שמואל נוטיק: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (73 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''שמואל נוטיק''' (מכונה '''שמואל קריסלַבֶר''') | {{מפנה|שמואל נוטיק|שליח בקניה|שמואל מרדכי נוטיק}} | ||
הרב '''שמואל נוטיק''' (מכונה '''שמואל קריסלַבֶר''') (? [[תר"נ]] - [[ה' בשבט]] [[תש"ט]]) היה מגאוני חסידי חב"ד, מחשובי רבני חב"ד, [[בעל שמועה]] ובוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שבליובאוויטש, ורב העיירה [[קפוסט]]. | |||
במשך כל חייו פעל במסירות נפש, הוגלה פעמיים ונפטר בהיותו בגלות במחנה עבודה בקרגנדה קזחסטן. | |||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[עיירה]] [[קריסלבה]] ב[[יום הכיפורים]] בשנת [[תר"נ]], לאביו הרב אברהם זרח. אביו שהיה מחסידי חב"ד, קרא לו שמואל על שם [[אדמו"ר המהר"ש]] שהסתלק שבע שנים קודם לידתו. משפחתו, התגוררה ב[[עיירה]] קריסלבה שב[[לטביה]], בה גרו כארבעת אלפים איש כרבע מתוכם יהודים. | |||
===שנות צעירותו=== | |||
בילדותו למד ב'חדר' בעיירת מגוריו, וכבר אז ניבטו כישרונותיו הברוכים. מכיוון שאביו ר' אברהם זרח לא הסתפק בלימודיו ב'חדר' המקומי, שלחו בגיל 11 ללמוד בישיבה קטנה בעיר דווינסק הסמוכה, שם למד אצל הרב [[יהושע ארש]] מחשובי חסידי חב"ד ב[[דווינסק]]. | |||
כשהגיע זמנו להתייצב לשירות הצבאי, נכנס ל | לאחר חג הפסח [[תרס"ד]] בהיותו בן 14, הגיע ל[[ליובאוויטש]] ולאחר שעבר את הבחינות בהצלחה, התקבל לישיבת [[תומכי תמימים דוקשיץ]]. לאחר תקופה עבר ללמוד בסניף [[תומכי תמימים הורודישץ]] ושנה לאחר מכן עבר ללמוד ב"[[זאל]]" שבליובאוויטש, דבר שמלמד על בגרותו הנפשית והלימודית כבר בגיל צעיר. | ||
כשהגיע זמנו להתייצב לשירות הצבאי, נכנס ל[[יחידות]] אל [[אדמו"ר הרש"ב]] כדי לקבל עצתו וברכתו. אמר לו הרבי: "במקום לשרת בצבא הרוסי במשך ארבע שנים, תלמד את הש"ס בארבע שנים!", ר' שמואל קיבל על עצמו את ההוראה, והרבי בירכו. | |||
ר' שמואל התייצב בלשכת הגיוס כשהוא בטוח בברכת הרבי, ואכן עד מהרה קיבל את תעודת הפטור המיוחלת. | ר' שמואל התייצב בלשכת הגיוס כשהוא בטוח בברכת הרבי, ואכן עד מהרה קיבל את תעודת הפטור המיוחלת. | ||
במשך כמה שנים השקיע עצמו בלימודי | במשך כמה שנים השקיע עצמו בלימודי ה[[גמרא]] ומפרשיה, ולאחר מכן החל ללמוד [[שולחן ערוך]] על מנת לקבל [[סמיכה]] ל[[רב|רבנות]]. לאחר יגיעה והתמדה הוסמך לרבנות על ידי גדולי הרבנים באזור ליובאוויטש. | ||
במשך 12 שנים למד בישיבת ליובאוויטש וסניפיה, עד שהקים בית בישראל. בשנת תרע"ו נשא לאישה את מרת מרים, בתו של הרב דובער אביגיל | במשך 12 שנים למד בישיבת ליובאוויטש וסניפיה, עד שהקים בית בישראל. בשנת [[תרע"ו]] [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת מרים, בתו של הרב דובער אביגיל רבה של ה[[עיירה]] דוקשט שב[[ליטא]] ומחשובי רבני מחוז וילנה. | ||
לאחר חתונתו הציעו לו את משרת הרבנות בביעלוגורוד, אך הדבר לא יצא לפועל, כנראה בגלל מלחמת העולם הראשונה | לאחר חתונתו הציעו לו את משרת הרבנות בביעלוגורוד, אך הדבר לא יצא לפועל, כנראה בגלל [[מלחמת העולם הראשונה]] שהייתה בעיצומה והמהפכה הבולשביקית שפרצה לאחר מכן. | ||
באותם ימים כתב אדמו"ר הרש"ב בעבורו מכתב המלצה: "וראוי ונכון שיקבלו לרב את ידידינו מבחר תלמידינו הר"ר שמואל נאטקין מקראסלאווא, ובעזרתו יתברך יפיקו רצון מאיתו בכל פרט. ויתן השי"ת שיהיה בהצלחה ברוחניות וגשמיות". | באותם ימים כתב [[אדמו"ר הרש"ב]] בעבורו מכתב המלצה: "וראוי ונכון שיקבלו לרב את ידידינו מבחר תלמידינו הר"ר שמואל נאטקין מקראסלאווא, ובעזרתו יתברך יפיקו רצון מאיתו בכל פרט. ויתן השי"ת שיהיה בהצלחה ברוחניות וגשמיות". | ||
מכיוון שהצעת הרבנות כאמור לא באה אל הפועל, נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לכהן כ[[משפיע]] בעיר [[אורשא]] בה גרו משפחות חסידים רבות. | מכיוון שהצעת הרבנות כאמור לא באה אל הפועל, נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לכהן כ[[משפיע]] בעיר [[אורשא]] בה גרו משפחות חסידים רבות. | ||
בשנת תרע"ט נתמנה לרב | בשנת [[תרע"ט]] נתמנה לרב ה[[עיירה]] [[קפוסט]] שבביילורוסיה. לצד תפקידו זה, שימש גם כשוחט. | ||
הרב נוטיק לא שלח את ילדיו לבית הספר הגוי, וכפי | הרב נוטיק לא שלח את ילדיו לבית הספר הגוי, וכפי שסיפר במכתב: | ||
" | "מכריחים אותי למסור את בניי שיחיו לבית הספר להעבירם מן דת ישראל חס ושלום. כי הנה יש לי שני בנים. האחד בן י"ג שנה והב' בן י"א שנה, ואני לומד עמהם תמיד ואני מחנך אותם ביהדות, ומעולם לא מסרתי אותם לבית הספר כי שם מלמדים את הילדים להיות מינים ואפיקורסים ולשנוא את עם ישראל, והכול מוסרים את ילדיהם לבית הספר, כי חוק הממשלה הוא שהכול צריכים למסור ואני לא מסרתי אותם מעולם. ומזה אנו תמיד בפחדים גדולים של סכנת נפשות חס ושלום. | ||
כי מי שאינו מוסר את בניו לבית הספר על פי רצון הממשלה - שיהיו בלתי בעלי דת, ואדרבה שוחקים ומלעיגים מהדת ומבעלי הדת - נחשב מורד בממשלה. וכל הרדיפות שרודפים אותי הוא הכול בשביל זה, ואני בסכנה גדולה חס ושלום. | כי מי שאינו מוסר את בניו לבית הספר על פי רצון הממשלה - שיהיו בלתי בעלי דת, ואדרבה שוחקים ומלעיגים מהדת ומבעלי הדת - נחשב מורד בממשלה. וכל הרדיפות שרודפים אותי הוא הכול בשביל זה, ואני בסכנה גדולה חס ושלום. | ||
| שורה 33: | שורה 37: | ||
ותמיד אני צפוי לסכנת תפיסה במאסר חס ושלום מפני המיסים הגדולים שמטילים עלי תמיד ואין בגדר לשלם כלל, ובעד זה תופסים במאסר כי ידוע דרכם. וגם לסכנה יותר גדולה מזה אני צפוי חס ושלום, מפני ילדי שיחיו מה שאינני מוסר אותם לבית הספר ואני מלמד אותם תורה ויהדות, וזה נחשב בעיניהם ממש כמי שמאגד אגודות מורדים בממשלה. | ותמיד אני צפוי לסכנת תפיסה במאסר חס ושלום מפני המיסים הגדולים שמטילים עלי תמיד ואין בגדר לשלם כלל, ובעד זה תופסים במאסר כי ידוע דרכם. וגם לסכנה יותר גדולה מזה אני צפוי חס ושלום, מפני ילדי שיחיו מה שאינני מוסר אותם לבית הספר ואני מלמד אותם תורה ויהדות, וזה נחשב בעיניהם ממש כמי שמאגד אגודות מורדים בממשלה. | ||
וכבר התרו בי כמה פעמים שאמסור את בניי לבית הספר, אני משים נפשי בכפי | וכבר התרו בי כמה פעמים שאמסור את בניי לבית הספר, אני משים נפשי בכפי - ואינני מוסר אותם, והשי"ת יודע מה יהיה וצריך [[רחמים]] רבים, ולכן מוכרחים אנחנו לברוח מכאן". | ||
==רדיפות == | ==רדיפות == | ||
| שורה 39: | שורה 43: | ||
בעקבות רדיפות הקומוניסטים הרב נוטיק הפך להיות מושלל זכויות. הוא הוכרח לצאת ולחטוב עצים ביער. במקביל הוטלו עליו מיסים גדולים בעוד שמקור הכנסה לא היה לו. | בעקבות רדיפות הקומוניסטים הרב נוטיק הפך להיות מושלל זכויות. הוא הוכרח לצאת ולחטוב עצים ביער. במקביל הוטלו עליו מיסים גדולים בעוד שמקור הכנסה לא היה לו. | ||
הוא הבין כי לא לאורך ימים יוכל לשרוד, ועל כן החליט בלית ברירה לעזוב את תפקידו ולעלות לארץ הקודש עם בני משפחתו. | הוא הבין כי לא לאורך ימים יוכל לשרוד, ועל כן החליט בלית ברירה לעזוב את תפקידו ולעלות לארץ הקודש עם בני משפחתו. לאחר מאמצים רבים, הצליח הרב נוטיק לקנות כרטיס נסיעה אחד. | ||
לאחר מאמצים רבים, הצליח הרב נוטיק לקנות כרטיס נסיעה אחד. | |||
==המאסר והשחרור== | ==המאסר והשחרור== | ||
באחת השבתות בשנת תרצ"ה, הגיעו אנשי המשטרה החשאית לביתו של הרב נוטיק, ולאחר חיפוש ממושך ודקדקני שערכו בביתו, הודיעו לו על מעצרו. הוא הועבר למשרדי המשטרה | באחת השבתות בשנת תרצ"ה, הגיעו אנשי [[המשטרה החשאית]] לביתו של הרב נוטיק, ולאחר חיפוש ממושך ודקדקני שערכו בביתו, הודיעו לו על מעצרו. הוא הועבר למשרדי המשטרה ב[[עיירה]], משם הועבר אל מרכז הנ.ק.ו.ד במינסק. | ||
לאחר תקופה של עינויים וסבל, נערך לו "משפט" על ידי שלושה פקידים שכונו 'טרויקה', והם שהחליטו בתוך רגעים ספורים: חמש שנות גלות במחנה עבודה בקזחסטן. | לאחר תקופה של עינויים וסבל, נערך לו "משפט" על ידי שלושה פקידים שכונו 'טרויקה', והם שהחליטו בתוך רגעים ספורים: חמש שנות גלות במחנה עבודה בקזחסטן. זמן קצר לאחר מכן, הועלה הרב נוטיק על רכבת אסירים. | ||
זמן קצר לאחר מכן, הועלה הרב נוטיק על רכבת אסירים. | |||
בזמן הגלות הקפיד על קלה כחמורה, למרות הקשיים הגדולים שעמדו בדרכו. גם את זקנו החל שוב לגדל למרות הסכנה הכרוכה בדבר. | בזמן הגלות הקפיד על קלה כחמורה, למרות הקשיים הגדולים שעמדו בדרכו. גם את זקנו החל שוב לגדל למרות הסכנה הכרוכה בדבר. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
בתום חמש השנים, בשנת ת"ש, שוחרר לחופשי. הוא יצא לדרכו ברכבות עד שהגיע למז'ייעסק שבפרברי מוסקבה, שם התגוררו אשתו ושתי בנותיו. | בתום חמש השנים, בשנת ת"ש, שוחרר לחופשי. הוא יצא לדרכו ברכבות עד שהגיע למז'ייעסק שבפרברי מוסקבה, שם התגוררו אשתו ושתי בנותיו. | ||
==מלחמת העולם | ==מלחמת העולם השנייה== | ||
כאשר הגרמנים ימ"ש פלשו לרוסיה, נאלצה משפחת נוטיק לעזוב את מוסקבה לאחר שהרוסים חששו שהאסירים לשעבר ישתפו פעולה עם הכובשים. בתוהו ובוהו שנוצר, ארע והרב נוטיק נפרד מרעייתו ובנותיו לזמן קצר ולאחר מכן לא מצאם. כאשר ניסה לברר להיכן נסעו, כל מאמציו היו לשווא. | כאשר הגרמנים ימ"ש פלשו לרוסיה, נאלצה משפחת נוטיק לעזוב את [[מוסקבה]] לאחר שהרוסים חששו שהאסירים לשעבר ישתפו פעולה עם הכובשים. בתוהו ובוהו שנוצר, ארע והרב נוטיק נפרד מרעייתו ובנותיו לזמן קצר ולאחר מכן לא מצאם. כאשר ניסה לברר להיכן נסעו, כל מאמציו היו לשווא. | ||
בצר לו, המשיך לבדו את הנסיעה רבת-התלאות עד שהגיע לכותאיסי שבגרוזיה. לאחר מאמצים רבים נודע לו היכן מצויות האישה והבנות. הוא שלח להם הודעה על מקומו, והמשפחה חזרה והתאחדה. | בצר לו, המשיך לבדו את הנסיעה רבת-התלאות עד שהגיע לכותאיסי שבגרוזיה. לאחר מאמצים רבים נודע לו היכן מצויות האישה והבנות. הוא שלח להם הודעה על מקומו, והמשפחה חזרה והתאחדה. | ||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
תקופה קצרה לאחר תום המלחמה, העתיק הרב נוטיק את מקום מגוריו, והשתקע ב[[סמרקנד]]. | תקופה קצרה לאחר תום המלחמה, העתיק הרב נוטיק את מקום מגוריו, והשתקע ב[[סמרקנד]]. | ||
ב[[סמרקנד]] המשיך בהפצת התורה שלו בלמדו את התמימים [[תומכי תמימים סמרקנד|בישיבת תומכי תמימים]] שהוקמה שם בזמן המלחמה. | |||
==ניסיון בריחה== | ==ניסיון בריחה== | ||
משפחת נוטיק ניסתה לברוח | משפחת נוטיק ניסתה לברוח מ[[רוסיה]] דרך העיר לבוב. הרב נוטיק היה אמור לנסוע ברכבת הפליטים שיצאה לדרכה ביום ט' בטבת ושהצליחה לעבור את הגבול, אולם מסיבות שונות לא הצליח לעלות עליה. כעבור חודש החליט אפוא להצטרף ל[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטרפס]], ולצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד והם: | ||
הרב שמואל נוטיק רעייתו ובתו, ר' [[מענדל פוטרפאס]], ר' [[יוסף גרינברג]], האחים ר' [[אברהם גורביץ]] ור' [[שמואל גורביץ]]. השלושה האחרונים היו לצורך הבריחה "בנים" של הרב שמואל נוטיק{{הערה|ארבעה חסידים ע' 98}}. | |||
מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים | מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של ה[[ק.ג.ב.]] והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם{{הערה|מפי ר' [[בערל ריקמן]], ארבעה חסידים ע' 99}}. המעצרים תועדו בתזכיר סודי שנחשף על ידי חב"ד אורג: "נעצר באותה רכבת עם פוטרפס גם שמואל נוטיק, בעבר מורה חסידי אהוב בישיבות המחתרות של חב"ד ברחבי ברית המועצות, שנספה בגולאג בראשית תש"ט"{{הערה|התזכיר שנחשף בחב"ד אורג מתורגם בחב"ד און ליין: [https://col.org.il/news/140633 תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס]}}. | ||
העצורים ובהם הרב נוטיק, רעייתו ובתו מרת שרה פרומא, הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו הואשמו בניהול פשע מאורגן, בבגידה במולדת, בזיוף מסמכים ועוד. הרב נוטיק נשלח לעשר שנות גלות עם עבודת פרך. | העצורים ובהם הרב נוטיק, רעייתו ובתו מרת שרה פרומא, הועברו למטה [[המשטרה החשאית]] בלבוב. לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו הואשמו בניהול פשע מאורגן, בבגידה במולדת, בזיוף מסמכים ועוד. הרב נוטיק נשלח לעשר שנות גלות עם עבודת פרך{{הערה|ארבעה חסידים ע' 100-101 ושם עוד פרטים רבים על המאסרים והחקירות. בתחילה עצורי הברחה זו והעצורים מאותה תקופה שהו במטה המשטרה החשאית בלבוב, בהמשך חלקם הועברו לחרקוב}}. | ||
הרב נוטיק ורעייתו נשלחו שוב לקרגנדה, שם סבלו מעבודה מפרכת, קור ומחלות בלתי פוסקים. ר' שמואל במחנה גברים, ומרת מרים במרחק 41 ק"מ ממנו במחנה נשים. | הרב נוטיק ורעייתו נשלחו שוב לקרגנדה, שם סבלו מעבודה מפרכת, קור ומחלות בלתי פוסקים. ר' שמואל במחנה גברים, ומרת מרים במרחק 41 ק"מ ממנו במחנה נשים. | ||
| שורה 79: | שורה 80: | ||
==פטירתו בגלות== | ==פטירתו בגלות== | ||
במשך שנתיים ימים סבל הרב נוטיק במחנה העבודה, עד שבשנת [[תש"ט]] חלה בצהבת קשה. תקופה מסוימת נראה כי הצליח להתגבר על המחלה, אולם לדאבון לב, זמן קצר לאחר מכן, חזרה אליו המחלה המסוכנת, והפעם ביתר שאת. מצבו הידרדר במהירות, עד שהשיב נשמתו לבוראה מתוך ייסורים קשים ביום ה' בשבט תש"ט והוא בן 59 שנים בלבד. השם יקום דמו. | במשך שנתיים ימים סבל הרב נוטיק במחנה העבודה, עד שבשנת [[תש"ט]] חלה בצהבת קשה. תקופה מסוימת נראה כי הצליח להתגבר על המחלה, אולם לדאבון לב, זמן קצר לאחר מכן, חזרה אליו המחלה המסוכנת, והפעם ביתר שאת. מצבו הידרדר במהירות, עד שהשיב נשמתו לבוראה מתוך ייסורים קשים ביום [[ה' בשבט]] [[תש"ט]] והוא בן 59 שנים בלבד. השם יקום דמו. | ||
==משפחתו== | |||
*בנו, הרב [[יעקב נוטיק]] - [[משפיע]] אנ"ש ב[[נחלת הר חב"ד]] | |||
*בנו, הרב [[שלום בער נוטיק]] ("שלום בער הגדול") - מחשובי אנ"ש ב[[פריז]] | |||
*בתו מרת רחל - נפטרה כ"ו שבט תשע"ז -, אשת הרב שלום דב בער סלוין - [[תל אביב]] | |||
*בתו, מרת שרה פרומה, אשת הרב [[מאיר יוניק]] - [[מונטריאול]]. בסוף ימיהם עברו לגור אצל בנם בערק'ה יוניק ב[[קראון הייטס]]. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* '''[[ארבעה חסידים]]''' | * '''[[ארבעה חסידים]]''' - קורות חייהם של ארבעה מחשובי חסידי [[חב"ד]], ובהם הרב שמואל נוטיק, [[שניאור זלמן ברגר]], [[תשס"ד]]. | ||
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wilshanski-Rosenblat%20-%20Tammuz%2012%2C%205770.pdf '''מהו יהודי'''] - יומן שנכתב על ידי הרב [[רפאל וילשנסקי]] בתקופת לימודיו אצל ר' שמואל בישיבה בכותאיס בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] {{PDF}} עמוד 98 ואילך | |||
* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ה | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2153 על הרב שמואל נוטיק מתוך שבועון בית משיח 513] | *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2153 על הרב שמואל נוטיק מתוך שבועון בית משיח 513] {{קישור שבור|ט"ו בתמוז תשפ"ג}} | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Notik%2C%20Reb%20Shmuel.pdf נסיון עליתו לארץ הקודש]''', חלופת המכתבים שלו עם הרבנות הראשית | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | {{מיון רגיל:נוטיק, שמואל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:משפחת נוטיק]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]] | |||
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:08, 4 בפברואר 2024
המונח "שמואל נוטיק" מפנה לכאן. לערך העוסק בשליח בקניה, ראו שמואל מרדכי נוטיק.
הרב שמואל נוטיק (מכונה שמואל קריסלַבֶר) (? תר"נ - ה' בשבט תש"ט) היה מגאוני חסידי חב"ד, מחשובי רבני חב"ד, בעל שמועה ובוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שבליובאוויטש, ורב העיירה קפוסט.
במשך כל חייו פעל במסירות נפש, הוגלה פעמיים ונפטר בהיותו בגלות במחנה עבודה בקרגנדה קזחסטן.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה קריסלבה ביום הכיפורים בשנת תר"נ, לאביו הרב אברהם זרח. אביו שהיה מחסידי חב"ד, קרא לו שמואל על שם אדמו"ר המהר"ש שהסתלק שבע שנים קודם לידתו. משפחתו, התגוררה בעיירה קריסלבה שבלטביה, בה גרו כארבעת אלפים איש כרבע מתוכם יהודים.
שנות צעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בילדותו למד ב'חדר' בעיירת מגוריו, וכבר אז ניבטו כישרונותיו הברוכים. מכיוון שאביו ר' אברהם זרח לא הסתפק בלימודיו ב'חדר' המקומי, שלחו בגיל 11 ללמוד בישיבה קטנה בעיר דווינסק הסמוכה, שם למד אצל הרב יהושע ארש מחשובי חסידי חב"ד בדווינסק.
לאחר חג הפסח תרס"ד בהיותו בן 14, הגיע לליובאוויטש ולאחר שעבר את הבחינות בהצלחה, התקבל לישיבת תומכי תמימים דוקשיץ. לאחר תקופה עבר ללמוד בסניף תומכי תמימים הורודישץ ושנה לאחר מכן עבר ללמוד ב"זאל" שבליובאוויטש, דבר שמלמד על בגרותו הנפשית והלימודית כבר בגיל צעיר.
כשהגיע זמנו להתייצב לשירות הצבאי, נכנס ליחידות אל אדמו"ר הרש"ב כדי לקבל עצתו וברכתו. אמר לו הרבי: "במקום לשרת בצבא הרוסי במשך ארבע שנים, תלמד את הש"ס בארבע שנים!", ר' שמואל קיבל על עצמו את ההוראה, והרבי בירכו.
ר' שמואל התייצב בלשכת הגיוס כשהוא בטוח בברכת הרבי, ואכן עד מהרה קיבל את תעודת הפטור המיוחלת.
במשך כמה שנים השקיע עצמו בלימודי הגמרא ומפרשיה, ולאחר מכן החל ללמוד שולחן ערוך על מנת לקבל סמיכה לרבנות. לאחר יגיעה והתמדה הוסמך לרבנות על ידי גדולי הרבנים באזור ליובאוויטש.
במשך 12 שנים למד בישיבת ליובאוויטש וסניפיה, עד שהקים בית בישראל. בשנת תרע"ו נשא לאישה את מרת מרים, בתו של הרב דובער אביגיל רבה של העיירה דוקשט שבליטא ומחשובי רבני מחוז וילנה.
לאחר חתונתו הציעו לו את משרת הרבנות בביעלוגורוד, אך הדבר לא יצא לפועל, כנראה בגלל מלחמת העולם הראשונה שהייתה בעיצומה והמהפכה הבולשביקית שפרצה לאחר מכן.
באותם ימים כתב אדמו"ר הרש"ב בעבורו מכתב המלצה: "וראוי ונכון שיקבלו לרב את ידידינו מבחר תלמידינו הר"ר שמואל נאטקין מקראסלאווא, ובעזרתו יתברך יפיקו רצון מאיתו בכל פרט. ויתן השי"ת שיהיה בהצלחה ברוחניות וגשמיות".
מכיוון שהצעת הרבנות כאמור לא באה אל הפועל, נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לכהן כמשפיע בעיר אורשא בה גרו משפחות חסידים רבות.
בשנת תרע"ט נתמנה לרב העיירה קפוסט שבביילורוסיה. לצד תפקידו זה, שימש גם כשוחט.
הרב נוטיק לא שלח את ילדיו לבית הספר הגוי, וכפי שסיפר במכתב:
"מכריחים אותי למסור את בניי שיחיו לבית הספר להעבירם מן דת ישראל חס ושלום. כי הנה יש לי שני בנים. האחד בן י"ג שנה והב' בן י"א שנה, ואני לומד עמהם תמיד ואני מחנך אותם ביהדות, ומעולם לא מסרתי אותם לבית הספר כי שם מלמדים את הילדים להיות מינים ואפיקורסים ולשנוא את עם ישראל, והכול מוסרים את ילדיהם לבית הספר, כי חוק הממשלה הוא שהכול צריכים למסור ואני לא מסרתי אותם מעולם. ומזה אנו תמיד בפחדים גדולים של סכנת נפשות חס ושלום.
כי מי שאינו מוסר את בניו לבית הספר על פי רצון הממשלה - שיהיו בלתי בעלי דת, ואדרבה שוחקים ומלעיגים מהדת ומבעלי הדת - נחשב מורד בממשלה. וכל הרדיפות שרודפים אותי הוא הכול בשביל זה, ואני בסכנה גדולה חס ושלום.
ותמיד אני צפוי לסכנת תפיסה במאסר חס ושלום מפני המיסים הגדולים שמטילים עלי תמיד ואין בגדר לשלם כלל, ובעד זה תופסים במאסר כי ידוע דרכם. וגם לסכנה יותר גדולה מזה אני צפוי חס ושלום, מפני ילדי שיחיו מה שאינני מוסר אותם לבית הספר ואני מלמד אותם תורה ויהדות, וזה נחשב בעיניהם ממש כמי שמאגד אגודות מורדים בממשלה.
וכבר התרו בי כמה פעמים שאמסור את בניי לבית הספר, אני משים נפשי בכפי - ואינני מוסר אותם, והשי"ת יודע מה יהיה וצריך רחמים רבים, ולכן מוכרחים אנחנו לברוח מכאן".
רדיפות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות רדיפות הקומוניסטים הרב נוטיק הפך להיות מושלל זכויות. הוא הוכרח לצאת ולחטוב עצים ביער. במקביל הוטלו עליו מיסים גדולים בעוד שמקור הכנסה לא היה לו.
הוא הבין כי לא לאורך ימים יוכל לשרוד, ועל כן החליט בלית ברירה לעזוב את תפקידו ולעלות לארץ הקודש עם בני משפחתו. לאחר מאמצים רבים, הצליח הרב נוטיק לקנות כרטיס נסיעה אחד.
המאסר והשחרור[עריכה | עריכת קוד מקור]
באחת השבתות בשנת תרצ"ה, הגיעו אנשי המשטרה החשאית לביתו של הרב נוטיק, ולאחר חיפוש ממושך ודקדקני שערכו בביתו, הודיעו לו על מעצרו. הוא הועבר למשרדי המשטרה בעיירה, משם הועבר אל מרכז הנ.ק.ו.ד במינסק.
לאחר תקופה של עינויים וסבל, נערך לו "משפט" על ידי שלושה פקידים שכונו 'טרויקה', והם שהחליטו בתוך רגעים ספורים: חמש שנות גלות במחנה עבודה בקזחסטן. זמן קצר לאחר מכן, הועלה הרב נוטיק על רכבת אסירים.
בזמן הגלות הקפיד על קלה כחמורה, למרות הקשיים הגדולים שעמדו בדרכו. גם את זקנו החל שוב לגדל למרות הסכנה הכרוכה בדבר.
בתום חמש השנים, בשנת ת"ש, שוחרר לחופשי. הוא יצא לדרכו ברכבות עד שהגיע למז'ייעסק שבפרברי מוסקבה, שם התגוררו אשתו ושתי בנותיו.
מלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר הגרמנים ימ"ש פלשו לרוסיה, נאלצה משפחת נוטיק לעזוב את מוסקבה לאחר שהרוסים חששו שהאסירים לשעבר ישתפו פעולה עם הכובשים. בתוהו ובוהו שנוצר, ארע והרב נוטיק נפרד מרעייתו ובנותיו לזמן קצר ולאחר מכן לא מצאם. כאשר ניסה לברר להיכן נסעו, כל מאמציו היו לשווא.
בצר לו, המשיך לבדו את הנסיעה רבת-התלאות עד שהגיע לכותאיסי שבגרוזיה. לאחר מאמצים רבים נודע לו היכן מצויות האישה והבנות. הוא שלח להם הודעה על מקומו, והמשפחה חזרה והתאחדה.
באותה תקופה הרב נוטיק נטל על עצמו את האחריות על המשך הלימודים בישיבת תומכי תמימים כותאיסי. הוא עצמו החל ללמד את התלמידים, והפך למנהל, ראש ישיבה ומשפיע גם יחד. מלבד החלק החינוכי, היה עליו לדאוג לגשמיות.
תקופה קצרה לאחר תום המלחמה, העתיק הרב נוטיק את מקום מגוריו, והשתקע בסמרקנד.
בסמרקנד המשיך בהפצת התורה שלו בלמדו את התמימים בישיבת תומכי תמימים שהוקמה שם בזמן המלחמה.
ניסיון בריחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
משפחת נוטיק ניסתה לברוח מרוסיה דרך העיר לבוב. הרב נוטיק היה אמור לנסוע ברכבת הפליטים שיצאה לדרכה ביום ט' בטבת ושהצליחה לעבור את הגבול, אולם מסיבות שונות לא הצליח לעלות עליה. כעבור חודש החליט אפוא להצטרף למשפיע הרב מענדל פוטרפס, ולצאת את מסך הברזל בקבוצה קטנה שמנתה תשעה אנשים בלבד והם: הרב שמואל נוטיק רעייתו ובתו, ר' מענדל פוטרפאס, ר' יוסף גרינברג, האחים ר' אברהם גורביץ ור' שמואל גורביץ. השלושה האחרונים היו לצורך הבריחה "בנים" של הרב שמואל נוטיק[1].
מאוחר יותר התברר כי האיש שדאג להם לכרטיסים, היה סוכן מוסווה של הק.ג.ב. והוא מסר לשלטונות על תשעת האנשים העומדים להבריח את הגבול. המשטרה עצרה את כולם[2]. המעצרים תועדו בתזכיר סודי שנחשף על ידי חב"ד אורג: "נעצר באותה רכבת עם פוטרפס גם שמואל נוטיק, בעבר מורה חסידי אהוב בישיבות המחתרות של חב"ד ברחבי ברית המועצות, שנספה בגולאג בראשית תש"ט"[3].
העצורים ובהם הרב נוטיק, רעייתו ובתו מרת שרה פרומא, הועברו למטה המשטרה החשאית בלבוב. לאחר חקירות ממושכות ועינויי תופת החל המשפט בו הואשמו בניהול פשע מאורגן, בבגידה במולדת, בזיוף מסמכים ועוד. הרב נוטיק נשלח לעשר שנות גלות עם עבודת פרך[4].
הרב נוטיק ורעייתו נשלחו שוב לקרגנדה, שם סבלו מעבודה מפרכת, קור ומחלות בלתי פוסקים. ר' שמואל במחנה גברים, ומרת מרים במרחק 41 ק"מ ממנו במחנה נשים.
פטירתו בגלות[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך שנתיים ימים סבל הרב נוטיק במחנה העבודה, עד שבשנת תש"ט חלה בצהבת קשה. תקופה מסוימת נראה כי הצליח להתגבר על המחלה, אולם לדאבון לב, זמן קצר לאחר מכן, חזרה אליו המחלה המסוכנת, והפעם ביתר שאת. מצבו הידרדר במהירות, עד שהשיב נשמתו לבוראה מתוך ייסורים קשים ביום ה' בשבט תש"ט והוא בן 59 שנים בלבד. השם יקום דמו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב יעקב נוטיק - משפיע אנ"ש בנחלת הר חב"ד
- בנו, הרב שלום בער נוטיק ("שלום בער הגדול") - מחשובי אנ"ש בפריז
- בתו מרת רחל - נפטרה כ"ו שבט תשע"ז -, אשת הרב שלום דב בער סלוין - תל אביב
- בתו, מרת שרה פרומה, אשת הרב מאיר יוניק - מונטריאול. בסוף ימיהם עברו לגור אצל בנם בערק'ה יוניק בקראון הייטס.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ארבעה חסידים - קורות חייהם של ארבעה מחשובי חסידי חב"ד, ובהם הרב שמואל נוטיק, שניאור זלמן ברגר, תשס"ד.
- מהו יהודי - יומן שנכתב על ידי הרב רפאל וילשנסקי בתקופת לימודיו אצל ר' שמואל בישיבה בכותאיס בזמן מלחמת העולם השנייה
עמוד 98 ואילך - יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- על הרב שמואל נוטיק מתוך שבועון בית משיח 513 (הקישור אינו פעיל, ט"ו בתמוז תשפ"ג)
- נסיון עליתו לארץ הקודש, חלופת המכתבים שלו עם הרבנות הראשית
הערות שוליים
- ↑ ארבעה חסידים ע' 98
- ↑ מפי ר' בערל ריקמן, ארבעה חסידים ע' 99
- ↑ התזכיר שנחשף בחב"ד אורג מתורגם בחב"ד און ליין: תזכיר מעצרי החסידים ובהם ר' מענדל פוטרפס
- ↑ ארבעה חסידים ע' 100-101 ושם עוד פרטים רבים על המאסרים והחקירות. בתחילה עצורי הברחה זו והעצורים מאותה תקופה שהו במטה המשטרה החשאית בלבוב, בהמשך חלקם הועברו לחרקוב