המן האגגי – הבדלי גרסאות
דיוק ? |
תגיות: שחזור ידני עריכה חזותית קישורים לדפי פירושונים |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מחיית המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מוחים את המן בשעת [[קריאת המגילה]] ב-[[770]]]] | {{מפנה|המן}}[[קובץ:מחיית המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מוחים את המן בשעת [[קריאת המגילה]] ב-[[770]]]] | ||
'''המן האגגי''' (נקרא גם '''ממוכן''') היה צורר מזרע [[עמלק]] אשר ביקש להשמיד את [[עם ישראל]] בתקופת [[אחשוורוש]], ובעקבות נס ההצלה מגזרתו חוגגים את [[חג הפורים]]. | '''המן האגגי''' (נקרא גם '''ממוכן''') היה צורר מזרע [[עמלק]] אשר ביקש להשמיד את [[עם ישראל]] בתקופת [[אחשוורוש]], ובעקבות נס ההצלה מגזרתו חוגגים את [[חג הפורים]]. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
==מחיית זכרו של המן== | ==מחיית זכרו של המן== | ||
לזכר ביטול הגזירה, קבעו מרדכי ואסתר את [[חג הפורים]], בו מעלים על נס את ההצלה מגזירותיו של המן ומוחים את זכרו. מחייה זו היא חלק ממצוות עשה כללית יותר שהינה מצוה מדאורייתא - מחיית זכר עמלק, כמו שכתוב בפשת בשלח: "מחה אמחה את זכר עמלק"{{הערה|יז, יד. ובבעל הטורים שם: "'''מחה אמחה''' - גימטריא '''זה המן'''".}}. | לזכר ביטול הגזירה, קבעו מרדכי ואסתר הדסה את [[חג הפורים]], בו מעלים על נס את ההצלה מגזירותיו של המן ומוחים את זכרו. מחייה זו היא חלק ממצוות עשה כללית יותר שהינה מצוה מדאורייתא - מחיית זכר עמלק, כמו שכתוב בפשת בשלח: "מחה אמחה את זכר עמלק"{{הערה|יז, יד. ובבעל הטורים שם: "'''מחה אמחה''' - גימטריא '''זה המן'''".}}. | ||
על פי המנהג, משמיעים רעשים בעת הזכרת שמו של המן ב[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=641&CategoryID=68 מקורות המנהג באתר צעירי חב"ד].}}, וישנם הסבורים כי השמעת הרעש השתלשלה מכתיבת השמות 'המן' ו'עמלק' על אבנים והכאתן זו בזו לצורך מחיקת השם{{הערה|ראו בספר המנהיג: "מנהג התינוקות בצרפת ופרובינצא לקחת חלוקי הנחל ולכתוב עליהם המן, ומקישין זו על זו כשהקורא מזכיר המן משום ושם רשעים ירקב..." (מהדורת יצחק רפאל עמ' רמב).}}. | על פי המנהג, משמיעים רעשים בעת הזכרת שמו של המן ב[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=641&CategoryID=68 מקורות המנהג באתר צעירי חב"ד].}}, וישנם הסבורים כי השמעת הרעש השתלשלה מכתיבת השמות 'המן' ו'עמלק' על אבנים והכאתן זו בזו לצורך מחיקת השם{{הערה|ראו בספר המנהיג: "מנהג התינוקות בצרפת ופרובינצא לקחת חלוקי הנחל ולכתוב עליהם המן, ומקישין זו על זו כשהקורא מזכיר המן משום ושם רשעים ירקב..." (מהדורת יצחק רפאל עמ' רמב).}}. | ||