מלח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''מלח''' הוא חומר שמקורו ב[[מים]] ומשתמשים בו לתיבול מאכלים אחרים.
-ב[[סעודה]] יש עניין שיהיה מלח על השולחן כשמברכים המוציא (רמ"א סימן קסז סעיף ה) עד אחרי ברכת המזון (כף החיים סימן קפ אות ג).
+== בסעודה ==
+ב[[סעודה]] יש עניין שיהיה מלח על השולחן כשמברכים המוציא<ref>רמ"א סימן קסז סעיף ה.</ref> עד אחרי ברכת המזון<ref>כף החיים סימן קפ אות ג.</ref>.
+לפני אכילת הדגים בכל סעודות יום-טוב, ואולי גם בכל פעם שאוכל דגים, הרבי מכסה את הדג בשכבת מלח עבה<ref>'אוצר מנהגי חב"ד' (מונדשיין) ניסן עמ' קפד אות קמ.</ref>.
+כאשר נשאל פעם לפשר הנהגה זו נראה היה הרבי כמתחמק, באומרו "כך ערֵב יותר" (ס'איז געשמאַקער אַזוי"<ref>מקדש מלך' כרך ב' עמ' 438.</ref>. שמועה נוספת מספרת כי פעם הסביר שבמהלך מלחמת העולם השנייה התחבא פעם במפעל מלח.
+ויש אומרים כי הרבי החל בהנהגה זו כשראה בספרו של הרב הקדוש ר' שמשון מאוסטרופולי כי יש לנהוג כן.
+'''בסיום הסעודה'''
+כתב אדמו"ר הזקן בשולחנו סימן קעט סעיף ח: "אחר כל אכילתך אכול מלח... אכל כל מאכל ולא אכל מלח... ידאג..." ["ועכשיו לא נהגו כלל באכילת מלח אחר הסעודה ואין ניזוקין מפני שנשתנו הטבעים"].
+אמנם כפי הנראה אכן נוהג הרבי לטבול תמיד [נוסף לתחילת הסעודה] גם בסיום הסעודה. וכך מובא בהנהגות שנרשמו בליל ב' דחג הסוכות תשי"א<ref>'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' שא.</ref>: בסיום הסעודה נוהג לטבול ג' חתיכות חלה במלח ג' פעמים. כך גם בזיכרונות מתשרי תשכ"א<ref>שם עמ' שח</ref>: בסוף כל סעודה אוכל כ"ק אדמו"ר שליט"א פרוסה קטנה של פת טבול במלח.
+==== בליל הסדר ====
+הרבי כותב ב'הגדה עם ליקוטי טעמים ומנהגים' לגבי טבילת המצה בליל הסדר במלח: "ואינו טובל במלח מפני חיבוב מצווה, שלא יהא תערובות טעם אחר כלל (מהרי"ל, שו"ע רבינו תעה, י) וכן הוא מנהג בית הרב".  והרבי מקשה: "וצריך-עיון, שהרי כתב השל"ה שעל-פי כתבי האריז"ל יטבול במלח". וממשיך: "ולהעיר מלקוטי תורה, ביאור לדיבור-המתחיל ולא תשבית סעיף ח". [שם נאמר בין השאר: "בעניין חיוב אכילת מצה שהוא תחילת העבודה צריך להיות לחם עוני דווקא, שהוא בחינת אמונה ואתכפיא בלי שום טעם ודעת, ועל כן אין ליתן בה מלח.."].
+כל זה באכילת ה'כזיתים', אך בהמשך הסעודה – "היה כ"ק אדמו"ר טובל חתיכת מצה שלוש פעמים במלח ואוכלה... כדרכו בקודש בכל השנה"<ref>אוצר מנהגי חב"ד' ניסן עמ' קפה אות קמג. 'המלך במסיבו' ב' עמ' שכא</ref>.
 ==בחסידות==
@@ שורה 15: / שורה 33: @@
 {{ערך מורחב|ערך=[[מים התחתונים]]}}
 מבואר במדרש כי כאשר הקב"ה חילק את המים התחתונים מהעליונים בכו המים התחתונים ורצו להיות דבוקים בשרשם העליון שהוא מידת החסד, ואז נכרת להם ברית מלח, דהיינו שיקריבו מהם על כל הקרבנות, כמו שנאמר {{ציטוטון|על כל קרבנך תקריב מלח}}.
+== הליכה על מלח ==
+כאשר יורד שלג בני יורק, ביקש הרבי שלא יפנו את השלג בדרך שהוא צריך לעבור באמצעות מלח, ע"מ שהוא לא ידרוך על המלח. בשנת תשפ"ב נבנה חימום תת-קרקעי יחודי בכניסה ל770 בית משיח, ע"מ להקל את פינוי השלג אף ללא השימוש במלח. מפי השמועה, שזה משום שבמהלך מלחמת העולם השנייה התחבא פעם במפעל מלח, והרבי מוקיר טובה כל כך.
 ==ראו גם==
@@ שורה 23: / שורה 44: @@
 * הרב מנחם רייצס, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3631271 מדוע טובלים את הלחם במלח 3 פעמים? ועוד רמזים וגימטריאות לפרשת ויקרא]''' באתר 'בית חב"ד'
 * נפתלי סילברברג, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/662747 "אפשר קצת מלח, בבקשה"?]''' באתר 'בית חב"ד'
+* '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8603&CategoryID=1627 "על כל קרבנך תקריב מלח", בגליון התקשרות 926, באתר COL].'''
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]
 [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]