ארמית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:בבא מציעא עם חידושי רבותינו נשיאנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסכת [[בבא מציעא]] מן ה[[תלמוד בבלי]] שנכתבה בשפה הארמית על ידי רבינא ו[[רב אשי]] אחרוני האמראים עם חידושי רבותינו נשיאנו]]
 '''אֲרָמִית''' היא השפה בה נכתבו ספרי קודש מרכזיים כגון ספר עזרא וספר דניאל ב[[תנ"ך]], ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ו[[ספר הזוהר]].
@@ שורה 7: / שורה 8: @@
 ==ארמית בספרי הקודש==
 ===ארמית בתנ"ך===
-דובר הארמית הראשון ב[[תנ"ך]], הוא [[לבן הארמי]], המוזכר בתורה בדברו שתי מילים בארמית - "יְגַר שָׂהֲדוּתָא"{{הערה|שם=בראשית|בראשית לא, מז}}. ואמנם השפה הארמית קרויה על שם ארץ מוצאו, ארם{{הערה|בזה עצמו, דייקו במדרש (ילקוט שמעוני סוף פרשת ויצא) "וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא – אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אַל יְהֵא לְשׁוֹן סוּרְסִי קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁבַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד. בַּתּוֹרָה, וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא. בַּנְּבִיאִים (ירמיהו י׳:י״א) ״כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם אֱלָהַיָּא דִּי שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבָדוּ״. בַּכְּתוּבִים (דניאל ב׳:ד׳) ״וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִּית, מַלְכָּא לְעָלְמִין חֶיִי״, וראו בפירוש פרשגן: "ונ״ל לשון שדיבר לבן הוא לשון סורסי, ועל שם סוריא נקרא סורסי דסוריא היא ארם נהרים וארם צובה שכבש דוד. ועל שם שקרובה לארץ ישראל אין לשון ארמי שלה צח כל כך".}}.
+דובר הארמית הראשון ב[[תנ"ך]], הוא [[לבן הארמי]], המוזכר בתורה בדברו שתי מילים בארמית - "יְגַר שָׂהֲדוּתָא"{{הערה|שם=בראשית|בראשית לא, מז}}. ואמנם השפה הארמית קרויה על שם ארץ מוצאו, ארם{{הערה|בזה עצמו, דייקו במדרש (ילקוט שמעוני סוף פרשת ויצא) "וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא – אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אַל יְהֵא לְשׁוֹן סוּרְסִי קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁבַּתּוֹרָה וּבַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד. בַּתּוֹרָה, וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא. בַּנְּבִיאִים (ירמיהו י׳:י"א) "כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם אֱלָהַיָּא דִּי שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבָדוּ". בַּכְּתוּבִים (דניאל ב׳:ד׳) "וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִּית, מַלְכָּא לְעָלְמִין חֶיִי", וראו בפירוש פרשגן: "ונ"ל לשון שדיבר לבן הוא לשון סורסי, ועל שם סוריא נקרא סורסי דסוריא היא ארם נהרים וארם צובה שכבש דוד. ועל שם שקרובה לארץ ישראל אין לשון ארמי שלה צח כל כך".}}.
 בספר מלכים{{הערה|ב' י"ח}}, כאשר רבשקה שליחו של סנחריב מלך אשור מגיע לירושלים וקורא לתושביה להיכנע; רבשקה מתבקש על ידי שריו של חזקיהו לדבר ארמית: "דבר נא אל עבדיך ארמית כי שומעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באוזני העם אשר על החומה".
@@ שורה 27: / שורה 28: @@
 עם זאת, הזהירו שלא [[תפילה|להתפלל]] בלשון ארמית, ש"אין [[מלאכי השרת]] מכירין בלשון ארמי"{{הערה|בבלי, שבת יב עמוד ב'}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא, ד.}}. לעומת זאת, תפילות מסוימות, כדוגמת ה[[קדיש]] ו[[קדושה דסדרא]] נכתבו דווקא בארמית, כדי שהעם יבין את הנאמר בהן. ומחמת שיש בהן [[קידוש השם]] ו[[תלמוד תורה]] בשותפות של כל ה[[ציבור]]: [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] ו[[עם הארץ|עמי הארץ]], אמרו חכמים {{הערה|בבלי, סוטה מט עמוד א'}} שעליהן עומד העולם{{הערה|רש"י סוטה מט עמוד א'}}.
-==בדברי רבותינו נשיאנו==
+==בדברי רבותינו נשיאינו==
 "...לא יכולה השפה להחשב יסוד חיוני בקיומנו, כי עוד בימי קדם שימשה ארמית כשפת דיבור של העם: חלקים של התנ"ך, כמעט כל תלמוד בבלי, הזוהר ועוד, נכתבו בלשון הארמית{{הערה|1=http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/20/34/274 תורת מנחם כ' עמ' 274}}.
-(מכתב הרבי לבלשן והפילולוג פרופסור יחזקאל קוטשר, במענה למשלוח כתביו העוסקים בשפה הארמית. אגרות קודש, כרך י"א עמודים [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=143&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ג], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=144&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ד], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=145&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ה].)
+ישנו מכתב מהרבי לבלשן והפילולוג פרופסור יחזקאל קוטשר, במענה למשלוח כתביו העוסקים בשפה הארמית. (אגרות קודש, כרך י"א עמודים [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=143&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ג], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=144&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ד], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=145&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ה].)
 ==לקריאה נוספת==