טעמים נקודות תגין אותיות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אות
 |שם=כתיבת אותיות התורה
-|תמונה=[[קובץ:אותיות אב.jpg|150px|מרכז]]
+|תמונה=אותיות אב.jpg
 }}
-'''[[טעמי המקרא|טעמים]] [[ניקוד|נקודות]] [[תגים|תגין]] [[אותיות]]''' (ר"ת: טנת"א) הם ארבעת הפרטים השונים בכתיבת [[אותיות]] התורה, והם רומזים לארבעת הבחינות השונות שבכללות סדר ההשתלשלות: טעמים הם ב[[כתר]], נקודות ב[[חכמה]], תגים בבינה ואותיות בז"א{{הערה|[[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]].}}.[האותיות המתויגות הן שעטנ"ז ג"ץ]
+'''[[טעמי המקרא|טעמים]] [[ניקוד|נקודות]] [[תגים|תגין]] [[אותיות]]''' (ר"ת: טנת"א) הם ארבעת הפרטים השונים בכתיבת אותיות התורה, והם רומזים לארבעת הבחינות השונות שבכללות סדר ההשתלשלות: טעמים הם ב[[כתר]], נקודות ב[[חכמה]], תגים בבינה ואותיות בז"א{{הערה|[[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]].}}.
 ==המקור בקבלה==
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 ==בתורת החסידות==
 ===טעמים בכתר===
 {{הערה|שם=אוה"ת וארא|אוה"ת וארא ב'תקנח, נח 1328}}שורש הטעמים (זרקא מקף שופר כו') הוא בכתר{{הערה|פרדס שער הטעמים פ"ה. ובמא"א אות ט' סי"ח: טעמים בסוד עתיק וא"א.}} (שהוא אור '''מקיף'''), שלכן אינם משנים את משמעות המילים, שגם אם יש על המילה טעם זרקא או טעם אחר משמעות המילה נשארת כפי שהיא (מה שאין כן הניקוד כן משנה, ועד '''שהופך''' את פירוש המילה, וכמו שע"י הניקוד אנו קורין חֲטָאִים וְלֹא חוֹטְאִים {{הערה|פ"ק דברכות דף יוד ע"א.}}) - מפני שטעמים הוא בחי' שלמעלה מהחכמה. ודבר זה מתבטא בכך שהם ניגון ונעימה - המשכות התענוג עליון (ש'''למעלה''' מהשכל){{הערה|אוה"ת ב'תקעד, דרמ"צ מג־86 וקלג"ד.}}.
@@ שורה 19: / שורה 18: @@
 וזהו ענין הטעמים - שהם '''ניגון''', בחינת התענוג, שהוא מבחינת "אז תתענג '''על''' הוי'"{{הערה|ולכן הטעמים לא כתובים בתורה וגם לא משנים את משמעות המילים, אלא הם "למעלה" מעניין של הבנה ושכל.}}, אלא עניינם הוא להמשיך את אור אין סוף (שלמעלה מהתורה) להיות נמשך ומאיר בהחכמה שהיא התורה{{הערה|כי "אורייתא (תורה) "מחכמה נפקת" (יצאה)" – שנמשכה מ'''החכמה'''.}}
 ===נקודות בחכמה===
@@ שורה 37: / שורה 35: @@
 ובפרטות יותר{{הערה|סידור שער ר"ה אד' שפתי תפתח ובספר יצירה.}} נחלקות כ"ב האותיות עצמן לשלשה קוים: חסד דין ורחמים. שעטנ"ז ג"ץ הם מבחינת הגבורה, בד"ק חי"ה הן מבחינת התפארת, ואוכ"ל מספר"ת מהחסד.
 הסבר נוסף שמובא לגבי הקשר בין מידות להאותיות הוא, שהאותיות הם כלים{{הערה|תניא ח"ב ספ"ד "הכלים הן הן האותיות".}}. הכלי יש בו ג' בחינות: פנימי אמצעי חיצון, והיא בחינת המידות שכלולות מחג"ת{{הערה|עיין בלקו"ת פי שלח בד"ה ענין הנסכים, ושם פ"א גבי כחות אלו הם בחי' אברהם יצחק ויעקב כו' עכ"ה, וכן הוא בפרדס שער האותיות פ"ג.}} נמצא האותיות הם מחג"ת{{הערה|אוה"ת וארא ב'תקעב ג. ועי' חוקת תשסח}}.