לוי אליעזר קלונסקי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''לוי אליעזר קלונסקי''' (קלאנסקי) במקור: '''קליאנסקי''' (נולד בשצדרין פלך מינסק בשנת [[תרכ"ג]], 1863 – נפטר ב[[א' באדר]] [[תרע"ז]], פברואר 1917) מנהל הבנק העברי בחברון, סוחר בעל בית חרושת שם, ומאישי הציבור הבולטים בו. מראשי [[קהילת חב"ד בחברון]], מנהל "ועד הסיוע של חברון" בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]]. | |||
'''לוי אליעזר קלונסקי''' (קלאנסקי) במקור: ''' | |||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
לוי אליעזר קלונסקי נולד | לוי אליעזר קלונסקי נולד לר' צבי ולרוחמה גיטל בשנת תרכ"ג 1863 בשצדרין שבפלך [[מינסק]], אז היא עוד הייתה חלק מ[[האימפריה הרוסית]]. אביו נפטר בהיותו ילד, וקולונסקי גדל ונתחנך בבית הסבא הרב שלמה זלמן קליאנסקי (בימי האדמו"ר בעל "צמח צדק" נתאספו חסידי חב"ד האמידים, ובתוכם ר' שלמה זלמן, קנו שטח גדול של קרקעות מידי שר המחוז באותו פלך, ועליה בנו אנשי חב"ד את העיר שצדרין, על שם רבנו בעל [[הצמח צדק]]). | ||
==עלייתו לארץ ישראל== | ==עלייתו לארץ ישראל== | ||
בשנת תר"ל (1870) עלה ר' שלמה זלמן מחרסון לארץ, בהסכמת האדמו"ר [[מהר"ש]] "בנו של הצמח צדק", יחד עם משפחתו, בתוכם, נכדו ר' לוי אליעזר קלונסקי והתישבו בירושלים, אליעזר קלונסקי אז היה נער | בשנת תר"ל (1870) עלה ר' שלמה זלמן מחרסון לארץ, בהסכמת האדמו"ר [[מהר"ש]] "בנו של הצמח צדק", יחד עם משפחתו, בתוכם, נכדו ר' לוי אליעזר קלונסקי והתישבו בירושלים, אליעזר קלונסקי אז היה נער יתום וחסר כל{{הערה|שם=ותיקין|'''ותיקין - מחקרים בתולדות היישוב''' הועתק ב'''בגדי ישע''' עמוד 485 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט)}}. | ||
===מסחר=== | ===מסחר=== | ||
לאחר נישואיו עם בת זוגו חווה, עבר קלונסקי להתגורר בחברון והקים שם תעשייה של גבינה, שהתבססה על חלב שרכש מערביי הסביבה. בהמשך הקים ביחד עם [[אלתר ריבלין]] את הפירמה "ריבלין את קלונסקי" שעסקה בשיווק אקספורט אימפורט לצמר, | לאחר נישואיו עם בת זוגו חווה, עבר קלונסקי להתגורר בחברון והקים שם תעשייה של גבינה, שהתבססה על חלב שרכש מערביי הסביבה. בהמשך הקים ביחד עם [[אלתר ריבלין]] את הפירמה "ריבלין את קלונסקי" שעסקה בשיווק אקספורט-אימפורט [יצוא ויבוא] לצמר, וצימוקים ושעורה לתעשיית בירה. | ||
בהמשך הקים קלונסקי עם ריבלין את הבנק הראשון (והיחיד בתקופתו) בחברון. והתקשרו עם בנקים שונים מחוץ לארץ ישראל. לאחר מכן נפרדה החבילה וקולונסקי רכש את חלקו של ריבלין בבנק, כונה הבנק של קלונסקי בפי ערביי חברון "אליעזר אל-בנק". | בהמשך הקים קלונסקי עם ריבלין את הבנק הראשון (והיחיד בתקופתו) בחברון. והתקשרו עם בנקים שונים מחוץ לארץ ישראל. לאחר מכן נפרדה החבילה וקולונסקי רכש את חלקו של ריבלין בבנק, כונה הבנק של קלונסקי בפי ערביי חברון "אליעזר אל-בנק". | ||
===פעילותו הציבורית בחברון וחוצה לה=== | ===פעילותו הציבורית בחברון וחוצה לה=== | ||
בין היתר נטל קלונסקי חלק מרכזי בייסוד בית | בין היתר נטל קלונסקי חלק מרכזי בייסוד בית הרפואה "חסד לאברהם" בחברון{{הערה|[[החרות]] ירושלים, יום שני, פברואר 20, 1911; עמוד 3}}, ובייסוד [[ישיבה|ישיבת]] "מגן אבות" ב[[חברון]]{{הערה|ישראל הורוביץ (תר"מ-תקע"ח) '''ארץ ישראל ושכנותיה - אנציקלופדיה גאוגרפית-היסטורית'''. הועתק ב'''בגדי ישע''' עמוד 484 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט).}}. | ||
בשנת | בשנת 1895 תרם קלונסקי משמעותית לביסוס המושבה מוצא שהוקמה שנה קודם לכן{{הערה|[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]], יום שישי, נובמבר 22, 1895; עמוד 8}}. | ||
קלונסקי נטל חלק בכל ענייני הציבור בחברון והיה העסקן הבכיר בעדה החבדי"ת{{הערה|שם=ותיקין}}. | קלונסקי נטל חלק בכל ענייני הציבור בחברון והיה העסקן הבכיר בעדה החבדי"ת{{הערה|שם=ותיקין}}. | ||
==אהדה מטעם רבני חברון== | ==אהדה מטעם רבני חברון== | ||
הוא חתם במכתב כללי לסיוע ליהודי חברון מטעם היישוב בחברון ל"ועד הכללי" בירושלים, לצד רבני חברון; | הוא חתם במכתב כללי לסיוע ליהודי חברון מטעם היישוב בחברון ל"ועד הכללי" בירושלים, לצד רבני חברון; החכם באשי סלימאן מנחם מני, הרב חנוך חסון עוזרו של החח"מ רבי [[חיים חזקיהו מדיני|חיים חזקיה מדיני]] רב חברון ובעל ה[[שדי חמד]], הרב מאיר שמואל קסטל ורבי [[יעקב יוסף סלונים]]. | ||
ביתו שימש להכנסת אורחים לחיילי הצבא היהודים שהתגייסו במלחמת העולם הראשונה וקנה לו בכך את שמו הטוב כאיש חסד וצדקה. | ביתו שימש להכנסת אורחים לחיילי הצבא היהודים שהתגייסו במלחמת העולם הראשונה וקנה לו בכך את שמו הטוב כאיש חסד וצדקה. | ||
| שורה 33: | שורה 30: | ||
==לאחר פטירתו== | ==לאחר פטירתו== | ||
קלונסקי נטמן ב[[בית העלמין העתיק בחברון]]. על מצבתו כתוב:{{ש}}{{ציטוטון|בחלקה זו נקבר סבנו {{ש}}'''ר' לוי אליעזר קלונסקי ז"ל'''{{ש}} היה מראשי קהילת חב"ד בעיר{{ש}} הוא ורעייתו | קלונסקי נטמן ב[[בית העלמין העתיק בחברון]]. על מצבתו כתוב:{{ש}}{{ציטוטון|בחלקה זו נקבר סבנו {{ש}}'''ר' לוי אליעזר קלונסקי ז"ל'''{{ש}} היה מראשי קהילת חב"ד בעיר{{ש}} הוא ורעייתו חוה ע"ה{{ש}} קיימו בביתם:{{ש}}"יהי ביתך פתוח לרווחה{{ש}}ויהיו עניים בני ביתך"{{ש}}נלב"ע א' אדר תרע"ז}}. | ||
במלאות 100 שנה לפטירתו של הגביר רבי אליעזר קלונסקי בתאריך | במלאות 100 שנה לפטירתו של הגביר רבי אליעזר קלונסקי בתאריך 24 בפברואר 2017 תשע"ז, נערך בחברון כנס של צאצאיו. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*אלישיב אורן '''[https://books.google.co.il/books/about/איש_חברון.html?id=QHswNQEACAAJ&redir_esc=y איש חברון - קורות חייו ופועלו של ר' אליעזר קלונסקי]''' (93 עמודים) | *אלישיב אורן '''[https://books.google.co.il/books/about/איש_חברון.html?id=QHswNQEACAAJ&redir_esc=y איש חברון - קורות חייו ופועלו של ר' אליעזר קלונסקי]''' (93 עמודים) | ||
{{מיון רגיל:קלונסקי אליעזר}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קלונסקי, אליעזר}} | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ז]] | ||
{{קרד}} | |||