חוקי המדינה – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
הוספת ערך
 
מ. רובין (שיחה | תרומות)
קידוד קישורים
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מערכת נורמות והוראות מחייבות מצד סדר החיים הנוהג במדינה|אחר=חוקי התורה, אחד משלושת הסוגים שבמצוות|ראו=חוקים}}
'''חוקי המלכות''' או '''חוקי המדינה''' הם מערכת הוראות מחייבות בכלל תחומי החיים החלים על כלל התושבים ומסדירים את החיים בחברה ואת היחסים בין התושבים והשלטון ובין התושבים לבין עצמם.
'''חוקי המלכות''' או '''חוקי המדינה''' הם מערכת הוראות מחייבות בכלל תחומי החיים החלים על כלל התושבים ומסדירים את החיים בחברה ואת היחסים בין התושבים והשלטון ובין התושבים לבין עצמם.


שורה 4: שורה 5:


לכלל זה השלכות רבות בשולחן ערוך בדיני [[חושן משפט]], בעיקר בתחומי מיסים, בעלות על קרקעות ודיני ממונות, ובימינו - החובה לציית לחוקי התנועה, וכיוצא בזה.
לכלל זה השלכות רבות בשולחן ערוך בדיני [[חושן משפט]], בעיקר בתחומי מיסים, בעלות על קרקעות ודיני ממונות, ובימינו - החובה לציית לחוקי התנועה, וכיוצא בזה.


==מקור הדין וטעמו==
==מקור הדין וטעמו==
המקור לכלל זה מופיע מספר פעמים בגמרא{{הערה|מסכת נדרים כח, א; גיטין י, ב; בבא קמא קיג, א; בבא בתרא נד, ב.}}, ובספרי הראשונים הובאו מספר טעמים ליסוד הדין:
המקור לכלל זה מופיע מספר פעמים בגמרא{{הערה|מסכת נדרים כח, א; גיטין י, ב; בבא קמא קיג, א; בבא בתרא נד, ב.}}, ובספרי הראשונים הובאו מספר טעמים ליסוד הדין:
# '''הסכמת בני המדינה:''' התושבים מסכימים מרצונם לחוקי המלך כדי שישמור על סדר חברתי ("אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו").
# '''הסכמת בני המדינה:''' התושבים מסכימים מרצונם לחוקי המלך כדי שישמור על סדר חברתי ("אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו").
# '''בעלות על הארץ:''' הארץ שייכת למלך, והוא מתנה את הישיבה בה בציות לחוקיו{{הערה|טעם זה מביא גם אדמו"ר הזקן בהלכות גזילה סט"ו.}}.
# '''בעלות על הארץ:''' הארץ שייכת למלך, והוא מתנה את הישיבה בה בציות לחוקיו{{הערה|טעם זה מביא גם אדמו"ר הזקן בהלכות גזילה סט"ו.}}.
#'''התורה עצמה מכירה במשפט המלוכה:''' התורה עצמה מתייחסת במספר מקומות לדיני המלכות כנורמה מחייבת{{הערה|קרית ספר על הרמב"ם הלכות גזילה פ"ה.}}.
#'''התורה עצמה מכירה במשפט המלוכה:''' התורה עצמה מתייחסת במספר מקומות לדיני המלכות כנורמה מחייבת{{הערה|קרית ספר על הרמב"ם הלכות גזילה פ"ה.}}.


שורה 49: שורה 49:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*אברהם אליהו קירשנבוים, '''דינא דמלכותא דינא''', גליון מבית ההוראה כפר חב"ד, ניסן ה'תשפ"ו (23) עמוד 18 ואילך
*אברהם אליהו קירשנבוים, '''דינא דמלכותא דינא''', גליון מבית ההוראה כפר חב"ד, ניסן ה'תשפ"ו (23) עמוד 18 ואילך
 
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*מכון הלכה חב"ד, '''[https://machon-halacha.co.il/course-tag/%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%90-%D7%93%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%90/?srsltid=AfmBOopr1TdpTcHoALUEPUy-gGTyrPC8zqQaOncD-ZcAFw_ShnW9GbOc תגית: דינא דמלכותא דינא]'''
*מכון הלכה חב"ד, '''[https://machon-halacha.co.il/course-tag/דינא-דמלכותא/?srsltid=AfmBOopr1TdpTcHoALUEPUy-gGTyrPC8zqQaOncD-ZcAFw_ShnW9GbOc תגית: דינא דמלכותא דינא]'''
*נחמה ציבין, '''[https://col.org.il/news/7614 האם חלה הלכת דינא דמלכותא דינא על סרוב פקודה?]''' {{COL}}
*נחמה ציבין, '''[https://col.org.il/news/7614 האם חלה הלכת דינא דמלכותא דינא על סרוב פקודה?]''' {{COL}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוק ומשפט]]