זימון – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] כשהיה אומר לאחר [[הסתלקות]] אביו את נוסח ה"ברשות", והיה שוהה בין אמירת ה"ברשות" ל"מרנן ורבנן ורבותי" באופן שלא יהיה נרגש{{הערה|שיחת א' דחג הסוכות תד"ש.}}. | [[אדמו"ר הרש"ב]] כשהיה אומר לאחר [[הסתלקות]] אביו את נוסח ה"ברשות", והיה שוהה בין אמירת ה"ברשות" ל"מרנן ורבנן ורבותי" באופן שלא יהיה נרגש{{הערה|שיחת א' דחג הסוכות תד"ש.}}. | ||
[[הרבי]] בדרך כלל | [[הרבי]] בדרך כלל שוהה<ref>יש ששמעו את הרבי אומר באותו זמן "אדונינו מורינו ורבינו הרב בעל הבית הזה"{{מקור|}}</ref> בין אמירת ה"ברשות" לבין אמירת "מרנן ורבנן ורבותי". במספר פעמים{{הערה|לדוגמה: ראש השנה ו[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשי"ב.}} הוא אמר בקול "ברשות אדונינו מורינו ורבינו" ולפעמים מוסיף "הרב בעל הבית הזה". וכן נהגו כל המזמנים בעת סעודות החג בדירת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]]<ref>ראה מעשה מלך ע' 54 הערה 41</ref>[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|.]] | ||
===יעלה ויבוא=== | ===יעלה ויבוא=== | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
====דברי תורה==== | ====דברי תורה==== | ||
המשנה אומרת בפרקי אבות{{הערה|פרק ג, משנה ג.}} "שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו מזבחי מתים". והסיבה שזה כל כך נוגע היא: שמכיוון שכל עניין האכילה הוא בירור הגשמיות, ומכיוון שהתורה היא זו שבכוחה אפשר לברר את הגשמיות, וכמו שכתוב בזהר{{הערה|הובא באגרת הקודש סי' כו. כח. וקו"א ד"ה ולהבין פרטי.}} "בחכמה אתברירו" (= הם התבררו על ידי החכמה), לכן זה נוגע כל כך. ובפרט כשאוכלים בשלושה, כיון שהתורה היא ה"קו האמצעי" הממוצע בין קו הימין והשמאל (שהם שלושה ביחד). | המשנה אומרת בפרקי אבות{{הערה|פרק ג, משנה ג.}} "שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו מזבחי מתים". והסיבה שזה כל כך נוגע היא: שמכיוון שכל עניין האכילה הוא בירור הגשמיות, ומכיוון שהתורה היא זו שבכוחה אפשר לברר את הגשמיות, וכמו שכתוב בזהר{{הערה|הובא באגרת הקודש סי' כו. כח. וקו"א ד"ה ולהבין פרטי.}} "[[בחכמה אתברירו]]" (= הם התבררו על ידי החכמה), לכן זה נוגע כל כך. ובפרט כשאוכלים בשלושה, כיון שהתורה היא ה"קו האמצעי" הממוצע בין קו הימין והשמאל (שהם שלושה ביחד). | ||
===כוס של ברכה=== | ===כוס של ברכה=== | ||
{{ | {{ראו גם|ערך=[[יין#עץ הדעת ועץ החיים|יין]] {{*}} [[יין המשומר]]}} | ||
כאשר מזמנים, מברכים את הברכה על הכוס, וטעם הדבר הוא: שבכדי לקבל את ההמשכה מה"בריכה" העליונה, צריך לשים "[[כוס]]" שתקבל אותה. ואופן ההמשכה הוא על ידי שממלא את הכוס ב[[יין]] ומגביה אותה. | כאשר מזמנים, מברכים את הברכה על הכוס, וטעם הדבר הוא: שבכדי לקבל את ההמשכה מה"בריכה" העליונה, צריך לשים "[[כוס]]" שתקבל אותה. ואופן ההמשכה הוא על ידי שממלא את הכוס ב[[יין]] ומגביה אותה. | ||