הבדלים בין גרסאות בדף "שושלת קרעטשניף"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספות לערך שושלת קרעטשניף לקטגוריית חצרות)
(הפניה לדף חסידות קרטשניף)
 
(9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
+
#הפניה [[חסידות קרטשניף]]
'''שושלת קרעטשניף''' נתייסדה על ידי הצדיק הקדוש רבי [[מאיר רוזענבוים מקרעטשניף]] זצ"ל שהי' דור שישי להצדיק הקדוש רבי מאיר "הגדול" מפרימישליאן זצוק"ל - מייסד שושלת פרימישליאן.
 
 
 
לאחר הסתלקותו בל' [[סיוון]] [[תרס"ח]], מילא את מקומו בנו בכורו רבי [[אליעזר זאב רוזענבוים מקרעטשניף - סיגעט]] זי"ע עד להירצחו ע"י הנאצים ימ"ש במחנה המוות אושוויץ בכ"ז [[אייר]] [[תש"ד]].
 
 
 
לאחר ה[[שואה]] עלה בנו הצעיר של ר' אליעזר זאב - הלא הוא הצדיק הקדוש רבי [[דוד משה רוזענבוים מקרעטשניף]] זי"ע לארה"ק והחל למלא את מקום אביו ב[[רחובות]] שבדרום, עד להסתלקותו בט"ו תמוז [[תשכ"ט]] באמצע מסע לקברי אבותיו הק' ברומניה. [על קשריו עם [[חב''ד]] ראה בערך ''דוד משה רוזענבוים מקרעטשניף''].
 
 
 
== התפצלות החסידות ==
 
 
 
לאחר הסתלקותו של ר' דוד משה התפצלה החסידות והחסידים התפזרו בין בניו האדמו"רים.
 
 
 
א. רבי מנחם מענדיל אליעזר זאב רוזענבוים מקרעטשניף שליט"א. נקרא בשם "מנחם מענדיל" ע"ש הרה"ק רבי [[מנחם מענדיל מרימינוב]] זצ"ל שאביו זצ"ל חש קשר נפשי עמוק אליו ובכל [[יום שישי]] היה מדליק נר לכבודו תוך שהוא מבקש מהקב"ה שבניו יזכו להיות ת"ח. את השם "אליעזר זאב" קיבל, כמובן, ע"ש סבו הק' הי"ד.
 
 
 
בהגיעו לפרקו הוא התחתן עם בתו של האדמו"ר רבי יואל בער מראצפערד - בראזיל זצ"ל. בחתונתו השתתף אביו הק' וכן הרה"ק רבי אליעזר זאב רוזענבוים מראחוב זצ"ל, הרה"ק רבי [[אהרן יחיאל לייפער]] מנאדבורנא - באניא - צפת זצ"ל, המחותן האדמו"ר מראצפערד זצללה"ה ועוד.
 
 
 
אביו האדמו"ר החשיבו מאוד. לפני נסיעתו של אביו לרומניה - ממנה לא חזר - הגיע אחד החסידים לאביו ובפיו שאלה כל-שהיא. ר' דוד משה לא ענה לא על שאלתו רק אמר לו "תשאל את בני ר' מענדיל". לעוד חסיד שהגיע גם להתייעץ עם ר' דוד משה ענה רד"מ "תשאל בעוד שבועיים את מי שיישב על הכסא הזה".
 
 
 
לאחר ההסתלקות - על אף היות האדמו"ר עול לימים - מונה למלא את מקום אביו, ובגין היותו הבכור ביסס את אדמו"רותו בבית מדרשו של אביו הק' שב[[רחובות]]. הוא פיתח את החסידות את מוסדותיה, וכיום, מונה החסידות כ-400 משפחות חסידים ברחבי תבל. משמש כדמות מרכזית בדרום ומאות רבות של אנשים נהנים ממנו עצה ותושיה. נודע במופתיו ובעיקר בעניני פקידת עקרות. הוא גם ידוע כת"ח מופלג. נודע בעיקר ב[[עבודת ה']] המופלאה שלו עד כלות הנפש ממש. בשנים האחרונות הוא מינה את בנו הגה"ח רבי דוד משה רוזענבוים לגאב"ד קהילת קרעטשניף ב[[רחובות]].
 
 
 
ב. רבי [[ישראל ניסן רוזענבוים מקרעטשניף קרית גת]] שליט"א. ממלא את מקום אביו ב[[קרית גת]] משנת [[תשכ"ט]] עד עצם היום הזה. הוא נודע בקשריו עם חב''ד ולרבי  בפרט.
 
 
 
ג. רבי [[זיידא שמואל שמעלקע רוזענבוים]] שליט"א. משמש כ[[אדמו"ר]] משנת [[תשמ"ח]] עם הסתלקות חמיו הגה"ק רבי משה זאב פרידמאן זי"ע ששימש כאב"ד יפו בד בבד ותוך כדי שהוא ממלא את מקום חמיו ברבנות יפו. למרות היותו [[אדמו"ר]] לחסידי אביו קרא את החסידות בשם "ביטשקוב" ע"ש דודו - אחי אביו - הצדיק הקדוש רבי שמואל שמעלקע רוזענבוים מביטשקוב הי"ד שהוא בעצמו נקרא ע"ש. הוא קשור מאוד לאדמו''רי חב''ד וזאת בהשפעת חותנו זצ''ל שהגדיר את-עצמו כחסיד [[חב''ד]] ממש.
 
 
 
ד. רבי [[מאיר רוזענבוים מפרימישליאן]] שליט"א ממלא את מקום אביו הק' מזה למעלה מ-20 שנה בקרית הערצוג שב[[בני ברק]]. הוא חש הערצה מופלאה לרבי והוא אף ביקר בארצה''ב בהיותו אברך והלך לראות את [[הרבי]] ואף זכה ש[[הרבי]] יקחהו וידבר עמו.
 

גרסה אחרונה מ־21:33, 12 בספטמבר 2010