ישראל מייזל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ישראל מייזל.jpg|ממוזער|הרב מייזל בתצלום מתקופת עלייתו לארץ הקודש]] | [[קובץ:ישראל מייזל.jpg|ממוזער|הרב מייזל בתצלום מתקופת עלייתו לארץ הקודש]] | ||
הרב '''ישראל מייזל'''{{הערה|במכתבי רבותינו נשיאינו מאויית לעיתים גם 'מאייזל' 'מאייזיל' או 'מייזיל', וכן במכתבים שונים שקיבל מאויית גם: מייזליש, מאזיל, מיזל, ומייזלס.}} היה ידיד חב"ד, מהעסקנים שפעלו בשיתוף עם אדמו"ר הריי"צ | הרב '''ישראל מייזל'''{{הערה|במכתבי רבותינו נשיאינו מאויית לעיתים גם 'מאייזל' 'מאייזיל' או 'מייזיל', וכן במכתבים שונים שקיבל מאויית גם: מייזליש, מאזיל, מיזל, ומייזלס.}} ([[תרע"ח]] - [[י' שבט]] [[תשי"א]]), היה ידיד [[חב"ד]], מהעסקנים שפעלו בשיתוף עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[רוסיה]] הסובייטית, ראש ועד הקהילה ב[[קייב]], ולאחר עלייתו ארצה היה מייסד וגבאי [[בית הכנסת]] הכלל חסידי ברחוב יבנה ב[[תל אביב]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרע"ח]] (1868) בזלוטשוב שבגליציה, לאביו הגאון רבי מנחם מנדל מייזלס, שכיהן לימים ברבנות ב[[וורשה]]. | נולד בשנת [[תרע"ח]] (1868) בזלוטשוב שבגליציה, לאביו הגאון רבי מנחם מנדל מייזלס, שכיהן לימים ברבנות ב[[וורשה]]. | ||
משפחת אביו נמנתה על המשפחות המיוחסות מפולין, משפחת מייזליש, שרבים מצאצאיה שימשו ברבנות במשך הדורות. לפי המקובל אצל בני המשפחה,היה גם קשור משפחתית לגאון הרב אליהו חיים | משפחת אביו נמנתה על המשפחות המיוחסות מפולין, משפחת מייזליש, שרבים מצאצאיה שימשו ברבנות במשך הדורות. לפי המקובל אצל בני המשפחה,היה גם קשור משפחתית לגאון הרב [[אליהו חיים מייזל]] רבה של לודז'. | ||
מייזל רבה של לודז'. | |||
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת שרה חנה בתו של ר' (דוב) בער יצחק ווארשאווסקי, ולאחר החתונה קבע את מגוריה באוקראינה, בסמיכות להורי אשתו. | בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת שרה חנה בתו של ר' (דוב) בער יצחק ווארשאווסקי, ולאחר החתונה קבע את מגוריה באוקראינה, בסמיכות להורי אשתו. | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
לאחר התיישבותו בקייב, שלח ידו במסחר וזכה להצלחה, ובמשך השנים הלכה השפעתו וגדלה עד שמונה לתפקיד ראש הקהל בקייב. | לאחר התיישבותו בקייב, שלח ידו במסחר וזכה להצלחה, ובמשך השנים הלכה השפעתו וגדלה עד שמונה לתפקיד ראש הקהל בקייב. | ||
בתקופה זו נמשך לעולמה של חסידות חב"ד, ולצד התעמקותו בכתבי החסידות החל גם לשתף פעולה בעסקנות הכלל וסייע לפעולותיו של אדמו"ר הריי"צ. | בתקופה זו נמשך לעולמה של [[חסידות חב"ד]], ולצד התעמקותו בכתבי החסידות החל גם לשתף פעולה בעסקנות הכלל וסייע לפעולותיו של אדמו"ר הריי"צ. | ||
שילב על שולחנו תורה וגדולה, והיה מגדולי הסוחרים בקייב, והיה לו עסקים גם עם חצר המלוכה בפטרבורג. לצד שאר מעלותיו, שימש גם כראש ה[[חברא קדישא]] בקייב, והיה [[בעל מנגן]]. | שילב על שולחנו תורה וגדולה, והיה מגדולי הסוחרים בקייב, והיה לו עסקים גם עם חצר המלוכה בפטרבורג. לצד שאר מעלותיו, שימש גם כראש ה[[חברא קדישא]] בקייב, והיה [[בעל מנגן]]. | ||
| שורה 26: | שורה 25: | ||
הקשר עם אדמו"ר הריי"צ נמשך אף לאחר עלייתו לארץ הקודש, כשהרבי אף מתעניין בפרנסתו והסתדרותו בעניניו האישיים{{הערה|במכתב מחודש ניסן תרפ"ח, שלש שנים אחרי עלייתו לארץ: "אשמח לשמוע כי יש לו תקוה טובה בענייני פרנסתו בפרטיות...".}}. | הקשר עם אדמו"ר הריי"צ נמשך אף לאחר עלייתו לארץ הקודש, כשהרבי אף מתעניין בפרנסתו והסתדרותו בעניניו האישיים{{הערה|במכתב מחודש ניסן תרפ"ח, שלש שנים אחרי עלייתו לארץ: "אשמח לשמוע כי יש לו תקוה טובה בענייני פרנסתו בפרטיות...".}}. | ||
גם חתנו של הרבי, הרב [[שמריהו גוראריה]] שמר עמו על קשרי מכתבים, כך | גם חתנו של הרבי, הרב [[שמריהו גוראריה]] שמר עמו על קשרי מכתבים, כך לדוגמה שיגר לו מכתב בו סיכם את המבצע לאספקת מצות ליהודי רוסיה. | ||
עם עלייתו לארץ הקודש, על אף שרוב רכושו נשאר בברית המועצות, החל לעסוק בהקמת בית כנסת כלל-חסידי בו התפללו דמויות ההוד של החסידים יוצאי רוסיה ווהולין, שהפך עד מהרה לאחד מבתי הכנסת המרכזיים והידועים ביותר ב[[תל אביב]] שכונה 'יבנה שוהל' על שם הרחוב בו הוא הוקם, ובהמשך מונה כגזבר החברא קדישא בתל אביב. | עם עלייתו לארץ הקודש, על אף שרוב רכושו נשאר בברית המועצות, החל לעסוק בהקמת בית כנסת כלל-חסידי בו התפללו דמויות ההוד של החסידים יוצאי רוסיה ווהולין, שהפך עד מהרה לאחד מבתי הכנסת המרכזיים והידועים ביותר ב[[תל אביב]] שכונה 'יבנה שוהל' על שם הרחוב בו הוא הוקם, ובהמשך מונה כגזבר החברא קדישא בתל אביב. | ||