ניגון ארבע בבות – הבדלי גרסאות

עריכה ראשונית
תיקנתי הקישור להיכל נגינה, הגהה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
 
(160 גרסאות ביניים של 35 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה}}
{{ניגון
{{ניגוני רבו"נ}}[[תמונה:אלף.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]]
|שם=ד' בבות
'''ארבע בבות''' (או '''ניגונו של [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] היסודי והראשי של [[חסיד|חסידי חב"ד]] אותו יצר וחיבר אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]], אך שיכללו לאחר התמנותו ל[[רבי]].  
|תמונה=[[קובץ:ארבע בבות.jpg|250px]]
|תיאור=תווי ה[[ניגון]] 'ארבע בבות' מ[[ספר הניגונים]]
|מחבר=[[אדמו"ר הזקן]]
}}
'''ארבע בבות''' (במקור ב[[יידיש]]: '''דער ניגון פון פיר פאַלען'''. מכונה גם '''ניגון [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] החשוב והעמוק מבין ניגוני [[חסידות חב"ד]]. את הניגון חיבר אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ולאחר התמנותו ל[[רבי]] שיפרו.


בניגון זה עמקות גדולה וכל תנועה ותנועה שלו מכוונת לעניין [[רוחניות|רוחני]] נעלה. חסידי חב"ד זהירים לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים כמו: יום אחרון של [[שלושת הרגלים]], [[פורים]], [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]] וכדומה. נהוג לנגן ניגון זה בשעת ה[[חופה]] כאשר מובילים את החתן, וכאשר מסובבים את הכלה סביב החתן.
לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת ה[[עולם (בחסידות)|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים|1= [[אגרות קודש מוהריי"צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ"ה]].}}.


אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[שיחה]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר ל[[תשובה]] ו[[התקשרות]] וכשמנגנים את הניגון עם טהרת ה[[לב]], אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".
ניגון זה הוא הניגון הראשון ב[[ספר הניגונים]].
 
ארבעת בבותיו של הניגון מכווונים נגד ארבעה עולמות רוחניים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]] - כל אחד מעולמות אלו מכוונים לאות אחת מ[[שם הוי']].
 
ניגון זה הוא ניגון ראשון ב[[ספר הניגונים]].


==משמעות הניגון==
==משמעות הניגון==
כל אחד מארבעת הקטעים בניגון מקביל למספר עניינים (כדלקמן):
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב[[ברוך שאמר]], ממשיכה ב[[פסוקי דזמרה]], [[ברכות קריאת שמע]], [[קריאת שמע]] ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז [[אדמו"ר הזקן]] את שיטתו ב[[חסידות]] ודרך ה[[עבודה]] של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים{{הערה|1=מתוך מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מט"ו [[כסלו]] [[תר"צ]], בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] משיחה [[י"ט כסלו]] [[תרס"ג]]. מובא גם בקובץ [[התמים]] חוברת ה'.}}:
*[[עולמות|עולם]] [[רוחני]].
*[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]].
*[[אותיות|אות]] מ[[שם הוי']].
*[[אותיות האל"ף בי"ת|אות]] מ[[שם הויה]].
*דרגה ב[[נשמה]].
*דרגה ב[[נשמה]].
*[[אור]] [[אלוקי]].
*[[אור]] [[אלוקי]].
הניגון מיוסד על סדר עליה מלמטה למעלה, על דרך התפילה שמתחילה בברוך שאמר, ממשיכה בפסוקי דזמרה, ברכות ק"ש, קריאת שמע ושמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או או בדרך מקיף.


[[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]].
{| class="wikitable" border="1"
[[ה"א]], [[וא"ו]], [[ה"א]].
! בבא בניגון !! [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|עולם רוחני]] !! אות מ[[הוי"ה (שם)|שם הוי']]!! דרגה ב[[נשמה]]!! אור אלוקי!! משמעות
[[נפש]], [[רוח]], [[נשמה]], [[חיה]] ([[יחידה]]).
|-
[[ממלא כל עלמין]], ממלא כל עלמין, [[סובב כל עלמין]], [[עצמות]].
|'''ראשונה''' || [[עשיה]] || [[ה"א|ה"א (תתאה)]] || [[נפש]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה ה[[חול]]ין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה [[מציאות]]ו בעולם.
|-
|'''שניה''' || [[יצירה]] || [[וא"ו]] || [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] || [[ממלא כל עלמין]] || בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעלייה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.
|-
|'''שלישית''' || [[בריאה]] || [[ה"א|ה"א (עילאה)]] || [[נשמה]] || [[סובב כל עלמין]] || בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.
|-
|'''רביעית''' || [[אצילות]] || [[יו"ד]] || [[חיה יחידה|חיה (יחידה)]] || [[עצמות]] || בבא זו מכוונת כנגד [[עולם האצילות]] שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עליצות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמו"ר הזקן לאחר התמנותו לרבי.
|}
 
==זמנים בהם מנגנים את הניגון==
בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמני שמחה מיוחדים{{הערה|שם=זמנים}}. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו{{הערה|[[ספר הניגונים]] כרך א' עמוד ל' (משיחת הרבי הריי"צ).}}.
 
בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תרפ"ח]], עמ' 12.}}, [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], חודש [[אלול]], [[ימי הסליחות]]{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 85 - 86.}} וכן בשעת הובלת החתן ל[[חופה]] ובסיבובי הכלה סביב החתן. פעם אחת שרו אותו בההתוועדויות של ערב שבועות תשמ"ו. [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שי"ט כסלו הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות [[ברית מילה]], [[בר מצוה]], ובסעודת ה[[חתונה]].


קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש"ב]].


ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] שהיה [[הרבי]] עורך, היה הרבי עצמו מורה מתי לנגן את ניגון ההכנה, אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]], כשלקראת סוף ניגון ההכנה היה הרבי מסמן באצבעות ידו את מספר הפעמים שברצונו שיחזרו על הבבא הרביעית.


===בבא ראשונה===
כמה פעמים שרו החסידים הניגון '[[ניע ז'וריצי כלופצ'י]]' אחר ד' בבות.
*עולם רוחני - [[אצילות]],
*אות משם הוי' [[יו"ד]], -
*דרגה בנשמה -
*אור אלוקי -


==מסגולות הניגון==
[[הרבי המהר"ש]]: "בעת שמנגנים ניגונו של הרבי הזקן זהו זמן המוכשר לתשובה, מפני שאז עת רצון למעלה".


הבבא הראשונה פועלת העתקה והעמקה. תחילת הניגון עושה הזזה הוא נותן תזוזה מהמקום שייצאו מהסביבה החולין. המשך הבית הראשון פועל העמקה, להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם.
[[אדמו"ר הרש"ב]]: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימית זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות; וכשמנגנים את הניגון בטהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה ב[[תיקון חצות]], לאחר [[קריאת שמע שעל המיטה]] באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק, אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".
===בבא שניה===
*עולם רוחני -
*אות משם הוי' -
*דרגה בנשמה -
*אור אלוקי -


[[אדמו"ר הריי"צ]]: "בידינו הבטחה שכאשר ינגנו את הניגון מתי שיהיה והיכן שיהיה, ישמע זאת [[רבי שניאור זלמן מליאדי|הרבי (אדמו"ר הזקן)]] וירגיש, באיזה מדריגות גבוהות שרק יהיה. אלא שזה תלוי בהכנות המקבל"{{הערה|ראה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ז עמוד 101.}}.


===בבא שלישית===
כשחסיד שפעל ברוסיה ב[[הפצת היהדות]] ובסיוע ליהודי רוסיה ביקש מהרבי באמצעות סרטון שצולם על ידי הרב [[דובער ליווי]] והועבר לרבי ניגון אותו יוכל לנגן בעת שירצה להיכנס ל[[יחידות]] השיב הרבי (לאחר צפייה נוספת בקטע הוידאו ובכי) שינגן את ניגון ד' בבות. הרבי אף סיפר שכ[[שניאור זלמן רובאשוב (שז"ר)|שז"ר]] החל חייו המדיניים וחווה רגעים של ספקות, הסתגר בחדרו וניגן את הניגון וכך קיבל עצה והדרכה{{הערה|[[מענדי קורטס]], '''נשמה חוזרת לעצמה''', 2124 עמוד 34 {{שבועון כפר חב"ד}} (תשפ"ה).}}.
*עולם רוחני -
*אות משם הוי' -
*דרגה בנשמה -
*אור אלוקי -


הרבי הורה למוזיקאית ז'אן זיידל-רודולף שלא לערוך שינויים בניגון{{הערה|
https://anash.org/the-alter-rebbes-niggun-shouldnt-be-manipulated/ The Alter Rebbe’s Niggun {{אנש}}}}.


===בבא רביעית===
==ראו גם==
*עולם רוחני -
* [[ניגון הכנה לד' בבות]]
*אות משם הוי' -
*דרגה בנשמה -
*אור אלוקי -


==קישורים חיצונים==
{{רשימת מדיה|כותרת=להאזנה|יישור=שמאל}}
{{פריט מדיה
|שם=(א) ד' בבות.mp3
|כותרת=ד' בבות
|תיאור=מפי הבעל מנגן ר' [[דוד הורביץ]]}}
{{פריט מדיה
|שם=ד'_בבות.mp3
|כותרת=ד' בבות
|תיאור=מפי הבעל מנגן רשב"ץ אלטהויז}}
{{סוף רשימת מדיה}}


==קישורים חיצוניים==
===מידע===
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=288 לשמיעת הניגון בקולו הק' של הרבי מלך המשיח]
* הצ"צ אומר אודות הניגון "יראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו":
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=420 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
**[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/1/22/92.htm תורת מנחם – א' – שנת ה'שי"ת, משיחת יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת, עמ' 92].
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=374 לשמיעת הניגון בעיבודו של חנן בר סלע]
**[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/13/126.htm תורת מנחם – ה' – שנת תשי"ב – חלק שני, שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ב, עמ' קכו].
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1006 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"]
:{{ספרייה}}
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=837 לשמיעת הניגון מתוך "הניגונים המכוונים"]
*[[יקותיאל יהודה גנדל]], '''[https://col.org.il/news/122696 ארבע בבות]''', שבועון 'המבשר' על הניגון המיוחד ד' בבות: גווניו, מנהגיו וסיפוריו {{COL}} כ"ה טבת ה'תש"פ 22.01.2020
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=405 לשמיעת הניגון מתוך "נעימות חב"ד"]
===מדיה===
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/10-07-2016-23-45-56-song22.mp3 'ארבע בבות'] בקולו של [[הרבי]]{{צליל}}
* [https://chassidus-content.com/yi/player/10497?categoryId=26202 'ארבע בבות'] באתר [[היכל נגינה]] {{צליל}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/04-09-2016-21-11-57-song1.mp3 'ארבע בבות' בעיבודו של ר' אלאור ולנר]{{צליל}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/26-07-2016-01-19-39-song1.mp3 'ארבע בבות' בעיבודו של חנן בר סלע]{{צליל}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/09/31-08-2016-23-19-21-song17.mp3 'ארבע בבות' בביצוע מקהלת "ניחח"]{{צליל}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/03-07-2016-19-54-45-song2.mp3 'ארבע בבות' מתוך "נעימות חב"ד"]{{צליל}}
*[https://col.org.il/news/65501 מרטיט: "ארבע בבות" עם הרבי, י"ט כסלו תשד"מ ● וידאו{{וידאו}}{{col}}]


{{ניגוני רבו"נ}}
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]
[[en:Arba Bavos]]