צדקה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "״" ב־""" |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חלוקת מטבעות.jpg | [[קובץ:חלוקת מטבעות.jpg|ממוזער|[[הרבי]] [[חלוקת מטבעות|מחלק מטבעות]] לילדים בעת כניסתו ל[[תפילת מוסף]] ב[[ראש חודש]], על מנת שיתנו אותם בתוך [[קופת צדקה]]]] | ||
[[קובץ:צדקה.jpg | [[קובץ:צדקה.jpg|ממוזער|הרבי מעניק מטבעות צדקה לילדים]] | ||
'''מצוות צדקה''' היא [[מצות עשה]] מן ה[[תורה]], לתת צדקה ל[[עני]] בכל פעם שיבקש ובנוסף לתרום ולגמול חסד עם כל נצרך. מצוה זו היא מהמצוות חשובות והבסיסיות ביהדות, שבתורה ובדברי [[חז"ל]] הפליאו במעלתה ובחשיבותה. | '''מצוות צדקה''' היא [[מצות עשה]] מן ה[[תורה]], לתת צדקה ל[[עני]] בכל פעם שיבקש ובנוסף לתרום ולגמול חסד עם כל נצרך. מצוה זו היא מהמצוות חשובות והבסיסיות ביהדות, שבתורה ובדברי [[חז"ל]] הפליאו במעלתה ובחשיבותה, ואמרו עליה ששקולה מצוות צדקה כנגד כל מצוות שבתורה. | ||
בדורנו, העמיד [[הרבי]] את מצות הצדקה במרכז כל אירוע ובכל הזדמנות, כאשר ייסד את [[מבצע צדקה]], וכן בעצמו [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] ל[[ילדים]] בהזדמנויות רבות ולמבוגרים במסגרת [[חלוקת הדולרים]] המפורסמת. הרבי עורר במיוחד על חשיבותה ל[[הבאת הגאולה]], כדברי חז"ל שמצות הצדקה מקרבת את הגאולה. | בדורנו, העמיד [[הרבי]] את מצות הצדקה במרכז כל אירוע ובכל הזדמנות, כאשר ייסד את [[מבצע צדקה]], וכן בעצמו [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] ל[[ילדים]] בהזדמנויות רבות ולמבוגרים במסגרת [[חלוקת הדולרים]] המפורסמת. הרבי עורר במיוחד על חשיבותה ל[[הבאת הגאולה]], כדברי חז"ל שמצות הצדקה מקרבת את הגאולה. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
אדמו"ר הזקן מסביר{{הערה|תניא אגה"ק ס"ט.}} שעיקר העבודה בדורות הללו של עקבות משיחא היא עבודת הצדקה. ז"א שהיו דורות נעלים שהיו כנגד הראש כמו התנאים והאמוראים ולכן עיקר עסקם היה בתורה אך בדורות האחרונים והנמוכים שכנגד הרגליים העבודה היא במעשה ובפרט בנתינת צדקה. | אדמו"ר הזקן מסביר{{הערה|תניא אגה"ק ס"ט.}} שעיקר העבודה בדורות הללו של עקבות משיחא היא עבודת הצדקה. ז"א שהיו דורות נעלים שהיו כנגד הראש כמו התנאים והאמוראים ולכן עיקר עסקם היה בתורה אך בדורות האחרונים והנמוכים שכנגד הרגליים העבודה היא במעשה ובפרט בנתינת צדקה. | ||
==חומש== | |||
בנוסף לחיוב הרגיל של נתינת ה[[מעשר כספים|מעשר]], מצווה מן המובחר לתת גם '''חומש''' מהרווחים לצדקה. | |||
חיוב נתינת ה[[צדקה]] הוא עשר אחוז מהכנסותיו של האדם בלבד, אך למצוות ה[[צדקה]] ישנה חשיבות רבה, וכבר בתקופת הגמרא תיקנו חז"ל{{הערה|1=פסיקאת רבתי דברים יד, כב: "עשר תעשר '''את כל'''", מהו 'את כל', אפילו ממונך? אמר רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יהודה בן חנינא '''נימנו באושא שיהא אדם מפריש חומש נכסיו'''.}} שאדם שיש ביכולתיו להפריש יותר מכך - יש לו להפריש עשרים אחוז מהכנסותיו (פירוש המילה 'חומש' הוא החלק החמישי מההכנסות){{הערה|1=לגבי נתינת [[צדקה]] יותר מחומש אמרו חז"ל: "המבזבז אל יבזבז יותר מחומש". אך [[אדמו"ר הזקן]] בספר ה[[תניא]] מבאר, שחז"ל דיברו כאשר מצבו הרוחני של האדם הינו תקין, אך כאשר אדם צריך לתקן את הפגמים שעיוות בחטאיו, מותר לו להפריש אף יותר מכך, שכפי שמותר לאדם לבזבז על רפואת גופו יותר מחומש מכספו, כך גם מותר לו לבזבז על בריאות נפשו ותיקונה.}}. | |||
===התוכן הפנימי=== | |||
כיון שהמעשר עצמו הוא בחינת כתר, אזי בכדי להשלימו, צריך ליתן חומש. כלומר, הכתר מורכב מב' חלקים [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]], וכיון שכל דרגה נקראת "עשר", אזי צריך ליתן ב' פעמים עשר. וזה מה שכתוב "ונתתם חמישית לפרעה". | |||
ה[[מגיד ממזריטש]] כותב{{הערה|אור תורה סימן ל.}}: שמה שכתוב קודם נסיון העקדה "וה' בירך את אברהם בכל", הוא כיון שבדרגת "כל" ישנם ב' דרגות של ה"א - ה' חסדים וה' גבורות. ומרמז שהיה איחוד ביניהם (בין החסדים לגבורות) על ידי שעקד את יצחק. | |||
וזהו הענין של נתינת חומש, למתק את הגבורות ולהכלילן בחסדים. כלומר, לא רק להעלות מלמטה למעלה, אלא גם להמשיך מלמעלה למטה. | |||
==אצל הרבי== | ==אצל הרבי== | ||
| שורה 30: | שורה 41: | ||
כמו כן, ביציאתו מחדרו בדרכו ל'[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל]] נהג [[הרבי]] לפני כניסתו למכונית לחלק [[מטבעות לצדקה]] לילדים שעמדו. לפעמים סימן הרבי לילדים שעמדו מרחוק - שיתקרבו כדי לקבל מידו הק' מטבע לצדקה, והקפיד לחלק לילדים לפני גיל [[בר מצווה]] ובהזדמנויות שאל ילדים שעמדו האם הם לפני הבר מצווה. | כמו כן, ביציאתו מחדרו בדרכו ל'[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל]] נהג [[הרבי]] לפני כניסתו למכונית לחלק [[מטבעות לצדקה]] לילדים שעמדו. לפעמים סימן הרבי לילדים שעמדו מרחוק - שיתקרבו כדי לקבל מידו הק' מטבע לצדקה, והקפיד לחלק לילדים לפני גיל [[בר מצווה]] ובהזדמנויות שאל ילדים שעמדו האם הם לפני הבר מצווה. | ||
בחודש אלול [[תשמ"ג]], עם התרבות מס' הילדים הממתינים לקבל לקבל מטבע מידו הק' של הרבי חל שינוי מסוים בהנהגת הק'. מדי בוקר, כאשר הגיע ל[[בית חיינו]] לא חילק מהמטבעות שהיו בכיסו אלא נכנס תחילה לחדרו וכעבור רגע יצא מהחדר כשבידו שקית עם מטבעות של 'ניקל' (=חמישה סנטים), וחילק מטבעות{{הערה|ולהעיר שבשלהי אותו חודש ביאר הרבי בשיחת קודש מיוחדת את מעלת חינוך הילדים לנתינת מטבעות לצדקה}}. | בחודש אלול [[תשמ"ג]], עם התרבות מס' הילדים הממתינים לקבל לקבל מטבע מידו הק' של הרבי חל שינוי מסוים בהנהגת הק'. מדי בוקר, כאשר הגיע ל[[770 מרכז חב"ד העולמי|בית חיינו]] לא חילק מהמטבעות שהיו בכיסו אלא נכנס תחילה לחדרו וכעבור רגע יצא מהחדר כשבידו שקית עם מטבעות של 'ניקל' (=חמישה סנטים), וחילק מטבעות{{הערה|ולהעיר שבשלהי אותו חודש ביאר הרבי בשיחת קודש מיוחדת את מעלת חינוך הילדים לנתינת מטבעות לצדקה}}. | ||
ביום ראשון א' דראש חודש אדר [[תשמ"ז]], עבר במעמד חלוקת השטרות ל[[צדקה]] הגה"ח הרב [[משה וובר]], שאשתו שהתה אז בקשר לטיפול רפואי וביקש ברכה. הרבי שאל אותו האם יש לה קופת צדקה וענה שיש לה ב[[ארץ הקודש|ארה"ק]]. הרבי הגיב: {{ציטוטון|אני מדבר על כך מקירות ליבי}}. למחרת ביום שני [[א' אדר]] {{הערה|ע"פ הוראה של הרבי}} התקיימה חלוקת הצדקה המיוחדת לילדים, לפני [[הרבי]] עברו אלפי ילדים וילדות וכן אמהות עם תינוקות, כשבידהם [[קופת צדקה]] אישית והרבי נתן בידו הק' לכל אחד מטבע של חמש סנט, כדי שישים בקופת הצדקה שלו. | ביום ראשון א' דראש חודש אדר [[תשמ"ז]], עבר במעמד חלוקת השטרות ל[[צדקה]] הגה"ח הרב [[משה וובר]], שאשתו שהתה אז בקשר לטיפול רפואי וביקש ברכה. הרבי שאל אותו האם יש לה קופת צדקה וענה שיש לה ב[[ארץ הקודש|ארה"ק]]. הרבי הגיב: {{ציטוטון|אני מדבר על כך מקירות ליבי}}. למחרת ביום שני [[א' אדר]] {{הערה|ע"פ הוראה של הרבי}} התקיימה חלוקת הצדקה המיוחדת לילדים, לפני [[הרבי]] עברו אלפי ילדים וילדות וכן אמהות עם תינוקות, כשבידהם [[קופת צדקה]] אישית והרבי נתן בידו הק' לכל אחד מטבע של חמש סנט, כדי שישים בקופת הצדקה שלו. | ||
| שורה 52: | שורה 63: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[נתינת צדקה קודם התפילה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[נתינת צדקה קודם התפילה]]}} | ||
[[קובץ:צדקה קדמית ב770.jpeg|ממוזער|נתינת צדקה ב-770]] | [[קובץ:צדקה קדמית ב770.jpeg|ממוזער|נתינת צדקה ב-770]] | ||
על יסוד הפסוק{{הערה|תהלים יז, טו.}} "אני בצדק אחזה פניך", נוהג הרבי להורות באופן תדיר על נתינת צדקה קודם התפילה, בעיקר קודם [[תפילת שחרית]], אך גם קודם שאר התפילות (ואפילו קודם [[סליחות]]){{הערה|וכדברי הילקוט שמעוני על הפסוק: "'''אני בצדק אחזה פניך''' – ראה כמה כחה של צדקה שבפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה, בנוהג שבעולם מטרונא המקבלת פני המלך היא עושה עטרה לפי כבודה ועל ידי העטרה שמכנסת לעטר את המלך רואה פני המלך ובפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה. דבר אחר: '''אני בצדק אחזה פניך''' – מה ראה דוד לפרש כחה של צדקה לבדה בזכותה, אלא ללמדך שאפילו רשעים שאין בידם אלא זכות של צדקה לבדה זוכין ומקבלין פני שכינה שנאמר ונגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר יחדו כי פי ה׳ דבר, הכל רואין צדיקים ורשעים, אם כן מה בין צדיקים לרשעים, אלא כדי שידעו הרשעים לפני מי הם מכעיסין וידעו הצדיקים לפני מי הם יגעין. | על יסוד הפסוק{{הערה|תהלים יז, טו.}} "אני בצדק אחזה פניך", נוהג הרבי להורות באופן תדיר על נתינת צדקה קודם התפילה, בעיקר קודם [[תפילת שחרית]], אך גם קודם שאר התפילות (ואפילו קודם [[סליחות]]){{הערה|וכדברי הילקוט שמעוני על הפסוק: "'''אני בצדק אחזה פניך''' – ראה כמה כחה של צדקה שבפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה, בנוהג שבעולם מטרונא המקבלת פני המלך היא עושה עטרה לפי כבודה ועל ידי העטרה שמכנסת לעטר את המלך רואה פני המלך ובפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה. דבר אחר: '''אני בצדק אחזה פניך''' – מה ראה דוד לפרש כחה של צדקה לבדה בזכותה, אלא ללמדך שאפילו רשעים שאין בידם אלא זכות של צדקה לבדה זוכין ומקבלין פני שכינה שנאמר ונגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר יחדו כי פי ה׳ דבר, הכל רואין צדיקים ורשעים, אם כן מה בין צדיקים לרשעים, אלא כדי שידעו הרשעים לפני מי הם מכעיסין וידעו הצדיקים לפני מי הם יגעין. ד"א אני בצדק אחזה פניך, לפי שהרשעים בעולם הזה שלוים ושקטים וכופרים בהקב"ה ומכעיסים ואתו וצדיקים מתיסרים ומתים על שם יוצרם, לכך אמר דוד איני מרותם שמכעיסין לפניך אלא מאותם שיגעים לפניך בתורה שנאמר בה צדק צדק תרדוף, לכך נאמר אני בצדק אחזה פניך".}}. | ||
==בלילה ובמוצאי שבת== | ==בלילה ובמוצאי שבת== | ||
| שורה 61: | שורה 72: | ||
באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]] שאין לתת צדקה בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על כך, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד. | באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש [[הרבי]] לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי [[האריז"ל]] שאין לתת צדקה בלילה. כאשר הגיע אל חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] וסיפר לו על כך, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד. | ||
למעשה, נהוג לתת צדקה אף בלילה, כאשר יש סיבה מיוחדת כגון שנמצאים בסעודת חתונה, עני שמבקש וכדומה, אך אין נותנים בקביעות{{הערה|פעמים רבות הורה הרבי במכתבים ששיגר לאנשים לתת מספר מטבעות לצדקה לפני שחרית ולפני מנחה, אך מעולם לא נתן הוראה לתת לפני ערבית. וראו [https://files.anash.org/uploads/2025/04/Final-יא-ניסן-מתוקן.pdf הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון גליון תתקעד עמוד קצט] שציין למכתב הרבי לאשה לתת צדקה בכל לילה קודם השינה.}}. | למעשה, נהוג לתת צדקה אף בלילה, כאשר יש סיבה מיוחדת כגון שנמצאים בסעודת חתונה, עני שמבקש וכדומה, אך אין נותנים בקביעות{{הערה|פעמים רבות הורה הרבי במכתבים ששיגר לאנשים לתת מספר מטבעות לצדקה לפני שחרית ולפני מנחה, אך מעולם לא נתן הוראה לתת לפני ערבית. וראו [https://files.anash.org/uploads/2025/04/Final-יא-ניסן-מתוקן.pdf הערות התמימים ואנ"ש מוריסטון גליון תתקעד עמוד קצט] שציין למכתב הרבי לאשה לתת צדקה בכל לילה קודם השינה. וראו [https://drive.google.com/file/d/1ze8G9BLlN7Epf4iRyFuMVudcMdbmtVAq/view הערות וביאורים אהלי תורה א'רפד שמות ה'תשפ"ו עמוד 66 מאמרו של הרב לוי יצחק רסקין שדן בזה], בחדרי תורתך חלק ג' עמוד 114.}}. | ||
==לעתיד לבוא== | ==לעתיד לבוא== | ||
| שורה 104: | שורה 115: | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים] {{וידאו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64140 שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים] {{וידאו}} | ||
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1262365 צדקה: למה, כמה, מתי ואיפה?]''' {{בית חבד}} | *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1262365 צדקה: למה, כמה, מתי ואיפה?]''' {{בית חבד}} | ||
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/1/17/בעניין_מצוות_צדקה_ציטוטים.pdf סיפורים שיחות ומכתבים מהרבי בעניין מצוות הלוואה וגמילות חסדים]''' {{PDF}} | *'''[https://chabadpedia.co.il/images/1/17/בעניין_מצוות_צדקה_ציטוטים.pdf סיפורים שיחות ומכתבים מהרבי בעניין מצוות הלוואה וגמילות חסדים]''' {{PDF}} | ||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5785312/jewish/Philanthropy-Tzedakah.htm צדקה] {{*}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5784401/jewish/Giving-Natan.htm נתינה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית) | *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5785312/jewish/Philanthropy-Tzedakah.htm צדקה] {{*}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5784401/jewish/Giving-Natan.htm נתינה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית) | ||
*שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/ac/מלח_ממון_חסר.pdf מלח ממון חסר]''', נתינת הצדקה שמקיימת את הממון כולו, שיעור לפרשת וירא תשפ"ה | *שניאור אשכנזי, '''[https://chabadpedia.co.il/images/a/ac/מלח_ממון_חסר.pdf מלח ממון חסר]''', נתינת הצדקה שמקיימת את הממון כולו, שיעור לפרשת וירא תשפ"ה | ||
{{מצוות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:צדקה|*]] | |||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||