מדרש לקח טוב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{חשיבות}}
+{{קשר חב"די}}
-{{עריכה}}
+{{עריכה|כל הערך=כן}}
 [[קובץ:מדרש לקח טוב.jpg|ממוזער]]
 '''[[מדרש]] לקח טוב''' המכונה גם '''פסיקתא זוטרתא''', הוא ביאור על חמשת חומשי תורה ועל חמש מגילות. המדרש חובר בידי ר' טוביה בן אליעזר, בן המאה ה-11 (לפי אוצר הגדולים אלופי יעקב הוא חי בשנת ד"א תת"ן בערך (1090) בימי [[רש"י]] ורבי יצחק אלפאסי).
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ==ארץ מגורו==
 רבי טוביה חי בעיר קסטוריה ביוון. מעידים עליו בן ארצו, ר' יהודה ב"ר משה משקוני (מחבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא), וכן ר' מנחם תמר (אף הוא מחבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא).
 ==רבותיו==
-*ר' שמשון.
+*ר' שמשון
+*ר' משה בשם ר' סעדיה
-*ר' משה בשם ר' סעדיה.
 ==תקופה==
-בפירוש לפרשת יתרו מצוטטים תאריכים אשר עשויים להצביע על מועד כתיבת החיבור. בפירוש על המילים "בחודש השלישי לצאת בני ישראל", נכתב: "בתחילה היו מונין ישראל ליצירה (בריאת העולם). חזרו למנות מיציאת מצרים. חזרו למנות לבניית הבית, שנאמר: "ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה"‏‏‏. (הבית השני) לא זכו למנות לבניינו, מונין לחורבנו. וזה לנו עתה א' ל"ט (1039‏‏ לחורבן הבית, דהיינו 1109 לספירה) שהוא ד' תתס"ז לעולם ולא עוד אלא שאנו מונים למלכות יוונים א' תי"ז (מניין השטרות של היוונים החל בשנת 312 לפנה"ס, לפיכך השנה היא 1105 לספירה)". יוצא מכאן שהשנים 1105 ו-1107 הן ככל הנראה חלק משנות חיבור המדרש.
+בפירוש לפרשת יתרו מצוטטים תאריכים אשר עשויים להצביע על מועד כתיבת החיבור. בפירוש על המילים "בחודש השלישי לצאת בני ישראל", נכתב: "בתחילה היו מונין ישראל ליצירה (בריאת העולם). חזרו למנות מיציאת מצרים. חזרו למנות לבניית הבית, שנאמר: "ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה". (הבית השני) לא זכו למנות לבניינו, מונין לחורבנו. וזה לנו עתה א' ל"ט (1039 לחורבן הבית, דהיינו 1109 לספירה) שהוא ד' תתס"ז לעולם ולא עוד אלא שאנו מונים למלכות יוונים א' תי"ז (מניין השטרות של היוונים החל בשנת 312 לפנה"ס, לפיכך השנה היא 1105 לספירה)". יוצא מכאן שהשנים 1105 ו-1107 הן ככל הנראה חלק משנות חיבור המדרש.
-במדרש מוזכרות גזירות תתנ"ו, בפירוש לפרשת אמור על המילים "המוציא אתכם מארץ מצרים להיות": "ואני כותב להיות זיכרון מעשה שעשו קדושי עליון קהל מגנז"א, שמסרו עצמם ואת נשיהם ובניהם ובנותיהם ביום אחד בפרוס [[חג השבועות]] ונשחטו כאיש אחד על קידוש שם אלהי ישראל בשנת ד'תתנ"ו לבריית (לבריאת) העולם, כשנתנו יד יושבי הארץ לעלות לרשת משכנות עליון. ועליהם ועל כיוצא בהם הכתוב אומר: "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא-נִקֵּיתִי" ‏‏‏". לפיכך, אפשר להסיק כי חתימת החיבור נערכה אחרי הגזרות.
+במדרש מוזכרות גזירות תתנ"ו, בפירוש לפרשת אמור על המילים "המוציא אתכם מארץ מצרים להיות": "ואני כותב להיות זיכרון מעשה שעשו קדושי עליון קהל מגנז"א, שמסרו עצמם ואת נשיהם ובניהם ובנותיהם ביום אחד בפרוס [[חג השבועות]] ונשחטו כאיש אחד על קידוש שם אלהי ישראל בשנת ד'תתנ"ו לבריית (לבריאת) העולם, כשנתנו יד יושבי הארץ לעלות לרשת משכנות עליון. ועליהם ועל כיוצא בהם הכתוב אומר: "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא-נִקֵּיתִי" ". לפיכך, אפשר להסיק כי חתימת החיבור נערכה אחרי הגזרות.
-גם בפירושו לפרשת שמות הוא מתייחס לגזרות הרבות הבאות על עם ישראל. על המילים "ושלחתי את ידי" נכתב: "ובשנת... אלף ועשרים ותשע לחורבן בית שני (שנת 1097)... מרנא ורבנא טוביהו - בנו של רבינו הגדול אליעזר זצ"ל, הבין בספרי אלהינו ונתן את ליבו אורך גלותינו, כי אזלת יד, ואפס עצור ועזוב, והנה כלו כל הקיצים, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, כעניין שנאמר "אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב" ‏‏‏... ואנו מביטים לצור ישענו כי כימי מצרים יראנו נפלאות."
+גם בפירושו לפרשת שמות הוא מתייחס לגזרות הרבות הבאות על עם ישראל. על המילים "ושלחתי את ידי" נכתב: "ובשנת... אלף ועשרים ותשע לחורבן בית שני (שנת 1097)... מרנא ורבנא טוביהו - בנו של רבינו הגדול אליעזר זצ"ל, הבין בספרי אלהינו ונתן את ליבו אורך גלותינו, כי אזלת יד, ואפס עצור ועזוב, והנה כלו כל הקיצים, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, כעניין שנאמר "אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב" ... ואנו מביטים לצור ישענו כי כימי מצרים יראנו נפלאות."
-בשל ציטוט זה עולה אפשרות אחרת‏ לפיה מדרש "לקח טוב" חובר באזור [[צרפת]] או גרמניה (שנקראו באותם הימים בשם "ארצות אשכנז") ומייחסים את חיבורו לר' טוביה בן אליעזר, אשר חי במַאגֶנְצָה, בדורו של רש"י. אבל שלמה בובר מפריך את דעה זו. המדרש היא מבאר את הפסוקים לפי הפשט(כך אומר הרבי.) או בדרך הרמז. לעיתים מסתמך המחבר על כללי הדקדוק ועל ניקוד המסורה בפירושו.
+בשל ציטוט זה עולה אפשרות אחרת לפיה מדרש "לקח טוב" חובר באזור [[צרפת]] או גרמניה (שנקראו באותם הימים בשם "ארצות אשכנז") ומייחסים את חיבורו לר' טוביה בן אליעזר, אשר חי במַאגֶנְצָה, בדורו של רש"י. אבל שלמה בובר מפריך את דעה זו. המדרש היא מבאר את הפסוקים לפי הפשט (כך אומר הרבי.) או בדרך הרמז. לעיתים מסתמך המחבר על כללי הדקדוק ועל ניקוד המסורה בפירושו.
 לכל פרשה ישנה הקדמה קטנה המתחילה תמיד בפסוק אשר נזכרת בו המילה "טוב", ועל הפסוק הזה מתחיל המדרש.
 ==שמות ספרים המובאים בו==
+{{טורים|תוכן=
 *[[תרגום אונקלוס]]
 *[[ברייתא]] דר' ישמעאל
-*[[ברייתא]] דר' אליעזר בנו של ריה"ג
+*ברייתא דר' אליעזר בנו של ריה"ג
 *ספרא או תורת כהנים
 *ספרי
 *מכילתא
 *סדר עולם
 *ספר יצירה
 *תלמוד בבלי
 *תלמוד ירושלמי
 *בראשית רבה
 *שיטה חדשה לב"ר
 *ויקרא רבה
@@ שורה 52: / שורה 55: @@
 *הלכות גדולות
 *יוסיפון
 *ר' אליזר הקליר
 *ר' סעדיה גאון
 *ר' האי גאון
@@ שורה 62: / שורה 65: @@
 *פותר לקראים
 *מפרשים בלי שם [אשר מזכירם בלשון"יש מפרשים" וכדומה]
+}}
 ==מי מזכירו בדורות שלאחריו==
 (רשימה חלקית)
 *תלמידי רש"י
 *ר' מנחם בן שלמה
 *רשב"ם
 *ר' יעקב מרומרוג
 *ראב"ע
 *ס' יהי מאורות
 *ר' יצחק בר אבא ממרשילי
 *ר' יצחק בר' משה מווינה
 *ר' צדקיהו בר' אברהם הרופא
 *ר' יהודה בר' אליעזר
@@ שורה 94: / שורה 98: @@
 *ר' מנחם בר משה הבבלי
 *ר' חיים וויטל
 *ר' ראובן הכהן בעל הילקוט ראובני
 *אברהם אבלי
 *ר' דוד-בעל ה"קרבן לעדה"
@@ שורה 115: / שורה 119: @@
 שתי ההוצאות הראשונות של המדרש בדפוס, בשנים 1546 (ונציה) ו-1564, היו חלקיות והביאו את המדרש על שלושה ספרים בלבד - ויקרא, במדבר ודברים.
-ההוצאה המלאה הראשונה של המדרש יצאה על ידי הוצאת שלמה בובר מלבוב בשנת [[תרל"ח]] (1878). את החלקים שנוספו אספו משלושה כתבי יד: כתב יד ירושלמי שהיה בידי החיד"א, כתב שני מאוצר הספרים בפירנצה וכתב שלישי מאוצר הספרים מסנקט פטרבורג.לאחרונה הו"ל על ידי הוצאות זכרון אהרון על פי מהדורת בובר עם הגהות מהר"י פערלע וביאור הרא"ם ושמו אברהם
+ההוצאה המלאה הראשונה של המדרש יצאה על ידי הוצאת שלמה בובר מלבוב בשנת [[תרל"ח]] (1878). את החלקים שנוספו אספו משלושה כתבי יד: כתב יד ירושלמי שהיה בידי החיד"א, כתב שני מאוצר הספרים בפירנצה וכתב שלישי מאוצר הספרים מסנקט פטרבורג. לאחרונה הו"ל על ידי הוצאות זכרון אהרון על פי מהדורת בובר עם הגהות מהר"י פערלע וביאור הרא"ם ושמו אברהם.
 ==קישורים חיצונים==