דוב בעריש שפירא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | {{דמות | ||
רבי ''' דוב בעריש שפירא''' ( | | שם = הרב דוב בעריש שפירא | ||
| תמונה = נאראל.png | |||
| תיאור = האדמו"ר מנארול | |||
| תאריך לידה = [[ט"ז בטבת]] [[ה'תרצ"ב]] | |||
| מקום לידה = [[נארול]] | |||
| תאריך עלייה = [[תשע"ו]] | |||
| מקום מגורים = פלטבוש ניו יורק, בני ברק ישראל | |||
| מדינה = [[ישראל]] | |||
| השתייכות = [[חסידות נארול]] | |||
| תחומי עיסוק = אדמו"ר | |||
| רבותיו = רבי [[אהרן מבעלזא]], רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], רבי [[יצחק הוטנר]] | |||
| אב = רבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא]] | |||
| אם = רבקה פערל | |||
| בת זוג = מרים דבורה | |||
}} | |||
[[קובץ:האדמור מנאראל בביקורו ב-770 כסלו תשע''ח.jpg|ממוזער|שמאל|250px|האדמו"ר מנארול בביקורו ב-770. כסלו תשע"ח]] | |||
רבי '''דוב בעריש משה שפירא''' (נולד ב[[ט"ז בטבת]] [[ה'תרצ"ב]], 14 בינואר 1932) הוא ה[[אדמו"ר]] השני ב[[חסידות נארול]], וחבר הנהלת כולל חבת ירושלים. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ | נולד ב[[ט"ז בטבת]] [[תרצ"ב]] ב[[נארול]], [[פולין]], לרבי [[חיים מאיר יחיאל שפירא]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות נארול|נארול]], ולרבקה פערל, בת רבי משולם זלמן יוסף זילברפרב האדמו"ר מ[[חסידות קוידינוב|קוידינוב]] ב[[טופוריב]]{{הערה|חתן רבי אהרן פרלוב מקוידינוב}}. | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח יחד עם משפחתו ל[[טופוריב]] למקום מגורי סבו, בשנת [[תש"א]] גורשו על ידי הרוסים ל[[סיביר]] ולאחר מכן עברו ל[[סמרקנד]], ושם למד במחתרת. בשנת [[תש"ו]] עברו ל[[אנטוורפן]], [[בלגיה]], שם למד בישיבת הרב יצחק דוב קופלמן, בשנת [[תש"י]] עבר עם משפחתו ל[[ארצות הברית]]. | |||
למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], ואצל רבי [[יצחק הוטנר]]. לאחר מכן למד בישיבת שארית הפליטה של רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]]. בשנת [[תשי"ב]] נשלח על ידי אביו ל[[ארץ ישראל]] שם למד בישיבתו של רבי [[אהרן רוקח]], האדמו"ר מ[[חסידות בעלז|בעלז]]. | |||
התחתן עם מרים דבורה (נפטרה ב[[חודש אלול]] [[תשע"ו]], שעות ספורות לפני חתונת נכדה), בת רבי משה רוקח ה[[אדמו"ר]] מקוזלוב, לאחר נישואיו התגורר בשכונת [[קראון הייטס]] ליד אביו. בשנת [[תשל"ב]] עבר ל[[פלטבוש]], [[ברוקלין]], שם כיהן כרב קהילת נארול. | |||
במהלך השנים ייסד הרב שפירא את [[בית המדרש]] ו[[תלמוד תורה]] ומסדות נוספים של חסידות בעלזא בקראון הייטס וב[[בורו פארק]] ושימש כמנהל של מוסדות בעלז בארצות הברית עד שנת [[תשל"ז]], כמו כן ב[[פלטבוש]] הקים בית המדרש ו[[מקוה טהרה]] של חסידות נארול. | |||
ב[[י" | לאחר פטירת אביו ב[[י"ח בתמוז]] [[תשס"ז]], מונה לכהן כאדמו"ר מנארול. לאחר פטירת אשתו בשנת [[תשע"ו]] עבר ל[[בני ברק]], שם מכהן כאדמו"ר בבית מדרשו ברחוב רש"י בעיר. | ||
==קשריו עם [[חב"ד]]== | ==קשריו עם [[חב"ד]]== | ||
לאחר השואה, בשנת ה'[[תש"ז]], נשלח על ידי אביו ללמוד ב[[תומכי תמימים פוקינג]], אצל המשפיע הנודע הרב [[ישראל לוין]]. | לאחר השואה, בשנת ה'[[תש"ז]], נשלח על ידי אביו ללמוד ב[[תומכי תמימים פוקינג]], אצל המשפיע הנודע הרב [[ישראל לוין]]. | ||
החל משנת | החל משנת [[תש"י]] התגורר עם אביו בשכונת [[קראון הייטס]] והתפלל ב[[770]]. | ||
ב[[י"ג ניסן]] | ב[[י"ג ניסן]] [[תשל"ג]], כאשר חזר [[הרבי]] מ[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]] בשעה 7:15 בערב והתפלל, הבחין הרבי בר' בעריש{{הערה|שהיה אז חסיד בעלזא.}} אמר לו 'א בעלזער מנחה' שפירושה 'מנחה בלזאית' לפי שחסידי [[בעלזא]] מתפללים מנחה מאוחר עד ל[[זמן רבינו תם]]. | ||
ב[[תשרי | ב[[תשרי]] [[תשע"ז]], רכש האדמו"ר מאחד מחסידי חב"ד [[אתרוג קלבריא]] מהודר ל[[חג הסוכות]]. | ||
ביום שני [[ | ביום שני [[ט' כסלו]] [[תשע"ח]]{{הערה|במסגרת ביקורו ב[[ארה"ב]] באותה תקופה.}}, ביקר ב[[770]]. לאחר שהתפלל [[ערבית]] באחד המניינים, סייר בבית חיינו בליווי אברכים מ[[אנ"ש]]{{הערה|יודי, [https://chabad.info/seven-seventy/323890/ האדמו"ר מנארול הגיע לבקר בחצרות קודשנו] י' כסלו תשע"ח {{אינפו}}}}{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/11178.html שבוע פרשת וישלח בבית משיח - גלריה ויומן] ט"ו כסלו תשע"ח {{חב"ד אף אם}}}}. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:שפירא, דוב בעריש}} | {{מיון רגיל:שפירא, דוב בעריש}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים]] | [[קטגוריה:אדמו"רים]] | ||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי נאראל]] | |||