שלוחי הרבי – הבדלי גרסאות

== שליחות בשדה החינוך ==

== כל יהודי ==

{{קובץ|הנקובים בשם|מכתבו של הרבי לשליח הרב [[אברהם לייב שוחט]] מ[[ונצואלה]]. על המילים "שכל אחד ואחד מבני ישראל שלוחו של הקב"ה בעולם הזה", הוסיף הרבי ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]]: "'''- ובפרט הנקובים בשם -'''"}}

{{ציטוט|תוכן=בכל זה ניתוסף בדורנו זה במיוחד - אשר בו נוסף חידוש בענין השליחות, ש[[אדמו"ר הריי"צ|כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו]] מינה כל אחד ואחד מהדור להיות השליח שלו בהפצת התורה והיהדות ובהפצת המעיינות חוצה, עד להבאת ה[[גאולה האמיתית והשלימה]].|מירכאות=כן}}{{ציטוט|תוכן=והיות שזוהי העבודה בזמן הזה, הרי מובן שזה שייך לכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל|מירכאות=כן}}

עם זאת הדגיש הרבי, כי הדבר אמור בעיקר כלפי אלו שזכו והם נושאים בתואר הרשמי של 'שליח':

מצד הרבי, השליחות היא משימת חיים, ועל פי רוב הרבי צידד שלא לעזוב את מקום השליחות או להחליף אותה במקום אחר{{הערה|ראו לדוגמא [[ליקוט מענות קודש]] תשל"ח-תשל"ט מענה יג: "הרי פועלים במקומם עתה ועשו קשרים וכו', ולמה יעזבוהו?!", וראו עוד בספר השליחות עמוד 121.}}, מלבד במקרים מיוחדים.

הרב [[יהודה לייב רסקין]] נשלח על ידי הרבי ל[[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]] חודשים ספורים לאחר נישואיו{{הערה|מפי הרב [[חיים הלל רסקין]], '''להמשיך בכולל שנה שנייה, או לפנות לשדה החינוך?''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2111 עמ' 94 (מדור והם יבוננהו).}}.

עם זאת, לבחור בן כיתתו של הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והסתפק על אפשרויות יציאה לשליחות{{הערה|אם לצאת לשליחות בחינוך או בהפצת המעיינות, אם עליו לצאת שליחות בחינוך לאלו גילאים והיכן, אם בהפצת המעיינות האם לצאת כעצמאי או תחת שליח קיים.}}, השיב הרבי שכ[[תמים]] חייב הוא להיות [[פנימי]] ומשכך אל לו להתעסק כבחור בשאלותיו אלא ללמוד לאחר חתונתו ב[[כולל]] כשנה שנתיים ולאחר מכן לשאול{{הערה|הרב יוסף יצחק חיטריק, '''להיות מורה פנימי''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גליון 2124, שופטים [[תשפ"ה]] עמוד 31 (מדור זו רק דעתי).}}.

=== שליח עושה שליח ===

קבוצות אלו - בהוראת הרבי - התיישבו בעיקר בעיר [[צפת]] וב[[ירושלים]]. לאחר מכן עברו השלוחים מקבוצות אלו לערים שונות, בהתאם להוראות הרבי. הוראת הרבי לשלוחים הייתה שכל מי שיכול לכהן בתפקיד [[רב|רבנות]] יעשה זאת - ואכן, רבים מקבוצות אלו עברו לכהן ברבנות ברחבי הארץ (ביניהם הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף הכט]], הרב [[בן ציון ליפסקר]], הרב [[יעקב רייצס]] ועוד). הגעת השלוחים נתנה תנופה אדירה לפעילות החב"דית בארץ הקודש, בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ה[[התקשרות]] של [[אנ"ש]] בארץ הקודש לרבי.

{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחים העולמי}}

החל משנת [[תשד"מ]], החלו השלוחים ב[[ארצות הברית]] להתכנס מידי שנה, ב[[שבת מברכים]] [[כסלו]]. החל משנת [[תשמ"ח]], שהייתה [[שנת הקהל]], הפך הכינוס ל"[[כינוס השלוחים העולמי]]". כינוס זה מתקיים עד היום מידי שנה בתאריך זה.

במהלך הכינוס נערכים סדנאות מיוחדים לשלוחים במגוון נושאים, על מנת לעזור לשליח ברקימת הקשרים עם אנשי הקהילה. האירוע המרכזי של כינוס השלוחים הוא ה"[[באנקט]]". באנקט זה מתקיים ב-[[770]] במוצאי [[שבת מברכים]] חודש [[כסלו]], אליו מגיעים השלוחים יחד עם מקורבים שהביאו לרבי ומתחזקים יחד במטרת שליחותנו כיום. [[באנקט]] נוסף מתקיים באולמות שונים ב[[ניו יורק]], בניהול הרב [[מנחם מענדל קוטלרסקי]].

{{הפניה לערך מורחב|כינוס השלוחים בארץ הקודש}}

הכינוס הראשון נערך ב[[נהריה]] ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ז]]. במענה על ההודעה על קיום הכינוס ועל התכניות, השיב הרבי "אזכיר על הציון להצלחה רבה", ו"אזכיר על הציון לבשורות טובות - על פי המדובר לאחרונה בריבוי - ומיוסד בשיחותיו וכו' ד[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|מו"ח אדמו"ר]] והזמן גרמא - תיכף להילולא ד[[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]]".

בשנה השניה התקיים הכינוס במלון מוריה שב[[אילת]], והשתתפו בו כמאה וחמישים מנהלי בתי חב"ד.

== ראו גם ==