עשיו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''עֵשָׂו''' (נכתב לפעמים '''עֵשָׂיו''' ומכונה גם '''אֱדוֹם''')  הוא בנו הגדול של [[יצחק אבינו]] ו[[רבקה אמנו]] ואחיו התאום של [[יעקב אבינו]] שנולדו ב[[ט"ו בתשרי]] וגם דודם של שנים עשר השבטים, ונכדם של [[אברהם אבינו]] ו[[שרה אמנו]], ובן אחותו של [[לבן הארמי]].
+'''עֵשָׂו''' (נכתב לפעמים '''עֵשָׂיו''' ומכונה גם '''אֱדוֹם''')  הוא בנו הגדול של [[יצחק אבינו]] ו[[רבקה אמנו]] ואחיו התאום של [[יעקב אבינו]] שנולדו ב[[ט"ו בתשרי]], ונכדם של [[אברהם אבינו]] ו[[שרה אמנו]], ובן אחותו של [[לבן הארמי]].
 עשיו חתנו של [[ישמעאל]] שנשא לאשה את בשמת היא מחלת בת ישמעאל, מתואר כ[[רשע]] בכל מעשיו, ומהווה שורש לקליפת אדום שהיא אחת משתי הקליפות המרכזיות המסתירות את אור ה' בעולם, קליפה שממנה נשתלשלה קליפת [[עמלק]].
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 :2. "יציאתו" של עשיו ממנו - מיצחק, משמעה שהקליפה שנפל בה, היא מקבילה ודוגמה למדתו של יצחק, כי זה לעומת זה עשה אלקים - רע לעומת טוב כו', "כקוף בפני אדם".
 :וכידוע שמדתו של יצחק היא מדת היראה את ה' - "פחד יצחק", ששרשה היא [[ספירת הגבורה]] של מעלה, ולעומתו - עשיו הוא אדום, היה ממדת הגבורה דקליפה.
+==פטירתו==
+עשיו נפטר מהעולם ב[[עשרה בטבת]] ב'רנ"ה, ונקבר ראשו במערת המכפלה שב[[חברון]]. בחז"ל מובא כי כאשר באו לקבור את [[יעקב אבינו]] הגיע אחיו התאום [[עשיו]] ודרש להיקבר במערת המכפלה במקומו, ובמקום החל ויכוח בינו לבין בני יעקב, חושים בן [[דן]] שהיה חירש ולא הבין מה שנעשה לקח חרב וחתך את ראשו של עשיו שהתגלגל עד שנכנס למערה{{הערה|[[מסכת סוטה]], י"ג, ע"א.}}.
+ואכן לחלק מהדעות המעשה של הריגת עשיו וקבורת ראשו וקבורת גופת יעקב אחיו היה ב[[כ"ה בכסלו]] נר ראשון דחג [[חנוכה]] [[ב'רנ"ה]] או [[ב'רנ"ו]]{{הערה|כדברי חז"ל שראשו נקבר במערת המכפלה עם האבות הקדושים והאמהות הקדושות}} אך לדעת [[החת"ם סופר]] היה ב[[עשרה בטבת]]{{הערה|החתם סופר בדרשות (דרוש ל[[ז' בטבת]] תקצ"ד), דאיתא במדרש, שיעקב אבינו נולד ומת ביום א' דסוכות, ובפרשת ויחי, כתיב "ויבכו אותו מצרים שבעים יום" היינו ארבעים לחניטה ואחרי כן כתיב "ויעל יוסף לקבור את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים, וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו" ואחרי כן עשו מספד עוד שבעה ימים כמו שנאמר, "ויבואו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאוד ויעש לאביו אבל שבעת ימים", ועוד ארכה להם הדרך ללכת ממצרים למערת המכפלה אשר בארץ ישראל, ואיתא ב[[רמב"ן]] (פרשת מקץ) שהוא מהלך של שמונה ימים. נמצא הכל יחד פ"ה ימים. ואם יעקב נסתלק ב[[סוכות|א' דסוכות]] [[ט"ו בתשרי]], נמצא ט"ז ימים מתשרי עד יום המיתה, כי חודש תשרי הוא מלא. ונ"ט ימים ממרחשוון ומכסלו, אחד מלא ואחד חסר, ועוד עשרה מטבת, הא לך פ"ה ימים. נמצא שכלו פ"ה יום העשרה בטבת ובו ביום נקבר יעקב}} ולפי מדרש חז"ל{{הערה|שאמרה רבקה ליעקב לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם בְּיוֹם אֶחָד – ופירש"י אֶהְיֶה שְׁכוּלָה מִשְּׁנֵיכֶם, הַקּוֹבֵר אֶת בָּנָיו קָרוּי "שָׁכוּל". וְכֵן בְּיַעֲקֹב אָמַר: "כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי" (להלן מג,יד). גַּם שְׁנֵיכֶם – אִם יָקוּם עָלֶיךָ וְאַתָּה תַהַרְגֶנּוּ, יַעַמְדוּ בָנָיו וְיַהַרְגוּךָ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִזְרְקָה בָהּ, וְנִתְנַבְּאָה שֶׁבְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּפֶרֶק "הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ" (סוטה י"ג ע"א) ושם איתא; באותה שעה נתקיימה נבואתה של רבקה, דכתיב (בראשית כז, מה): "למה אשכל גם שניכם יום אחד?" ואף על גב דמיתתן לא ביום אחד הואי, קבורתן מיהא ביום אחד הואי.}} בעשרה בטבת מת עמו גם אחיו התאום [[עשו]] ונטמן ראשו ב[[מערת המכפלה]] ולדעת הרב נחלת בנימין{{הערה|בספרי דרשותיו}} נפטר עשו לאחר שעשה [[תשובה]] והביא ראיות לדעה זו.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:האבות]]
 [[קטגוריה:קליפות]]
 [[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]