשמעות הפנימית של הקביעה "תלמוד גדול": הלימוד פועל חיבור וקשר חשוב ונעלה יותר. אלא שלעתיד-לבוא תתגלה הדרגה הנפשית המניעה את היהודי לבצע מצוות בקבלת עול מוחלטת, דרגה שהנה פנימית יותר מאשר כוח ההבנה. כי התנועה הנפשית לציית ללא עוררין ובדקדקנות לכל צו אלוקי, גם מבלי להבין את ההיגיון שבו - נובעת מהיותה של עצם הנשמה היהודית מחוברת אל הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו ברמה ייחודית נפלאה, שאין דומה לה. כיום, אמנם, נסתרת הדבקות הזו ונעלמת - אך לעתיד לבוא היא תתגלה במלוא יפעתה, ואז תועלה על נס חשיבותו של ה"מעשה", למעלה מן ה"תלמוד".

הבנת התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבנת התורה בימות המשיח תהיה תלויה גם כן ברמות. זאת מוכיח הרבי מכך שנאמר על העתיד-לבוא: "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיה לא, לג) מוכח, שגם אז יהיו כאלה שייקראו "קטנים" בידיעה וכאלה שייקראו "גדולים".

אלא שכמובן, ה"קטנים" ייקראו כך רק יחסית לגדולים של אז. אולם ביחס לתלמידי-החכמים של היום, גם אלה הקטנים ביותר - יהיו הם "גדולים" מאין כמותם, כי אז ינסקו גם היהודים הפשוטים ביותר לרמות ידיעה עצומות בתורה.

(דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר במסכת שבת (ג, ב), כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון "קטנים" מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם).

אמנם יש מקום להקשות מחלקו הראשון של הפסוק הנזכר: "לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו" - מה שאומר, שכולם ידעו את התורה היטב ולא יזדקקו איש לעזרת רעהו

משיב על כך הרבי, שרק "אותו" - את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו - כולם ישיגו ויכירו במידה שווה. אולם בכלל-הידיעה בתורה אכן יהיו קטנים וגדולים, והקטנים יזדקקו להיעזר בגדולים. באופן נוסף מסביר הרבי שבדרגות נמוכות בידיעת השם בימות המשיח לא יצטרכו ללימוד מאחר אך בשביל להתעלות לדרגות גבוהות יותר יעזרו בסיוע מהרב.

בעניין הסיוע והעזרה בהבנת התורה, מעניין לציין מסקנה של הרבי בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל, על בסיס דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ: "רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח". דברים שעולה מהם, כי יכולות להיות דקויות-הבנה אמיתיות בחיבוריהם של גדולי-ישראל, שהמחברים עצמם לא מודעים להן, ואחרים, גדולים מהם, יחדשו להם אותן! וכמו, לדוגמה, שבתורה שבכתב ישנם עניינים שעל הבנתם אפילו משה רבינו עצמו צריך להיעזר בקדוש-ברוך-הוא. עובדה זו מקשר הרבי לכך שמשיח ילמד תורה את כל עם ישראל ומשה והאבות בכללם[26].

מתכונת הלימוד בימות המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תורתו של משיח

מתכונת הלימוד בימות המשיח תהיה שונה מהלימוד בזמן הגלות, העיניים הגשמיות יזדככו ויקלטו את הרעיונות השכליים בראיה, כך יתקצר זמן הלימוד במידה דרסטית וכלל הלומדים מפי מלך המשיח יוכלו ללמוד בבת אחת את החומר הנלמד באחידות.

עדות ללימוד בעבר כזה סופרה על ידי האריז"ל, ארע לו בשבת אחת שבמשך זמן שינה של חצי שעה קיבל מלמעלה סודות תורה עליונים שמשך הזמן הדרוש לגלותם בדיבור או בכתב הוא שישים או שמונים שנה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מנחם זיגלבוים, ‏להאמין באמת שהגאולה תתרחש היום, שבועון בית משיח, גיליון 1356 עמוד 14-18 (תשפ"ג) קישור לשבועון בית משיח

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
גאולה ומשיח
גאולה ומשיח בזמן הגלות אתחלתא דגאולה • בחזקת משיח • גלות • האמונה בביאת המשיח • הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח • התנוצצות הגאולה • השיחה הידועה • השליחות היחידה • לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה • מלחמת גוג ומגוג • עקבתא דמשיחא • ציפייה לגאולה • קץ הגלות
מגלות לגאולה הבאת המשיח • בשורת הגאולה • טעימה מהגאולה בדורנו • לחיות גאולה • מלכות שבתפארת • משיח בן יוסף • ניצוץ משיח • סיום עבודת הגלות • עבודת הגלות • צחצוח הכפתורים • פרסום גאולה ומשיח • חמורו של משיח • שופרו של משיח • וארו עם ענני שמיא
לעתיד לבוא ימות המשיח • נ' אלפים יובלות • עולם הבא • תחיית המתים • כבר היה לעולמים • גילוי אלקות לעתיד לבוא • השירה העשירית • המנין העשירי • ביטול והפיכת הרע לעתיד לבא
תורה ומצוות לעתיד לבוא מצוות בטלות לעתיד לבוא • תורה חדשה מאתי תצא • תורתו של משיח • הברכות בראיית פני משיח • ביטול המועדים לעתיד לבוא • ביטול הצומות לעתיד לבוא • עיר מקלט • עתיד חזיר להטהר • התפילה בימות המשיח • ההלכה בימות המשיח
יעודי הגאולה אבן מקיר תזעק • אומות העולם בזמן הגאולה • אריסטון • ארץ ישראל בגאולה • בית המקדש השלישי • בקיעת הנהר • ואולך אתכם קוממיות (גובה האדם בגאולה) • ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה • וגר זאב עם כבש • והיה אור הלבנה כאור החמה • וכתתו חרבותם לאתים • ושמתי כדכד שמשותיך • חיים נצחיים (בלע המוות) • ריפוי החולים בגאולה • מעדנים מצויין כעפר • מהירות הצמיחה • מהירות הילודה • סעודת שור הבר והלווייתן • עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים • עתידין אילני סרק שיתנו פירות • עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל • קיבוץ גלויות • תחיית המתים
מלך המשיח אדון (משיח) • בר כוזיבא • האמונה בביאת המשיח • חיים נצחיים במלך המשיח • מורח ודאין • מידותיו של מלך המשיח • מינוי מלך המשיח • מלכות בית דוד • מלכותו של מלך המשיח • משיח בן יוסף • משיח שבכל דור • ניצוץ משיח • תורתו של משיח
התגלות מלך המשיח אוירו של משיח • אורו של משיח (מושג) • אליהו הנביא • בחזקת משיח • הברכות בראיית פני משיח • מינוי מלך המשיח • משיח ודאי • נכסה וחוזר ונגלה • שנה שמלך המשיח נגלה בה
הרבי כמלך המשיח ארמון למלך המשיח • יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד • פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח • לוחם מלחמות ה'

הערות שוליים

  1. ↑ עיין פסחים ה, א; מגילה יב, א; סנהדרין צח, ב ועוד בכמ"ק.
  2. ↑ רש"י סנהדרין צז א דיבור המתחיל ושני אלפים, עיין שם בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'.
  3. ↑ עיין רמב"ם שם, והוסיף: לממשלה הראשונה (ע"פ מיכה ד ח).
  4. ↑ ראה באריכות לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 ואילך.
  5. ↑ להביאור ראו מצוות בטלות לעתיד לבוא. ועוד.
  6. ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.
  7. ↑ משום שבתקופה הראשונה של ימות המשיח לא יהיה שינוי בטבע העולם ותחיית המתים היא שינוי, לכן מעמד התחייה ייתקיים רק כחלק ושלב בתקופה הב' דימות המשיח, ראו להלן בפיסקא 'שתי תקופות'.
  8. ↑ עזרא ב סג.
  9. ↑ סוטה מח ב. ועי' תנחומא ויחי ג, על ארץ ישראל שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, וכעל ידי זה פסיקתא רבתי פ"א וירושלמי כלאיים פ"ט ה"ג. ועי' יד רמ"ה סנהדרין צ א על תחיית המתים שבימות המשיח, ובאגרתו לחכמי לוניל, נדפס בסנהדרי גדולה הוצ' מכון הרי פישל, חלק א' סימן קסו. וע"ע תחיית המתים.
  10. ↑ עי' פסחים נ א: אבל לעולם הבא כו'; כתובות קיא ב: לא כעולם הזה עולם הבא כו' וב"ב קכב א: חלוקה של עולם הבא, ולהלן ציון 195. ועי' רש"י סנהדרין קי ב ד"ה תנו רבנן לעולם הבא היינו ימות המשיח.
  11. ↑ עי' ברכות יב ב: ימי חייך העולם הזה כו', הובא להלן ציון 234, ושבת סג א וש"נ: אין בין עולם הזה לימות המשיח כו', הובא להלן ציון 49.
  12. ↑ עי' ברכות לד ב ושבת סג א: אבל לעולם הבא כו', הובא להלן ציון 38. ועי' פסחים סח א וסנהדרין צא ב: כאן לימות המשיח כאן לעולם הבא, וזבחים קיח ב: אלו ימות המשיח כו' זה העולם הבא, וערכין יג ב: כנור של ימות המשיח שמונה נימין כו' ושל עולם הבא עשר כו', ועוד.
  13. ↑ עי' מכילתא בא פט"ז וירושלמי ברכות סוף פ"א שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא, והכוונה לימות המשיח.
  14. ↑ שכן דרשו: "אהבתי כי ישמע ה' את קולי"(תהלים קטז א.) - לימות המשיח; "אלי אתה ואודך" (שם קיט כח). לעתיד לבוא. - ירושלמי שם פ"ב ה"ד. ועי' שבת קיג ב: "ותשבע" - לימות המשיח; "ותותר" - לעתיד לבוא.
  15. ↑ רמב"ם הלכות מלכים י"ב א-ב.
  16. ↑ ויקרא כו, ו.
  17. ↑ ישעיהו יא, ט
  18. ↑ ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק י"ב הלכה ה'.
  19. ↑ ישעיה, פי"א, פס' ט.
  20. ↑ לקו"ש חכ"ז בחוקותי סי"ג
  21. ↑ הדרן על הרמב"ם תנש"א
  22. ↑ הדרן על הרמב"ם ה'תשמ"ט ס"ה, הדרן על הרמב"ם ה'תנש"א ס"ט
  23. ↑ מאמר "פדה בשלום" תשמ"א.
  24. ↑ "והיה עקב תשמעון" תשכ"ז.
  25. ↑ מסכת סנהדרין דף צח עמ' ב'.
  26. ↑ כהנ"ל על פי הדרן על הרמב"ם תשמ"ט
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ימות_המשיח&oldid=721710"