פורים קטן תרפ"ז – הבדלי גרסאות

"מזרם השאלות ומסגנון הדבור הבנתי כי בג.פ.א.וו. דנים על הרבי ופעולותיו וכי המצב הוא רציני מאוד, עניתי: את הרבי שניאורסון אני מכיר טוב זה רבות בשנים כמתענין ועסקן להטבת מצב היהודים. הכרתי עוד את אביו הרבי הידוע שעמד בראש כל עבודה ציבורית יהודית והיה מבקר תכופות לצורך זה בעיר הבירה. בהיותי תלמיד האוניברסיטה ב[[לנינגרד]] אף ראיתי את סבו הרבי שהסתכן אז בביקורו את השרים הנוראים ביותר בקשר לפרעות שהתחוללו ביהודי [[קייב]] ו[[ניעז'ין]], ובחכמתו ואמיצותו הצליח להשקיט את הרוחות הסוערות. הרבי שניאורסאן הנוכחי, הוא איש ״אשר רוח בו״ במלא מובן המלה, לא ידוע לי אם תומך במוסדות הדת, אבל אם נכון הדבר — ודאי לא תמצאו בפעולותיו פגיעה בחוק. ידוע לי שהוא עתה ב[[מוסקבה]], אך לא ידועה לי מטרת בואו".

"אני ומר וונדל נכנסנו לשמוע את הדרשה, ראיתי את הרבי יושב על הבמה ונואם בקול אדיר. הוא מסביר שנס פורים בא בזכות תקיפותם של בני ישראל בדור ההוא שלא אבו לשמוע אל המלך — בעצת שריו — להתבולל בעמו של אחשורוש. הגורם לתקיפות העם לעמוד בנסיון היו 22 אלף נערי בני ישראל, תלמידיו של מרדכי, אשר בעת גזרת איסור לימוד התורה אמרו למרדכי: ״אתך אנחנו בין לחיים ובין למוות״, והם — הילדים והנערים — נצחו את שר השרים המן הרשע. מלחמה רוחנית זו היא מלחמה נצחית ומתקיימת בכל דור ובכל מקום ורק בהחזקת לימוד התורה של תינוקות של בית רבן נחזיק מעמד, ככתוב: מפי עוללים ויונקים יסדת עוז — להשבית אויב ומתנקם. תוכן הדברים, התלהבות הנואם שאינו מתחשב עם הסכנה הכרוכה בהשמעת נאום כזה. והקשב הרב של השומעים — עשו עלי רושם עז, ורציתי לשמוע המשך הדברים, אך הבחנתי באנשים שהיו חשודים עיני כבלשים ועזבתי את המקום."