שניאור זלמן זינגער – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב שניאור זלמן זינגער ([[תקע"ג]] - [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]) היה נכד של ה[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] מחסידי [[אדמו"ר הצ"צ]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]], ומחשובי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].
+[[קובץ:קבר שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים.jpg|ממוזער|קבר הרב שניאור זלמן זינגר בהר הזיתים]]
+הרב '''שניאור זלמן זינגער''' ([[תקע"ג]] - [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]) היה נכד של ה[[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] מחסידי [[אדמו"ר הצ"צ]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]], ומחשובי [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]].
 == תולדות חיים ==
-נולד בטבאר ליטא ב[[תקע"ג]] כבכור להרב יעקב מרדכי טבער מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצ"צ]], חתנו של [[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] אחי [[אדמו"ר הזקן]], ונולד סמוך לפטירת דוד אמו [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא שניאור זלמן על שמו.
+נולד בטבאר, [[ליטא]] ב[[תקע"ג]] כבכור להרב [[יעקב מרדכי טווער]] מחשובי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצ"צ]], חתנו של [[יהודה לייב מינוביץ'|מהרי"ל מיאנאוויטש]] אחי [[אדמו"ר הזקן]], ונולד סמוך לפטירת דוד אמו [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא שניאור זלמן על שמו.
+בהיותו ילד משפחתו עבר למהילוב ואביו שימש כרב שם.
 בסביבות [[תק"צ]] נשא את מרת רחל בת הרב ברוך מחסידי [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]].
@@ שורה 8: / שורה 11: @@
 אביו הרב יעקב מרדכי טווער עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] על פי פקודות [[אדמו"ר הצ"צ]] ב[[תקצ"ב]] ביחד עם משפחתו והתיישב ב[[חברון]].
-בתקצ"ה עלה ר' שניאור זלמן עם משפחתו לארץ הקודש על פי פקודת אדמו"ר הצ"צ לשמש שם כגבאי לכולל חב"ד, והתיישב בחברון אצל אביו.
+ב[[תקצ"ה]] עלה ר' שניאור זלמן עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] על פי פקודת [[אדמו"ר הצ"צ]] לשמש שם כגבאי ל[[כולל חב"ד]], והתיישב ב[[חברון]] אצל אביו.
-ר' שניאור זלמן היה הבעל תפילה והחזן בבית הכנסת חב"ד בחברון ומשום כך קראו לו ר' זלמן זינגער.
+ר' שניאור זלמן היה ה[[בעל תפילה]] והחזן ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] ב[[חברון]] ואחר כך ב[[ירושלים]] ומשום כך קראו לו ר' זלמן זינגער.
-לאחר כמה שנים שגר בחברון עבר עם משפחתו לירושלים ולמד שם כל היום בכולל של החסידים והוא היה תלמיד חכם גדול, בירושלים קראו לו לפעמים ר' שניאור זלמן חברוני על שם שבא מחברון וגם כן  קראו לו ר' שניאור זלמן חבד"י של שם שהיה חסיד חב”ד.
+לאחר כמה שנים שגר ב[[חברון]] עבר עם משפחתו ל[[ירושלים]] ולמד שם כל היום ב[[כולל]] של החסידים שם. והוא היה תלמיד חכם גדול, בירושלים קראו לו לפעמים ר' שניאור זלמן חברוני על שם שבא מחברון וגם כן קראו לו ר' שניאור זלמן חבדני"ק של שם שהיה חסיד חב”ד.
+[[קובץ:לוח חסידי חבד בארץ הקודש שנת תרלה עמוד ב.jpg|ממוזער|לוח חסידי חב"ד בארץ הקודש שנת תרל"ה עמוד ב'. ר' שניאור זלמן זינגער נמצא בשורה החמישית]]
 שמו נמצא ברשימה של חסידי חב"ד בירושלים בתרל"ה, שהתפרנסו מכולל חב"ד.
-נפטר [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]], ונטמן בהר הזיתים.
+נפטר [[י"ד בכסלו|י"ד כסלו]] [[תרמ"ד]]<ref>בפנקס חברה קדישא רשום ששנת הפטירה היא תרמ"ז ולא תרמ"ד כמצויין על המצבה.</ref>, ונטמן ב[[הר הזיתים]].
-== משפחתו. ==
+== משפחתו ==
 '''אחיו:'''
-* ר' שאול ברימ"ט (בן ר' יעקב מרדכי טווער) אבי משפחת שאלזון.
+* ר' שאול ברימ"ט (בן ר' יעקב מרדכי טווער) דיין בבית דין החב”ד בחברון ושד"ר של כולל חבד ואבי משפחת [[שאלזון]].
-* ר' יהודה לייב ברימ"ט.
+* ר' יהודה לייב ברימ"ט, חזן בבית הכנסת חב"ד בחברון.
-* ר' ישראל ברימ"ט.
+* ר' ישראל ברימ"ט טבי משפחת פרוש.
 '''ילדיו:'''
-* בתו מרת פערל אשת הרב יצחק דוד גראסמאן מקאמפלינג, מקובל בירושלים ומחשובי חסידי קרלין-סטולין, אבי משפחת גראסמאן מירושלים.
+* בתו מרת פערל אשת הרב יצחק דוד גראסמאן מקאמפלינג, מקובל בירושלים ומחשובי חסידי קרלין-סטולין, אבי משפחת [[גרוסמן]] מירושלים, וגיסו של הרב [[שמעון מנשה חייקין]].
 * בנו יעקב מרדכי זינגר, שהי' רב ושו"ב של [[ראשון לציון]].
 * נכדו הרב [[ישראל גרוסמן|ישראל גראסמאן]] ראש ישיבת תומכי תמימים לוד.
 * נכדו הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]].
+* נכדו הרב [[אשר זיילינגולד|אשר זיילנגאלד]]
+== לקריאה נוספת ==
+* [[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]].
+* יחיאל איכל גרוסמן, תולדת משפחת גרוסמן בספר נצח משה.
+== הערות שוליים ==
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
+[[קטגוריה:אישים בירושלים]]