התפילה ב-770 – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:הרבי עולה כשליח ציבור.jpeg|ממוזער|הרבי עולה כשליח ציבור בתפילה ב770]]
+[[קובץ:הרבי עולה כשליח ציבור.jpeg|ממוזער|הרבי עולה כשליח ציבור בתפילה ב-770]]
 '''סדרי התפילה ב-[[770]]''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת [[הרבי]] וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת ה[[תפילה]] ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל.
 ==מעלת התפילות במקום==
-[[קובץ:תפילה מיוחדת ב770 בערב עם חבד.jpg|ממוזער|תפילה מיוחדת ב770 עם מקורבים ב[[ערב עם חב"ד 770]]]]
+[[קובץ:תפילה מיוחדת ב770 בערב עם חבד.jpg|ממוזער|תפילה מיוחדת ב-770 עם מקורבים ב[[ערב עם חב"ד 770]]]]
 ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה{{הערה|[[לקוטי תורה]], דרוש לפרשת בלק.}} של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד [[770]] במיוחד.
@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה [[שליח ציבור|בעלי תפילה]] מפורסמים מהם ב[[שבת]]ות ומהם ב[[חג]]ים וב[[ימים נוראים]].
-החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפילה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה{{הערה|התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב-770. ראה בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]].}}.
+החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפילה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה{{הערה|התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב-770. ראו בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]].}}.
 ==מנהג 770==
@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל{{הערה|סוכה לב סוף ע"ב.}} מהדר כו' [[הואיל ונפיק מפומיה|הואיל דנפיק מפומי']] - אף שבוודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דוקא תרי וחד, אלא רק {{מונחון|דנפק מפומי'|שיצא מפיו}}, ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכל שכן בנידון דידן, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמאמר רז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהיה הרי זה מחליש העמדה '''שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.'''}}
-כמו כן, הרבי הסכים עם מה שנהגו ב[[צפת]] לעשות [[ברכת כהנים]] רק ב[[תפילת מוסף]] של [[יום טוב]], כי כך נהוג ב-770{{הערה|[http://www.daat.ac.il/he-il/hasidut/pardes ראה מה שדן בזה ב[[פרד"ס חב"ד]] גליון ט"ו, ט"ז, יז.]}}.
+כמו כן, הרבי הסכים עם מה שנהגו ב[[צפת]] לעשות [[ברכת כהנים]] רק ב[[תפילת מוסף]] של [[יום טוב]], כי כך נהוג ב-770{{הערה|[http://www.daat.ac.il/he-il/hasidut/pardes ראה מה שדן בזה בפרד"ס חב"ד גליון ט"ו, ט"ז, יז.]}}.
 ==השתתפות הרבי בתפילות==
-[[קובץ:תשמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, [[תשמ"ה]]. יוצא ל[[זאל הקטן]] לשמוע את [[קריאת התורה]] בתפילת שחרית במקומו הסמוך לפתח הכניסה]]
+[[קובץ:תשמה.jpg|ממוזער|הרבי, [[תשמ"ה]]. ב[[זאל הקטן]] לשמוע את [[קריאת התורה]] בתפילת שחרית במקומו הסמוך לפתח הכניסה]]
 [[הרבי הריי"צ]] מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב-770 בשל מצבו הבריאותי והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|דירתו]]. כאשר היה מגיע להתפלל ב[[זאל הקטן]] היה יושב סמוך ל[[ארון הקודש]] מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע.
@@ שורה 50: / שורה 49: @@
 ===מקום הרבי בתפילה===
-[[קובץ:הרבי שליט"א מלך המשיח, סיוון תשפ"ב.jpeg|350px|שמאל|ממוזער|מקומו של הרבי בתפילה, [[סיוון]] [[תשפ"ב]]]]
+[[קובץ:הרבי שליטא מלך המשיח בתפילה (סיוון תשפד).png|ממוזער|מקומו של הרבי בשעת התפילה, [[סיוון]] [[תשפ"ד]]]]
 מקומם הקבוע של [[רבותינו נשיאינו]] ב[[בית הכנסת]] הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת{{הערה|היה שינוי בשנת תרנ"ד (ספר התולדות אדמו"ר הרש"ב).}}.
@@ שורה 93: / שורה 92: @@
 ==תפילה בימי חול==
 [[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.
-*זמן תפילת [[שחרית]] היא בשעה 10 בבוקר. לאחר כניסת הרבי לתפילה.
+בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת [[הרבי]] לתפילות, מנגנים 'יחי אדוננו'{{הערה|בכניסת הרבי מנגנים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|ניגון 'יחי' במנגינת 'חיילי אדוננו']], וביציאתו מנגנים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון 'יחי' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה']]. בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] היו מנגנים (בד"כ) רק בעת יציאת הרבי למרפסת בסיום התפילה, ואז הרבי היה מעודד למשך מספר דקות את השירה.}}.
+- השביל מתחיל 5 דק' לפני תפילה ובו שרים יחי במנגינת [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|חיילי אדוננו]]
+*תפילת [[שחרית]] מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה.
 :בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]{{הערה|נוהג זה התחיל רק בשנות הסמ"ך, לפני כן היו מנגנים בכינוסי ילדים וכד' את 'אל תירא'.}}.
 :לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]].
+:לאחר מכן ילדי [[צבאות ה']] מכריזים את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]].
 :בסיום התפילה מכריז ה[[גבאי]] על זמן התפילה הבאה.
+:לאחר מכן מוכרז פתגם [[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]]. - קטע זה היה מוכרז משנות הנו"ן עד תחילת [[חודש טבת]] [[תשפ"ד]] '''לפני''' הודעת סוף זמן התפילה הבאה.
 *תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15.
 :בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה.
 * תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]{{הערה|מלאחר [[שמחת תורה]].}} בשעה 6:45{{הערה|לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב-6:45.}}, וב[[קיץ]]{{הערה|לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.}} בשעה 9:30.
 :בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף ה[[צום]].
+- לאחר התפילה בשביל יציאה שרים יחי במנגינת [[ישישו וישמחו (ניגון)|ישישו וישמחו]]
 ==תפילת שבת==
 ב[[ערב שבת]] נהג [[הרבי]] להתפלל ב[[זאל הקטן]], במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות ל[[זאל הגדול]]. בשנים האחרונות המניין מתקיים כרגיל בשעה 3:15 בזאל הגדול.
 ===קבלת שבת===
-[[קבלת שבת]] מתחילה בדרך כלל כ25–29 דקות לאחר ה[[שקיעה]].
+[[קבלת שבת]] מתחילה בדרך כלל כ־25–29 דקות לאחר ה[[שקיעה]].
-הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]]{{הבהרה|מתי?}} שאל את רשות הרבי לנגן ב[[לכה דודי]], והתחיל ב[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]], וכך נהוג עד היום{{מקור}}.
+הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]]{{הבהרה|מתי?}} שאל את רשות הרבי לנגן ב[[לכה דודי]], והתחיל ב[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]], כיום בלכה דודי ב־770 מושר הפיוט עם מנגינת [[והוא גואלנו]] ובלא תבושי מוחלף למנגינת "יחי אדונינו" (חילי אדונינו).
 לעיתים מעודד הרבי את ה[[שירה]] בתנועות בידו הקדושה.
-החל מהשבת שאחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]] התחילו לרקוד עם המילים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|יחי אדוננו באותה המנגינה]] אחרי סיום שירת הפיוט לכה דודי. כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות.
+החל מהשבת שאחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]] התחילו לרקוד עם המילים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|יחי אדוננו באותה המנגינה]] אחרי סיום שירת הפיוט לכה דודי. [משנים את המנגינה מהקטע לא תבושי] כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות.
 ביציאה מהתפילה הרבי נוהג לומר ל[[גבאי]]ם {{ציטוטון|גוט שבת}}.
@@ שורה 119: / שורה 125: @@
 נוהגים לנגן ב:
-*[[האדרת והאמונה]], על פי בקשת ר' [[זלמן יפה]] מהרבי מלך המשיח.
+*[[האדרת והאמונה]], על פי בקשת ר' [[זלמן יפה]] מהרבי.
 *א-ל אדון{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].}}.
 *ב[[אמירת קדושה|קדושה]] בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך"{{הערה|לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.}}
@@ שורה 134: / שורה 140: @@
 ===[[שליח ציבור|בעלי תפילה]]===
+*הרב שמעון הרץ, ב[[קבלת שבת]] ולפעמים בשחרית של שבת
+*הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפילת מנחה בשבת.
+*הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)|מנחם מענדל רייצס]] וכן ב[[תפילת גשם]] וב[[תפילת טל]]{{הערה|באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.}}.
 *הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]] שמקורה ב'מארש' של משפ' הכט).
+*הרב לוי גייער.
+*הרב מנחם מענדל קארען.
+*הרב מנחם מענדל שמוקלער.
+*הרב שאול זוהר.
+*הרב מנחם מענדל עמאר.
+*הרב שמעון ריבקין.
 ==בימים נוראים==
@@ שורה 147: / שורה 162: @@
 קודם תקיעת שופר נוהגים (החל משנת [[תשנ"ה]]) לנגן את ניגוני [[רבותינו נשיאינו]] וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי.
-בשנת [[תשנ"ג]] לפני התקיעות, הכריז הרב [[יואל כהן]], שהיות וב[[ראש השנה]] יש את ענין [[ראש השנה#ראש השנה בחסידות|הכתרת]] [[הקדוש ברוך הוא]] למלך, ממילא מובן שזהו הזמן להכריז על [[קבלת המלכות]] של [[משיח צדקנו]], וכל הקהל הכריז [[יחי אדוננו]] שלוש פעמים{{הערה|יומן "בית רבינו שבבבל" [https://drive.google.com/file/d/1LqTj2eUdpFQ13plfs2SFIgLKdPDa1izQ/view מספר 15].}}.
+בשנת [[תשנ"ג]] לפני התקיעות, הכריז הרב [[יואל כהן]], שהיות וב[[ראש השנה]] יש את ענין [[ראש השנה#ראש השנה בחסידות|הכתרת]] [[הקדוש ברוך הוא]] למלך, ממילא מובן שזהו הזמן להכריז על [[קבלת המלכות]] של [[משיח צדקנו]], וכל הקהל הכריז [[יחי אדוננו]] שלוש פעמים{{הערה|יומן "בית רבינו שבבבל" [https://drive.google.com/file/d/1LqTj2eUdpFQ13plfs2SFIgLKdPDa1izQ/view מספר 15].}}. בשנת [[תשנ"ה]] הכריז זאת בבכיות הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]], אך לפני התפילה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] [https://drive.google.com/file/d/1DoS2xOHg7fXNFRSYke8yeOyY4Wn9buO6/view?usp=sharing גיליון מספר 7] עמוד 32.}}. החל משנת תשנ"ה, מידי שנה{{הערה|מלבד שנות [[תשנ"ה]] ו[[תשפ"א]] בהן הכריז הרב [[נחמן שפירא]], ושנות [[תשנ"ח]] ו[[תשנ"ט]] שהכריז הרב ליפסקר.}} הרב [[שלמה זלמן מאיעסקי]] מקריא בקול רם מתוך שיחת [[דבר מלכות ערב ראש השנה|שיחת ערב ראש השנה תשנ"ב]]{{הערה|ההקראה היא מהשיחה במקורה ב[[אידיש]], כאן ב[[תרגום]] ל[[עברית]].}}: {{ציטוטון|שייכות של יום הדין ד[[ראש השנה]] עם [[הגאולה]] ("והצילו העדה") מודגשת גם בכך שבראש השנה היא העבודה ד[[ראש השנה#ראש השנה בחסידות|קבלת מלכותו]] יתברך, למלאות בקשתו של הקב"ה "תמליכוני עליכם" [כמו שאומרת הגמרא ב[[תלמוד בבלי]], שקשור עם [[גלות]], "במחשכים הושיבני"], אשר מלכותו יתברך קשורה ומתגלה בשלימותה ע"י [[מלך המשיח|דוד מלכא משיחא]] (שענינו [[ספירת המלכות]])}}, ומסיים בהכרזת [[יחי אדוננו]], שמהותה [[קבלת המלכות]] של [[מלך המשיח]].
 ===בעלי תפילה בימים נוראים===
@@ שורה 160: / שורה 175: @@
 *הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]].
 *הרב [[משה טלישבסקי]]. היה מתפלל בשבתות, ובמיוחד ב[[שבת בראשית]] בה נוהגים להאריך בתפילה, היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.
-*הרב [[יוסף ויינברג]].
 *הרב [[אליהו איידלמן]], [[מלמד תינוקות||מלמד]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)|תלמוד תורה אהלי תורה]]{{הערה|בתחילה היה מתפלל בשבתות, והחל מ[[תשע"ט]] ניאות לבקשת ה[[גבאי]]ם להתפלל גם ב[[ימים נוראים]]}}.
 *הרב [[יעקב הרצוג]]. מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ב[[יום כיפור]].
 *הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות{{הערה|בעיקר ב[[יום כיפור]] משנת [[תשע"ט]] ואילך}}.
+*הרב [[נחום יצחק קפלן]]. התפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר שחרית [[ראש השנה]] עד שנת [[תשנ"ד]]
 ==בעלי תקיעה==
@@ שורה 199: / שורה 214: @@
 {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[ספרי תורה ב-770]]}}
 בבית הכנסת [[קריאת התורה|קוראים]] ב[[ספר תורה|ספרי תורה]] מיוחדים כגון [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]]. ועוד.
+כדי לחסוך מזמן ציבור המתפללים, פסקו רבני [[בית דין צדק קראון הייטס]] שכל מתפלל ראשי לערוך בעצמו אמירת [[מי שברך לרפואה]] על יד בימת הקריאה{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70175  770 כל אחד יכול לערוך בעצמו "מי שברך] כ תמוז התשע"ב (10.07.2012) {{אינפו}}}}.
 ==סדר [[ברכת כהנים]] בבית הכנסת==