הירשל ציג – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
(19 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' '''צבי''' (כונה '''הירשל דער מילכיקער''' (<small>=</small>החלבי) או '''הירשל ציג''' (<small>=</small>עז); ה'ת"כ בערך<ref>ב[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ט]] כתוב לאחר פטירתו שהיה "ישיש בן מאה שנה".</ref> - [[חודש אלול|אלול]] [[תקכ"א]]) היה צדיק נסתר בזמן [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]].
הצדיק ר' '''צבי''' (כונה '''הירשל דער מילכיקער''' (<small>=</small>החלבן) או '''הירשל ציג''' (<small>=</small>עז); ה'ת"כ בערך<ref>ב[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים תש"ט]] עמ' 96 כתוב לאחר פטירתו שהיה "ישיש כבן מאה שנה".</ref> - [[חודש אלול|אלול]] [[תקכ"א]]) היה צדיק נסתר בזמן [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]].


== אודותיו ==
== אודותיו ==
נולד לאביו ר' יחיאל זלמן שהיה [[גבאי|שמש]] באחד ה[[בית כנסת|בתי כנסיות]] בבראדי.
נולד לאביו ר' יחיאל זלמן שהיה [[גבאי|שמש]] באחד ה[[בית כנסת|בתי כנסיות]] בבראדי.


נשא את הצדקנית רחל לאה<ref>נפטרה בערך שנת ה'תס"ח.</ref> בת ר' דניאל המקלף (קולף עורות) ופייגא דוואשא.
נשא את הצדקנית רחל לאה בת ר' דניאל המקלף<ref>קולף עורות.</ref> ופייגא דוואשא.


לאחר פטירתה באה אשתו בחלום ואמרה לו שמחבבים מאוד את זה שהוא עושה ב[[צדקה]] והורתה לו לעסוק ברפואת חולים ויולדות ולהשתדל שאיש לא ידע מזה.
לאחר פטירתה - בערך בשנת תס"ח<ref>עשר שנים קודם ביאת הבעש"ט לבראדי.</ref> - באה אליו ב[[חלום]] ואמרה לו שמחבבים מאוד את זה שהוא עושה ב[[צדקה]] והורתה לו לעסוק ברפואת חולים ויולדות ולהשתדל שאיש לא ידע מזה.


בעקבות החלום קנה עזים ואת חלבם היה נושא לחולים וליולדות לרפאותם ולחזקם.
בעקבות החלום קנה ארבעה [[עז]]ים ואת [[חלב]]ם היה נושא לחולים וליולדות לרפאותם ולחזקם.


בערך בשנת ת'ע"ח<ref>כשהיה הבעש"ט בן עשרים.</ref> פגש אותו הבעש"ט, ועל פי הוראתו של ר' אפרים צבי, מנהל חברת [[מחנה הנסתרים|הצדיקים הנסתרים]] שעשה שאלה מן השמים, הכניסו אותו ברשימת חבריהם.  
אנשי העיר כשהיו רואים אותו, אחדים מהם היו אומרים - בעקיצה - "הירשל, טראג געזונד"<ref name=":0"><small>=</small> תשא משאך לבריאות.</ref>. ואחדים היו קוראים אותו בשמו: "הירשל ציג, טראג געזונד". ולכולם ענה בברכה: "געזונד זאלט איר זיין"<ref><small>=</small> תהיו בריאים.</ref>.


על פי הוראה מן השמים עזב את בראדי והתיישב ב[[אניפולי]], ובתפלותיו ובסגולותיו ריפא מאות ואלפים במשך כשלשים ושלש שנים.  
בערך בשנת תע"ח<ref>כשהיה הבעש"ט בן עשרים.</ref> פגש אותו הבעש"ט, ועל פי הוראתו של ר' אפרים צבי, מנהל חברת [[מחנה הנסתרים|הצדיקים הנסתרים]] שעשה שאלה מן השמים, הכניסו אותו ברשימת חבריהם.


נפטר באסטרופולי ב[[חודש אלול]] [[תקכ"א]], ושם מנוחתו כבוד.  
בתקופה זו למד איתו ר' בנימין ביינש הנגר בבראדי שנמנה גם על הצדיקים הנסתרים. לאחר משך זמן נעשה גדול בתורה והתעכב בעירו עוד כחמש שנים, ונתעלה ב[[תורה]] ב[[קדושה]] וב[[חסידות]].
 
לאחר כחמש שנים על פי הוראה מן השמים עזב את בראדי והתיישב ב[[אניפולי]], ובתפלותיו וב[[סגולות|סגולותיו]] ריפא מאות ואלפים במשך כשלשים ושלש שנים.
 
נפטר כבן מאה שנה ב[[חודש אלול]] [[תקכ"א]] בעיר אסטרופולי, ושם מנוחתו כבוד.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
* בנו, ר' עוזיאל
* בנו, ר' עוזיאל
* בנו, ר' גדלי'
* בנו, ר' גדלי'


שורה 25: שורה 27:


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"ט עמ' 94-97.
[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|ספר המאמרים]] תש"ט עמ' 94–97.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}