שעיר לעזאזל – הבדלי גרסאות

השוואה אינה קשר
אין תקציר עריכה
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 19: שורה 19:


=== הווידוי, היציאה לדרך והשליחה ===
=== הווידוי, היציאה לדרך והשליחה ===
הכהן לוקח לשון של זהורית (סרט בצבע אדום) החצוי לשניים - חצי אחד תולה על השעיר והחצי השני תולה בבית המקדש.
לאחר מכן הכהן מתוודה בשם כל עם-ישראל, וסומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן המשתלח (השעיר השמאלי - הימני עולה כקרבן).
לאחר מכן הכהן מתוודה בשם כל עם-ישראל, וסומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן המשתלח (השעיר השמאלי - הימני עולה כקרבן).


בערב החג הוכנו 12 עמדות גבוהות מאבנים,
בערב החג הוכנו 12 עמדות גבוהות מאבנים, בכל עמדה נקבע אדם אחד.
 
על-מנת שמשלח השעיר יוכל להעביר את השעיר למדבר היה עליו לעבור 12 מיילים, אמנם - אסור ביום טוב לצאת מחוץ לתחום!
 
לכן היה עליו לעבור ב12 העמדות שניצבו לעיל, כעת הוא יכול לעבור מפני שכבר הוצבו בהן [[עירוב תחומין]]; בכל עמדה הציעו לו אוכל ומים שלבקשות אלה היה המשלח מסרב (מפני צום יום כיפורים).
 
הוא מגיע לצוק ושם מוציא את החוט התלוי על השעיר וקושרו באבן על-יד הצוק.
 
את הכבש תופש הפוך (כשפניו לכיוון המשלח) ומשלחו מהצוק; אם הכבש התפרק לאיברין איברין כאשר נפל - הרי זה סימן טוב, ואם כאשר הגיע ללמטה טרם התפרק - הרי זה להפך.
 
באותו רגע - החוט האדום הופך מצבע אדום לצבע לבן וכך יודעים [[בני ישראל]] שעוונותיהם נתכפרו.


== בחסידות ==
== בחסידות ==
{{להשלים|}}
{{להשלים|}}
הסיבה מפניה נשלח השעיר דרך אורכה כל-כך ל[[מדבר]], היא מפני שמדבר שוכנים כל ה[[ג' קליפות הטמאות]]. השעיר שמכפר על עוונותיהם של ישראל נשלח לשם מפני שרק שם ניתן לשאת את עוונותיהם של ישראל, ושם הן יתכפרו<ref>[[אדמו"ר האמצעי]], [[נר מצווה ותורה אור]], דף ה' עמוד ב'.</ref>.
אחת מהדרכים בהם הרבי משווה את [[חג הפורים]] ליום הכיפורים היא הגורל. נס הפורים<ref>ראה באריכות - [[על כן קראו תשי"ג]], במעלת הנס של הפור שעל שמו נקרא החג.</ref> נעשה על הגורל הידוע של המן, אחת מהעבודות במקדש ביום הכיפורים הייתה השעיר לעזאזל.
 
הסיבה מפניה נשלח השעיר דרך אורכה כל-כך ל[[מדבר (מקום)|מדבר]], היא מפני שמדבר שוכנים כל ה[[ג' קליפות הטמאות]]. השעיר שמכפר על עוונותיהם של ישראל נשלח לשם מפני שרק שם ניתן לשאת את עוונותיהם של ישראל, ושם הן יתכפרו<ref>[[אדמו"ר האמצעי]], [[נר מצוה ותורה אור|נר מצווה ותורה אור]], דף ה' עמוד ב'.</ref>.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}