זימון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 [[אדמו"ר הרש"ב]] כשהיה אומר לאחר [[הסתלקות]] אביו את נוסח ה"ברשות", והיה שוהה בין אמירת ה"ברשות" ל"מרנן ורבנן ורבותי" באופן שלא יהיה נרגש{{הערה|שיחת א' דחג הסוכות תד"ש.}}.
-[[הרבי]] בדרך כלל היה מפסיק בין אמירת ה"ברשות" לבין אמירת "מרנן ורבנן ורבותי". במספר פעמים{{הערה|לדוגמה: ראש השנה ו[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשי"ב.}} הוא אמר בקול "ברשות אדוננו מורנו ורבינו (הרב) בעל הבית הזה".
+[[הרבי]] בדרך כלל שוהה<ref>יש ששמעו את הרבי אומר באותו זמן "אדונינו מורינו ורבינו הרב בעל הבית הזה"{{מקור|}}</ref> בין אמירת ה"ברשות" לבין אמירת "מרנן ורבנן ורבותי". במספר פעמים{{הערה|לדוגמה: ראש השנה ו[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשי"ב.}} הוא אמר בקול "ברשות אדונינו מורינו ורבינו" ולפעמים מוסיף "הרב בעל הבית הזה". וכן נהגו כל המזמנים בעת סעודות החג בדירת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]]<ref>ראה מעשה מלך ע' 54 הערה 41</ref>[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|.]]
 ===יעלה ויבוא===
@@ שורה 70: / שורה 70: @@
 ===כוס של ברכה===
-{{ערך מורחב|ערך=[[יין#עץ הדעת ועץ החיים|יין]] {{*}} [[יין המשומר]]}}
+{{ראו גם|ערך=[[יין#עץ הדעת ועץ החיים|יין]] {{*}} [[יין המשומר]]}}
 כאשר מזמנים, מברכים את הברכה על הכוס, וטעם הדבר הוא: שבכדי לקבל את ההמשכה מה"בריכה" העליונה, צריך לשים "[[כוס]]" שתקבל אותה. ואופן ההמשכה הוא על ידי שממלא את הכוס ב[[יין]] ומגביה אותה.