תהלים פ"ט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 119: / שורה 119: @@
 לפי ההסבר במפרשים, המזמור חובר על ידי איתן האזרחי, אחד מהמשוררים הלויים על הדוכן בבית המקדש, ואחיו של הימן המוזכר בפרק הקודם.
-חז"ל דרשו, שמחבר המזמור הוא [[אברהם אבינו]], שנקרא 'איתן האזרחי' על שם הפסוק{{הערה|ישעיה מא, ב.}}, "מי העיר ממזרחי צדק", המדבר על אברהם אבינו שהקב"ה 'העיר' אותו לצאת מארץ מזרחי{{הערה|בבא בתרא טו: "אמר רב איתן האזרחי זה הוא אברהם אבינו, כתיב הכא (תהלים פט, א) איתן האזרחי, וכתיב התם (ישעיהו מא, ב) מי העיר ממזרח צדק".}}, ואילו תוספות סובר שהמחבר הוא דווקא [[יעקב אבינו]].
+חז"ל דרשו, שמחבר המזמור הוא [[אברהם אבינו]], שנקרא '[[איתן האזרחי]]' על שם הפסוק{{הערה|ישעיה מא, ב.}}, "מי העיר ממזרחי צדק", המדבר על אברהם אבינו שהקב"ה 'העיר' אותו לצאת מארץ מזרחי{{הערה|בבא בתרא טו: "אמר רב איתן האזרחי זה הוא אברהם אבינו, כתיב הכא (תהלים פט, א) איתן האזרחי, וכתיב התם (ישעיהו מא, ב) מי העיר ממזרח צדק".}}, ואילו תוספות סובר שהמחבר הוא דווקא [[יעקב אבינו]].
 ==תוכן המזמור==
@@ שורה 137: / שורה 137: @@
 ביאורים בחסידות על הפרק:
-*'''משכיל לאיתן האזרחי''' - 'איתן' הוא [[עצם הנשמה]] והתוקף שלה כפי שבא בגילוי באמצעות [[מסירות נפש]], דבר הקשור עם הביאורים הנוספים ב'איתן', מלשון 'עתיק' ומלשון 'קשה'{{הערה|ספר השיחות תש"ג עמוד 135: "באיתן ג' ענינים: אלט, הארט, שטארק".}}, וכאשר בחינה זו מאירה וזורחת ביהודי, מביא הדבר גם לכך שהשכל שלו ('משכיל') יהיה בעילוי גדול יותר, וכך בשאר הכוחות והחושים שזורחים ומאירים ('האזרחי'){{הערה|ביאור המקובל מכל רבותינו נשיאינו החל מהבעל שם טוב, כשכל אחד הוסיף והרחיב וביאר אותו יותר. קונטרס לימוד החסידות עמוד 5 ואילך, ובהנסמן בהערות במכתב כללי הנ"ל.}}, וזריחת פשטות העצמות היא אצל הפשוטים שבישראל יותר מאשר אצל בני התורה{{הערה|כתר שם טוב, משבע התורות שאמר הבעל שם טוב בשבת פרשת תבוא ח"י אלול תרנ"ב בגן עדן. ספר השיחות תרצ"ו-חורף ת"ש עמוד 197.}}.
+*'''משכיל ל[[איתן האזרחי]]''' - 'איתן' הוא [[עצם הנשמה]] והתוקף שלה כפי שבא בגילוי באמצעות [[מסירות נפש]], דבר הקשור עם הביאורים הנוספים ב'איתן', מלשון 'עתיק' ומלשון 'קשה'{{הערה|ספר השיחות תש"ג עמוד 135: "באיתן ג' ענינים: אלט, הארט, שטארק".}}, וכאשר בחינה זו מאירה וזורחת ביהודי, מביא הדבר גם לכך שהשכל שלו ('משכיל') יהיה בעילוי גדול יותר, וכך בשאר הכוחות והחושים שזורחים ומאירים ('האזרחי'){{הערה|ביאור המקובל מכל רבותינו נשיאינו החל מהבעל שם טוב, כשכל אחד הוסיף והרחיב וביאר אותו יותר. קונטרס לימוד החסידות עמוד 5 ואילך, ובהנסמן בהערות במכתב כללי הנ"ל.}}, וזריחת פשטות העצמות היא אצל הפשוטים שבישראל יותר מאשר אצל בני התורה{{הערה|כתר שם טוב, משבע התורות שאמר הבעל שם טוב בשבת פרשת תבוא ח"י אלול תרנ"ב בגן עדן. ספר השיחות תרצ"ו-חורף ת"ש עמוד 197.}}.
 *'''עולם חסד יבנה''' - כל המדות מחסד והלאה, הם מכוחו של עולם, כי בלי שיהיה מציאות של עולם - אין מציאות של מידות שענינם הוא להתייחס לזולת{{הערה|אור תורה להמגיד, עא, א.}}, ואף שלפני בריאת העולם הבריאה היתה מצד אתערותא דלעילא, 'כי [[חפץ חסד]]', לאחר הבריאה צריך דווקא את מעשי החסד באתערותא דלתתא כדי שהעולם יבנה{{הערה|אור התורה משפטים א'קנד.}}.
 *'''מי כמוך חסין י-ה''' - האותיות י-ה הם בחינת חכמה, אבא ואמא, ו'חסין' הוא לשון ירושה (בארמית), והכוונה היא למידות ה'יורשות' את החכמה, ועל ידי שהחכמה מאירה במידות, נפעל בהם שיהיו איתנות וחזקות ('חסין' לשון כח){{הערה|יהל אור עמוד שכ.}}.
@@ שורה 151: / שורה 151: @@
 בעקבות דברי הרבי ב[[התוועדות]] בהם ביאר את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה", הוסיף הרב ברוכשטאט לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי".
+== ראו גם ==
+* [[איתן האזרחי]]
 ==קישורים חיצוניים==