שינויים

מסופר, כי כשהגיע הספר ליקוטי מוהר"ן ל[[ליובאוויטש]], [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית הצדקנית מרת רבקה]] קראה בו. לאחר מספר סימנים שמטה אותו על הספסל באומרה: "חטאים חמורים שאסור אפילו לעלות אותם במחשבה הוא כותב עליהם דפים שלמים{{מקור}}". כאשר ח"כ [[מנחם הכהן]] היה פעם אצל הרבי ב[[יחידות]] ודיבר עם הרבי על איזה מנהג שהוא עושה. הרבי שאל אותו מדוע הוא עושה את המנהג הזה והרי זהו מנהג של חסידים? בתשובה ענה הרב שאר ישוב כי גם הוא חסיד, שהרי סבותיו משורשי חסידות ברסלב. בתשובה ענה לו הרבי בתמיהה: "ברסלב? איזו חסידות זו והרי אין להם רבי?"{{הערת שוליים|1=גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] לחודש [[שבט]] [[תש"ע]], מדור 'סיפורים חסידיים' מאת הרב [[שלום בער רייכמן]], מסופר בשם הרב [[דוד נחשון]].}}. כאשר ניגשו [[הסבא משפולי|גדולי ישראל]] ל[[אדמו"ר הזקן]] בהצעה להחרים את רבי נחמן ושיטתו, הגיב: "בעקבתא דמשיחא ידבקו אליו נשמות נמוכות ואינני רוצה לאבד אותם"{{מקור}}.

אודות התייחסותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לחסידות זו, מסופר, כי בעיירות הקטנות היו תמיד מאבקים בין חסידים למתנגדים על איוש תפקידי ה[[רב]] והשוחט, ובגלל מיעוט התושבים והיכולת, לא יכלו לממן יותר מאדם אחד בכל משרה. באחד מהפשרות בין שני הצדדים, ויתרו החסידים על תפקיד השוחט והסכימו כפשרה שהוא יהיה לא [[חסיד]] ולא [[מתנגד]], אלא ברסלב. כששמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, הוא הגיב: "ברסלב?! [[ליצנות]]!". {{הערת שוליים|לפי גירסא אחרת{{מקור}} חריפה יותר, הוא אמר: "וואס? ברסלב? זיי זיינען דאך משוגעים!" או "ברסלב? איז א דורש אל המתים"?{{מקור}}}}.