שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד) – הבדלי גרסאות

רשבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ. רובין (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
(16 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|שלום דובער קיבמן|האחיין, שמש בית הכנסת 770|שלום דובער קיבמן (קראון הייטס)}}
{{מפנה|שלום דובער קיבמן|האחיין, שמש בית הכנסת 770|שלום דובער קיבמן (קראון הייטס)}}
{{אין תמונה}}
[[קובץ:דובער קיבמן.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|הרב קיבמן]]
הרב '''שלום דובער קיבמן''' ([[ג' חשון]] [[תרפ"א]]-[[כ' ניסן]] [[תשס"ז]]) היה [[בעל שמועה]] ו[[בעל קורא]] מראשוני המתיישבים ומנכבדי [[כפר חב"ד]].
[[קובץ:בערל קיבמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קיבמן]]
הרב '''שלום דובער קיבמן''' ([[ג' חשון]] [[תרפ"א]] - [[כ' ניסן]] [[תשס"ז]]) היה [[בעל שמועה]] ו[[בעל קורא]] מראשוני המתיישבים ומנכבדי [[כפר חב"ד]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ג' חשון]] [[תרפ"א]] בעיירה [[ויעטקא]] לאביו החסיד ר' [[דוד קיובמן]] (הורודוקער) ולאמו מרת בת שבע רייזא. בשעת הברית היה מהראשונים שנקראו על שם [[אדמו"ר הרש"ב]].
נולד ב[[ג' בחשוון]] [[תרפ"א]] בעיירה [[ויעטקא]] לר' [[דוד קיובמן]] (הורודוקער) ולבת שבע רייזא. בשעת הברית היה מהראשונים שנקראו על שם [[אדמו"ר הרש"ב]].


כילד, נדדה משפחתו ועברה להתגורר ב[[הומיל]], ועל אף גילו הצעיר, כבר בגיל 12 הסתפח לישיבת תומכי תמימים שפעלה בעיר{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד חצר.}}.
כילד, נדדה משפחתו ועברה להתגורר ב[[הומיל]], ועל אף גילו הצעיר, כבר בגיל 12 הסתפח לישיבת תומכי תמימים שפעלה בעיר{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמוד חצר.}}.


בגיל 14 למד בישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]{{הערה|החל מתענית אסתר תרצ"ה.}}, ולאחר מכן למד בישיבה בהאדיטש שייסד ר' [[יוסף גנזבורג]] שומר האוהל, לצידו שימש כמשגיח אחיו ר' [[אברהם זעליג גנזבורג]], לאחר פסח תרצ"ו חזר לברידטשוב, ובהמשך למד בישיבות תומכי תמימים בוורוניז', ז'יטומיר, כותאיס וקולאשי. בחודש אב ת"ש חזרו לקורוסק, ובזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלטה משפחתו מהבית ל[[סמרקנד]].
בגיל 14 למד בישיבת [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]{{הערה|החל מתענית אסתר תרצ"ה.}}, ולאחר מכן למד בישיבה בהאדיטש שייסד ר' [[יוסף גנזבורג]] שומר האוהל, לצידו שימש כמשגיח אחיו ר' [[אברהם זעליג גנזבורג]], לאחר פסח תרצ"ו חזר לברדיטשוב, ובהמשך למד בישיבות תומכי תמימים בוורוניז', ז'יטומיר, כותאיס וקולאשי. בחודש אב ת"ש חזרו לקורוסק, ובזמן [[מלחמת העולם השניה]] נמלטה משפחתו מהבית ל[[סמרקנד]].


אביו העיד עליו "מילאתי אותו כל כך בחסידות, עד שאם הוא היה שק - היה נקרע מזמן".
אביו העיד עליו "מילאתי אותו כל כך בחסידות, עד שאם הוא היה שק - היה נקרע מזמן".


בהגיעו לגיל נישואין שידך אותו הגביר ר' [[מענדל דייטש]] עם רעייתו מרת דבורה בת האדמו"ר משעדליץ רבי יהושע אשר רויטבלט ומרת אלטע בתיה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]], כיון שרעייתו היתה ילידת פולין, יכל לצאת את גבולות רוסיה באופן רישמי, ולאחר תקופת מעבר ב[[פוקינג]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם שימש כעוזר מלמד, בעוד רעייתו החזיקה לפרנסת המשפחה חנות למיני סדקית במרכז כפר חב"ד.
בהגיעו לגיל נישואין שידך אותו הגביר ר' [[מענדל דייטש]] עם רעייתו מרת דבורה בת האדמו"ר משעדליץ רבי יהושע אשר רויטבלט ואלטע בתיה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]], כיון שרעייתו היתה ילידת פולין, יכל לצאת את גבולות רוסיה באופן רישמי, ולאחר תקופת מעבר ב[[פוקינג]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם שימש כעוזר מלמד, בעוד רעייתו החזיקה לפרנסת המשפחה חנות למיני סדקית במרכז כפר חב"ד.


נודע כ[[בעל שמועה]] וסיפורי חסידים רבים השתמרו מפיו כשהוא היה מספר כל סיפור עם דיוק מופלג, וכן היה [[בעל קורא]] שדייק בקריאתו. הרבה בסיגופים ותעניות, עד שפעם הרבי כתב לו באחד המכתבים שיזהר מסיגופים. בפי חסידים מקובל בשם ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה 'נסתר', שהסתיר בחשאי את כל הנהגותיו וידיעותיו, אולם על אף זאת המשפיע ר' [[זלמן גופין]] שסעד אותו בימי חוליו באחרית ימיו, מעיד שהוא התגלה כמבין וידען גדול בנגלה ובחסידות, עם זיכרון והבנה מצויינים.
נודע כ[[בעל שמועה]] וסיפורי חסידים רבים השתמרו מפיו כשהוא היה מספר כל סיפור עם דיוק מופלג, וכן היה [[בעל קורא]] שדייק בקריאתו. הרבה בסיגופים ותעניות, עד שפעם הרבי כתב לו באחד המכתבים שיזהר מסיגופים. בפי חסידים מקובל בשם ר' [[מענדל פוטרפס]] שהיה 'נסתר', שהסתיר בחשאי את כל הנהגותיו וידיעותיו, אולם על אף זאת המשפיע ר' [[זלמן גופין]] שסעד אותו בימי חוליו באחרית ימיו, מעיד שהוא התגלה כמבין וידען גדול בנגלה ובחסידות, עם זיכרון והבנה מצויינים.


רעייתו מרת דבורה נפטרה על פניו ב[[ד' ניסן]] [[תשנ"ט]] ונטמנה בהר הזיתים, והוא נפטר שמונה שנים אחריה, בשעת בוקר מוקדמת בעיצומו של חול המועד פסח, [[כ' ניסן]] (ערב שביעי של פסח) [[תשס"ז]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]], בסמיכות לאוהלי אדמו"ר בית זוועהיל.
רעייתו מרת דבורה נפטרה על פניו ב[[ד' ניסן]] [[תשנ"ט]] ונטמנה בהר הזיתים, והוא נפטר שמונה שנים אחריה, בשעת בוקר מוקדמת בעיצומו של חול המועד פסח, [[כ' ניסן]] (ערב שביעי של פסח) [[תשס"ז]], ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]], בסמיכות לאוהל אדמו"רי בית זוועהיל.


==משפחתו==
==משפחתו==
*אחיו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]
*אחיו, ר' [[אברהם קיובמן]], [[כפר חב"ד]]
*אחיו, ר' שניאור זלמן קיובמן
*אחיו, ר' שניאור זלמן קיובמן
*רעייתו הרבנית דבורה רויטבלאט בת האדמו"ר משעדליץ
*רעייתו הרבנית דבורה בת האדמו"ר רבי יהושע אשר רויטבלאט משעדליץ
*בתו מרת אלטע בתיה, רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]
*בתו מרת אלטע בתיה, רעיית ר' [[יצחק רודרמן]]
*בתו בת שבע - נפטרה בגיל 6 ממחלה פתאומית
*בתו בת שבע - נפטרה בגיל 6 ממחלה פתאומית
==קישורים חיצוניים==
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/d/d7/%D7%A9%D7%93%D7%91_%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%9F_%D7%9B%D7%A4%D7%97.pdf ר' שלום דובער קיובמאן]''', תולדות חייו כהוספה לספר אודות אביו, 'בינוני' תשפ"ג, פרק כ'


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:קיובמן, שלום דובער}}
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת קיבמן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ז]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בהומיל]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברדיצ'ב]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ווארוניז']]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים זיטומיר]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כותאיס]]
[[קטגוריה:משפחת קיבמן]]