יגיעה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 {{ציטוט צף|אין על מי להתפנק. צריכים להתייגע|[[תבנית:היום יום/כ' אייר|לוח היום יום כ' אייר]]}}
-חז"ל קבעו בגמרא, שבכל מה שנוגע לעבודת השם {{ציטוטון|אם יאמר לך אדם: 'יגעתי ולא מצאתי - אל תאמן'. 'לא יגעתי ומצאתי - אל תאמן'. 'יגעתי ומצאתי - תאמן'}}{{הערה|מגילה ו, ב.}}. זאת בשונה ממה שקשור לעניני מסחר ומשא ומתן - שההצלחה תלויה בסייעתא דשמיא וכמה שאדם יתאמץ - זה לא בהכרח ישפיע על הצלחתו{{הערה|כך גם בנוגע ל'''זכירת''' הלימוד הדבר תלוי בסייעתא דשמיא.}}{{הערה|1=ואדרבה, בעניני העולם היגיעה רק מקלקלת יותר, כפי ביאור אדמו"ר הצמח צדק על אדם שלובש לבושים ארוכים יותר מכפי צרכו. סהמ"צ מצות תגלחת מצורע פ"ג (דרמ"צ קז, ב). וראה לקו"ת תצא לז, רע"ג. וראה גם אגרות קודש חלק י"ד סוף עמוד שה ואילך). [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/18/13/146.htm שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ז].}}.
+חז"ל קבעו בגמרא, שבכל מה שנוגע לעבודת השם {{ציטוטון|אם יאמר לך אדם: 'יגעתי ולא מצאתי - אל תאמן'. 'לא יגעתי ומצאתי - אל תאמן'. 'יגעתי ומצאתי - תאמן'}}{{הערה|מגילה ו, ב.}}. זאת בשונה ממה שקשור לעניני מסחר ומשא ומתן - שההצלחה תלויה בסייעתא דשמיא וכמה שאדם יתאמץ - זה לא בהכרח ישפיע על הצלחתו{{הערה|כך גם בנוגע ל'''זכירת''' הלימוד הדבר תלוי בסייעתא דשמיא.}}{{הערה|1=ואדרבה, בעניני העולם היגיעה רק מקלקלת יותר, כפי ביאור אדמו"ר הצמח צדק על אדם שלובש לבושים ארוכים יותר מכפי צרכו. סהמ"צ מצות תגלחת מצורע פ"ג (דרמ"צ קז, ב). וראה לקוטי תורה תצא לז, רע"ג. וראה גם אגרות קודש חלק י"ד סוף עמוד שה ואילך). [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/18/13/146.htm שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ז].}}.
 כך גם מסבירים מפרשי המשנה את דברי חז"ל בפרקי אבות "בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר, לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא"{{הערה|פרק ה, משנה כג.}}, שמה שנחקק באדם מהלימוד זה דווקא מה שטרח ועמל על לימודו מתוך יגיעה, אבל מה שקורא ולומד מתוך תענוג ומנוחה אין בזה לא קיום ולא תועלת{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם. בדומה לכך פירש המהרש"א.}}.
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 במשנת החסידות זוכה היגיעה בעבודת השם ליחס מיוחד, כדבר עיקרי ויסודי. כך לדוגמא, כאשר הצדיק רבי [[שלמה מקרלין]] ביקש לקבוע את מקומו ב[[בישנקוביץ]] בשטח עליו הופקד אדמו"ר הזקן, אדמו"ר הזקן התנה זאת בשלושה תנאים, ביניהם, שיקבע בין [[התקשרות|מקושריו]] את חובת היגיעה בעבודת השם{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א' ליקוט ה' חלק שני אות לא. אוצר סיפורי חב"ד חלק ג' עמוד 144.}}, כשאצל רבותינו נשיאינו ניסחו חובה זו בחילוק בין אופן הקריאה בשאר חוגי החסידים את הביטוי בפסוק 'צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ '''יְחַיֶּה'''', שמחיה את המקושרים אליו ואינם צריכים להתייגע בכח עצמם, לעומת חסידות חב"ד שקוראים זאת בניקוד 'צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ '''יִחְיֶה''''{{הערה|כפי שאכן מנוקד בפסוק עצמו.}}, ואילו החסיד לא יכול להסתפק בכך שהרבי מחיה אותו ומבעיר בו את ההתקשרות האלוקית, אלא עליו לעבוד לעורר אותה בעצמו, 'עבודה בכח עצמו' (ועבודה שמגיעה מצד [[אתערותא דלעילא]] מכונה בשם 'שקר'{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2969392/jewish/-.htm שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ז, סעיף י"ט].}}, וזוהי תכלית ירידת הנשמה למטה, שהאדם יתייגע ויעבוד בכח עצמו דווקא{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989241 שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב].}}, דבר שבא לידי ביטוי גם באופן בריאת העולם שנברא באופן שיהודי צריך לעמול כדי לעשות אותו ראוי כדירה לה' יתברך ולתקן אותו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-1/157/index.htm שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג].}}.
-נקודה זו באה לידי ביטוי אצל כל רבותינו נשיאינו, כך מסופר על אדמו"ר הצמח צדק שלא רצה שיברכו אותו בהצלחה בלימוד התורה, כיון שרצה להתייגע בעצמו כפי שחסידות מדריכה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296148 שיחת יו"ד שבט תשי"ג], ושם, שלאחר מכן התחרט כיון שיכל לקבל את הברכה ולהתייגע על ענינים נעלים יותר, אך היגיעה עצמה מוכרחת). וכן התוועדויות תשמ"ב ח"ג עמוד 1556 ועוד.}}, וכן מסופר עליו{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2899/ מבואר בפניני התניא פרק ט"ו]. וראה שם גם הסיפור שאחד החסידים התאונן שאין  לו תענוג בלימוד והצמח צדק התקנא בו ואמר לו שאדרבה יש לו את הזכות להתייגע, ומה יעשה הוא עצמו שיש לו תענוג ואינו יכול להתייגע.}} ועל [[אדמו"ר הרש"ב]] שהביעו תרעומת על חסידים שביקשו שיצליחו 'בדרך ממילא'{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמ' 119.}}. גם אצל הרבי רואים את החשיבות שמייחס לענין זה, כאשר קבע באמירת [[י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל]], הכוללים נקודות עיקריות בחינוך החסידי - את דברי חז"ל במסכת מגילה 'יגעתי ולא מצאתי - אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי - אל תאמין, יגעתי ומצאתי - תאמין', וביאר, שאף אם לעיתים לוקח זמן ולא רואים את השינוי ו'המציאה' מייד, צריך לדעת שזו היא הדרך הבדוקה להגיע להצלחה בעבודת השם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4514.htm אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תקיד].}}.
+נקודה זו באה לידי ביטוי אצל כל רבותינו נשיאינו, כך מסופר על אדמו"ר הצמח צדק שלא רצה שיברכו אותו בהצלחה בלימוד התורה, כיון שרצה להתייגע בעצמו כפי שחסידות מדריכה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296148 שיחת יו"ד שבט תשי"ג], ושם, שלאחר מכן התחרט כיון שיכל לקבל את הברכה ולהתייגע על ענינים נעלים יותר, אך היגיעה עצמה מוכרחת). וכן התוועדויות תשמ"ב ח"ג עמוד 1556 ועוד.}}, וכן מסופר עליו{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2899/ מבואר בפניני התניא פרק ט"ו]. וראה שם גם הסיפור שאחד החסידים התאונן שאין לו תענוג בלימוד והצמח צדק התקנא בו ואמר לו שאדרבה יש לו את הזכות להתייגע, ומה יעשה הוא עצמו שיש לו תענוג ואינו יכול להתייגע.}} ועל [[אדמו"ר הרש"ב]] שהביעו תרעומת על חסידים שביקשו שיצליחו 'בדרך ממילא'{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמ' 119.}}. גם אצל הרבי רואים את החשיבות שמייחס לענין זה, כאשר קבע באמירת [[י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל]], הכוללים נקודות עיקריות בחינוך החסידי - את דברי חז"ל במסכת מגילה 'יגעתי ולא מצאתי - אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי - אל תאמין, יגעתי ומצאתי - תאמין', וביאר, שאף אם לעיתים לוקח זמן ולא רואים את השינוי ו'המציאה' מייד, צריך לדעת שזו היא הדרך הבדוקה להגיע להצלחה בעבודת השם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4514.htm אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תקיד].}}.
 ===יגיעת נפש ויגיעת בשר===
@@ שורה 65: / שורה 65: @@
 ==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%99%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94 תגית: יגיעה בעבודת השם]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 *'''[https://abc770.org/article_node_2899/ פניני התניא פרק ט"ו]''', באתר חב"ד אור אין סוף
 *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2094217 תפילתו של חבדני"ק ותפילתו של חסיד אחר]''' {{בית חבד}}