משתמש:חיים נהר/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(255 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
==לעבודה (כרונולוגי)==
==טיפולים==
*להוסיף בניגון [[ד' בבות (ניגון)|ד' בבות]] הסבר על כל בבא ובבא.
*חלק קטן מתרומותי הראשונות נרשמו בטעות על כתובת איי פי זו [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=66.176.227.11 66.176.227.11].
*להוסיף ערך [[ניגון טעמים]].
*להוספה ל[[פורטל:ניגוני חב"ד]], בסיום המלאכה - רשימת ניגונים ע"פ קטגוריה של מקומות: [[ניגוני קלימוביץ']] | [[ניגוני ניקולייב]] | [[ניגוני פולין]] | [[ניגוני נעוול]]. ניגונים ע"פ בעלי מנגנים: [[שמריהו פלדמן]] | [[איסר דער חזן]] | [[יחיאל הלפרין]] | [[שניאור זלמן לוין]] | [[שמעון לייב גרינברג]].
*להוסיף פורטלון על [[ספר הניגונים]] בצידו של ה[[פורטל:ניגוני חב"ד]].
*[[פורטל:תורת החסידות]] - מיזם זה כולל סיווג הערכים לקטגוריות מתאימות, בניית פורטל מקיף, איחוד ערכים כפולים, הפניות, שיפור, שיכתוב ושיכלול ערכים קיימים.
*להוסיף ב[[ניגוני חב"ד]] קטגוריות של; בעלי מנגנים, איזורים (ניקולייב, נעוועל), מועדים,
*איחוד הערכים [[אוצר חידושים בש"ס]] ו[[רשימות הרבי על פרק שנים אוחזין]], על פי [[שיחת משתמש:שלום#ספרי רבותינו נשיאינו בנגלה]].


*'''בעתיד הקרוב''': למלא ולסדר את ה[[:קטגוריה:ספרות חב"ד]] ולערוך פורטל מקיף ומסודר, בסגנון פורטל [[ניגוני חב"ד]].
==[[:קטגוריה:ספר התניא|פרוייקט תניא]] (מושהה עד לסיום פרוייקט ימי חב"ד ופרשות השבוע)==
*'''בעתיד הרחוק''': להוסיף על כל נושא שרק שייך "מקורות לעיון מתורת [[רבותינו נשיאינו]]" מתוך האתר [[אוצר 770]].
א. יצירת תבנית לכל אחד מפרקי התניא. ב. יצירת כלי ניווט בין כל חלקי התניא. ג. סיכום כל פרקי התניא. ד. הקדמה קצרה לכל פרק. ה. צילום התניא. ו. קישורים פנימיים וחיצונים


==הקדמה וסיכום פרקי התניא==
'''פרק???''' הוא הפרק ה?? בחלקו הראשון של [[ספר התניא]]
===פרק א'===
====הקדמה====
נשמות - לכל איש ישראל יש שתי נשמות
====סיכום====
הגמרא<ref>בסוף פרק ג' ב[[מסכת נידה]]</ref> כותבת שמשביעים את הנשמה "תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע". אימרה זו סותרת את המשנה<ref>[[פרקי אבות]], פרק ב'</ref> בה נאמר "ואל תהי רשע בפני עצמך"<ref>הסבר סתירה זו, בהמשך התניא; [[ליקוטי אמרים - פרק י"ג|פרק י"ג]] ו[[ליקוטי אמרים - פרק י"ד|י"ד]]</ref>. וגם קשה, שהרי אם יחזיק עצמו לרשע, כיצד יוכל לעבוד את ה' בשמחה<ref>ההסבר לשאלה זו, בהמשך התניא פרקים [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ט|כ"ט]] - [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ד|ל"ד]]</ref>.


בכדי להבין זאת, יש להקדים שמצינו בגמרא חמישה חלוקות; צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו<ref>מהות דרגת הצדיק יתבאר בהמשך התניא, [[ליקוטי אמרים - פרק י'|פרק י']]</ref>, רשע וטוב לו, רשע ורע לו ובינוני. בינוני במשמעות שחצי ממעשיו הם עבירות וחצי מצוות, הוא רק לעניין שכר ועונש, היינו שם מושאל. אבל התואר בינוני בהגדרתו האמיתית הוא אחד שאין לו שום עבירה<ref>הרחבת הביאור בדרגת הבינוני, בהמשך התניא, [[ליקוטי אמרים - פרק י"ב|פרק י"ב]]</ref>.


==שונות==
ביאור העניין על פי מה שכתב ר' חיים ויטאל שלכל איש מישראל, צדיק ורשע, יש שתי נשמות וכמו שכתוב "ונשמות אני עשיתי": נפש בהמית - מקורה מקליפת נוגה המעורבת טוב ורע וממנה באות ארבעה מידות-יסוד רעות. מנפש זו גם באה אצל יהודי מידות טובות שבטבע תולדתו, מה שאין כן נפש הגוי שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי.
* אתר צבעים: (http://www.colorschemer.com/online.html)
*חלק קטן מתרומותי נרשמו בטעות על כתובת איי פי זו [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=66.176.227.11 66.176.227.11]  - [http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=66.176.227.11&offset=0&limit=100 לתרומות].


==להוספה ל[[פורטל:ניגוני חב"ד]], בסיום המלאכה==
===פרק ב'===
====הקדמה====
הנפש האלוקית היא חלק אלוקה ממעל
====סיכום====
הנפש השנית שיש לכל אחד מישראל היא הנפש האלוקית שהיא "חלק אלוקי ממעל '''ממש'''", שהרי על עם ישראל נאמר "בני בכורי ישראל" ובן הרי נמשך ממוח האב, נמצא, שישראל נמשכו ממחשבתו וחכמתו יתברך, שהוא וחכמתו אחד. אמנם יש חילוקי מדרגות בנשמות, אך כולם מקורם ושורשם ממוח העליון. כמו למשל, בן, שאפילו ציפורני הרגליים שלו נמשכו ממוח אביו, ככה "ממש כביכול" בנשמות ישראל. וגם עמי הארץ יונקים באמצעות הצדיקים והחכמים [[רבי|'''ר'''אשי '''ב'''ני '''י'''שראל]] שבדור.


רשימת ניגונים ע"פ קטגוריה של מקומות:
ומה שכתוב בזהר{{מקור}} שעיקר קדושת הולד הוא תלוי בהתקדשות בשעת תשמיש, היינו ה[[לבוש]] לנשמת בנו, אבל הנשמה עצמה לא תלויה בזה ולפעמים נשמה של אדם גבוה יורד להיות בנו של אדם נבזה ושפל.


{| class="toccolours" style="clear: both;  width: 22.5%;" align="right"
===פרק ג'===
|-
====הקדמה====
! style="background-color: #FFCC99;" | ניגונים ע"פ מיקום
עשר
|-
====סיכום====
| align="center" | [[ניגוני קלימוביץ']] | [[ניגוני ניקולייב]] | [[ניגוני פולין]] | [[ניגוני נעוול]] | [[ניגוני ]] | [[ניגוני ]] |
כל בחינה ומדרגה מנפש רוח ונשמה (נר"ן) כלולה מעשר מידות שהם כנגד עשר ספירות עליונות. עשרה אלו חלוקים לשנים; שכל - חכמה, בינה ודעת (חב"ד) ומידות - חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות (חג"ת נהי"מ).
|}


החכמה היא כוח המשכיל בנפש, זו שדרכה נכנסים ההברקות לראש. ההתבוננות בהברקות אלו, בכוח הבינה. חכמה ובינה נקראות "אב ואם" שמולידות את המידות - רגשות.


ההתקשרות אל הדבר, בתקיעת הדעת בחוזק ובהתמדה, זו היא הדעת הכוללת את החסד (אהבה) והגבורה (יראה) שנולדים מהתבוננות זו. שאר המידות הן הסתעפויות מאהבה ויראה.


===פרק ד'===
====הקדמה====
לבושים
====סיכום====
בנוסף לעשרה [[כוחות]] המאפיינים כל [[נפש אלוקית]], ישנם שלושה [[לבושים]] בהם מתלבשת הנפש האלוקית; [[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]]. כאשר אדם לומד ב[[פרד"ס]] ה[[תורה]] הרי כוחות ה[[שכל]] מלובשים בלבוש ה"מחשבה". וכשהוא עוסק בדברי תורה ומקיים את ה[[מצוות]], אזי [[מידות]]יו מלובשים בלבושי ה"דיבור" ו"מעשה". כיון ש[[אהבה]] (ספירת ה[[חסד]]) היא שורש לכל [[מצוות עשה]] ו[[יראה]] (ספירת ה[[גבורה]]) היא שורש לכל מצוות לא תעשה.


לבושים אלו, למרות שבדרך כלל הלבוש הינו טפל למלובש, בכל זאת לבושי הנפש גבהה וגדלה מעלתם על הנפש עצמה. זאת כיון שהתורה, שהיא רצונו וחכמתו של [[הקדוש ברוך הוא]], והקדוש ברוך הוא - אחד הם. שהרי אצל הקב"ה, חוכמתו, החכמה והמושא הנחכם - דבר אחד הם ("הוא המדע, הוא היודע והוא הידוע"<REF>[[רמב"ם]], [[מורה נבוכים]]</REF>). ובהיות שכך האפשרות היחידה שלנו "לתפוס" את הקב"ה הוא, כפי שהוא עצמו החליט - רק באמצעות ה[[אור]] שבתורה ומצוות.


ולכן אמרו "יפה שעה אחת ב[[תשובה]] ומעשים טובים ב[[עולם הזה]] מכל חיי ה[[עולם הבא]]{{מקור}}", שבעולם הבא נהנים מזיו אורו יתברך ובעולם הזה, על ידי התורה והמצוות, כאמור, תופסים ב[[מהותו ועצמותו]] [[ממש]].


===פרק ה'===
====הקדמה====
ומזון
====סיכום====
הלשון "תפיסה" שנאמרה לגבי הלומד תורה, יש בה מעלה מיוחדת, יתר על שאר המצוות.


 
{{הערות שוליים}}
 
__NEWSECTIONLINK__
==פרוייקט [[פורטל:ימי חב"ד]]==
 
*להגדיר כל יום חב"די בקטגוריות; יומי, חודשי, שנתי.
*לפתוח קטגוריות עבור; כל ימי החודש, כל החודשים, השנים מתנ"ח ועד תש"ע (הרלוונטיים).
*לעבור על טקסט הפורטל, להוסיף להחסיר, לשפר וליעל הנצרך.
 
 
{{פורטל|צבע=#ee99ee|פורטל=ימי חב"ד|תוכן=לוח השנה החב"די עשיר בתאריכים אשר התווספו אחד לאחד במשך שנות ההסטוריה החב"דית. מהם חגים וימים-טובים של ממש, כמו [[חג הגאולה|ימי הגאולה]] של [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] ממאסרם, בהם אין אומרים תחנון, מהם ימי-סגולה מיוחדים כמו ימי ההולדת וימי ההסתלקות של רבותינו נשיאנו, ורבים אחרים הקשורים למשפחת בית הרב ולמאורעות שאירעו ב[[ליובאוויטש]] ובשאר בירות חב"ד במשך השנים.
 
ישנם תאריכים שנודעו עם התרחשותם, ועברו בטבעיות במסורת הדורות, אך רבים היו נסתרים במשך שנים רבות, ונתגלו על ידי [[אדמו"ר הריי"צ|הרבי הקודם]] שהרבה לתאר ולספר בשיחותיו, אגרותיו ורשימותיו את דברי ימי חב"ד. חסידות בת מאות שנים אשר כל פרט מארועיה השמימיים והמיוחדים נשמר ונמסר בדייקנות מדור לדור – הניבה לוח שנה עשיר ופורה כל-כך.
 
ציון הימים החב"דיים כמו גם המודעות אליהם תלויה בסדר גודל חשיבותם וברובם גם בתוכנם. ישנם ימים שההתייחסות אליהם בתורת חב"ד היא רחבה כמו [[י"ט כסלו]] שנקרא "[[ראש השנה לחסידות]]", ישנם שנאמרו בהם [[מאמר|מאמרי]] חסידות מיוחדים, ישנם שנתבארו [[שיחה|בשיחות]], וכאלו שידועים עליהם רק המאורעות עצמם, [[התוועדות|וההתוועדויות]] בהם היא נחלתם של החסידים בלבד. וגם בהם ישנם המפורסמים יותר, וכאלו שרק עוברים מפה לאוזן.
 
בעוד שבדורות הקודמים התוועדו רבותינו נשיאנו פעמים בודדות (פעמיים-שלוש) בשנה, זכה דורנו ש[[הרבי]] שליט"א התוועד ריבוי התוועדיות במשך השנה, בהם ביאר רבות את תוכנם של ימי חב"ד, ועורר על החשיבות להתוועד בהם וגם נתן בקשר אליהם הוראות מיוחדות.
 
גם בדורנו נתוספו ימי שמחה ללוח השנה החב"די, בנוסף ל[[י' שבט תיש"א]] ו[[י"א ניסן תרס"ב]] גם [[ר"ח כסלו תשל"ח]], ובעיקר יום הסגולה [[ה' טבת תשמ"ז]] שזכה להתייחסות יוצאת דופן מהרבי שליט"א מלך המשיח.
 
מטבע הדברים חגים אלה נחגגים בדורנו ביתר חיות והתלהבות.
}}
 
{| class="toccolours" style="clear: both;  width: 49.9%;" align="right"
|-
! style="background-color: #ee99ee;" | ימי חב"ד בסיווג יומי
|-
| align="center" | [[א]] | [[ב]] | [[ג]] | [[ד]] | [[ה]] | [[ז]] | [[ח]] | [[ט]] | [[י]] | [[יא]] | [[יב]] | [[יג]] | [[יד]] | [[טו]] | [[טז]] | [[יז]] | [[יח]] | [[יט]] | [[כ]] | [[כא]] | [[כב]] | [[כג]] | [[כד]] | [[כה]] | [[כו]] | [[כז]] | [[כח]] | [[כט]] | [[ל]] 
|}
 
{| class="toccolours" style="clear: both;  width: 49.9%;" align="left"
|-
! style="background-color: #ee99ee;" | ימי חב"ד בסיווג חודשי
|-
| align="center" | [[תשרי]] | [[חשון]] | [[כסלו]] | [[טבת]] | [[שבט]] | [[אדר]] | [[אדר א']] | [[אדר ב']] | [[ניסן]] | [[אייר]] | [[סיון]] | [[תמוז]] | [[מנחם אב]] | [[אלול]] 
|}
 
 
 
 
 
 
{| class="toccolours" style="clear: both;  width: 100%;" align="center"
|-
! style="background-color: #ee99ee;" | ימי חב"ד בסיווג שנתי
|-
| align="right" | [[נח"ת]] | [[תס"ד]] | [[ת"צ]] | [[תצ"ד]] | [[תק"ג]] | [[תק"ה]] | [[תק"ו]] | [[תק"ז]] | [[תק"ח]] | [[תק"ט]] | [[תקי"א]] | [[תקי"ב]] | [[תקי"ג]] | [[תקי"ד]] | [[תקט"ו]] | [[תקט"ז]] | [[תקי"ז]] | [[תקי"ח]] | [[תקי"ט]] | [[תק"כ]] | [[תקכ"א]] | [[תקכ"ב]] | [[תקכ"ג]] | [[תקכ"ד]] | [[תקכ"ה]] | [[תקכ"ו]] | [[תקכ"ז]] | [[תקכ"ח]] | [[תקכ"ט]] | [[תק"ל]] | [[תקל"א]] | [[תקל"ב]] | [[תקל"ג]] | [[תקל"ד]] | [[תקל"ה]] | [[תקל"ו]] | [[תקל"ז]] | [[תקל"ח]] | [[תקל"ט]] | [[תק"מ]] | [[תקמ"א]] | [[תקמ"ב]] | [[תקמ"ג]] | [[תקמ"ד]] | [[תקמ"ה]] | [[תקמ"ו]] | [[תקמ"ז]] | [[תקמ"ח]] | [[תקמ"ט]] | [[תק"נ]] |
 
 
[[תקנ"א]] | [[תקנ"ב]] | [[תקנ"ג]] | [[תקנ"ד]] | [[תקנ"ה]] | [[תקנ"ו]] | [[תקנ"ז]] | [[תקנ"ח]] | [[תקנ"ט]] | [[תק"ס]] | [[תקס"א]] | [[תקס"ב]] | [[תקס"ג]] | [[תקס"ד]] | [[תקס"ה]] | [[תקס"ו]] | [[תקס"ז]] |[[תקס"ח]] | [[תקס"ט]] | [[תק"ע]] | [[תקע"א]] | [[תקע"ב]] | [[תקע"ג]] | [[תקע"ד]] | [[תקע"ה]] | [[תקע"ו]] | [[תקע"ז]] | [[תקע"ח]] | [[תקע"ט]] | [[תק"פ]] | [[תקפ"א]] | [[תקפ"ב]] | [[תקפ"ג]] | [[תקפ"ד]] | [[תקפ"ה]] | [[תקפ"ו]] | [[תקפ"ז]] | [[תקפ"ח]] | [[תקפ"ט]] | [[תק"צ]] | [[תקצ"א]] | [[תקצ"ב]] | [[תקצ"ג]] | [[תקצ"ד]] | [[תקצ"ה]] | [[תקצ"ו]] | [[תקצ"ז]] | [[תקצ"ח]] | [[תקצ"ט]] | [[ת"ר]]
 
 
[[תר"א]] | [[תר"ב]] | [[תר"ג]] | [[תר"ד]] | [[תר"ה]] | [[תר"ו]] | [[תר"ז]] | [[תר"ח]] | [[תר"ט]] | [[תר"י]] | [[תרי"א]] | [[תרי"ב]] | [[תרי"ג]] | [[תרי"ד]] | [[תרט"ו]] | [[תרט"ז]] | [[תרי"ז]] |[[תרי"ח]] | [[תרי"ט]] | [[תר"כ]] | [[תרכ"א]] | [[תרכ"ב]] | [[תרכ"ג]] | [[תרכ"ד]] | [[תרכ"ה]] | [[תרכ"ו]] | [[תרכ"ז]] | [[תרכ"ח]] | [[תרכ"ט]] | [[תר"ל]] | [[תרל"א]] | [[תרל"ב]] | [[תרל"ג]] | [[תרל"ד]] | [[תרל"ה]] | [[תרל"ו]] | [[תרל"ז]] | [[תרל"ח]] | [[תרל"ט]] | [[תר"מ]] | [[תרמ"א]] | [[תרמ"ב]] | [[תרמ"ג]] | [[תרמ"ד]] | [[תרמ"ה]] | [[תרמ"ו]] | [[תרמ"ז]] | [[תרמ"ח]] | [[תרמ"ט]] | [[תר"נ]]
 
 
[[תרנ"א]] | [[תרנ"ב]] | [[תרנ"ג]] | [[תרנ"ד]] | [[תרנ"ה]] | [[תרנ"ו]] | [[תרנ"ז]] | [[תרנ"ח]] | [[תרנ"ט]] | [[תר"ס]] | [[תרס"א]] | [[תרס"ב]] | [[תרס"ג]] | [[תרס"ד]] | [[תרס"ה]] | [[תרס"ו]] | [[תרס"ז]] |[[תרס"ח]] | [[תרס"ט]] | [[עת"ר]] | [[תרע"א]] | [[תער"ב]] | [[תרע"ג]] | [[תרע"ד]] | [[תרע"ה]] | [[תרע"ו]] | [[תרע"ז]] | [[תרע"ח]] | [[תרע"ט]] | [[תר"פ]] | [[תרפ"א]] | [[תרפ"ב]] | [[תרפ"ג]] | [[תרפ"ד]] | [[תרפ"ה]] | [[תרפ"ו]] | [[תרפ"ז]] | [[תרפ"ח]] | [[תרפ"ט]] | [[תר"צ]] | [[תרצ"א]] | [[תרצ"ב]] | [[תרצ"ג]] | [[תרצ"ד]] | [[תרצ"ה]] | [[תרצ"ו]] | [[תרצ"ז]] | [[תרח"צ]] | [[תרצ"ט]] | [[ת"ש]]
 
 
[[תש"א]] | [[תש"ב]] | [[תש"ג]] | [[תש"ד]] | [[תש"ה]] | [[תש"ו]] | [[תש"ז]] | [[תש"ח]] | [[תש"ט]] | [[תש"י]] | [[תשי"א]] | [[תשי"ב]] | [[תשי"ג]] |  [[תשי"ד]] | [[תשט"ו]] | [[תשט"ז]] | [[תשי"ז]] | [[תשי"ח]] | [[תשי"ט]] | [[תש"כ]] | [[תשכ"א]] | [[תשכ"ב]] | [[תשכ"ג]] | [[תשכ"ד]] | [[תשכ"ה]] | [[תשכ"ו]] | [[תשכ"ז]] | [[תשכ"ח]] | [[תשכ"ט]] | [[תש"ל]] | [[תשל"א]] | [[תשל"ב]] | [[תשל"ג]] | [[תשל"ד]] | [[תשל"ה]] | [[תשל"ו]] | [[תשל"ז]] | [[תשל"ח]] | [[תשל"ט]] | [[תש"מ]] | [[תשמ"א]] | [[תשמ"ב]] | [[תשמ"ג]] | [[תשד"מ]] | [[תשמ"ה]] | [[תשמ"ו]] | [[תשמ"ז]] | [[תשמ"ח]] | [[תשמ"ט]] | [[תש"נ]]
 
 
[[תנש"א]] | [[תשנ"ב]] | [[תשנ"ג]] | [[תשנ"ד]] | [[תשנ"ה]] | [[תשנ"ו]] | [[תשנ"ז]] | [[תשנ"ח]] | [[תשנ"ט]] | [[תש"ס]] | [[תשס"א]] | [[תשס"ב]] | [[תשס"ג]] | [[תשס"ד]] | [[תשס"ה]] | [[תשס"ו]] | [[תשס"ז]] | [[תשס"ח]] | [[תשס"ט]] | [[תש"ע]]

גרסה אחרונה מ־18:41, 19 בדצמבר 2010

טיפולים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרוייקט תניא (מושהה עד לסיום פרוייקט ימי חב"ד ופרשות השבוע)[עריכה | עריכת קוד מקור]

א. יצירת תבנית לכל אחד מפרקי התניא. ב. יצירת כלי ניווט בין כל חלקי התניא. ג. סיכום כל פרקי התניא. ד. הקדמה קצרה לכל פרק. ה. צילום התניא. ו. קישורים פנימיים וחיצונים

הקדמה וסיכום פרקי התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק??? הוא הפרק ה?? בחלקו הראשון של ספר התניא

פרק א'[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נשמות - לכל איש ישראל יש שתי נשמות

סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגמרא[1] כותבת שמשביעים את הנשמה "תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע". אימרה זו סותרת את המשנה[2] בה נאמר "ואל תהי רשע בפני עצמך"[3]. וגם קשה, שהרי אם יחזיק עצמו לרשע, כיצד יוכל לעבוד את ה' בשמחה[4].

בכדי להבין זאת, יש להקדים שמצינו בגמרא חמישה חלוקות; צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו[5], רשע וטוב לו, רשע ורע לו ובינוני. בינוני במשמעות שחצי ממעשיו הם עבירות וחצי מצוות, הוא רק לעניין שכר ועונש, היינו שם מושאל. אבל התואר בינוני בהגדרתו האמיתית הוא אחד שאין לו שום עבירה[6].

ביאור העניין על פי מה שכתב ר' חיים ויטאל שלכל איש מישראל, צדיק ורשע, יש שתי נשמות וכמו שכתוב "ונשמות אני עשיתי": נפש בהמית - מקורה מקליפת נוגה המעורבת טוב ורע וממנה באות ארבעה מידות-יסוד רעות. מנפש זו גם באה אצל יהודי מידות טובות שבטבע תולדתו, מה שאין כן נפש הגוי שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי.

פרק ב'[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנפש האלוקית היא חלק אלוקה ממעל

סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנפש השנית שיש לכל אחד מישראל היא הנפש האלוקית שהיא "חלק אלוקי ממעל ממש", שהרי על עם ישראל נאמר "בני בכורי ישראל" ובן הרי נמשך ממוח האב, נמצא, שישראל נמשכו ממחשבתו וחכמתו יתברך, שהוא וחכמתו אחד. אמנם יש חילוקי מדרגות בנשמות, אך כולם מקורם ושורשם ממוח העליון. כמו למשל, בן, שאפילו ציפורני הרגליים שלו נמשכו ממוח אביו, ככה "ממש כביכול" בנשמות ישראל. וגם עמי הארץ יונקים באמצעות הצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדור.

ומה שכתוב בזהר[דרוש מקור] שעיקר קדושת הולד הוא תלוי בהתקדשות בשעת תשמיש, היינו הלבוש לנשמת בנו, אבל הנשמה עצמה לא תלויה בזה ולפעמים נשמה של אדם גבוה יורד להיות בנו של אדם נבזה ושפל.

פרק ג'[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עשר

סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]

כל בחינה ומדרגה מנפש רוח ונשמה (נר"ן) כלולה מעשר מידות שהם כנגד עשר ספירות עליונות. עשרה אלו חלוקים לשנים; שכל - חכמה, בינה ודעת (חב"ד) ומידות - חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות (חג"ת נהי"מ).

החכמה היא כוח המשכיל בנפש, זו שדרכה נכנסים ההברקות לראש. ההתבוננות בהברקות אלו, בכוח הבינה. חכמה ובינה נקראות "אב ואם" שמולידות את המידות - רגשות.

ההתקשרות אל הדבר, בתקיעת הדעת בחוזק ובהתמדה, זו היא הדעת הכוללת את החסד (אהבה) והגבורה (יראה) שנולדים מהתבוננות זו. שאר המידות הן הסתעפויות מאהבה ויראה.

פרק ד'[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לבושים

סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוסף לעשרה כוחות המאפיינים כל נפש אלוקית, ישנם שלושה לבושים בהם מתלבשת הנפש האלוקית; מחשבה, דיבור ומעשה. כאשר אדם לומד בפרד"ס התורה הרי כוחות השכל מלובשים בלבוש ה"מחשבה". וכשהוא עוסק בדברי תורה ומקיים את המצוות, אזי מידותיו מלובשים בלבושי ה"דיבור" ו"מעשה". כיון שאהבה (ספירת החסד) היא שורש לכל מצוות עשה ויראה (ספירת הגבורה) היא שורש לכל מצוות לא תעשה.

לבושים אלו, למרות שבדרך כלל הלבוש הינו טפל למלובש, בכל זאת לבושי הנפש גבהה וגדלה מעלתם על הנפש עצמה. זאת כיון שהתורה, שהיא רצונו וחכמתו של הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא - אחד הם. שהרי אצל הקב"ה, חוכמתו, החכמה והמושא הנחכם - דבר אחד הם ("הוא המדע, הוא היודע והוא הידוע"[7]). ובהיות שכך האפשרות היחידה שלנו "לתפוס" את הקב"ה הוא, כפי שהוא עצמו החליט - רק באמצעות האור שבתורה ומצוות.

ולכן אמרו "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא[דרוש מקור]", שבעולם הבא נהנים מזיו אורו יתברך ובעולם הזה, על ידי התורה והמצוות, כאמור, תופסים במהותו ועצמותו ממש.

פרק ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ומזון

סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]

הלשון "תפיסה" שנאמרה לגבי הלומד תורה, יש בה מעלה מיוחדת, יתר על שאר המצוות.

הערות שוליים

  1. ↑ בסוף פרק ג' במסכת נידה
  2. ↑ פרקי אבות, פרק ב'
  3. ↑ הסבר סתירה זו, בהמשך התניא; פרק י"ג וי"ד
  4. ↑ ההסבר לשאלה זו, בהמשך התניא פרקים כ"ט - ל"ד
  5. ↑ מהות דרגת הצדיק יתבאר בהמשך התניא, פרק י'
  6. ↑ הרחבת הביאור בדרגת הבינוני, בהמשך התניא, פרק י"ב
  7. ↑ רמב"ם, מורה נבוכים
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=משתמש:חיים_נהר/ארגז_חול&oldid=92909"