משה סופר – הבדלי גרסאות
שמואל חיים (שיחה | תרומות) ←תולדות חיים: , קידוד קישורים |
קו מפריד בטווח מספרים |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם= רבי משה סופר | |שם= רבי משה סופר | ||
|תמונה=משה סופר.JPG | |תמונה=משה סופר.JPG | ||
| | |תיאור=רבי משה סופר | ||
|תאריך לידה=ז' תשרי תקכ"ג | |תאריך לידה=ז' תשרי תקכ"ג | ||
|מקום לידה=פרנקפורט | |מקום לידה=פרנקפורט | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
|תחומי עיסוק=רבנות, ראש ישיבה ופסיקה הלכתית. | |תחומי עיסוק=רבנות, ראש ישיבה ופסיקה הלכתית. | ||
|תפקידים נוספים= | |תפקידים נוספים= | ||
|רבותיו=רבי [[נתן אדלר]] | |רבותיו=רבי [[נתן אדלר]] | ||
|בני דורו= | |בני דורו= | ||
}} | }} | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
בשנת [[תקנ"ד]] מונה רבי משה לרב בדרזניץ, בשנת [[תקנ"ח]] מונה לראש ישיבה במטרסדורף, ובשנת [[תקס"ז]] לרב בפרשבורג שהייתה מהקהילות החשובות בהונגריה. רבי משה סופר נודע כאחד הפוסקים והרבנים החשובים ומפורסמים ביותר בדורות האחרונים, וכאחד שעיצב את את היהדות החרדית. בין החסידים היה מקובל להגיד שבכל דור ישנו צדיק עליון עליון וצדיק תחתון ובדורו של רבי משה סופר, הוא היה הצדיק תחתון ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] צדיק עליון{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 150.}}. | בשנת [[תקנ"ד]] מונה רבי משה לרב בדרזניץ, בשנת [[תקנ"ח]] מונה לראש ישיבה במטרסדורף, ובשנת [[תקס"ז]] לרב בפרשבורג שהייתה מהקהילות החשובות בהונגריה. רבי משה סופר נודע כאחד הפוסקים והרבנים החשובים ומפורסמים ביותר בדורות האחרונים, וכאחד שעיצב את את היהדות החרדית. בין החסידים היה מקובל להגיד שבכל דור ישנו צדיק עליון עליון וצדיק תחתון ובדורו של רבי משה סופר, הוא היה הצדיק תחתון ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] צדיק עליון{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 150.}}. | ||
החתם סופר היה נוהג לחזור בקביעות מאמרי דא"ח בסעודה שלישית, אנשי קהילתו כעסו על כך, אך הוא המשיך. בימי זקנותו הוא הפסיק עם הנוהג מחשש שבין בשומעים ישנם כאילו שאינם ראוים לכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1_0JgD9lfUs4S_G47gJ6E0cZJdVo5RnV3/view שיחה לת' זלמן שכטר מסיוון תש"ד], שיחות | החתם סופר היה נוהג לחזור בקביעות מאמרי דא"ח בסעודה שלישית, אנשי קהילתו כעסו על כך, אך הוא המשיך. בימי זקנותו הוא הפסיק עם הנוהג מחשש שבין בשומעים ישנם כאילו שאינם ראוים לכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1_0JgD9lfUs4S_G47gJ6E0cZJdVo5RnV3/view שיחה לת' זלמן שכטר מסיוון תש"ד], שיחות קודש קודם הנשיאות, עמ' 87.}}. | ||
בשנת [[תקע"ב]] נפטרה אשתו הראשונה, והוא נשא את שרה סריל, ביתו של [[רבי עקיבא איגר]]. בשנת [[תקצ"ב]] נפטרה גם שרה סריל והוא נשא את אלמנתו של רבי צבי הירש הלר. נפטר בכ"ה תשרי ת"ר, ונטמן בפרשבורג (— כיום ברטיסלאבה) שב[[סלובקיה]]. | בשנת [[תקע"ב]] נפטרה אשתו הראשונה, והוא נשא את שרה סריל, ביתו של [[רבי עקיבא איגר]]. בשנת [[תקצ"ב]] נפטרה גם שרה סריל והוא נשא את אלמנתו של רבי צבי הירש הלר. נפטר בכ"ה תשרי ת"ר, ונטמן בפרשבורג (— כיום ברטיסלאבה) שב[[סלובקיה]]. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
ידוע שהחתם סופר חיבר שירים רבים וחלקם אף נדפסו בספרו שירת משה. מהדיר ספרי הראשונים הגאון רבי אברהם סופר שרייבער, שהיה נינו של החתם סופר, נהג לבקר רבות בחצר הרבי ולשוחח עימו בדברי תורה. באחת השיחות אמר לו הרבי: "אילו היה לי זמן, הייתי מחבר פירוש על שירי החתם סופר, להראות שכל מלה בהם מקורה בקבלה". (ע"פ ימי מלך ח"ב עמ' 801). | ידוע שהחתם סופר חיבר שירים רבים וחלקם אף נדפסו בספרו שירת משה. מהדיר ספרי הראשונים הגאון רבי אברהם סופר שרייבער, שהיה נינו של החתם סופר, נהג לבקר רבות בחצר הרבי ולשוחח עימו בדברי תורה. באחת השיחות אמר לו הרבי: "אילו היה לי זמן, הייתי מחבר פירוש על שירי החתם סופר, להראות שכל מלה בהם מקורה בקבלה". (ע"פ ימי מלך ח"ב עמ' 801). | ||
פעמים רבות ציטט הרבי את דברי החתם סופר בשו"ת חו"מ, ח"ו, סימן צח, כי "בכל דור יש אחד הראוי מצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן - יתגלה אליו השי"ת וישלחו". עוד פעמים רבות מביא הרבי מתורת החתם סופר ודן בדבריו (ראה: שמן שששון מחבריך, חלק ג, עמ' | פעמים רבות ציטט הרבי את דברי החתם סופר בשו"ת חו"מ, ח"ו, סימן צח, כי "בכל דור יש אחד הראוי מצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן - יתגלה אליו השי"ת וישלחו". עוד פעמים רבות מביא הרבי מתורת החתם סופר ודן בדבריו (ראה: שמן שששון מחבריך, חלק ג, עמ' 202–203). | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, רבי '''אברהם שמואל בנימין סופר''' - בעל ה"כתב סופר", ממלא מקום אביו ברבנות פרשבורג. בנו, הרב '''שמחה בונם סופר''' - בעל ה"שבט סופר". מילא מקום אביו ברבנות. בנו, הרב '''עקיבא סופר''' - בעל ה"דעת סופר", מילא מקום אביו ברבנות. עלה לארץ ישראל בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]] והקים את ישיבת פרשבורג בירושלים. | *בנו, רבי '''אברהם שמואל בנימין סופר''' - בעל ה"כתב סופר", ממלא מקום אביו ברבנות פרשבורג. בנו, הרב '''שמחה בונם סופר''' - בעל ה"שבט סופר". מילא מקום אביו ברבנות. בנו, הרב '''עקיבא סופר''' - בעל ה"דעת סופר", מילא מקום אביו ברבנות. עלה לארץ ישראל בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]] והקים את ישיבת פרשבורג בירושלים. | ||
:בנו השני של ה"כתב סופר", הרב '''שמעון סופר''' - בעל ה"התעוררות תשובה", כיהן במשך שישים וארבע שנים כרב העיר ערלוי (אֶגֶר) שבהונגריה ועמד בראש ישיבה גדולה בעיר. | :בנו השני של ה"כתב סופר", הרב '''שמעון סופר''' - בעל ה"התעוררות תשובה", כיהן במשך שישים וארבע שנים כרב העיר ערלוי (אֶגֶר) שבהונגריה ועמד בראש ישיבה גדולה בעיר. | ||
*בנו, רבי '''[[שמעון סופר]]''' - בעל "מכתב סופר". כיהן כרבה של [[קראקא]]. חתנו הוא הרב [[עקיבא קורניצר]], וביתו שרה [[נישואין|נישאה]] עם הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 149.}}. | *בנו, רבי '''[[שמעון סופר]]''' - בעל "מכתב סופר". כיהן כרבה של [[קראקא]]. חתנו הוא הרב [[עקיבא קורניצר]], וביתו שרה [[נישואין|נישאה]] עם הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 149.}}. | ||
*רבי יוזף יוזפא סופר, חמיו של רבי יהודה גרינוואלד (בעל שו"ת "זכרון יהודה"). | *רבי יוזף יוזפא סופר, חמיו של רבי יהודה גרינוואלד (בעל שו"ת "זכרון יהודה"). | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
הרב [[שלום דובער וולפא]], שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' | *הרב [[שלום דובער וולפא]], שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 201–229 - אודות שושלת החתם סופר וליובאוויטש | ||
{{אחרונים}} | {{אחרונים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]] | [[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]] | ||
[[en:Moshe Sofer - The Chasam Sofer]] | |||