גדול יהיה תשכ"ב – הבדלי גרסאות

א.י.ל. (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
'''גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון''' הוא שמו ([[דיבור המתחיל]]) של [[מאמר]] שאמר [[הרבי]] ב[[התוועדות]] [[שבת מברכים]] [[חודש מנחם אב]] [[פרשת מטות]] [[מסעי]] [[כ"ו בתמוז]] [[תשכ"ב]]. המאמר [[מוגה|הוגה]] על יד הרבי ויצא לאור לקראת [[שבת נחמו]] [[פרשת ואתחנן]] [[תש"נ]].
'''גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון''' הוא ([[דיבור המתחיל]]) של [[מאמר]] שאמר [[הרבי]] ב[[התוועדות]] [[שבת מברכים]] חודש [[חודש מנחם אב|מנחם אב]] פרשת [[פרשת מטות|מטות]] [[מסעי]] [[כ"ו בתמוז|כ"ו תמוז]] [[תשכ"ב]]. המאמר [[מוגה|הוגה]] על יד הרבי ויצא לאור לקראת [[שבת נחמו]] פרשת [[פרשת ואתחנן|ואתחנן]] [[תש"נ]].


המאמר עוסק בכללותו במעלת [[בית המקדש|בתי המקדש]] ובעיקר במעלת [[בית המקדש השלישי]], מעלת בתי המקדש כפי שמתפרש במאמר זה, הוא המעלה שב[[מקום]] המקדש גופא מעלה הקיימת בה מעצם בריאת המקום. לצורך הביאור, ישנה אריכות במאמר לבאר את אופן מציאות הנבראים כפי שמתהווים מצד שם [[הוי"ה]] ובגדר מציאותם מצד שם [[אלקים]].
המאמר עוסק בכללותו במעלת [[בית המקדש|בתי המקדש]] ובעיקר במעלת [[בית המקדש השלישי]], מעלת בתי המקדש כפי שמתפרש במאמר זה, הוא המעלה שב[[מקום]] המקדש גופא מעלה הקיימת בה מעצם בריאת המקום. לצורך הביאור, ישנה אריכות במאמר לבאר את אופן מציאות הנבראים כפי שמתהווים מצד שם [[הוי"ה]] ובגדר מציאותם מצד שם [[אלקים|אלוקים]].


המאמר זוכה לעיסוק רב, והלימוד בו נפוץ בקרב ה[[חסידים]] בימי [[בין המצרים]] ולאחריהם.  
המאמר זוכה לעיסוק רב, והלימוד בו נפוץ בקרב ה[[חסידים]] בימי [[בין המצרים]] ולאחריהם.  
==המאמר==
את המאמר אמר הרבי בהתוועדות שבת מברכים חודש מנחם אב פרשת מטות מסעי תשכ"ב. כעבור שנים הוגה על יד הרבי ויצא לאור בערב [[תשעה באב]] תש"נ. בפתח דבר צוין שהוצאתו לאור הוא לקראת שבת נחמו פרשת ואתחנן, הרבי הוסיף בסוף הפתח דבר ציון התאריך: "{{מונחון|עש"ק|ערב שבת קודש}} נחמו ה'תש"נ"{{הערה|שורה זו היו העורכים משאירים באופן קבוע לרבי.}}. כציון למקורות המאמר ציין הרבי שנים קודם לכן שהוא מיוסד על המאמרים: "בונה ירושלים" בספר המאמרים תרכ"ט{{הערה|ע' רצד ואילך}}, מאמר "ראה קראתי" בספר המאמרים תרס"ה{{הערה|עמוד קעו ואילך.}}, [[לקוטי תורה]] מטות מאמר "ואשה"{{הערה|פג, ג-ד.}}. "על כן יאמרו" בספר המאמרים קונטרסים ח"א{{הערה|עמוד קצא, ב ואילך}}. יש משערים כי המאמר המוגה בחלקו מורכב מהמאמר "אריה שאג מי לא ירא" שנאמר כמה שבועות לאחר מכן בשבת [[פרשת ראה]].{{הערה|הרב אסף פרומר, "מאמר מבואר" עמוד 5.}}
==תוכן המאמר==
==תוכן המאמר==
====חלק א: מעלת בית המקדש השלישי בנביאים ומאמרי חז"ל====
====חלק א: מעלת בית המקדש השלישי בנביאים ומאמרי חז"ל====
שורה 26: שורה 28:
ועיקר מעלת הבית יתגלה בגאולה שנמשכת ממנה. שגאולה השלישית תהיה מצד העולם עצמו, שקיבוץ הגלויות יבוא מצד גדרי העולם ועד לתחיית המתים שהמתים עצמם יחיו. שהתחתון נעשה כלי לנצחיות העליון וחידוש בזה יותר מבניין הבית שהתחתון שלמטה מבית המקדש גם הוא נעשה כלי לנצחיות.
ועיקר מעלת הבית יתגלה בגאולה שנמשכת ממנה. שגאולה השלישית תהיה מצד העולם עצמו, שקיבוץ הגלויות יבוא מצד גדרי העולם ועד לתחיית המתים שהמתים עצמם יחיו. שהתחתון נעשה כלי לנצחיות העליון וחידוש בזה יותר מבניין הבית שהתחתון שלמטה מבית המקדש גם הוא נעשה כלי לנצחיות.
== המושגים המבוארים במאמר==
== המושגים המבוארים במאמר==
[[שלושת האבות]]. [[בית המקדש|שלושת בתי מקדש]]. [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]]. [[קו האמצעי]]. [[צדיקים]] ו[[בעלי תשובה]]. [[השתלשלות]] ו[[למעלה מהשתלשלות]]. [[שם הוי']] ו[[שם אלוקים]]. [[התהוות בדרך התלבשות]] התהוות בדרך ממילא. [[עילה ועלול]]. ו[[יש מאין]]. [[שכל]] ו[[מידות (ספירות)|מידות]]. [[אור]] ו[[מאור]]. [[כח הפועל]]. [[ביטול היש]] [[ביטול במציאות]]. [[יחוד הוי' ואלוקים]]. [[צמצום לאו כפשוטו]]. [[מידות]], [[מוחין]], [[כתר]]. [[ספירות הגנוזות]]. [[הנשמה ניזונת מהגוף]].
{{טורים|
[[שלושת האבות]].
 
[[בית המקדש|שלושת בתי מקדש]].
 
[[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]].
 
[[קו האמצעי]].
 
[[צדיקים]] ו[[בעלי תשובה]].
 
[[השתלשלות]] ו[[למעלה מהשתלשלות]].
 
[[שם הוי']] ו[[שם אלוקים]].
 
[[התהוות בדרך התלבשות]] התהוות בדרך ממילא.
 
[[עילה ועלול]] ו[[יש מאין]].
 
[[שכל]] ו[[מידות (ספירות)|מידות]].


==רקע==
[[אור]] ו[[מאור]].
את המאמר אמר הרבי בהתוועדות שבת מברכים חודש מנחם אב פרשת מטות מסעי תשכ"ב. כעבור שנים הוגה על יד הרבי ויצא לאור בערב [[תשעה באב]] תש"נ. בפתח דבר צוין שהוצאתו לאור הוא לקראת שבת נחמו פרשת ואתחנן, הרבי הוסיף בסוף הפתח דבר ציון התאריך: "{{מונחון|עש"ק|ערב שבת קודש}} נחמו ה'תש"נ"{{הערה|שורה זו היו העורכים משאירים באופן קבוע לרבי.}}. כציון למקורות המאמר ציין הרבי שנים קודם לכן שהוא מיוסד על המאמרים: "בונה ירושלים" בספר המאמרים תרכ"ט{{הערה|ע' רצד ואילך}}, מאמר "ראה קראתי" בספר המאמרים תרס"ה{{הערה|עמוד קעו ואילך.}}, [[לקוטי תורה]] מטות מאמר "ואשה"{{הערה|פג, ג-ד.}}. "על כן יאמרו" בספר המאמרים קונטרסים ח"א{{הערה|עמוד קצא, ב ואילך}}. יש משערים כי המאמר המוגה בחלקו מורכב מהמאמר "אריה שאג מי לא ירא" שנאמר כמה שבועות לאחר מכן בשבת [[פרשת ראה]].{{הערה|הרב אסף פרומר, "מאמר מבואר" עמוד 5.}}
 
[[כח הפועל]].
 
[[ביטול היש]]
 
[[ביטול במציאות]]
 
[[יחוד הוי' ואלוקים]].
 
[[צמצום לאו כפשוטו]].
 
[[מידות (ספירות)|מידות]], [[מוחין]], [[כתר]].
 
[[ספירות הגנוזות]].


[[הנשמה ניזונת מהגוף]].
}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://torasmoshiach.com/א-גדול-יהי׳-כבוד-הבית-גו׳-מוגה-ש%D7%B4פ-מטו%D7%B4/ המאמר המלא] באתר [[המכון להפצת תורתו של משיח]].
* [http://torasmoshiach.com/א-גדול-יהי׳-כבוד-הבית-גו׳-מוגה-ש%D7%B4פ-מטו%D7%B4/ המאמר המלא] באתר [[המכון להפצת תורתו של משיח]].