בית מגורים – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
היעוד הבסיסי של בית המגורים משחר ההיסטוריה, הוא לצורך שינה, ולצורך גידול וחינוך הילדים, כאשר את שאר צרכי האדם יכול הוא לעשות גם מחוץ לבית. הבית מספק מחסה מפני פגעי מזג האוויר, בטחון מפני גורמים זרים וחיות רעות, ועוד. נוסף לכך, רוב הבתים משמשים גם עבור בישול ואכילה, אחסון חפציו האישיים של האדם, ועוד. | היעוד הבסיסי של בית המגורים משחר ההיסטוריה, הוא לצורך שינה, ולצורך גידול וחינוך הילדים, כאשר את שאר צרכי האדם יכול הוא לעשות גם מחוץ לבית. הבית מספק מחסה מפני פגעי מזג האוויר, בטחון מפני גורמים זרים וחיות רעות, ועוד. נוסף לכך, רוב הבתים משמשים גם עבור בישול ואכילה, אחסון חפציו האישיים של האדם, ועוד. | ||
בעבר אכן שימש הבית כמעט למגורים בלבד, כאשר גם אפשרויות הבניה היו מוגבלות והמבנים היו ארעיים באופן יחסי. בנוסף, פעולות רבות אותן נהוג לעשות היום בבית, היו נעשות בחצר, בנהר, או במבנה ציבורי (כביסה, רחצה ועוד), ועבור חלק מהפעולות היו צריכים אף לצאת מחוץ לעיר, כיון שלא היה ניתן להקים שירותים עם מערכת ביוב. | בעבר אכן שימש הבית כמעט למגורים בלבד, כאשר גם אפשרויות הבניה היו מוגבלות והמבנים היו ארעיים באופן יחסי. בנוסף, פעולות רבות אותן נהוג לעשות היום בבית, היו נעשות בחצר, בנהר, או במבנה ציבורי (כביסה, [[רחצה]] ועוד), ועבור חלק מהפעולות היו צריכים אף לצאת מחוץ לעיר, כיון שלא היה ניתן להקים שירותים עם מערכת ביוב. | ||
מבני המגורים היו לרוב חד קומתיים, ולעיתים אף נבנו עליות על גבי הבתים, אך הם נועדו בעיקר לאחסון, או לפעולות שונות ארעיות ולא למגורים. פעמים רבות היו המבנים מסודרים זה לצד זה עם חצר קידמית משותפת שנקרא בפי חז"ל בשם 'מבוי' שהשימוש בו משותף לכל תושבי הבתים הסמוכים לו. | מבני המגורים היו לרוב חד קומתיים, ולעיתים אף נבנו עליות על גבי הבתים, אך הם נועדו בעיקר לאחסון, או לפעולות שונות ארעיות ולא למגורים. פעמים רבות היו המבנים מסודרים זה לצד זה עם חצר קידמית משותפת שנקרא בפי חז"ל בשם 'מבוי' שהשימוש בו משותף לכל תושבי הבתים הסמוכים לו. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
ענינים תורניים נוספים הקשורים במבנה המגורים: צרעת הבית, הלכות שותפין שאחד מהן רוצה לכפות את חברו לעשות יחד מעשה משותף לתועלת שניהם, ועוד. | ענינים תורניים נוספים הקשורים במבנה המגורים: צרעת הבית, הלכות שותפין שאחד מהן רוצה לכפות את חברו לעשות יחד מעשה משותף לתועלת שניהם, ועוד. | ||
==יחסי שכנים== | |||
בהלכה נידונו סוגיות שונות הקשורות בהסדרה היחסים בין השכנים{{הערה|נידונו בעיקר בפרק שני של מסכת בבא בתרא, ובעיקר בדפים יז-כה.}}, דוגמת [[היזק ראיה]], ובספר משלי [[שלמה המלך]] מעלה על נס את המעלה של שכנות טובה: "טוב שכן קרוב מאח רחוק"{{הערה|משלי כז, י.}}, ומידי בוקר ב[[ברכות השחר]] מבקשים בתפילה להתרחק מ'שכן רע'. | |||
באגרות הרבי ניתן למצוא עצות והתייחסויות שונות למריבות וסכסוכי שכנים{{הערה|נלקטו בשבועון בית משיח גליון 1315 עמוד 47, מתוך אגרות קודש אגרת ח'צט. ה'קסד. א'תתקו.}}. | |||
==הוראות הרבי== | ==הוראות הרבי== | ||
| שורה 42: | שורה 48: | ||
*עובד במוסד חינוך צריך להתגורר בסמיכות למוסד, על יסוד ההלכה שצריך להקפיד על 'משא ומתן' באמונה{{הערה|שם=כפר חבד אתתעג|1=מענה כ"ק אד"ש שנדפס בכפר חב"ד 1873 עמוד 16.}}. | *עובד במוסד חינוך צריך להתגורר בסמיכות למוסד, על יסוד ההלכה שצריך להקפיד על 'משא ומתן' באמונה{{הערה|שם=כפר חבד אתתעג|1=מענה כ"ק אד"ש שנדפס בכפר חב"ד 1873 עמוד 16.}}. | ||
*לא כדאי לעבור מקום מגורים בסמיכות להתחלת שנת הלימודים{{הערה|שם=כפר חבד אתתעג}}. | *לא כדאי לעבור מקום מגורים בסמיכות להתחלת שנת הלימודים{{הערה|שם=כפר חבד אתתעג}}. | ||
*זהירות מניקור עיניים ומהיווצרות רינונים על מקור הכסף לקנייה{{הערה|"באופן דלא אויפרייסן די אויגן שזה עתה בא וכבר קונה בית לעצמו כו' - נכונה הקניה במאוד". [[ליקוט מענות קודש]] מילואים חלק ה' עמ' 46. "בנוגע לחילוף הדירה - באם אין חששות לרינון וכו' (מאין בא הכסף) וללמה תתראו, יחליפוה בשעה טובה ומוצלחת". ספר תורת אמת עמ' 392.}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||