הדלקת נרות חנוכה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תיקון קישורים |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חנוכה.jpg|ממוזער|הרבי ב[[פרזידנט 1304|ביתו ברחוב פרזידנט]], על רקע ה[[חנוכיה]] ([[תשמ"ט]])]] | [[קובץ:חנוכה.jpg|ממוזער|הרבי ב[[פרזידנט 1304|ביתו ברחוב פרזידנט]], על רקע ה[[חנוכיה]] ([[תשמ"ט]])]] | ||
[[קובץ:הדלקת נרות חנוכה.jpg|ממוזער|הרבי על יד ה[[חנוכיה]] ב-[[770]]]] | [[קובץ:הדלקת נרות חנוכה.jpg|ממוזער|הרבי על יד ה[[חנוכיה]] ב-[[770]]]] | ||
'''הדלקת נרות חנוכה''' היא [[מצווה מדרבנן]] והמצוה העיקרית של [[חג החנוכה]], להדליק נר בכל לילה משמונת לילות החנוכה, לאחר [[שקיעת החמה]]{{הערה|ב[[ערב שבת]] מדליקים קודם שקיעת החמה.}}; מקום ההדלקה הוא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כפתח הבית או חלון הנראה אל רשות הרבים, כיוון שמטרת המצווה היא פרסום הנס. | '''הדלקת נרות חנוכה''' היא [[מצווה מדרבנן]] והמצוה העיקרית של [[חג החנוכה]], להדליק [[נר (חסידות)|נר]] בכל לילה משמונת לילות החנוכה, לאחר [[שקיעת החמה]]{{הערה|ב[[ערב שבת]] מדליקים קודם שקיעת החמה.}}; מקום ההדלקה הוא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כפתח הבית או חלון הנראה אל רשות הרבים, כיוון שמטרת המצווה היא פרסום הנס. | ||
בדורות מאוחרים החלו להדליק בתוך הבית מפני הסכנה, וכן נוהגים כיום רוב ה[[חסידים]], ביניהם [[חסידי חב"ד]]. | בדורות מאוחרים החלו להדליק בתוך הבית מפני הסכנה, וכן נוהגים כיום רוב ה[[חסידים]], ביניהם [[חסידי חב"ד]]. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
*הרבי עודד שהילדים ידליקו בפתח חדרם האישי (כמובן בבטיחות){{הערה|ספר השיחות תשמ"ח חלק א עמוד 162.}}{{הערה|שם=מח}}. | *הרבי עודד שהילדים ידליקו בפתח חדרם האישי (כמובן בבטיחות){{הערה|ספר השיחות תשמ"ח חלק א עמוד 162.}}{{הערה|שם=מח}}. | ||
*גובה השלהבת של המנורה צריך להיות למעלה משלוש טפחים ולמטה מעשרים אמה, אך המהודר ביותר פחות מעשר טפחים כדי להראות שלא עושה זאת לצורכו כמו דרך שאר נרות להדליק בגובה למעלה מי' טפחים, כי אם לצורך המצווה בלבד{{הערה|משנה ברורה על שולחן ערוך סימן תרע"א סעיף קטן כז.}}. | *גובה השלהבת של המנורה צריך להיות למעלה משלוש טפחים ולמטה מעשרים אמה, אך המהודר ביותר פחות מעשר טפחים כדי להראות שלא עושה זאת לצורכו כמו דרך שאר נרות להדליק בגובה למעלה מי' טפחים, כי אם לצורך המצווה בלבד{{הערה|משנה ברורה על שולחן ערוך סימן תרע"א סעיף קטן כז.}}. | ||
* יש ענין לשים בכוסיות השמן של החנוכיה למטה מים ועליהם את השמן{{הערה|ובטעם הדבר כתב כף החיים בסימן (סימן תרעא ס"ק לב) מה טוב להדליק בנרות הללו, כמו שנוהגין ברוב [[בית הכנסת|בתי כנסיות]], שנותנין בהם מים ושמן למעלה להורות על הנס שבו, תרמוז בזה כי "גבר ישראל" שנמשלו לשמן על האומות שהם מים הזדונים. "יפה ללב" חלק ב אות ב, עד כאן לשון קודשו}}. | |||
===בבית הכנסת=== | ===בבית הכנסת=== | ||
| שורה 55: | שורה 56: | ||
:ענין זה מראה על מעלתה הגבוהה של ההמשכה שעל ידי נרות חנוכה; שכן בשלושת הרגלים מאירה ההמשכה אך ורק מ[[ספירת החסד]] ומטה, ואילו על ידי נרות חנוכה מאירה ההמשכה מספירת החכמה ולמעלה ממנה{{הערה|שם=דרמ"צ|דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה.}}. | :ענין זה מראה על מעלתה הגבוהה של ההמשכה שעל ידי נרות חנוכה; שכן בשלושת הרגלים מאירה ההמשכה אך ורק מ[[ספירת החסד]] ומטה, ואילו על ידי נרות חנוכה מאירה ההמשכה מספירת החכמה ולמעלה ממנה{{הערה|שם=דרמ"צ|דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה.}}. | ||
*'''שעשה ניסים לאבותינו''': ההמשכה ממקור החכמה עד מלכות עוברת באמצעות ה[[מידות]] - [[ז"א דאצילות]], על כל פנים בדרך [[מעביר]]; כיוון שכל המשכה צריכה להיות על ידי המידות. אמנם, כדי שיוכלו המידות להשפיע הארה עליונה כזו, עליהן להתרומם ממקומן אל ה[[כתר]], ושם מקבלות השפעה מהמידות שבכתר, ועל ידה בכוחן להאיר. | *'''שעשה ניסים לאבותינו''': ההמשכה ממקור החכמה עד מלכות עוברת באמצעות ה[[מידות (ספירות)|מידות]] - [[ז"א דאצילות]], על כל פנים בדרך [[מעביר]]; כיוון שכל המשכה צריכה להיות על ידי המידות. אמנם, כדי שיוכלו המידות להשפיע הארה עליונה כזו, עליהן להתרומם ממקומן אל ה[[כתר]], ושם מקבלות השפעה מהמידות שבכתר, ועל ידה בכוחן להאיר. | ||
:וזו משמעות הברכה: "'''שעשה נסים'''" - [[נס]], פירושו הגבהה, היינו שהגביה "'''לאבותינו'''" - את המידות, שנקראים אבותינו{{הערה|כיוון ששלושת האבות, [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]], מקבילים לשלושת המידות העיקריות: [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]].}}; "'''בימים ההם'''" - אל המידות שבכתר, שמקראים "ימים ההם" ו"ימי קדם"{{הערה|"ימים" - כיוון שששת המידות מקבילות לששת הימים שבהם ברא הקב"ה את העולם; וימי "'''קדם'''" על שם היותם נעלות ומרוממות מהמידות שבאצילות.}}, "'''בזמן הזה'''" - ומהמידות שבכתר נמשכת ההארה לספירת המלכות, שהיא שורש ומקור ה[[זמן]]{{הערה|שם=דרמ"צ}}. | :וזו משמעות הברכה: "'''שעשה נסים'''" - [[נס]], פירושו הגבהה, היינו שהגביה "'''לאבותינו'''" - את המידות, שנקראים אבותינו{{הערה|כיוון ששלושת האבות, [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]], מקבילים לשלושת המידות העיקריות: [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]].}}; "'''בימים ההם'''" - אל המידות שבכתר, שמקראים "ימים ההם" ו"ימי קדם"{{הערה|"ימים" - כיוון שששת המידות מקבילות לששת הימים שבהם ברא הקב"ה את העולם; וימי "'''קדם'''" על שם היותם נעלות ומרוממות מהמידות שבאצילות.}}, "'''בזמן הזה'''" - ומהמידות שבכתר נמשכת ההארה לספירת המלכות, שהיא שורש ומקור ה[[זמן]]{{הערה|שם=דרמ"צ}}. | ||
| שורה 62: | שורה 63: | ||
[[קובץ:חנוכי' - הרבי.jpg|ממוזער|החנוכיה בה השתמש בדרך כלל הרבי]] | [[קובץ:חנוכי' - הרבי.jpg|ממוזער|החנוכיה בה השתמש בדרך כלל הרבי]] | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חנוכיה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[חנוכיה]]}} | ||
* בהתאם לדברי [[הרבי]] נהוג להשתמש בחנוכיה שקניה אלכסונים, בדוגמת [[קני המנורה]]. "ועפ"ז מקום לומר שגם החנוכיות (לימי חנוכה) כדאי לעשות קניהן באלכסון... ולמה לשנות בגוף צורת ה[[מנורה]] שקניה היו ביושר ולא כחצי עיגול". | * בהתאם לדברי [[הרבי]] נהוג להשתמש בחנוכיה שקניה אלכסונים, בדוגמת [[קני המנורה]]. "ועפ"ז מקום לומר שגם החנוכיות (לימי חנוכה) כדאי לעשות קניהן באלכסון... ולמה לשנות בגוף צורת ה[[מנורת הזהב|מנורה]] שקניה היו ביושר ולא כחצי עיגול". | ||
* הציווי "זה א-לי ואנוהו - התנאה לפניו במצות", כולל בנוגע לחנוכה - מנורת חנוכה נאה. | * הציווי "זה א-לי ואנוהו - התנאה לפניו במצות", כולל בנוגע לחנוכה - מנורת חנוכה נאה. | ||
* הכף החיים (הלכות חנוכה סימן תרע"ג ס"ק אות ס') הביא בשם חסד לאברהם סבו של [[החיד"א]] שיש 15 סוגי חנוכיות למתכות, והביא שיש הידור להשתמש בחנוכיה העשויה ממתכת כסף דווקא. | * הכף החיים (הלכות חנוכה סימן תרע"ג ס"ק אות ס') הביא בשם חסד לאברהם סבו של [[החיד"א]] שיש 15 סוגי חנוכיות למתכות, והביא שיש הידור להשתמש בחנוכיה העשויה ממתכת כסף דווקא. | ||
| שורה 102: | שורה 103: | ||
==דיני ההדלקה בתורת החסידות== | ==דיני ההדלקה בתורת החסידות== | ||
תפקידם של הנרות "להאיר את החושך" מתבטא בפרטי ההלכות והדינים במצוות ההדלקה: | תפקידם של הנרות "להאיר את החושך" מתבטא בפרטי ההלכות והדינים במצוות ההדלקה: | ||
* '''"על פתח ביתו מבחוץ"''' - בשונה מנרות ה[[מנורה]] אותה הדליקו בתוך ה[[היכל]] נרות חנוכה מדליקים דווקא בפתח הבית מבחוץ{{הערה|וההבדל אם בפתח החצר או ברשות הרבים ממש הוא ההבדל אם ההמשכה היא עד עולם היצירה או עד העשיה ממש ("מצוותה משתשקע החמה" תרפ"ה).}}, וזאת במטרה להאיר ולפרסם את הנרות. הטעם הפנימי לכך הוא, רשות הרבים רומז על ה[[קליפות]] הנפרדים מאלוקות הפוך מרשות היחיד - רשות של יחידו של עולם, ונרות חנוכה מצד תפקידם להאיר חושך זה של "רשות הרבים"{{הערה|שם=נח|ד"ה נר חנוכה עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' קמח). ד"ה ואתה ברחמיך הרבים תרח"ץ (סה"מ תרח"ץ ע' קעא). וראה בד"ה להבין ענין נרות חנוכה, בקישורים חיצוניים.}} (וראה להלן בעומק יותר). | * '''"על פתח ביתו מבחוץ"''' - בשונה מנרות ה[[מנורת הזהב|מנורה]] אותה הדליקו בתוך ה[[היכל]] נרות חנוכה מדליקים דווקא בפתח הבית מבחוץ{{הערה|וההבדל אם בפתח החצר או ברשות הרבים ממש הוא ההבדל אם ההמשכה היא עד עולם היצירה או עד העשיה ממש ("מצוותה משתשקע החמה" תרפ"ה).}}, וזאת במטרה להאיר ולפרסם את הנרות. הטעם הפנימי לכך הוא, רשות הרבים רומז על ה[[קליפות]] הנפרדים מאלוקות הפוך מרשות היחיד - רשות של יחידו של עולם, ונרות חנוכה מצד תפקידם להאיר חושך זה של "רשות הרבים"{{הערה|שם=נח|ד"ה נר חנוכה עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' קמח). ד"ה ואתה ברחמיך הרבים תרח"ץ (סה"מ תרח"ץ ע' קעא). וראה בד"ה להבין ענין נרות חנוכה, בקישורים חיצוניים.}} (וראה להלן בעומק יותר). | ||
* '''"משמאל הפתח"''' - ההדלקה הינה דוקא בצד שמאל, בשונה מרוב המצוות (ואפילו דברי הרשות) שצריכים להיעשות בצד ימין וביד ימין. וזאת מכמה סיבות: | * '''"משמאל הפתח"''' - ההדלקה הינה דוקא בצד שמאל, בשונה מרוב המצוות (ואפילו דברי הרשות) שצריכים להיעשות בצד ימין וביד ימין. וזאת מכמה סיבות: | ||
:א) נר חנוכה עניינו המשכת אור. והוא בדוגמת עניין ה[[תורה]] שהיא המשכת אור [[מלמעלה למטה]]. כמו כן, עיקר מטרת הדלקת נר חנוכה הוא להמשיך קדושה בתורה - להמשיך בה את אור החכמה האלוקית כנגד חכמת היוונים שהפרידו ממנה את הקדושה. והתורה היא בקו השמאל ולכן ההדלקה אף היא בשמאל. אולם הכח לפעול המשכה זו, נובע מה[[מצוות]] שעניינם העלאה [[מלמטה למעלה]] שהם ב[[קו הימין]] ולכן על יד שהמזוזה מימין יכול להיות נר חנוכה משמאל{{הערה|שם=דרמ"צ עו|[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/31/76a.htm דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה עו, א].}}. וכשאין מזוזה מימין מדליקים את הנרות בימין להשלים את הנתינת כח שעל ידי המצוות וההמשכה בקו השמאל נפעלת על ידי ההדלקה מחוץ לבית ברשות הרבים{{הערה|שם=פה|1=ספר המאמרים תרפ"ה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31676&st=&pgnum=109&hilite= עמוד ק ואילך].}}. | :א) נר חנוכה עניינו המשכת אור. והוא בדוגמת עניין ה[[תורה]] שהיא המשכת אור [[מלמעלה למטה]]. כמו כן, עיקר מטרת הדלקת נר חנוכה הוא להמשיך קדושה בתורה - להמשיך בה את אור החכמה האלוקית כנגד חכמת היוונים שהפרידו ממנה את הקדושה. והתורה היא בקו השמאל ולכן ההדלקה אף היא בשמאל. אולם הכח לפעול המשכה זו, נובע מה[[מצוות]] שעניינם העלאה [[מלמטה למעלה]] שהם ב[[קו הימין]] ולכן על יד שהמזוזה מימין יכול להיות נר חנוכה משמאל{{הערה|שם=דרמ"צ עו|[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/31/76a.htm דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה עו, א].}}. וכשאין מזוזה מימין מדליקים את הנרות בימין להשלים את הנתינת כח שעל ידי המצוות וההמשכה בקו השמאל נפעלת על ידי ההדלקה מחוץ לבית ברשות הרבים{{הערה|שם=פה|1=ספר המאמרים תרפ"ה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31676&st=&pgnum=109&hilite= עמוד ק ואילך].}}. | ||
| שורה 140: | שורה 141: | ||
ומסיבה זו נרות המנורה אינם מאירים ב[[גלות]] היות וירידת הגלות איננה [[כלי]] לקבל באופן פנימי את האור, אמנם את האור של חנוכה להיותה אור מקיף שאינה מאירה בכלי, אינה בטילה ומאירה גם בזמן הגלות. | ומסיבה זו נרות המנורה אינם מאירים ב[[גלות]] היות וירידת הגלות איננה [[כלי]] לקבל באופן פנימי את האור, אמנם את האור של חנוכה להיותה אור מקיף שאינה מאירה בכלי, אינה בטילה ומאירה גם בזמן הגלות. | ||
ומצד זה יש גם חילוק במעלת ההמשכה, ההמשכה שעל ידי נר חנוכה אם כי היא מדרגה נעלית יותר, היא מ[[חיצוניות]] המדריגה. משאין כן ההמשכה שבנרות המנורה להיותה המשכה פנימית אף שהיא המשכה מדרגה נמוכה יותר, היא מפנימיות המדריגה{{הערה|תורה אור לג, ג ואילך.}}. | ומצד זה יש גם חילוק במעלת ההמשכה, ההמשכה שעל ידי נר חנוכה אם כי היא מדרגה נעלית יותר, היא מ[[חיצוניות (בחסידות)|חיצוניות]] המדריגה. משאין כן ההמשכה שבנרות המנורה להיותה המשכה פנימית אף שהיא המשכה מדרגה נמוכה יותר, היא מפנימיות המדריגה{{הערה|תורה אור לג, ג ואילך.}}. | ||
===נרות שבת=== | ===נרות שבת=== | ||