ספרי אדמו"ר שליט"א – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 ===ספר השיחות===
-{{ערך מורחב|ספר השיחות}}
+{{ערך מורחב|ספר השיחות (הרבי)}}
 סדרת ספרים בת 11 חלקים, בה הופיעו ה'שיחות' במתכונת אמירתן (שלא כ'ליקוטי שיחות' שעברו עיבוד ועריכה מלאים) - מתחילת שנת [[תשמ"ז]] (1987) עד [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]] (1992). שיחות אלו נדפסו במתכונת שבועית, בשבוע שלאחר אמירתן על ידי הרבי. מחציתם של הביאורים נערכו על ידי [[ועד הנחות התמימים]] בשפת היידיש, ומחציתם נערכו על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]] ב[[לשון הקודש]], עברו את הגהת הרבי והתפרסמו לאחר צאתם לאור בסדר דו-שבועי, ב[[עיתון]] "אלגעמיינער זשורנאל" (ביידיש) וב[[עיתון כפר חב"ד]] (בלשון הקודש).
@@ שורה 82: / שורה 82: @@
 עם התמנותו על ידי חמיו, כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, למנהל הוצאת קה"ת, ערך והדפיס שלושה לוחות פתגמים, אחד ביידיש (לשנת תש"ג) ושניים באנגלית (לשנים תש"ג-ד). את הלוח ביידיש שהוא הגדול מביניהם קבע חמיו, כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע, ל"לוח אור זרוע לחסידי חב"ד" ומאז חסידי חב"ד לומדים ומשתמשים בו מידי יום, הלוחות ב[[אנגלית]] לעומת זאת נשארו ערכיים מבחינה היסטורית.
-'''ספר "היום יום..."'''<br />
+==== ספר היום יום ====
-{{ערך מורחב|היום יום}}
+{{ערך מורחב|לוח היום יום}}
 ספר זה הוא הספר הראשון ב[[לשון הקודש]] שערך והדפיס הרבי. נדפס בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת, אך ללא שער, בניסן [[תש"ג]] (1943). הוא בנוי כלוח שנה, ובו ליקוט פתגמים ורעיונות חסידיים על כל יום במעגל השנה. הלוח מתחיל מיום י"ט בכסלו שלא כלוח רגיל הפותח ב[[ראש השנה]], וזאת לאור העובדה שי"ט בכסלו נקבע כ"[[ראש השנה לחסידות]]". חסידי חב"ד נוהגים מאז מידי יום ללמוד את הפתגם היומי מספר זה. הספר ישנו בפורמט כיס ובפורמט גדול. הספר משמש מורה דרך לחסידי חב"ד.
-'''לוחות פתגמים באנגלית'''<br />
+==== לוחות פתגמים באנגלית ====
-[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] - שני לוחות פתגמים, בשפה האנגלית, לוח לשנת [[תש"ג]] ולוח לשנת [[תש"ד]]. ספר זה (לשנת תש"ג) הוא הספר הראשון שערך והדפיס הרבי.
+{{ערך מורחב|ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס}}ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס - שני לוחות פתגמים, בשפה האנגלית, לוח לשנת [[תש"ג]] ולוח לשנת [[תש"ד]]. ספר זה (לשנת תש"ג) הוא הספר הראשון שערך והדפיס הרבי.
 ===הגדה של פסח - עם לקוטי טעמים ומנהגים===
+{{ערך מורחב|הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים}}
 ספרו השני{{הערה|היכל תשיעי - '''"שער רביעי"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת}} שהוציא לאור, נדפס בשנת [[תש"ו]] - 1947, הוא כולל ליקוט מכל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] על ההגדה ומקורותיה, לצד מנהגי חב"ד. בהגדה מתגלה הרבי כביבליוגרף מהשורה הראשונה, כאשר לצד כל נוסח מופיעות המקבילות שלו בכל הנוסחים, והסברים מדוע בחר ה[[בעל התניא]] שסידר את ההגדה בנוסח [[חב"ד]] בנוסח שלו דווקא ועוד. כיום מודפסת הגדה זו גם עם כל השיחות המוגהות על ההגדה בשני כרכים גדולים. הגדה זו מודפסת גם במהדורות שונות וגדלים שונים ובהרבה שפות.
 ===קונטרס ענינה של תורת החסידות===
-את [[קונטרס ענינה של תורת החסידות]]{{הערה|היכל תשיעי - '''"שער שני"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת}} הוציא הרבי לאור לרגל הוצאתו לאור של הכרך הראשון של [[ספר הערכים חב"ד]]. הקונטרס מבאר את "מהותה של [[תורת החסידות]], והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים ("הפשט, הרמז, הדרוש, והסוד").
+{{ערך מורחב|קונטרס עניינה של תורת החסידות}}
+את קונטרס ענינה של תורת החסידות{{הערה|היכל תשיעי - '''"שער שני"''' בשלשלת האור של מערכת אוצר החסידים קה"ת}} הוציא הרבי לאור לרגל הוצאתו לאור של הכרך הראשון של [[ספר הערכים חב"ד]]. הקונטרס מבאר את "מהותה של [[תורת החסידות]], והחידוש שבה על חלקי התורה האחרים ("הפשט, הרמז, הדרוש, והסוד").
+=== רשימות הרבי ===
+{{ערך מורחב|רשימות הרבי}}{{להשלים}}
 ===גאולה ומשיח===